אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד שנוגע למזונות ופירוק שיתוף במקרקעין

פס"ד שנוגע למזונות ופירוק שיתוף במקרקעין

תאריך פרסום : 28/05/2018 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
40684-10-14,37643-10-14
23/05/2018
בפני השופט:
פליקס גורודצקי

- נגד -
תובעת:
פלונית
נתבע:
אלמוני
פסק דין
 
     

בפני 2 תובענות:

 

תמ"ש 40684-10-14 - תובענה שעניינה "מזונות ילדים, מזונות אישה, מדור ואחזקת מדור".

 

תמ"ש 37643-10-14 - תובענה שעניינה "כל ענייני רכוש שאינם לסכום קצוב לרבות פירוק שיתוף במקרקעין ומיטלטלין".

 

רקע עובדתי רלוונטי

 

  1. התובעת (להלן גם –"האם") והנתבע (להלן גם – "האב") נישאו זל"ז כדמו"י ביום 99/++/++.

 

  1. כנובע מקשר הנישואין נולדו לצדדים שלושה ילדים:

 

+++ - ילידת 01/++/++ - קטינה

+++ – יליד 03/++/++ - קטין

+++ – ילידת 09/++/++ - קטינה

 

  1. חיי הנישואין של הצדדים הגיעו לקיצם והוגשו תובענות שמספרן בכותרת.

 

  1. בנוסף להליכים אלה ובמקביל אליהם, נפתח גם הליך בעניינם של הקטינים במסגרת תמ"ש 37667-10-14 וביום 26/09/16 ניתן פסק דין שאימץ את המלצות התסקיר ונפסק כי המשמורת בקטינים תהיה בידי האם. בתקופה הרלוונטית למתן פסק הדין, לא התקיימו מפגשים בין הקטינים לבין האב ובתסקיר הושאר פתח לאב לחידוש הקשר עם הקטינים ככל שיחפוץ בכך. לאחרונה הוגשה תביעת האב לחידוש הקשר וההליך מצוי בראשיתו.

 

הליך דיוני

 

  1. בעניינם של הצדדים התקיימו 7 דיונים ונעשה מאמץ להביא את הצדדים להסכמות ומשזה לא הניב פרי, ההליכים נקבעו לשמיעת ראיות, במסגרתו העידו הצדדים ועדיהם.

 

תמ"ש 37643-10-14 תביעה רכושית

 

עיקר טענות התובעת

 

  1. לטענת התובעת, הצדדים נפרדו על רקע אלימות קשה שנקט הנתבע כלפיה וכלפי הילדים. בעקבות אלימות זו הוגשה תלונה במשטרה, אשר הובילה להגשת כתב אישום כנגד הנתבע.

 

  1. בעקבות האלימות, התובעת והקטינים עברו להתגורר במעון לנשים מוכות, בשעה שהנתבע מצא את עצמו מאחורי סורג ובריח במסגרת הליכי מעצר עד תום ההליכים.

 

  1. לאור האלימות הנטענת ולאור נטילת תרופות פסיכיאטריות ושימוש בסמים, הודיעה התובעת כי היא איננה מעוניינת עוד בחיי הנישואים עם הנתבע ופניה לסיום קשר הנישואים.

 

  1. התובעת הוסיפה כי במהלך הנישואים, הנתבע נקט כנגדה סנקציות כלכליות ומידר אותה מכל ידיעה אודות הרכוש המשותף ו/או מקורות הכנסתו. בתוך כך, אילץ הנתבע את התובעת ליטול הלוואה בסך של 130,000 ₪, סכום אותו נטל לעצמו בעוד שהתובעת נושאת בפירעונו.

 

  1. בנוסף, התובעת גילתה כי הנתבע יוצא באופן תדיר לחו"ל, לשם רכישת נכס נדל"ן בלאס וגאס שבארה"ב ביחד עם אישה שלתובעת אין ידיעה אודותיה. עוד גילתה התובעת, כי הנתבע רכש נכס נדל"ן נוסף ואת שני הנכסים משכיר הוא ונהנה מפירותיהם מבלי ליידע את התובעת.

 

  1. התובעת הוסיפה, כי לאורך כל חיי הנישואים היה לה ברור כי קיים שיתוף מלא בנכסים וכי הנכסים שנצברו אגב חיי הנישואים, הם נכסים משותפים.

 

  1. כפועל יוצא, זכאית היא למחצית מכל הרכוש שנצבר במהלך חיי הנישואים, לרבות מנכסים הרשומים על שם הנתבע. בתוך כך, עתרה התובעת לפירוק שיתוף ו/או איזון משאבים, ביחס לכל הנכסים שנצברו בתקופת השיתוף.

 

  1. התובעת אף עתרה להקדמת מועד האיזון למועד פתיחת הליך זה.

 

  1. מבין הנכסים שנצברו לצדדים אגב חיי הנישואים, מנתה התובעת נכסים כדלהלן:
  • א. נכס הנמצא ברח' ++++ בגוש +++ חלקה +++ ו/או גוש +++ חלקה +++ תת חלקה + – הכולל שתי דירות – נכס הרשום ע"ש שני הצדדים.
  • ב. שני נכסים הנמצאים בXXשבארצות הברית:
  • ++++.
  • ++++.
  • ג. חשבונות בנק ע"ש הנתבע ו/או מי מטעמו הנמצאים בארץ ובחו"ל. בכלל זאת חשבונות בנק המתנהלים בבנק +++, רח' +++, XX, חשבונות מספר:
  • +++
  • +++
  • +++
  • ד. שני כלי רכב מסוג +++:
  • מס' רישוי- ++++
  • מס' רישוי- ++++
  • ה. זכויות הנתבע בחב' ביטוח +++ - +++.

 

  1. התובעת הוסיפה כי יכול ואין לה את מלוא המידע ביחס לכלל הנכסים הרשומים ע"ש הנתבע והיא עתרה לחשיפת מידע מלא ומפורט ביחס לכלל הנכסים הרשומים ע"ש הנתבע לבדו ו/או עם אחרים.

 

  1. ביחס לחובות, טענה התובעת כי כל החובות הקיימים, לרבות אלו הרשומים על שמה, הינם חובותיו הבלעדיים של הנתבע.

 

עיקר טענות הנתבע

 

  1. במסגרת כתב ההגנה הכחיש הנתבע את האלימות הנטענת וטען כי היה זה מהלך מתוכנן שמטרתו להכשיר את הליך הגירושים והשגת יתרונות דיוניים. הנתבע הוסיף כי כתב האישום תוקן באופן מהותי וכי הוא שוחרר ממעצר.

 

  1. עוד טען הנתבע, כי התובעת היא זו שגרמה לניתוק הקשר בינו לבין הילדים והוא הכחיש כל שימוש בסמים.

 

  1. הנתבע הסביר כי נסיעותיו לחו"ל מקורן בידיעת השפה האנגלית, כאשר בזכות ידיעה זו סייע הוא למשפחתו לטפל בנכסי נדל"ן בארה"ב, השייכים לבני המשפחה.

 

  1. הנתבע הוסיף, כי חלק מנכסי הנדל"ן בארה"ב נרשמו על שמו, על מנת שיוכל להשכיר את הנכסים ולבצע פעולות הקשורות בהשכרתם, כאשר הנתבע אף פתח חשבון בבנק בארה"ב באמצעותו פעל לרכישת הדירות עבור בני משפחתו. בתמיכה לטענה זו טען הנתבע כי אביו העביר לחשבון זה סך של 79,000$ ארה"ב בשתי העברות, על מנת שהנתבע ירכוש עבורו נכסי הנדל"ן.

 

  1. הנתבע הדגיש, כי אף הנסיעות לארה"ב מומנו על ידי בני המשפחה.

 

  1. באשר להלוואה, טען הנתבע כי ב 2014 הצדדים לקחו הלוואה בסך של 70,000 ₪ בלבד, אשר שימשה אותם לשיפוץ הדירה ולרכישת רכב עבור התובעת.

 

  1. הנתבע הסכים למתן גט לאלתר ולפירוק שיתוף ברכושם של הצדדים.

 

  1. באשר לנכס מקרקעין בישראל, טען הנתבע כי לצדדים דירה המחולקת לשלוש יחידות, כאשר ביחידה אחת בת 4 חדרים התגוררו הצדדים ושתי היחידות הנוספות הושכרו לצדדים שלישיים תמורת סך של 2,000 ₪ לכל דירה. אולם כיום, היחידות המושכרות הוכרזו כבנייה בלתי חוקית וניתן צו להריסתן.

 

  1. באשר לנכסים הנדל"ן טען הנתבע, כי אלו הם כאמור, נכסים השייכים לבני המשפחה ואלו אינם נכסי ברי איזון.

 

  1. הנתבע הסכים לחשיפת מידע מלא ביחס לנכסיו או זכויותיו.

 

  1. בשאר לחשבונות הבנק, טען הנתבע כי עסקינן בחשבון בנק אחד וכי לתובעת חשבון הרשום על שמה.

 

  1. באשר לכלי הרכב, טען הנתבע כי רכב אחד מצוי ברשותו, בעוד שהשני מצוי ברשות התובעת.

 

  1. באשר לזכויות הסוציאליות, טען הנתבע כי ככל שיש למי מהצדדים זכויות, הרי שיש לאזן אותן בין הצדדים בחלקים שווים. הנתבע הוסיף, כי התובעת לא פירטה אלו זכויות רשומות על שמה.

 

  1. באשר לחובות, טען הנתבע כי כל חוב שנצבר אגב חיי הנישואים הינו חוב משותף, זאת משעה שמקורו בנטילת הלוואה לשיפוץ ולרכישת אחד מכלי הרכב.

 

 

 

  1. הנתבע סיכם את כתב הגנתו בכך שהוא מסכים לפירוק שיתוף בכל הרכוש המשותף של הצדדים.

 

מועד הקרע ותקופת השיתוף

 

  1. בדיון שהתקיים ביום 19/07/15, הסכימו הצדדים כי מועד הקרע הינו מועד עזיבת האישה את הבית והוא יום 14/++/++.

 

  1. בתוך כך אין צורך לדון בטענת התובעת להקדמת מועד האיזון וניתן לקבוע כי תקופת השיתוף הינה מיום 99/++/++ עד ליום 14/++/++ (להלן-"תקופת השיתוף").

 

דיון והכרעה

 

  1. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי עדויות של הצדדים ושל עדיהם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי, ביחס לנכסים המצויים בישראל בלבד.

 

  1. הואיל ולב המחלוקת הינו הנכסים בחו"ל (להלן-"הנכסים בחו"ל"), אדון תחילה בנכסים אלה.
  2. הצדדים נישאו ביום 99/++/++ וחל על יחסיהם משטר רכושי, הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ז – 1977 (להלן – חוק יחסי ממון").

 

  1. סעיף 5 (א) לחוק יחסי ממון קובע :

 

(א)     עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –

                   (1)   נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה
                    בתקופת הנישואין;

(תיקון

 

(2)    גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי,
                    או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-
                    הזוג בשל נזק גוף, או מוות;

             (3)   נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.

 

  1. הפסיקה קובעת כי "..חזקה על בני הזוג המנהלים אורח חיים תקין ומאמץ משותף, כי הרכוש שנצבר מצוי בבעלותם המשותפת", ראו רע"א 8791/00 שלם נ' טוינקו בע"מ, פ"ד סב (1) 165 (2006).

  2. ואולם, עסקינן בחזקה וזו ניתנת לסתירה. בתוך כך, נקבע בפסיקה כי בן הזוג הטוען כי מדובר בנכס משותף, חייב להצביע על זיקה כלכלית כלשהי בין הנכס הנטען ובין בן הזוג הטוען לשיתוף בו ראו ת"א 30791-05-15 אבו רומי נ' פאלח ואח' מיום 02.05.16 (נבו).

 

  1. עוד נקבע בפסיקה כי בן זוג הטוען לזכויות בנכס, חייב להצביע על דרך רכישתו ת"א (מחוזי חיפה) 55297-08-16 דניאל נ' דניאל ואח' מיום 18.04.17 (נבו).

  2. בסעיף 7 לתצהיר טענה התובעת כי השקעתה בנכסים בחו"ל, מקורה בהלוואות שנטלה. התובעת הדגישה בסיכומיה כי הנכסים בחו"ל נרכשו בתקופת השיתוף ומכספים המשותפים ראו סעיף 23 לסיכומים. הלכה היא כי טענות הצדדים הן המשרטטות את גבולות המחלוקת ראו בע"מ 9391/17 מיום 31.01.18 (נבו).
  3. בתמ"ש 38691-12-10 מיום 14.11.12 (נבו) בעניין דומה קבע כבוד השופט זגורי כי:

    " כאמור, את מסגרת הדיון הכתיבה התובעת באמצעות כתב התביעה וטענותיה, כי הבתים בא.ב הם משותפים, כיוון שהבית בע.ש הינו משותף. בעשותה כן, למעשה הטילה התובעת על עצמה נטל הוכחה כבד מאוד והפחיתה, לפחות בשאלת רמת ומידת ההוכחה מהנטל הרובץ על הנתבע להוכיח, כי הוא מחזיק בבית בא.ב בנאמנות".

 

 

ההסבר לכך פשוט, אלמלא הייתה התובעת טוענת, כי הבתים בא.ב משותפים בשל העובדה שנרכשו מכספי ע.ש שגם הם משותפים לשיטתה, היה על האיש להוכיח ולשכנע שאכן הוא מחזיק בנאמנות עבור בנו בבית בא.ב ובכספים שהתקבלו ממכירת בית אחר באותו יישוב. במקרה שכזה, הנטל שהיה מוטל על הנתבע היה כבד ביותר, בייחוד שעה שאין חולק שאין מסמך המעיד על קיומה של הנאמנות בינו לבין בנו".

  1. לפיכך, יש לבחון את הראיות בצל הידיעה כי נטל ההוכחה רובץ על כתפי התובעת וכי נטל זה כבד כאמור. עיון בראיות הצדדים ובעדויות, מלמד כי התובעת לא עמדה בנטל זה.
  2. בס' 5 לכתב התביעה טענה התובעת כי הנתבע אילץ אותה ליטול הלוואות בגובה של 130,000 ₪, כסף אותו נטל לעצמו. התובעת הוסיפה כי הנתבע רכש נכסים בחו"ל והוא אף משכיר אותם ואולם לא טענה היא כי כספי ההלוואה שימשו לרכישת הנכסים בחו"ל.
  3. בסעיף 7 לתצהיר טענה התובעת כי כספי קרן ההשתלמות (שלא הוזכרה בסעיף 5 לכתב התביעה) שימשו בין השאר לטובת רכישת הנכסים בחו"ל.
  4. בחקירה הנגדית נשאלה התובעת באיזו דרך הועברו כספי ההלוואה לנתבע והיא השיבה כי איננה יכולה להגיד משום שהנתבע "ניהל את הכל" ראו עמ' 38 ש' 2-7. זאת על אף שכספי ההלוואה נכנסו לחשבונה ראו עמ' 37 ש' 20-23 ולא היה כל קושי לדעת או לברר מהי הדרך הועברו הכספים לנתבע .
  5. התובעת לא פנתה לבנק בו מנוהלים חשבונותיה ולא הביאה ראיה להוכחת טענתה על אף שהראיה הייתה בשליטתה. באשר לנטל הראיה החל על הצד בעל הגישה הטובה ביותר אל הראיות ראו: רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבנין נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד נז(4) 891, 903 (2003) ורבים אחרים.

 

 

 

 

  1. כאשר נשאלה התובעת כיצד מומן מי מהנכסים בחו"ל, השיבה כי מימונו נעשה באמצעות ההלוואות, דמי השכירות ראו עמ' 54 ש' 13-17 וקרן ההשתלמות ראו עמ' 55 ש' 3 ואולם טיעון זה איננו מתיישב עם הטענה כי הנתבע מידר את התובעת מכל מידע כלכלי ראו בין היתר עמ' 51 ש' 3, 5, 7, לרבות ביחס לנכס נוסף שנרכש בחו"ל ראו עמ' 57 ש' 22-26.
  2. במילים אחרות, התובעת לא הצליחה להסביר כיצד, באמצעות כספי ההלוואה וקרן ההשתלמות, נרכשו הנכסים בחו"ל. התובעת גם לא ידעה להסביר איזה סכום השקיעו הצדדים ברכישת הנכסים בחו"ל ראו עמ' 42 ש' 7-14. כפועל יוצא, לא הוכחה טענתה המרכזית כי הנכסים בחו"ל נרכשו בזכות הכספים המשותפים של הצדדים.

 

  1. בנוסף, התובעת הודתה בחקירה הנגדית כי אבי הנתבע הלווה לאחרון כספים לרכישת הנכסים בחו"ל ראו עמ' 40 ש' 22-26 ועמ' 41 ש' 22-23 – עובדה שלא באה לידי ביטוי במי מכתבי טענותיה. מנגד, טענת הנתבע כי אביו הלווה הכספים נתמכה בראיות מטעמו ראו נספח ב' לכתב ההגנה. ער אני לטענת התובעת כי חלק מהכספים  שבנספח ב' לכתב ההגנה אינם של אבי הנתבע ראה עמ' פרוט' מיום 03.10.17 עמ' 28 ש' 1-18 ואולם אלה גם לא הכספים המשותפים של הצדדים - כטענת התובעת.
  2. טענת התובעת כי ההלוואה שניתנה על ידי אבי הנתבע נפרעה מעוררת קושי אל נוכח חוסר הידיעה של התובעת ראו עמ' 42 ש' 1-6 ראו גם עמ' 43 ש' 7-18; עמ' 43 ש' 7-18; עמ' 44 ש' 7-18; עמ' 45 ש' 13-16; עמ' 49 ש' 4-13.
  3. זאת ועוד – בכתב ההגנה טען הנתבע כי הלוואה בסך של 70,000 ₪ נלקחה לרכישת רכב ולשיפוץ ראו ס' 13 לכתב ההגנה. ברוח תקנה 258 ח (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 כתב ההגנה נתמך בתצהיר. הנתבע לא נחקר על טענתו זו ומידע בתצהיר אודותיו לא נחקר המצהיר הוא מידע חלוט ע"א 444/84 עיריית חיפה נ' לוי פ"ד מ (1) 440.
  4. גם עתירת התובעת, בתביעתה, להשבת סך של 130,000 ₪ על פי ערכם כיום ראו סעיף 16 ו' לכתב התביעה שומטת את הקרקע תחת רגלי הטענה כי סך זה שימש לרכישת הנכסים בחו"ל.
  5. זה המקום לציין כי תצהירי העדות מטעם הנתבעת ועדויותיהן, אינן אלא עדות מפי שמועה בכל הנוגע לרכישות הנכסים בחו"ל ומשקלן, בנקודה זו, שואף לאפס.
  6. בדומה לעדות התובעת, גם עדות הנתבע לא הייתה סדורה, עקבית וקוהרנטית.

 

  1. עם זאת, טענתו כי הנכסים בחו"ל נרכשו על ידי משפחתו ונרשמו על שמו לשם ניהולם ראו בין היתר פרוט' מיום 03.10.17 עמ' 21 ש' 3-5; עמ' 22 ש' 5-6 ; עמ' 38 ש' 12-13 – לא נסתרה. תמיכה בטענה זו מצויה בעובדה על פיה שעה שהנכסים הועברו לאבי הנתבע, חברת ניהול חיצונית נכנסה בנעלי הנתבע ראו בין היתר פרוט' מיום 03.10.17 עמ' 21 ש' 29 עד עמ' 22 ש' 2.
  2. הנתבע אף הסביר כי הצורך ברישום הכנסים בחו"ל על שמו נועד לפעילות אל מול רשויות המס וביצוע פעולות נוספות בקשר לנכסים בחו"ל ראו בין היתר פרוט' מיום 03.10.17 עמ' 40 ש' 1-17.
  3. ער אני לעובדה כי בני המשפחה של הנתבע לא ידעו לפרט כיצד אותרו הנכסים בחו"ל, תמורת איזה סך נרכשו ומה כתובתם ראו בין היתר פרוט' מיום 03.10.17 עמ' 46 ש' 1-7 . ואולם הם הסבירו וכי הנתבע היה "הרוח החיה" בכל הנוגע לנכסי הנדל"ן, רכישתם, ניהולם והשכרתם ראו בין היתר פרוט' מיום 03.10.17 עמ' 45 ש' 8-9; 14-16.
  4. על אף שעדותו של אבי הנתבע לא הייתה סדורה והוא לא ידע להשיב לשאלות מהותיות, גרסתו – בשאלה שבמחלוקת – לא הייתה שונה מזו של הנתבע משעה שהעיד כי העברת הזכויות על שם הנתבע נועדה לאפשר לו לטפל בנכסים בחו"ל ראו פרוט' מיום 03.10.17 עמ' 55 ש' 8-21.

  5. בנוסף, עדותו של אבי הנתבע כי הנכסים בחו"ל נרכשו מכספו מכספי בני המשפחה ראה ס' 7-8 לתצהירו לא נסתרה אף היא והוא אף הבהיר, לשאלת בית המשפט, מהו מקור הכספים והיקפו פרוט' מיום 03.10.17 עמ' 55 ש' 22-26.

 

 

  1. גם בעדות העד, מר ++++ ++++, נמצאה תמיכה לעדות הנתבע ואביו משעה שהעיד כי " ב-2013 שאפשר לסגור על הבית בXX. שאלתי את ++++ אם יש לאבא עכשיו כסף ..." ראו פרוט' מיום 03.10.17 עמ' 69 ש' 16-17.

  2. התוצאה היא כי התובעת לא הצליחה להוכיח את טענתה המרכזית כי הנכסים בחו"ל נרכשו מכספי הצדדים וכי הם פרי של מאמץ משותף. מנגד, גרסת הנתבע כי הנכסים בחו"ל נרכשו על ידי בני משפחתו וכי הם נרשמו על שם הנתבע בנאמנות, הינה גרסה שמתיישבת עם התשתית הראייתית.
  3. על אף שהוכח בפני כי הנתבע אינו הבעלים של הנכסים בחו"ל, לא נותר בלבי ספק כי הנתבע ניהל את הנכסים לא "לשם שמיים" וכי הנכסים בחו"ל היוו ומהווים מקור הכנסה לנתבע. הנתבע אולם הודה כי האב העניק לו סך של 1,500 ₪ לחודש בממוצע ראו עמ' 124 ש' 15-23 ואולם הדעה נותנת כי הנתבע זכה לסכומים גבוהים יותר והדבר יובא בחשבון במסגרת התביעה למזונות.
  4. באשר לנכסים בישראל, הרי שקיימת הסכמה דיונית כי נכסים אלה יאוזנו בין הצדדים ראו פרוט' מיום 25.05.15 עמ' 6 ש' 5 וכי יינתן צו לפירוק שיתוף בדירה ראו פרוט' מיום 25.05.15 עמ' 6 ש' 7-9.

  5. באשר לדמי השכירות בגין שתי יחידות הדיור: התובעת לא הצליחה להביא ראיות כי הנתבע השכיר את יחידות הדיור ושלשל את דמי השכירות לכיסו. הגם אם יחידות הדיור היו בשליטתו של הנתבע, לא הוכח כי אלה הושכרו .
  6. טעם נוסף לדחיית העתירה נעוץ בסיווג ההליך. ההליך לא סווג כתביעה כספית, לא פורט שווי של נושא התובענה ראו תקנה 9 (9) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 ולא שולמה אגרה כספית ראו תמ"ש 34495-07-15 מיום 03.08.17 (נבו) . משכך, עתירת התובעת למחצית דמי השכירות נדחית.
  7. הוא הדין ביחס לעתירת התובעת, בסיכומים, לשכר ראוי שאינה אלא הרחבת חזית אסורה ראו ע"א 9118/06 שנרום בע''מ נ' קליל תעשיות בע''מ (נבו).

סיכום והוראות אופרטיביות

  1. התביעה בכל הנוגע לנכסים בחו"ל נדחית.
  2. ניתן בזאת צו לפירוק שיתוף בדירה הרשומה על שם שני הצדדים ברח' ++++ +++ ++ XX הידוע כגוש ++++ חלקה +++ (להלן-"הדירה").
  3. ממנה בזאת אץ שמאית המקרקעין הגב' ++++ XX, טלפון ++++ פקס: ++++ נייד: ++++ לשם קביעת שווי הדירה .
  4. הצדדים ישתפו פעולה עם השמאית ויימסרו לשמאית כל מידע ומסמך לשם עריכת שווי נכסי הנדל"ן.
  5. שכר טרחת השמאית ישולם על ידי שני הצדדים בחלקים שווים בתוך 10 ימים ממועד הדרישה.
  6. הדירה תימכר כפנויה מכל אדם וחפץ, בשוק החופשי ולמרבה במחיר ולשם כך יהיה רשאי כל אחד מיחידי הצדדים לפנות למתווכים (ללא מתן זכות בלעדיות) ולפרסם את מכירת הדירה בעיתונות/אינטרנט.
  7. מחיר הדירה לא יפחת מחוות הדעת השמאית אלא אם כן יסכימו הצדדים אחרת בכתב.
  8. כספי מכר הדירה, בניכוי הוצאות המכירה, יחולקו בין הצדדים בחלקים שווים .

    אינני נעתר לעתירת התובעת להורות על חלוקה בלתי שוויונית של כספי מכר הדירה אגב עשית שימוש בסעיף 8 (2) לחוק יחסי ממון משעה שסעד זה נתבקש לראשונה בסיכומים רע"א 496/89 סאלם סלאמה אל-קאלאב נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב פ"ד מה(4) 343.
  9. הדירה תימכרו על ידי הצדדים במכירה עצמאית במשך 6 חודשים ובסיומם – וככל שלא תימכר הדירה – יהיה רשאי כל צד לעתור למינוי כונס נכסים למכירת הדירה.
  10. ממנה בזאת את האקטואר מר ++++ XX טל: ++++ לשם איזון כלל המשאבים הממוניים של הצדדים, שנצברו ונוצרו בתקופת השיתוף.
    חוות הדעת תכלול בין היתר זכויות סוציאליות של שני הצדדים, חובות והלוואות שנטלו בתקופת השיתוף, כלי הרכב, זכויות וחובות שנצברו בחשבונות הבנק וכל זכות שוות כסף אחרת שנצברה למי מהצדדים בתקופת השיתוף.
  11. הצדדים ישתפו פעולה עם האקטואר ויימסרו לו כל מידע ומסמך לשם הכנת חוות הדעת.
  12. שכר טרחת האקטואר ישולם על ידי שני הצדדים בחלקים שווים בתוך 10 ימים ממועד הדרישה.
  13. בנסיבות העניין ומשעה שהתביעה התקבלה בחלקה, איני עושה צו להוצאות בגין הליך זה.

 

תמ"ש 40684-10-14 – תביעת מזונות

עיקר טענות התובעת

 

  1. בעת הגשת התביעה למזונות, הצדדים היו נשואים זל"ז ועובר להגשת התביעה התגוררו תחת קורת גג אחת בנכס שבבעלותם, המחולק ל- 3 דירות, כאשר הצדדים וילדיהם התגוררו באחת מהדירות ושתי הדירות הנוספות הושכרו לצדדים שלישיים.

 

  1. בעקבות האלימות הפיזית של הנתבע, האחרון נעצר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו והתובעת והילדים עברו להתגורר במקלט לנשים מוכות. עם פרידת הצדדים, הבינה התובעת כי אין היא עוד רוצה בנישואים עם הנתבע וכי פניה לפירוד.

 

  1. התובעת הגדירה את הנתבע כמי שמעולם לא תפקד כבעל ולא כאב, כאשר האלימות הפיזית והנפשית הופעלה גם כנגד הילדים.

 

  1. התובעת הוסיפה, כי הנתבע מקיים אורח חיים מקביל וכפול בחו"ל, שם רוכש נכסי נדל"ן שנרשמים על שמו.

 

  1. לטענת התובעת, הנתבע מידר אותה מכל מידע באשר לרכוש המשותף של הצדדים.

 

 

  1. לצדדים שני חשבונות בנק, האחד בבנק ++++ ע"ש הנתבע והשני בבנק ++++ ע"ש התובעת.

 

  1. לשיטת התובעת, הצדדים ניהלו רמת חיים גבוהה בזכות הכנסת הנתבע שמקורה והיקפה אינו ידוע לתובעת.

 

  1. באשר להכנסת התובעת, נטען כי האחרונה עובדת מזה כ- 14 שנה ב +++++ ומשתכרת בסך של 6,500 ₪ בחודש. בפועל ונוכח ההלוואות שנטלה, אשר מנוכות ממשכורתה, הכנסתה החודשית של התובעת מסתכמת בסך שנע בין 4,000 - 4,500 ₪ בחודש.

 

  1. באשר להכנסת הנתבע, נטען כי האחרון החליף מספר מקומות עבודה, כאשר במקום העבודה האחרון שימש כבעלים של קייטרינג בשותפות עם גיסו. לתובעת, כאמור, אין מידע באשר להיקף ההכנסות של הנתבע, אך נוכח רמת החיים הגבוהה בה חיה המשפחה, נוכח אפשרותו לרכוש נכסים ונוכח נסיעותיו התכופות הארוכות לחו"ל, סבורה התובעת כי לנתבע הכנסה בשיעור גבוה, כאשר נוסף לה ההכנסה משתי יחידות הדיור ומשני נכסי נדל"ן בחו"ל, שלתובעת אין ידיעה באשר לגובה דמי השכירות.

 

  1. התובעת פירטה את צרכי הקטינים ואת צרכיה והיא ביקשה להעמיד את סכום המזונות לכל הפחות על סך של 11,000 ₪ לחודש וזאת מיום הגשת התביעה.

 

עיקר טענות הנתבע

 

  1. לטענת הנתבע, הוא מעולם לא הפעיל אלימות כל שהיא כלפי בני ביתו ותלונת התובעת אינה אלא תלונת שווא שהוגשה למטרות זרות, כשמטרתה לשמש פלטפורמה להליך הגירושים.

 

  1. הנתבע הוסיף, כי התובעת ניתקה את הילדים מסביבתם הטבעית ואלו משמשים כקלף מיקוח נגד הנתבע.
  2. הנתבע סבור כי התביעה לאיזון היא תביעה מופרכת ומוגזמת, כאשר רוב רובה של עיקר התביעה נועד "ליצור אווירה" ולהכפיש את שמו של הנתבע.
  3. הנתבע הדגיש, כי רוב ראשי המזונות נתבעו ללא כל ראיה, בהבל פה ואגב יצירת מצגי שווא.

 

  1. לגופו של כתב התביעה, השיב הנתבע כי כל יחידת דיור מושכרת תמורת סך של 2,000 ₪ לחודש ואולם נכון להיום הדירות המושכרות הוכרזו כבנייה לא חוקית וניתן צו להריסתן.

 

  1. הנתבע הכחיש את טענות האלימות של התובעת וטען כי כתב האישום צומצם באופן מהותי והוא משקף עבירת איומים וניסיון לתקיפת בן-זוג.

 

  1. ביחס לילדים, טען הנתבע כי הוא השתתף באופן מעשי בגידולם וכי אלו כל עולמו.

 

  1. הנתבע הכחיש את טענות התובעת כי הוא מנהל חיים כפולים בחו"ל, כאשר נסיעותיו לחו"ל נועדו לטיפול בנכסי נדל"ן של משפחתו וזאת בשל ידיעת השפה האנגלית. הנתבע הודה כי חלק מהנכסים נרשמו על שמו ואולם הרישום הוא רישום פורמאלי גרידא ומטרתו לאפשר לנתבע להשכיר את הנכסים לצדדים שלישיים.

 

  1. הנתבע טען כי אביו העביר לחשבון הבנק שלו 79,000$ לשם רכישת נכסי הנדל"ן.

 

  1. הנתבע הכחיש את טענת התובעת כי הוא מידר אותה מהמידע הפיננסי וטען כי לראיה, התובעת ידעה לפרט את הרכוש שנצבר, לשיטתה, במהלך החיים המשותפים.

 

  1. באשר לרמת החיים, טען הנתבע כי הצדדים חיו ברמת חיים ממוצעת וזאת לנוכח שכרם הצנוע, כאשר שכרה של התובעת הגיע לסך של 6,500 ₪ ושכרו של הנתבע מעיסוקו כעובד שכיר בקייטרינג שבמשפחתו, הגיע לסכום זהה של 6,500 ₪.

 

  1. הנתבע הוסיף, כי הצדדים אף לקחו הלוואה לשם שיפוץ הדירה ולשם רכישת רכב.

 

 

  1. באשר למזונות התובעת, טען הנתבע כי משעה שפניה של האחרונה לגירושים, הנתבע אינו חייב במזונותיה. הדבר נכון שבעתיים, משעה שעסקינן באישה מורדת. טעם נוסף לדחיית מזונות התובעת נעוץ בעובדה כי היא משתכרת. כפועל יוצא, התובעת אינה זכאית למזונותיה.

 

  1. באשר למזונות הקטינים, טען הנתבע כי התובעת לא הניחה כל תשתית ראייתית מתאימה ביחס לצרכי הקטינים. בנוסף, התובעת עתרה להוצאות שאינן משולמות על ידה בפועל. עוד הוסיף הנתבע, כי חלק מההוצאות, כגון טיפולי שיניים, הינן הוצאות עתידיות.

 

  1. הנתבע הדגיש, כי נוכח מעצרו והרישום הפלילי, אין הוא יכול למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלו והוא אף אינו יכול לחזור למקום עבודתו הקודם, משעה שעיקר פעילותו של הקייטרינג הייתה במשרדי ממשלה.

 

  1. הנתבע טען, כי הוא יוכל לשלם מזונות אם וכאשר הוא ישתלב במעגל העבודה ומצבו הכלכלי ישתפר. לאור זאת, ביקש לפטור אותו לחלוטין מתשלום מזונות הקטינים.

 

פסיקת מזונות זמניים

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב התביעה, הגישה התובעת בקשה למזונות זמניים.

 

  1. ביום 01/01/15 ניתנה החלטה על ידי כב' השופט כץ (שדן בעניינם של הצדדים לפני מותב זה) במסגרתה חייב את הנתבע במזונות הזמניים של הקטינים בסך של 4,500 ₪ לחודש, כולל הוצאות חינוך ומדור. בנוסף, חייב את הנתבע בהשתתפות בשכר דירה בשיעור של 40% מדמי השכירות, עד לתקרת השתתפות בסך של 1,500 ₪. כן חויב הנתבע במחצית מהוצאות בריאות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים ובמחצית מעלות חוג אחד לכל ילד בעלות מתנ"ס עירוני. עוד נקבע, כי קצבת הילדים תשולם לאם בנוסף לדמי המזונות.

 

  1. כב' השופט כץ לא מצא לנכון לפסוק מזונות לתובעת, משעה שהאחרונה עבדה כXX תמורת שכר המספיק למחייתה. טעם נוסף לדחיית הבקשה, הייתה העובדה כי פני הצדדים לגירושים.

דיון והכרעה

הכנסת התובעת

 

  1. התובעת עובדת ב ++++ תמורת שכר שנע בין 6,500 ₪ - 7,000 ₪ נטו לחודש ראו ס' 10 לתצהירה ראו גם עמ' 63 ש' 10-20.
  2. טענת האם כי "נטו לבנק" נמוך יותר "בזכות" ההלוואות שנטלה - נכונה - והיא נלמדת מתלושי השכר שצרפה האם ואולם הפסיקה חזרה וקבעה כי בחישוב הכנסתו נטו של אדם יש להביא בחשבון אך ורק את ניכויי החובה (כלומר מס הכנסה וביטוח לאומי), ולא את ניכויי הרשות ראו ע"מ (י-ם) 135/99 ו- 136/99 פלוני נ' פלונית, מיום 5.2000 (נבו).

הכנסות הנתבע

 

  1. האב טוען, כאמור, כי הוא לא מצליח להשתלב במעגל העבודה. דין טענה זו להידחות.

הלכה פסוקה היא, כי כל עוד לא הוכחו בפני בית-המשפט נסיבות אובייקטיביות המונעות מהאב להשתכר, לא יוכל הוא להיתלות בטענות שונות,  כדי לפטור את עצמו מחיובו לזון את ילדיו הקטינים. על האב להתאמץ עד "קצה גבול יכולתו", ואף "להשכיר" את עצמו כפועל פשוט, כדי שיוכל לזון את בני משפחתו בכבוד הראוי להם. ראו ע"א 130/83 פרייס נ' פרייס, לח(1) 721.

  1. ודוק ! עסקינן באב מוכשר שניהל מספר נכסים בחו"ל. כשרונו של האב נלמד בין היתר מעדות של אביו על פיה " XXבשבילנו הכל" ראו פרוט' מיום 03.10.17 עמ' 51 ש' 24 כאשר הכישורים הניהוליים של הנתבע תוגמלו על ידי אבי הנתבע ראו עמ' 124 ש' 18-23.
  2. הנתבע אומנם הודה ב"עזרת האב" בסך של 1,500 ₪ בממוצע בחודש ואולם קשה להלום טענה זו משעה שעסקינן בניהול של מספר נכסים משפחתיים בחו"ל .

 

 

 

 

  1. הלכה היא, כי כאשר בעל עובד בעסק משפחתי, יועבר אליו הנטל בכל הנוגע לקביעת גובה הכנסתו, ויהיה עליו לשכנע את בית המשפט כי משכורתו הינה בסכום המוצהר על ידו . היה ולא יעמוד בהוכחתו, יוכל בית המשפט לקבוע כי גובה משכורתו גבוה מהמוצהר על ידו, וזאת על בסיס הראיות ה מסתברות לאור רמת החיים, רמת הצריכה, אופן ואופי ניהול משק הבית וכיוצ"ב תמ"ש (י-ם) 24940/01 ו' א' נ. י' ו' פורסם במאגר נבו וכן ראה תמ"ש 52480/99 פלונית ואח' נ' פלוני, [פורסם בנבו).

 

  1. הנתבע לא עמד בנטל הוכחת טענתו זו ולו משום שלא גילה בכתבי טענותיו כי יש לו מקור הכנסה נוסף הטענה נטענה לראשונה בדיון ההוכחות במענה לשאלת הבהרה מטעם בית המשפט.

 

  1. בנוסף, טענת האב באשר להיקף הכנסותיו, איננה מתיישבת ראיות נוספות ראו תמ"ש 7112-01-10 סקירה משפטית 456 עמ' 16 וביניהן הצהרת האב באשר להיקף הכנסותיו בסך של 40,000 $ בשנה ראו נספח ה' לתצהיר התובעת, קיומם של חשבונות חיסכון וחשבונות מט"ח ראו עמ' 116 ש' 19-20, קיומה של מסגרת אשראי בגובה של 50,000 ₪ ראו עמ' 135 ש' 2-3.
  2. לאור האמור מקבל אני את עמדת התובעת בסיכומיה כי לצורך קביעת דמי המזונות, יש להעמיד את הכנסת האב על סך של 12,670 ₪ נטו לחודש לפחות.

צרכי הקטינים

 

  1. יש ממש בטענת הנתבע, בסיכומיו, כי צרכי הקטינים לא הוכחו כדבעי.
  2. הלכה היא כי תביעת מזונות, ככל תביעה כספית אחרת, יש להוכיח היטב ולבסס בראיות ראו ע"א 130/85 כהן נ' כהן, פ"ד מ(1) 69. התובעת לא עשתה כן ראו עמ' 63 ש' 25 עד עמ' 64 ש' 1, עמ' 64 ש' 14, 24, עמ' 65 ש' 17, עמ' 67 ש' 7.

 

 

  1. ואולם מאחר שעסקינן בתביעת מזונות קטינים, יכול בית המשפט להשתמש במכשיר ה"אומדנא" המצוי בארגז הכלים של השופט היושב בדין. לעניין יכולתו של השופט היושב בדין לחשב את מזונות הקטין על פי הערכה, בגבולות "צרכים הכרחיים" – כאלה שהם בחזקת מזונות מינימאליים שאינם טעונים הוכחה ראו 93/85שגב נ' שגב פ"ד ל"ט (3) 833; ע"א 246/69 אלעל נ' אלעל פ"ד כ"ג (2) 305; ע"א 680/82 נחום נ' נחום, פד"י ל"ז (4) 667.
  2. בפסיקה העדכנית נקבעה חזקה על פיה סך הצרכים ההכרחיים של קטין אחד מגיע ל-1,600 ₪ לחודש עמ"ש (ת"א) 46291-01-16 מיום 09.10.17 (נבו).
  3. עם זאת סכום המזונות עבור מספר ילדים אינו מכפלה של מספר הילדים בסכום המזונות עבור ילד אחד ראו ע"א 552/87 ורד נ' ורד, פ"ד מב(3) 599.
  4. לפיכך אני קובע כי צרכיו ההכרחיים של כל קטין הינם בסך של 1,500 ₪ לחודש, כולל הוצאות אחזקת מדור ולא כולל הוצאת מדור והוצאות חריגות.
  5. ועתה לשאלה באיזה יחס ישולמו דמי המזונות. משעה שעסקינן בהליך תלוי שטרם בא לסיומיו, שאלה זו יש לבחון על רקע בע"מ 919/15 (להלן-"בע"מ 919") ראו עמ"ש (ת"א) 14612-10-16 (נבו).

  6. הפסיקה פרשה את הכללים שנקבעו בבע"מ 919/15 באופן בו ל הערכאה הדיונית לקבוע ממצאים עובדתיים ביחס לפרמטרים הבאים:

 

א.           הערכת וקביעת צרכי הילדים לפי רמת החיים שהורגלו הילדים ערב הפירוד   
               (צרכים תלויי שהות ובכללם מדור והחזקתו, צרכים שאינם תלויי שהות וצרכים
               חריגים).

ב.           היכולות הכלכליות של הצדדים (לא רק הכנסותיהם הפנויות של ההורים אלא קביעת יכולת כלכלית מכל המקורות העומדים לרשות ההורים לרבות שכר עבודה).

               ג.            קביעת יחסיות ביכולת הכלכלית של ההורים זה מול זה.

ד.           חלוקת משמורת בפועל (שקלול הוצאות תלויות שהות ביחס היכולת הכלכלית של שני ההורים וקביעת גובה החיוב בהתאם).

  1. בעניינינו - המצב הוא כי האב, מזה תקופה ארוכה, אינו מקיים קשר כלשהו עם ילדיו ראו עמ' 135 ש' 15-16 ומלוא הנטל בכל הנוגע לגידול הילדים, נופל על כתפי האם. ער אני לטענת הנתבע, בסיכומים, כי הנתק הינו פרי הסתת האם אולם לא הונח בפני כל הליך שעניינו הפחתת/ביטול מזונות אל נוכח סרבנות הקשר.
  2. במצב דברים זה ומשעה שיחס ההכנסות הינו 65% לאב ו-35% לאם במעוגל ושיעור החזקת הקטינים אצל כל הורה הינו 100% לאם ו-0% לאב, מצאתי לנכון ,אגב הפעלת שקול דעת ראו בע"מ 919, לחייב את האב במלוא הצרכים ההכרחיים של הקטינים בעוד שהוצאות חינוך והוצאות רפואות חריגות יחולו על שני ההורים בהתאם ליחס הכנסותיהם באופן בו האב יישא ב-65% מכל הוצאה חריגה והאם תישא ב-35% מכל הוצאה חריגה.

 

סיכום והוראות אופרטיביות

  1. האב ישלם לאם למזונות הילדים סך של 4,500 ש"ח לחודש (סך של 1,500 ₪ לכל קטין), שישולמו החל מהיום ועד הגיע הקטן לגיל 18 ו/או עד לסיום לימודי התיכון – לפי המאוחר.

 

  1. בנוסף לדמי המזונות יישא האב במדור הקטינים. גובה החיוב הינו בבשיעור של 50% שיופחת ל-40% עם הגיע הבת ++++ לגיל הבגרות ו/או סיום לימודי התיכון – לפי המאוחר ויפחת ל-30% עם הגיע הבן ++++ לגיל הבגרות ו/או סיום לימודי התיכון – לפי המאוחר ראו:עמ"ש 32632-10-13 ר.מ. נ' פ.מ.ואח' [פורסם בנבו], פס"ד מיום 26.3.2015;עמ"ש 1180-05-14 א.א. נ' מ.א. [פורסם בנבו] ,פס"ד מיום 26.3.2015.

  2. גובה המדור יוגבל עד לדמי שכירות מקסימאליים בסך של 4,500 ₪ לחודש (ו/או משכנתא) כאשר יופחת מסך זה סיוע שתקבל האם עבור שכירות ראה עמ' 61 ש' 24 עד עמ' 62 ש' 2 – ככל שתקבל.

 

  1. היה ומי מהקטינים ישרת בצה"ל ו/או בשירות הלאומי, האב ימשיך לשלם מזונות לאם עד לתום תקופת שירות החובה ו/או הלאומי, כשהסכום יעמוד על 1/3 מהסכום הנקוב לעיל, בערכו הצמוד כאמור 133 להלן.

 

  1. דמי המזונות ישולמו מידי חודש בחודשו, עד ה-10 לחודש עבור החודש השוטף, ישירות לחשבון הבנק של האם שפרטיו יימסרו לאב על ידי האם, כשהסכום הנקוב בסעיף 129 לעיל יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן על בסיס המדד הידוע היום ויעודכן אחת ל-3 חודשים, ללא עדכונים למפרע.

 

  1. כל קיצבה ו/או מענק המשולם ע"י המוסד לביטוח לאומי בגין הילדים, לרבות קצבת ילדים, מענק לימודים וכיו"ב, ישולם לאם בנוסף לדמי המזונות.

 

  1. כל הודעה ו/או מידע לרבות מסמכים, בכל הקשור לחיובי המזונות, שעל הורה אחד להעביר להורה השני, יועבר באחד מאופני התקשרות הבאים – להלן: "תקשורת מתועדת":

    תקשורת סלולרית (כגון: WhatsApp)/מייל/דואר רשום, כאשר ההורה השולח איננו מחוייב להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה אלא כי שלח לו באחד מאופני התקשורת המפורטים לעיל. כל העברה באופן אחר, תחייב את ההורה השולח להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את המידע/מסמכים.

 

  1. החל מהיום יישאו הצדדים ביחס של 65% האב ו-35% האם בהוצאות רפואיות חריגות מכל מין וסוג שהוא, לרבות רפואת שיניים כולל אורתודנטיה, משקפיים/עדשות מגע, טיפולים פסיכולוגיים/רגשיים, איבחונים לרבות איבחוני ליקוי למידה, וכל הוצאה רפואית אחרת חריגה אשר איננה מכוסה (במלואה או בחלקה) על ידי קופ"ח ובכלל זה הפרשים בגין אותה הוצאה חריגה לאחר קבלת החזר מכל מקור שהוא, אלא א"כ ההחזר מתקבל מביטוח פרטי הממומן ע"י הורה אחד בלבד שאז רק ההורה המממן זכאי ליהנות מהחזר זה.

 

כל הוצאה רפואית כנ"ל תעשה על יסוד אסמכתא מגורם רלוונטי המאשר את נחיצותה, אשר תועבר מהורה אחד לשני בתקשורת המתועדת טרם הוצאת ההוצאה/קבלת הטיפול, על מנת לאפשר להורה השני לבדוק האמור בתוך 10 ימים מיום משלוח האסמכתא.

האב יהיה רשאי לשלוח הצעה נגדית מטעמו בתוך 10 ימים. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה יכריע במחלוקת רופא המשפחה המטפל בקטינים או רופא מומחה בתחום הדרוש המוסכם על הצדדים.

הוצאה רפואית חריגה דחופה תשולם לאלתר וללא צורך בקבלת עמדה של ההורה השני.

  1. החל מהיום יישאו הצדדים ביחס של 65% האב ו-35% האם בהוצאות החינוך על פי דרישת מערכת החינוך ו/או המסגרת החינוכית –כדלקמן: אגרות חינוך, שכר לימוד, סל תרבות וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למערכת החינוכית ו/או למסגרת החינוכית לרבות ועד הורים, חוגים ( עד שני חוגים לכל אחד מהקטינים בעלות מתנ"ס), שיעורי עזר (ע"פ המלצת הגורם הרלוונטי), תנועת נוער, קייטנות (מחזור אחד בקיץ ואחד בחופשת הפסח בעלות קייטנת עירייה/מתנ"ס) מסע לפולין.

 

האב יהיה רשאי לשלוח הצעה נגדית מטעמו בתוך 10 ימים. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה, תכריע במחלוקת יועצת בית הספר מחנכת הכיתה או גורם חיוני אחר המקובל על הצדדים.

 

  1. כל הוצאה חריגה אחרת שלא נכללת בסעיפים 136-137 לעיל, יישאו בה שני ההורים ביחס של 65% האב ו-35% האם ובלבד ששני ההורים הסכימו להוצאה זו באופן מתועד (לרבות בתקשורת המתועדת).

 

  1. האם, בתור ההורה המרכז, תישא במלוא הסכומים בגין ההוצאות המפורטות 135-137 לעיל והאב ישיב לה את חלקו בהתאם לאמור לעיל, וזאת בתוך 10 ימים מיום שהאם שלחה לו בתקשורת המתועדת דרישה בצירוף האסמכתא הרלוונטית על התשלום הנדרש, ובתנאי שהמשלוח ייעשה לא יאוחר מחצי שנה לאחר ההוצאה.

 

  1. חיוב המזונות המפורט בכל הסעיפים לעיל, כולל את השתתפותו של האב בכל צרכי הקטין, מכל מין וסוג שהוא, לרבות מדור, ועל כן האם מתחייבת להשלים את כל יתר צרכי הקטין, מכל מין וסוג שהוא, לרבות – ולא למעט: מזון, כלכלה שוטפת, ביגוד והנעלה, רכישת ציוד למסגרת החינוכית, הוצאות רפואיות שוטפות, וכיו"ב.

 

  1. באשר למועד תחילת החיוב במזונות, ההלכה קובעת שהחיוב בדמי המזונות יהיה מיום הגשתה של התביעה, ראו ע"א 232/81 לויאן נ' לויאן פ"ד מ"ג(4)663 ואולם הערכאות הדיוניות חרגו מכלל זה במקרים המצדיקים ראו תמ"ש 7272-03-10 מיום 03.10.11 (נבו); תמ"ש 30060-07 מיום 16.10.12 (נבו); תמ"ש 22618-09-13 מיום 25.05.14 (נבו).

 

  1. גם במקרה דנן יש הצדקה להימנע מחיוב במזונות ממועד הגשת התביעה משעה שסכום המזונות שנפסק בפסק הדין, אינו שונה בהרבה מסכום של דמי המזונות הזמניים. לפיכך, החיוב עד היום הינו על פי החלטה למזונות הזמניים ומהיום על פי פסק הדין.

מזונות אישה

 

  1. האם הכתירה את סיכומיה כ"סיכומי התובעים - מזונות קטינים" והיא לא הזכירה את מזונותיה בסיכומים. כידוע, טענה שלא הוזכרה בסיכומים, דינה כדין טענה שנזנחה ראו ע"א 447/92 רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט, פ"ד מט(2) 102. כפועל יוצא, אינני פוסק מזונות לתובעת.
  2. בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות בגין הליך זה.

 

  1. המזכירות תשלח פסק דיני זה לצדדים ותסגור את שני ההליכים שמספרם בכותרת.

 

  1. ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

 

ניתן היום,  ט' סיוון תשע"ח, 23 מאי 2018, בהעדר הצדדים.

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ