פראירה נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה לביטול איסור שימוש ברכב מ"ר 2913760, שניתן ע"י קצין משטרה, למשך 30 ימים.

אין מחלוקת כי הרכב רשום על שם המבקש.

בהתאם לכתב האישום, בתאריך 7.12.13 בשעה 01:00, נהג המבקש ברכב הנ"ל ללא מלווה כדין, כשהוא מסיע 3 נוסעים, כל זאת למרות היותו נהג חדש.

ב"כ המבקש הסכים לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש בכתב האישום. הסכמתו מתיישבת עם חומר הראיות בתיק החקירה, לרבות הודאת המבקש במסגרת תגובתו לכתב האישום.

למרות קיומן של ראיות לכאורה, טען הסנגור כי יש לבטל את איסור השימוש כיון שהרכב משמש את אמו של המבקש, שעליה מוטל נטל פרנסת המשפחה מאז מות האב. לדברי הסנגור, איסור השימוש פוגע במשפחת המבקש באופן בלתי מידתי.

ב"כ המשיבה התנגד לביטול איסור השימוש על רקע חומרת העבירה ומסוכנות המבקש.

לאחר עיון בבקשה ושמיעת טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי הבקשה אינה עומדת בתנאי סעיף 57ב(ב) לפקודת התעבורה.

הרכב רשום על שם המבקש, אשר ביצע את העבירה דנן, בהיותו נהג חדש.

לאור הסיכון המובנה הנשקף מנהיגתו של "נהג חדש" למשתמשים בדרך, סיכון הנובע מחוסר הניסיון וחוסר המיומנות בנהיגת רכב, קבע המחוקק בין השאר את החובה לנהוג רק במחיצת מלווה. המבקש בחר לסכן את הציבור ולנהוג ללא מלווה, במודע, בניגוד להוראות החוק. העבירה בוצעה בשעת לילה מאוחרת, נסיבה המגבירה את הסיכון שהיוותה העבירה.

בהתאם לסעיף 57ב(ג) לפקודת התעבורה, בית המשפט רשאי לבטל או לקצר את התקופה בתנאים או ללא תנאים, בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת. הסנגור טען לנסיבותיו האישיות של המבקש, אולם הללו לא עוגנו במסמכים על מצב כלכלי או עבודת האם, תצהיר מטעם אמו של המבקש לא הוגש והאם לא התייצבה לדיון כדי להחקר אודות נחיצות הרכב.

בנסיבות האמורות, לא הוכחו בפניי נסיבות המצדיקות ביטול איסור השימוש או קיצור התקופה.

הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ט' טבת תשע"ד, 12 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: