פרג נ' יוסף

פסק דין

רקע עובדתי וטענות הצדדים

יריעת המחלוקת בין הצדדים מצומצמת. אין מחלוקת, שכחודשיים לפני הגשת התביעה הרכיבה התובעת, שהייתה לקוחה קבועה של הנתבעת המפעילה מספרה, תוספות משיער מעובד אצל הנתבעת (להלן: "ההרכבה הראשונה"). בחלוף מספר שבועות ביקשה התובעת להחליף את השיער המעובד מפני שלא הייתה מרוצה, והתקינה אצל הנתבעת תוספות משיער טבעי (להלן: "ההרכבה השנייה").

התובעת עותרת להחזר הסכומים ששילמה לנתבעת. לטענתה, התובעת התרשלה בהרכבת השיער ולכן, בשני המקרים סמוך לאחר ההתקנה, החלה נשירה של תוספות השיער והשיער הפך מדולדל וכן יבש ומחוספס למגע. לאחר ההרכבה הראשונה פנתה לנתבעת בטרוניה ולכן הוחלף השיער המעובד בשיער טבעי. כעבור כחודש וחצי לאחר ההרכבה השניה "לא נשאר לי שיער" (כתב התביעה).

הנתבעת מכחישה כי התרשלה. לטענתה, עם ההרכבה הראשונה הסבירה לתובעת שהשיער המעובד מצריך תחזוקה ראויה ועדינה. לאחר כחודש טענה בפניה התובעת כי אינה מסתדרת עם השיער המעובד, והנתבעת הסכימה להחליף את השיער תוך שהסכימה לגבות מהתובעת את הפרש המחירים בלבד, סך 1,200 ₪, אך בפועל שילמה התובעת רק 800 ₪.

דיון

מצב השיער המעובד והשיער הטבעי לאחר ההתקנות

אין מחלוקת כי השיער המעובד, בעת שהותקן, היה תקין. השאלה היא מדוע הוחלף בהמשך.

הנתבעת טוענת כי לאחר ההרכבה הראשונה ביקשה התובעת להחליף את השיער, וכשזו הגיעה לבצע את ההחלפה (ההרכבה השנייה) לא ראתה הנתבעת כל נזק בשיער שעל ראש התובעת. בלשונה "ראיתי שיש שיער רגיל, לא ראיתי כלום, אבל היא ביקשה להחליף אז באתי לקראתה" (פ/5 ש' 24-25).

אין בידי לקבל טענה זו. היא עומדת בניגוד לעדויותיהן של העדות מטעם התובעת, גב' סימונה בירון וגב' שרון בן שמחון, שהותירו עלי רושם מהימן. העדות מצויות בקשר יומיומי עם התובעת והעידו, כי לאחר התקנת השיער וככל שחלף הזמן ראו כיצד מתדלדל שיערה של התובעת והופך מחוספס למגע. לכך מתווספת הסכמתה של הנתבעת להחליף את השיער המעובד תוך שלטענתה הסכימה לספוג הפסד כספי ולחייב את התובעת רק בהפרש שווי תוספות השיער (פ/5 ש' 22). אקט זה עשוי להתפרש כמחווה של רצון טוב כלפי לקוח, אך סביר פחות כי מחווה שכזו תוך ספיגת הפסד כספי תבוצע מקום בו אין כל פגם בשיער, כטענת הנתבעת. לכן, אני סבור כי הסכמת הנתבעת להחליף את השיער תוך ספיגת הפסד מתיישבת עם העדויות המהימנות הנזכרות לעיל וכל אלה מובילות למסקנה לפיה השיער שהותקן בהרכבה הראשונה הלך ונפגם בשבועות שלאחר ההתקנה, דבר שהצריך את החלפתו בהרכבה השנייה.

גב' בן שמחון הוסיפה והעידה, כי גם לאחר ההרכבה השנייה הלך מצב השיער והתדרדר. כאמור, מצאתי את עדותה מהימנה, ובהעדר ראיות לסתור אני קובע כי גם מצב השיער שהותקן בהרכבה השנייה הלך והתדרדר לאורך זמן.

ודוק: אין באפשרותי לאמץ את תיאורה הגורף של התובעת, לפיו "לא נשאר לי שיער". עדותה של גב' בן שמחון התמקדה בדלדול נפח השיער. לפי תיאוריה השיער "היה מלא מאוד בהתחלה" ובהמשך "לא נשאר מלא...הנפח התרוקן", הפסיק להיות חלק והותיר תחושה מחוספסת למגע (פ/6). אני מאמץ תיאור זה.

לסיכום פרק זה, אני קובע כי לאחר שתי התקנות השיער הלך מצבו של השיער והתדרדר בצורה משמעותית.

מה גרם למצבו הפגום של השיער

התובעת טוענת, כאמור, כי לאחר שתי ההרכבות נשרו תוספות השיער בקצב מואץ והפכו יבשות ומחוספסות למגע.

נשירת התוספות, בשני מקרים רצופים, מעידה על תרומה של הנתבעת למצבו הפגום של השיער. מן הראיות שבפני עולה, כי תוספות השיער הוצמדו לשיערה של התובעת באמצעות "קליפסים", אקט שמבוצע על-ידי הספרית שמרכיבה את השיער. מן הראיות שבפני, ובכלל זה עדות הנתבעת, עולה כי תוספות שיער אינן אמורות לנשור, וודאי שלא בפרק זמן קצר. מנגד, במקרה דנן התרחש דלדול מאסיבי של השיער בפרק זמן קצר (ראו לעניין זה את עדויות העדות הנזכרות לעיל, ובפרט גב' בן שמחון שתיארה כי כבר בחלוף יומיים או שלושה הבחינה בנשירת שיער אצל התובעת). הדבר מעיד על פגם באופן, בו הורכבו התוספות. לכן, יש לטעמי לייחס לנתבעת אחריות מסוימת למצבו האמור של השיער בשני המקרים.

ועם זאת, מן הראיות עולה כי המצב הפגום אינו תוצר אך של מעשי הנתבעת. מסקנה זו עולה, ראשית, מן ההגיון הבריא: אין זה סביר כי תוספות שיער משני סוגים שונים, המורכבות על-ידי אשת מקצוע רצינית ומנוסה (וכך התרשמתי מן הנתבעת בעדותה, ומעדות עדה מטעמה: גב' מירב אבוצדקה), תיפגמנה שתיהן באותה צורה ובאופן כה משמעותי ומהיר. גב' אבוצדקה העידה כי היא משתמשת בתוספות שיער מזה שנים, ואלה נוהגות להחזיק מעמד זמן רב, כשנשירת שיער היא דבר נדיר ואינה מתרחשת לאחר זמן קצר. העובדה כי במקרה דנן מצב השיער התדרדר באופן נדיר ומהיר סמוך לאחר התקנתו, והדבר חזר על עצמו לאחר החלפת השיער בשיער מסוג טוב יותר, היא צירוף מקרים שלא ניתן לייחסו רק לפגם באופן ההרכבה. הדבר מעיד כי גורם נוסף שאינו קשור רק בהתקנת השיער על ידי הנתבעת גרם לכך.

בחיפוש אחר אותו "גורם נוסף" אני מקבל את הסברי הנתבעת, לפיהם הטיפול בתוספות שיער מצריך זהירות רבה, הן בפעולות יומיומיות כגון סירוק וחפיפה והן בעריכת "פנים". אחרת, עלול השיער להיפגם. הסברים אלה נתמכים בעמידתה של התובעת על טענתה לפיה טיפלה בשיער בזהירות, פן ייפגם. עוד נתמכים בהם בעדותה של גב' אבוצדקה שתיארה את נסיונה בטיפול בתוספות שיער והזהירות הנדרשת.

בכלל זה עולה מעדותה של גב' אבוצדקה ומעדות הנתבעת, כי ייבוש השיער באמצעות "פן" הוא אקט שעשוי לפגום בשיער המורכב ומצריך זהירות רבה. גם התובעת אישרה זאת כשסיפרה, כי פנתה למספרה לביצוע ה"פן" משום שחשש "להרוס את התוספת" (פ/7 ש' 26).

חזרת הנזק על עצמו בקרבת זמן, ולאחר כל אחת מן ההרכבות, וכן העובדה שהנזק כלל לא רק נשירת תוספות אלא גם התייבשות של השיער וחיספוסו, אומרת דרשני. אין זה סביר, או מתיישב עם התרשמותי ממקצועיות הנתבעת ומניסיונה, כי בשני המקרים הורכב שיער שבתחילה היה "בריא" ובמהירות הפך "יבש". אין כל בסיס או סיבה לסבור כי הנתבעת החליטה לרמות את התובעת, שהייתה לקוחה ותיקה שלה לאורך שנים, ולהתקין לה תוספות שיער מאיכות ירודה, או כי ישנן תוספות מאיכות כה גרועה עד שהן תיפגמנה במהירות כה רבה.