אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בתביעת אם וסבים למפגשים עם קטין

פס"ד בתביעת אם וסבים למפגשים עם קטין

תאריך פרסום : 02/12/2015 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה טבריה
25454-03-12,26079-05-13
29/11/2015
בפני השופט:
מחמוד שדאפנה

- נגד -
התובע :
1. פלוני
2. הנתבע בתיק 26079-05-13 פלוני (קטין)

עו"ד תומר דוד
הנתבעת:
פלונית
עו"ד רן ארנון
פסק דין
 

 

פלונית

פלוני 

 

ע"י עו"ד יהודית הוכהויזר                                 

 

                                                                                התובעים בתיק 26079-05-13

 אקדמת מילין:

 

  1. פרשה עצובה, מרה וכואבת במסגרתה אני נדרש להכריע האם ניתן לכפות הסדרי ראייה בין האם לבין בנה הקטין וכן בין הסבים מצד האם לבין הקטין. דילמה זו מתעוררת בעיקר לנוכח העובדה כי הקטין אינו מעוניין בקיום המפגשים, כל תסקירי לשכת הרווחה, ללא יוצא מן הכלל, לא ממליצים על חידוש הקשר וכן חוות דעת שהוגשה לתיק מצדדת גם כן בעמדה זו.

 

  1. זוהי השאלה המצריכה הכרעתו של ביהמ"ש.

 

 

מבוא:

 

  1. מאבק מר, קשה, טעון וארוך מתנהל בעיקר בתביעה שבין האב, התובע (להלן: "התובע ו/או האב") לבין הנתבעת (להלן: "הנתבעת ו/או האם") בעניינו של בנם הקטין ........ יליד ...... (להלן: "הקטין").

 

  1. התיק מתנהל בפני ביהמ"ש מאז שנת 2004, אשר עניינו באם, וככל שכן, הכיצד ניתן לחדש את הקשר בין הנתבעת, האם, לבין הקטין כאשר מאז גיל 3 וחצי עבר הקטין להיות במשמורת אביו ומאז כמעט ולא נפגש עם אמו הנתבעת.

 

  1. התיק עבר מספר מותבים, שלדאבון הלב, וחרף הזמן הרב שחלף, לא הצליח אף אחד מהם לחדש את הקשר בין האם לבין הקטין. הדיונים התנהלו בעיקר סביב הטיפול שהקטין והוריו צריכים לעבור לצורך חידוש הקשר.  

 

  1. בצד האחד עומד האב ומתנגד בתוקף לקיום מפגשים בין האם לבין הקטין בעיקר לנוכח מצבו הנפשי של הקטין וכן בשל המלצות גורמי הרווחה לרבות מומחים אשר קבעו כן אין אפשרות בשלב זה לחידוש הקשר וכי חידושו מותנה וכפוף לפעולות שנחוץ ביצוען ע"י האב והאם וכן מתן טיפול מתאים לקטין לצורך חידוש הקשר ככל שניתן. מצד השני האם מביעה את כמיהתה הרבה והנשנית לחידוש הקשר ולקיום מפגשים בינה לבין בנה הקטין.

 

  1. לסכסוך זה הצטרפו סביו של הקטין מצד האם והגישו תביעה נפרדת לקיום הסדרי ראייה עם הקטין, שגם הם לא פגשו אותו מזה מספר שנים. הסבים עתרו במסגרת תביעתם מביהמ"ש לקבוע להם מפגשים עם הקטין. מדובר בסבים בגיל מאוד מבוגר. התביעה נשמעה בנפרד ולא אוחדה, אולם תסקירי לשכת הרווחה שהוגשו לאחר שהוגשה התביעה התייחסו גם לעניין תביעת הסבים ולא הייתה כל הפרדה בתסקירים והוגשו כמקשה אחת.     

 

כללי:

 

  1. הכרעה בעניינם של קטינים הינה קשה ביותר ואף כואבת. תיק זה גזל זמן שיפוטי יקר וכל זאת בתקווה שניתן יהיה לחדש את הקשר בין האם והסבים לבין הקטין. פס"ד זה מטרתו למצוא מתווה שיביא לשיקום וחידוש הקשר בין האם והסבים לבין הקטין. טובת הקטין, ובעיקר טובתו, היא זו שעמדה לעיני ביהמ"ש בעת מתן הכרעתו זו.

 

  1. ביהמ"ש תקווה, כי התוצאה אשר אליה הגיע, שתפורט בהמשך פס"ד זה, תהיה צודקת וחשוב מכל ניתנת ליישום ותוביל לחידוש הקשר עם הקטין. ההוראה "בצדק תשפוט עמיתך" (ויקרא י"ט), הם אשר התוו את דרכו של ביהמ"ש על מנת למצוא פתרון מעשי, יצירתי, ובפרט ניתן לביצוע ככל שיתקיימו התנאים הנדרשים לקיומו.

 

  1. רואה לנכון להבהיר, כי במסגרת פס"ד ביהמ"ש לא הורה על חידוש הקשר בין האם והסבים לבין הקטין, אלא קבע מנגנון ומתווה מותנה וכפוף לתנאים רבים שחייבים להתקיים בכדי להתחיל בהליך של חידוש הקשר.      

 

  1. מזה יותר מעשור ועד לכתיבת פס"ד זה, מנסה ביהמ"ש, ע"י מספר מותבים, לגרום לחידוש הקשר בעיקר בין האם לבין הקטין. עיקר המאמצים נעשו ע"י לשכת הרווחה המטפלת, אולם, ולדאבון הלב, ניסיונות אלו לא הניבו פרי ואף כשלו.

 

  1. מהדיונים הרבים שהתקיימו בפני ביהמ"ש, ומהתסקירים וחוות הדעת שהוגשה, הוברר לביהמ"ש, כי האב עומד על דעתו ומתעקש לא לחדש את הקשר בין האם והסבים לבין הקטין. התקבל הרושם, כי התובע עומד על דעתו לא לחדש את הקשר בין הקטין לבין האם והסבים, מסיבותיו הוא, כפי שיפורטו בהמשך.

 

  1. יש לציין, כי בשני התיקים לא נחקרו בעלי הדין ולא נשמעו הוכחות בתיק, אלא הוגשו מספר רב של תסקירים. פסיכולוג קליני נתן חוות דעת אודות מסוגלותה של האם וכן הוגש מכתב מטעם מומחה לפסיכיאטריה בעניין חידוש הקשר. בנוסף הוגשו מסמכים מטעם המחלקה לבריאות הנפש בה מטופל הקטין וכן נחקרה מנהלת המחלקה.

 

  1. הצדדים בשני התיקים ביקשו באחד הדיונים שהתקיים בפני לסכם טענותיהם בכתב ועתרו למתן החלטה, הצדדים אף השאירו עניין מתן ההחלטה לשיקול דעתו של ביהמ"ש, לשאלת ביהמ"ש באם הם מבקשים החלטה או פס"ד, הם מסרו, כי הם משאירים את העניין לשיקול דעתו של ביהמ"ש.  

 

  1. בטרם הכרעה בתיק שקלתי אם לזמן את הקטין בפניי לשמיעת עמדתו, אולם לאחר שקילה ובחינה, לא מצאתי, כי יש צורך בשמיעת הקטין בפניי וזאת משום שעמדתו הובעה בפני הגורמים המטפלים וסברתי, כי שמיעתו עלולה אף להכביד עליו ואף תיצור אצלו בלבול ועומס רגשי נוסף. כאמור עמדתו של הקטין נשמעה ולא היה מקום להזמינו לביהמ"ש לצורך כך.

 

  1. ביהמ"ש רואה לנכון לציין, כי במהלך הדיונים שהתנהלו בפניו, ניסה להביא את הצדדים לידי הבנה ו/או גמישות בעמדות הקוטביות שהוצגו בפניו, בתקווה שהצדדים ינסו וישכילו יחד למצוא מנגנון מתאים למינוף הקשר וחידושו. אולם ולמגינת הלב, ניסיון זה לא צלח.

 

  1. עוד יש לציין ולהדגיש, כי גם לאחר הגשת סיכומים ע"י הצדדים זימן ביהמ"ש את הצדדים בשני התיקים לדיון והציע להם מתווה לצורך חידוש הקשר אולם שוב האב התנגד בתוקף וביקש את הכרעתו של ביהמ"ש.

 

  1. בשל העדר הסכמה ולנוכח חילוקי הדעות והמחלוקת הקשה והעיקשת של הצדדים ובעיקר עמדתו של האב, הגיעה העת להכרעתו של ביהמ"ש.

 

  1. לא מצאתי כל טעם במתן החלטה בשני התיקים, אלא סבור אני, כי יש לסיים את שני התיקים יחד וליתן פס"ד אשר יסיים וישים קץ להליכים שארכו מעל עשור, שבמהלכן לא הצליחו מספר מותבים לחדש את הקשר בין האם לבין הקטין. רוצה לומר, כי ככל שהמתווה המוצע במסגרת פסה"ד לא יצליח ידו של ביהמ"ש קצרה מלהושיע בנשוא שבמחלוקת. ביהמ"ש מציע את המתווה ולו בשל הסיכוי הקלוש ביותר שקיים לשיקום הקשר.    

 

  1. עוד יש לציין, כי לאחר עיון ושקילה, לא מצאתי כי יש ליתן פסקי דין נפרדים בכל אחת מהתביעות וכי מצאתי לנכון ליתן פס"ד אחד שיתייחס לשתי התביעות וקביעתי בפס"ד זה תהיה תקפה ומחייבת גם בתיק הסדרי הראייה של הסבים. מדובר באותו סעד, תסקירים אחידים ואותו עניין.

 

  1. קביעה זו של מתן פס"ד אחד בשני התיקים יחד, אף תואמת את הקביעה שלי והמתווה המוצע שיבחן את קיום המפגשים לא רק עם האם אלא גם עם הסבים שגם להם יש זכות לפגוש את נכדם הקטין.

 

רקע עובדתי בקליפת האגוז:

 

  1. תיק זה החל כתביעת משמורת שהוגשה ע"י האב לקבלת משמורת בנו הקטין אשר בתקופה הרלוונטית היה במשמורת האם. בתיק ניתן פס"ד אשר העניק את המשמורת לידי האב ומזה כ – 8 שנים נמצא הקטין במשמורת האב באופן בלעדי.

 

  1. הדיונים בתיק זה יחד עם תביעת הסבים מתנהל לשם חידוש וקיום הקשר בין הקטין לבין האם והסבים.

 

  1. הקטין נולד כתוצאה מקשר חד פעמי שנוצר בין האב לבין האם בעת שהאם הייתה גרושה ואם לילד כבן 3 והאב נשוי ואב לשני ילדים בגירים. במסגרת תביעה לאבהות נקבע, כי הקטין הינו בנו של התובע ובשלב יותר מאוחר ניתן פס"ד נוסף לפיו שונה שמו של הקטין לשם משפחת האב.

 

  1. במסגרת התסקירים שהוגשו מטעם לשכת הרווחה בתקופה בה הקטין שהה עם האם, המליצה פקידת הסעד על הרחבת הסדרי הראייה בין האב לבן הקטין. פקידת הסעד אף ציינה את מעורבותה של אשתו של התובע בעניין הטיפול בקטין. מאידך מתחה פקידת הסעד ביקורת קשה על התנהלות האם ואף המליצה כי האם תעבור הדרכה הורית וטיפול.

 

  1. פקידי הסעד במסגרת הליך נזקקות שהתנהל בבימ"ש לנוער עתרו מביהמ"ש להוצאת הקטין ממשמורת האם מחשש לשלומו. הקטין אכן הועבר ממשמורת האם, אולם לא עבר לשום מסגרת אלא עבר למשמורת אביו התובע.

 

  1. מעיון בתסקירים שהוגשו אז לתיק עולה תמונה קשה מאוד של העדר טיפול ראוי וכן הזנחה      מצידה של האם עד שהדבר הוביל להחמרה במצבו של הקטין והתחילו להתגלות אצלו סימני הפרעה וחוסר שקט.  האם עברה תקופה קשה מאוד נזקקה לטיפול נפשי ולאור מצבה ומחשש לשלומו של הקטין הועבר הקטין לידי אביו ואף ניתן פס"ד אשר קבע, כי המשמורת תהיה אצל האב.

 

  1. הסכסוך בין התובע לבין הנתבעת, החריף בעיקר בשל העובדה, כי לא התקיימו מפגשים בין האם לבין הקטין ולכן עתרה האם חידוש הקשר עם הקטין. כאמו לדרישה זו הצטרפו הסבים שהגישו תביעה נפרדת מטעמם לקיום הסדרי ראייה בינם לבין הקטין.  

 

טענות הצדדים:

 

  1. האב מתנגד בכל תוקף לקיום מפגשים בין האם לבין הקטין, שכן מפגשים כאלה, לטענתו, פוגעים פגיעה חמורה בקטין. האב טוען כי בנסיבות הקיימות בתיק אין לאפשר כיום מפגשים בין האם לבין הקטין והיעתרות לתביעה תפגע קשות בנפשו של הקטין ויש בה לפגוע בטובתו פגיעה חמורה וקשה. לטענתו הקטין אינו בשל נפשית לקיום המפגשים ויש להניח לו עתה הן בנוגע למפגשים הא האם וגם עם הסבים כאחד.

 

  1. האב טען כי לאור חוות דעתם של כל הגורמים המטפלים והמקצועיים ללא יוצא מן הכלל, אשר הכירו במצבו הנפשי השברירי של הקטין אין מקום בשלב זה לחדש את הקשר בין האם לבין הקטין. לטענתו מצבו הנפשי של הקטין אף לא השתפר וכל מפגש בין האם לבין הקטין תהווה פגיעה בקטין וחשש לסיכון בהתפתחותו התקינה.

 

  1. האם מנגד עתרה לחדש את הקשר וטענה כי האב הוא זה שמסכל את קיום המפגשים ואף פועל למחיקת דמותה מחיי הקטין. האב פועל ועושה ככל שלאל ידו למנוע את חידוש הקשר. לשיטתה הגורמים המטפלים והעיקר לשכת הרווחה לא עשתה מספיק בכדי לחדש את הקשר והיא פעלה בחלל ריק. כאמור שוב גם הסבים עתרו לסעד זהה.    

 

החלטות ביהמ"ש בקליפת אגוז:

 

  1. כפי שציינתי לעיל תיק זה עבר מספר מותבים, שכולם, ללא יוצאי מן הכלל, ניסו להביא לחידוש הקשר בין האם לבין הקטין. תחילתם של ניסיונות אלו היו בפני כבוד השופטת בדימוס אסתר בוהדנה, אשר קיימה מס' דיונים ונתנה החלטות בתקווה שאכן ההחלטות יביאו לחידוש הקשר אולם ולדאבון הלב בדבר לא צלח. כבוד השופט בוהדנה הורתה ללשכת הרווחה מס' פעמים ליתן את המלצותיה בעניין זה ולאורך כל התסקירים שהוגשו ההמלצה הייתה אחת ויחידה, על הקטין להמשיך את הטיפול במרפאה לבריאות הנפש בצפת, ועל האב והאם לקבל טיפול.

 

  1. מפגשים בין האם לבין הקטין לא התקיימו לא באמצעות לשכת הרווחה ולא במרכז קשר. הזמן חלף ללא כל התקדמות וביהמ"ש סבור כי אין טעם לפרט את השתלשלות האירועים בנושא בעניין זה.

 

  1. אסתפק ואעיר, בשלב זה, כי היה כאן כישלון כללי, הן של הצדדים בעצמם, הן של לשכת הרווחה והן של שאר הגורמים המטפלים והאחראים שלא עשו מספיק על מנת לקדם את הסדרי הקשר בים האם לבין הקטין. ביהמ"ש אף סבור כי חלוף הזמן מבלי שהייתה כל התקדמות בחידוש הקשר היה אף גורם משמעותי בקושי לחדש הקשר היום.

 

  1. לאחר פרישתה של כבוד השופטת בוהדנה, עבר התיק לטיפולה של כבוד השופטת ג'מילה ג'ברין, אשר נתנה החלטה ביום 11/7/13, לפיה קבעה, כי היא מאמצת המלצות תסקירי לשכת הרווחה בעניין הפניית הקטין לטיפול פרטני במרפאה לבריאות הנפש בצפת וכן את ההמלצה לפיה האב והאם יעברו הדרכה הורית.

 

  1. כבוד השופטת ג'ברין פסלה מינוי מומחה בתקופה הרלוונטית בכל מה שקשור לתופעת סרבנות הקשר וקבעה כי האב ואשתו משתפים פעולה עם שירותי הרווחה בכל הנדרש וכי אינם מסכלים את הסדרי הראייה כפי שטענה האם. בהחלטה הנ"ל הורתה כבוד השופטת על הגשת עדכונים מטעם לשכת הרווחה בדבר הטיפולים שעובר הקטין במחלקה לבריאות הנפש בצפת.

 

  1. לאחר מעברה של כבוד השופטת ג'ברין לכהן בבימ"ש אחר עבר הטיפול למותב זה. בפניי הונחו מס' תסקירים אשר רובם ככולם ממליצים כי הקטין ימשיך לקבל טיפול במרפאה לבריאות הנפש בצפת וכי האם והאב יקבלו הדרכה.

 

  1. בתאריך 30/3/14  התקיים דיון בפני כאשר הצדדים ובעיקר ב"כ פרשו כל אחד את טיעוניו בעניין חידוש הקשר. הדיון כאמור התקיים לאחר שהוגש תסקיר לשכת הרווחה אשר כאמור לא המליץ על עריכת מפגשים אלא על המשך טיפולו של הקטין במרפאה לבריאות הנפש וכן על כך שהאב והאם צריכים לעבור טיפול.

 

  1. בהחלטתי מיום 8/4/15, שניתנה לאחר הדיון, קבעתי, כי יש צורך במינוי מומחה שיבדוק את הקטין ואת הצדדים על מנת שייתן את חוות דעתו הכיצד ניתן יהיה לחדש את הקשר בין האם לבין הקטין. בהחלטתי גם קבעתי, כי על המומחה לבדוק באם אכן קיים ניכור הורי בין האם לבין הקטין.

 

  1. על החלטתי הנ"ל הוגשה בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי, אשר בהחלטתו מיום 28/5/14, קיבל, מפי כבוד השופט דני צרפתי, את הערעור והורה על ביטול החלטתי הנ"ל בדבר מינוי מומחה.

 

  1. ביהמ"ש לערעור בהחלטתו קבע, כי על אף ההבנה למצוא פריצת דרך בתהליך הקשה בו מצויים כל המעורבים, לא היה מקום כי בימ"ש קמא יסטה מהמתווה שקבעה כבוד השופטת ג'ברין בהחלטה מיום 11/7/13, אשר כאמור אימצה את ההמלצות של תסקירי לשכת הרווחה ולא נעתרה לבקשה למינוי מומחה. בסוף החלטתו קבע ביהמ"ש המחוזי, כי לשכת הרווחה תגיש תסקיר משלים בהתאם למתווה שנקבע בהחלטת כבוד השופטת ג'ברין מיום 11/7/13. עפ"י החלטת ביהמ"ש היה על לשכת הרווחה להגיש את התסקיר עד ליום 1/7/14.        

 

המסגרת הנורמטיבית:

 

טובת הקטין:

 

  1. עקרון טובת הילד היווה מאז ומעולם אבן יסוד בפסיקת בית המשפט העליון ובפסיקת בתי המשפט בכלל, לאורו נבחנו סוגיות הקשורות בעניינם של קטינים.

 

"תוכנו של המונח "טובת הילד" הוא גמיש, רחב ובלתי מוגדר ואף שליבתו כוללת את שמירת בריאותו הגופנית והנפשית של הילד וסיפוק צרכיו הנפשיים, הגופניים והחומריים, הוא טעון בערכים, ברגשות ובהשקפות המותירים שיקול דעת רחב לבית המשפט באשר לתכניו" (בג"צ 268/80, ינסן-זוהר נ' זוהר, פ"ד לה(1) 1, 27-26 (1989)).

 

  1. ועוד הורחב באותו עניין, ונקבע כי:

 

"טובת הקטין הם מכלול של צרכים חומריים וחיים רוחניים, תרבותיים, סיפוק צרכים, שמירת נכסים והכשרה לעבודה עם לימוד וחינוך שיאפשרו לקטין להשתלב בחייה הרוחניים והתרבותיים של החברה שעל בניה הוא נמנה".

 

"בסכסוך הנסוב על מעמדו של קטין, טובתו של הקטין היא עמוד האש ועמוד הענן שיוליכונו הדרך. טובתו של הקטין היא שיקול-העל והיא שתכריע. התעלמות מטובתו של הקטין, החלטה בניגוד לטובתו או שלא בטובתו של קטין, הכרעה בעניינו של קטין תוך עירובו של שיקול זר, אי מתן שיקול ראוי לטובתו של הקטין – כל אלו יעירו ויעוררו את סמכותנו להתערבות בהכרעות דין הבאות לפנינו" (בג"צ 5227/97 דויד נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד נ"ה(1) 453, 460 (1998)).

 

  1. כבוד השופטת שטרסברג-כהן קבעה, כי המבחן לפיו תקבע טובת הילד הוא:

 

"... מבחן גמיש, רחב ובלתי מוגדר, המתמלא תוכן ע"י בית המשפט על פי הראיות שלפניו ועל פי שיקול הדעת השיפוטי שלו". (כך בע"א 2266/93 פלונים נ' אלמוני, פ"ד מט(1), 221).

 

  1. הפסיקה אף קובעת כי טובת הקטין מחייבת כי הילד יגדל במחיצת שני הוריו במסגרת תא משפחתי יציב ואוהב ומקרה של פרידה מחויב ביהמ"ש לקבוע הסדר משמורת אשר יבטיח עד כמה שהדבר אפשרי שהילד יגדל במסגרת יציבה, במשמורתו של ההורה שנמצא מתאים יותר לשם כך, תוך שמירה, ככל שהדבר אפשרי, על קשר בין הילד לבין ההורה שאינו משמורן [רע"א 4575/00 פלונית נ' פלוני, פ"ד נה(2) 321, עמ' 331 ; בע"מ 10060/07 פלונית נ' פלוני, [פורסם בנבו] (02/10/2008)).

 

  1. נהוג גם, בעיקר בתביעות הקשורות לקטינים, לקבל חוות דעת מטעם מומחים וגורמים מקצועיים, אשר בתי השפט מעניקים להן, אשר משמשים ככלי עזר להתחקות אחר טובת הקטין. חומרי עזר וכלים אלו הינם חיוניים וחשובים אשר בדרך כלל בתי המשפט נותנים להן משקל כבד ולעיתים אף מכריע וסטייה מהן נעשית במקרים חריגים.

 

רצון הקטין:

 

  1. אדגיש, כי בכל תובענה למשמורת או בתביעה להסדרי ראייה, טובת הקטין היא הראשונה במעלה. בהקשר זה, חשוב מעת לעת להיזכר ולהזכיר גם דברי כב' השופט זילברג המנוח בע"א 209/54 שטיינר נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד ט 241, בעמ' 251 מול האותיות ה'-ו' (1954);

 

"מבחן טובת הילדים, לדעתי, לא יימלט בו אחד מן השנים: או שאינו שיקול רציני כלל, או שמתחשבים בו, ובו בלבד, כגורם החלטי, מכריע, הדוחה (במקרה התנגשות) כל שיקול אחר. פשרה לא תיתכן כאן; הוא אינו ניתן לחלוקה, ואין למזגו ולערבבו באיזה שהוא שיקול אחר. כי משהתרומם המחוקק לדרגת התפיסה המודרנית - ובתפיסה מודרנית זו נוקטים חכמי ישראל זה עידן ועידנים - כי הילד אינו 'אובייקט' של שמירה והחזקה להנאתו או לטובתו של אחד ההורים, אלא הוא עצמו 'סובייקט', הוא גופו 'בעל-דין', בשאלה חיונית זו, הרי לא יתכן להתעלם מן האינטרסים שלו בשום צירוף מסיבות שהוא, ולא יתכן כי נדחה אותם מפני 'זכות' של מישהו אחר, ויהא זה האב או האם שלו".

 

 

 

 

 

 

זכות ההורה להסדרי שהות עם הקטינים:  

 

  1. זכות כל הורה להיות בקשר עם ילדיו ולמלא את חובתו כלפיו כהורה, היא זכות שהוכרה בפסיקה כזכות יסוד. מדובר בזכות הטבעית ביותר שאין לשלולה אלא במקרים חריגים ביותר.

 

ראה: ע"א 436/76 פלונית נ' מ"י ואח' פ"ד לא(2) 239,243 ).

 

  1. "קול הדם" הוא מונח שטבע כב' השופט חשין ז"ל בבע"מ 377/05 ובתי המשפט אף מרבים לעשות בו שימוש בהקשרים של פסקי דין ובעיקר בתיק אימוץ ומשמורת.

 

"על כל אלה נזכור כי זכותו של אב להחזיק בבנו אין היא כשאר זכויות  שבעולם. נעלה ועמוקה היא משאר זכויות, זכות מן הטבע היא, יש שקוראים אותה "קול הדם". אכן זכות נעלה היא אותה זכות: הזכות כי יותן לנו להיות הורים לילדינו".

 

בע"מ377/05 פלונית נ' פלוני ההורים המיועדים לאימוץ נ' ההורים הביולוגיים,פ"ד ס(1)124,184-185

 

זכות הסבים למפגשים עם הקטין:

 

  1. בבר"ע (חיפה) 759/00 פלונים נ' אלמונים [פורסם בנבו] ניתן ביום 4.12.00, מתייחס  כבוד ס' הנשיא השופט יעקוב- שווילי אל הנסיבות בהן ראוי יהיה לקבוע הסדרי ראייה בין סבים לנכדיהם,  ומתי יהיה נכון להימנע מלעשות כן :

 

           " סדרי הראייה של הסבה עם הילדים אינם באים לשרת רק את הסבה    

           אלא בעיקר את טובת הילדים (ראה לעניין זה 121/79 פלוני,פד לד(2)

            בעמ' 262) ואם הסבה אינה ראויה, או שהסכסוכים והמתחים בין הסבה

           לבין האב עלולים להשליך על הילדים ולהזיק להם אפשר שראוי להעדיף

          הימנעות מפגישות בין הסבה לילדים."

 

  1. כאמור, זכותם של הסבים אשר הועלתה על ספר החוקים, הוכפפה על ידי המחוקק, כך בהצעת החוק וכך בדיון לאישורו, לעיקרון העל של טובת הילד.

 

  1. בכל סכסוך שעניינו ילדים, לא כל שכן בסוגיה בה סלע המחלוקת הינו קשר שבין נכדים לסבים, העיקרון המנחה היחיד שיש לשקול ועל פיו לאפשר ביקורים והסדרי ראיה או לשלול אותם, הוא עקרון טובת הילד.

           

  1. כפי שכבר נקבע וכפי שהדגישה כב' השופטת ח' בן עמי, בע"מ (י-ם) 477/09 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו, 25.10.09]:

 

"בכל סכסוך, לא כל שכן בסוגיה בה סלע המחלוקת בין הסבים משני הצדדים עניינו משמורת על קטינים, העקרון המנחה היחיד שיש לשקול הוא עקרון טובת הילד. תוכנו של המונח 'טובת הילד' הוא גמיש, רחב ובלתי מוגדר ואף שליבתו כוללת את שמירת בריאותו הגופנית והנפשית של הילד, וסיפוק צרכיו הנפשיים, הגופניים והחומריים, הוא טעון בערכים, ברגשות ובהשקפות המותירים שיקול דעת רחב לבית המשפט באשר לתכניו. אף שההכרעה הסופית שבמחלוקת נותרת תמיד בידי בית המשפט, לא יטה בית המשפט דרך כלל לסטות מחוות דעת המומחה האובייקטיבי אלא אם כן קיימים נימוקים כבדי משקל לעשות כן".

 

  1. השופט שמגר התייחס לעניין טובת הקטין, ואמר כי:

 

 " טובת הקטין מחייבת קיומם של יחסים תקינים עם הסב והסבתא "

 

(עא 783/81‏ פלונים נ' פלמוני, פ''ד לט(2) 001)

 

 

תסקיר לשכת הרווחה וחוות דעת המומחים:

 

  1. לתיק הוגשה חוות דעת מטעם המומחה ........., פסיכולוג קליני, משנת 2011, מומחה זה בחן את מסוגלותה ההורית של האם שקבע, כי קיימת חיוניות לקיום הקשר בין האם לבין הקטין, דבר שלטענתו יכול להטיח את התפתחותו הרגשית של הקטין, כאשר לדבריו הניתוק עלול לגרום נזק לקטין.

 

  1. לתיק הוגש מכתב נוסף מטעם ד"ר ........., מומחה לפסיכיאטריה, אשר קבע כי, בשלב זה אין לאפשר כל קשר בין הקטין האם וכי קשר זה אף עלול לגרום נזק לקטין.

                         

האם חייב ביהמ"ש לאמץ את חוות דעת המומחה:

 

  1. ביהמ"ש אינו חייב לאמץ את חוות דעת המומחה. חוות דעת של המומחה הינה כלי עזר אשר באמצעותו ביהמ"ש נעזר ומקבל מידע לצורך הכרעה במחלוקת הניצבת בפניו. בסופו של יום ההכרעה הסופית הינה בידיו של ביהמ"ש, ביהמ"ש אינו "חותמת גומי" בעניינים אלה,  אולם יחד עם זאת וחרף האמור לעיל ביהמ"ש לא יטה בדרך כלל לסטות מחוות דעת אובייקטיבית של מומחה אלא אם קיימים שיקולים כבדי משקל לעשות כן. 

 

נקבע בהלכה הפסוקה  (בע"מ 27/06 פלוני נ' פלונית

 

"הגם שככלל, מטבע הדברים, יינתן במסגרת הבחינה השיפוטית משקל רב ביותר לעמדתם של מומחים מקצועיים, הרי ההכרעה השיפוטית מתחת ידו של השופט היא יוצאת, לא מתחת ידו של המומחה המקצועי. כבכל תחום בו מתבקשת קבלת חוות דעת מומחה, אין בית המשפט משמש "חותמת גומי" לעמדת המומחה המקצועי, אין הוא רואה בה עובדה מוגמרת אלא המלצה אשר ככלל יש ליתן לה משקל רב ביותר, אך לא מכריע. האחריות בקבלת ההכרעה מוטלת אפוא כולה על כתפי בית המשפט ואין הוא חולק בנטל האחריות עם כל מומחה או מומחים מקצועיים, יהיו אלה רבים ככל שיהיו. לפיכך, משהונחה בפני בית המשפט חוות דעת מומחה, וגם אם תהא זו נחרצת, ברורה וחד משמעית, אין בית המשפט פטור מהפעלת שיקול דעת שיפוטי עצמאי בגיבוש הכרעתו. אכן, בתחום רגיש, עדין ומורכב זה נדרש בית המשפט לגבש הכרעה עצמאית, תוך שהוא נעזר בחוות דעת הגורמים המקצועיים שמונו על ידי בית המשפט, בראיות נוספות אשר הובאו בפניו ואשר את המשקל שיש ליתן להן הוא בוחן, באמות המידה שהתווה המחוקק, בפסיקת בתי המשפט, ואולי יותר מכל – תוך שהוא מדריך עצמו בניסיון החיים, בשכל ישר, ברגישות ובהבנה למצבו המורכב של כל אחד מן המעורבים בעניינים אלה" . (הדגשה אינה במקור)

 

תסקירי לשכת הרווחה:

 

  1. אקדים ואומר, כי תסקירי לשכת הרווחה הרבים שהוגשו מטעם לשכת הרווחה, אינם שוללים לחלוטין קיום מפגשים בין האם והסבים לבין הקטין. נהפוך הוא, תסקירי הרווחה מדגישים כי קשר כזה הינו משמעותי וחיובי, אולם ולאור הנסיבות המיוחדות של המקרה ממליצים בתסקירים כי חידוש הקשר יעשה בזהירות ואין לכפות על הקטין קשר שכזה.

 

  1. תסקירי לשכת הרווחה הרבים שהוגשו ובעיקר אלו האחרונים, מאז שנת 2012 ועד 2014 המליצו על המשך טיפול של הקטין בבריאות הנפש וכן על מתן טיפול הן לאב והן לאם. התסקירים חזרו על אותה המלצה בכל התסקירים. כאמור המלצות התסקירים אומצו ע"י כבוד השופטת ג'מילה ג'ברין ואף אושררו בהחלטת ביהמ"ש המחוזי מיום 28/5/14.

 

  1. לדאבון הלב, ניסיונות חידוש הקשר לא צלחו, בעיקר בשל העדר שיתוף פעולה מטעם האם וכן בשל העובדה, כי המלצות לשכת הרווחה בדבר הפניית הצדדים לרבות הקטין לא יישמו במלואן וכנדרש.  

 

דיון והכרעה:

 

  1. ההכרעה בתיק זה מעלה את הצורך להכריע בעיקרון העל והחשוב במעלה שהינו מה היא טובתו של הקטין, שהינו וללא כל ספק החשוב ביותר בסוגיה המונחת בפני ביהמ"ש.

 

  1. הורים הם אלו שמקבלים ההחלטות בנוגע לילדיהם, כל עוד הם קטינים, במספר תחומים רבים ומגוונים כגון חינוכם, מקום לימודיהם, מקום מגוריהם, טיפול רפואי וכד'. המחלוקת בין ההורים פורצת בעיקר כאשר מתגלע סכסוך בין ההורים, שאז קבלת החלטות בעניינם של הקטינים יותר קשה ומורכבת ולעיתים אף בעייתית, שכן כל צד טוען, כי הוא צודק והחלטותיו הינן נכונות. במקרים אלו, ובעיקר כשההורים אינם מצליחים להגיע להסכמות, ביהמ"ש מכריע בהן.

 

  1. כאמור, זכותם של הורים לגדל את ילדיהם ולקבוע דרכי טיפול וחינוך, זכות שכאמור מעוגנת בחוק. החזקה העיקרית בחוק הינה כי הורים צריכים לפעול למען טובתו של הקטין. זכות זו של ההורים הינה זכות אוטונומית בלעדית של הורים כל עוד הם דואגים ומטפלים בקטינים. התערבות בזכותם האוטונומית של ההורים, קיימת כאשר אינם מקיימים את חובתם כלפי הקטינים.

 

  1. ההכרעה השנייה בתיק הינה האם לקבל את המלצות לשכת הרווחה וכן חוות דעת המומחה ולקבוע כי לא ניתן לחדש את הקשר בין האם והסבים לבין הקטין ובכך לסיים את ההליכים בשני התיקים, תוך תקווה שבעתיד יוכלו הצדדים לחדש את הקשר ככל שהנסיבות יאפשרו זאת.

 

  1. באיזון הכללי של כלל נסיבות המקרה, ולאחר שעיינתי עיון מעמיק בכתבי הטענות, תסקירי לשכת הרווחה, חוות דעת המומחה ובשים לב לטובת הקטין ולהוראת החוק, וכן בהתחשב במצוקתו הקשה הן של הקטין והן של האם, הגעתי לכלל מסקנה כי יש ליתן הזדמנות אחרונה לשיקום הקשר וכי בנסיבות יש לסטות מהמלצות תסקירי לשכת הרווחה וכן המלצת המומחה.

 

  1. ביהמ"ש רואה לנכון לציין, כי הוא אינו חלילה מקל ראש בחוויות הקשות שעבר הקטין והנסיבות הקשות אליהן נקלע וכן בקשיים ובמכשולים שנערמו בפני אביו התובע. התובע יחד עם אשתו מגדלים מזה תקופה ארוכה את הקטין, נושא בעול הכבד והקשה, עול שהפך אף קשה שבעתיים לאור מצבו הקשה של הקטין, שעליו אין חולק.

 

  1. אין ספק ואף אין חולק כי האב, יחד עם אשתו, העניק ועודו מעניק לבנו טיפול ראוי לשבח, הו מבחינה חומרית והן מבחינה רגשית וטיפל בו על הצד הטוב ביותר. אין גם ספק שהייתה הזנחה מצידה של האם, דבר שלל א כל ספק פגע בקטין ואף גרם להידרדרות במצבו הנפשי.   

 

  1. בנוסף לא נעלמה מעיני העובדה כי יש ליתן משקל ראוי לעמדתו של הקטין, אשר כאמור מתנגד בתוקף לחידוש הקשר. רצון הקטין שאותו כן צריך לקחת בחשבון, לא נעלם מעיני ביהמ"ש בתיק שמונח בפני. אכן הפסיקה קבעה כי יש ליתן משקל ראוי לרצון הקטין וזאת בהתאם לגילו וכן מידת בגרותו.

 

  1. הפסיקה אכן התייחסה בכובד ראש לעניין זה אולם יחד עם זאת צריך לזכור שלא תמיד רצונו של הקטין הינו טובתו. בסופו של יום ההכרעה בעניין טובת הקטין הינה בידיו של ביהמ"ש.

            על אף שהקטין מסרב בתוקף למפגשים עם אמו ביהמ"ש בדעה כי עמדה זו לא תוכל לעמוד במקרה זה.  

 

  1. עם כל הכבוד לרצונו של הקטין איני מוצא להעלות על דעתי, כי ישנה אפשרות לשלול את זכויותיה של האם למפגשים עם בנה הקטין בגלל רצונו של הקטין מבלי להמעיט כלל וכלל בסיבות הנעוצות בכך. לטעמי לא ניתן לשלול את המפגשים על הסף על אף שהקטין אינו רוצה בזה כאשר המתווה המוצע הינו מותנה וכפוף לקיומן של מספר תנאים כאשר עיקרם מוכנתו ונכונותו של הקטין למפגשים אלו.  

 

  1. כמו כן לא ניתן לשלול קיום מפגשים בגלל עברה של האם. אכן האם הזניחה את הקטין, לא טיפלה בו כנדרש, ואולי אף גרמה לו לנזקים, אולם יחד עם זאת לא ניתן להענישה על זה בצורה כה גורפת וקיצונית ולמנוע ממנה מפגשים עם בנה הקטין. לטעמי קיים היום ניכור הורי, על אף שלא הייתה קביעה מפורשת בעניין זה מטעם מומחה בעניין זה, אולם לא שוכנעתי כי עברה של האם לרבות התנהגותה כלפי הקטין יכולים להוות מכשול לחידוש הקשר בינה לבין בנה הקטין לרבות חידוש הקשר עם הסבים.   

 

  1. ב"כ האב הרבה בסיכומיו, בשני התיקים, לצטט את החלטת ביהמ"ש המחוזי אשר דחתה את החלטת ביהמ"ש זה בדבר מינוי מומחה. כמו כן חזר רבות על דבריה של ד"ר ....... שהינה מנהלת המחלקה לבריאות הנפש בבית חולים רבקה זיו בצפת בה מטופל הקטין. ד"ר ...... ערכה מכתב מיום 18/11/14 אשר העתקו הועבר לביהמ"ש ונחקרה ע"י הצדדים בתביעת האב והאם בפניי בדיון שהתקיים ביום 10/12/14.

 

  1. אתייחס תחילה להחלטת ביהמ"ש שניתנה ע"י כבוד השופט דני צרפתי ביום 28/5/14 בביהמ"ש המחוזי בערעור שהוגש על החלטתי בדבר מינוי מומחה ואשר כאמור התקבל.

 

  1. ראשית ביהמ"ש המחוזי בהחלטתו הנ"ל לא פסל לחלוטין את המתווה שקבעתי בהחלטתי בדבר מינוי מומחה רפואי. ביהמ"ש לא שלל על הסף את המתווה שנקבע אולם, ולשיטתו, אין זה השלב לעשות את זה וכי יש להמתין עד שיקיימו ההמלצות של לשכת הרווחה. עוד נקבע כי מינוי מומחה נוסף, בשלב זה, עלול לגרום לקטין נזקים מיותרים. רואה לנכון לציין ולהדגיש כי מאז החלטת ביהמ"ש המחוזי הנ"ל חלפה שנה וחצי.

 

  1. שנית, ועם כל הכבוד להחלטת ביהמ"ש המחוזי, ולדאבון הלב, החלטתו הפכה לסתם נייר כאשר מאז ועד היום לא, ההחלטה לא יושמה כלל וכלל ואין כל התקדמות בעניין חידוש המפגשים או חידוש וחיזוק הקשר. מאז ועד לכתבית פס"ד זה לא הוגש אפילו תסקיר אחד משלים.

 

  1. שלישית, ביהמ"ש המחוזי ועל אף קבלת הערעור וביטול החלטת ביהמ"ש בדבר מינוי מומחה רפואי, תמים דעים כי קיימת חיוניות לחידוש הקשר בין האם לבין הקטין ומוקדם ככל האפשר, לרבות, ובמילותיו של ביהמ"ש המחוזי, "מההיבט המעשי, לרבות שאלת האופן, העיתוי והקצב, צריך וייעשה בזהירות, תוך שיילקחו בחשבון קשייו של הקטין, הצורך להכינו היטב לקראת חידוש כאמור"

 

  1. רביעית, לאחר החלטת ביהמ"ש המחוזי, ולאחר שהוברר כי לא מתקדם דבר, הקטין לא מקבל טיפול, האם לא מעורבת, לשכת הרווחה אינה מטפלת כראוי בעניין, האב לא עבר טיפול ובהחלטתי מיום 23/6/14, קבעתי את ההוראות שלהלן:

 

"בנסיבות העניין אני קובע את ההוראות שיפורטו להלן:

 

  • מורה באופן מידי על חידוש הטיפול בקטין במחלקה הפסיכיאטרית בריאות הנפש בצפת.
  • מורה למחלקה הפסיכיאטרית לבחון חידוש הקשר, לאחר קבלת הטיפול, בהקדם האפשרי.
  • מורה לבריאות הנפש לזמן את האם ולעדכנה בתהליך הטיפולי שיקבלך הקטין.
  • מחייב את האם להיות בקשר טיפולי קבוע במסגרת הרווחה בחולון.
  • מחייב את האב לקבל טיפול, ככל שיתבקש ע"י לשכת הרווחה.
  • מחייב את לשכת הרווחה להגיש תסקיר משלים עד לא יאוחר מיום 15/9/14.

 

אני רואה לנכון לקבוע דיון בתיק ליום 17/9/14 שעה 12:00 אליו מתבקשת להתייצב העו"ס לסדרי דין גב' עירית פרידמן."

 

  1. בחקירתה של העו"ס נוכח ביהמ"ש לדעת, כי לשכת הרווחה לא עשתה ולא עושה מאומה לקדם את עניין קיום המפגשים בין האם לבין הקטינה. מאחר ולא התקבל שום עדכון מהמחלקה לבריאות הנפש, הוריתי למחלקה לבריאות הנפש להגיש עדכון. עדכון לא הוגש וניתנה החלטה לפיה יתקיים דיון אליו זומנה ד"ר ....... ביהמ"ש קבע מס' דיונים, אשר נדחו בעיקר לאור בקשת הצדדים.

 

  1. באשר לעדותה של ד"ר ........ בפני בדיון שהתקיים ביום10/12/14, שוב הוצגו בפני ביהמ"ש עובדים וגילויים שלו הונחו כלל וכלל בפני ביהמ"ש הטרם חקירתה.

 

  1. ד"ר ........ העידה כי הקטין אינו צריך שום טיפול ואף הוסיפה כי ההתרשמות שלה כי הוא לא צריך עוד פעם תקופה של טיפול פרטני והדרכה. בחקירתה אף ציינה כי אין הליך טיפולי וכי להערכתה אף אין צורך בטיפול.

 

  1. לשאלת ב"כ האם:

            "ש: כלומר, שאם אין צורך בטיפול או חידוש טיפול, משמע שאין טיפול לחידוש הקשר עם האם

            ת: נכון.

            ובנוסף באחת מתשובותיה אף אמרה כי:

 " אין דבר כזה להכין ילד לקראת מפגש איזה שהוא עם אמא, מה להכין אותו, מה לעשות בדיוק. "

 

  1. לא נעלמה מעיני עדותה של ד"ר ....... בעניין הסכנה הכרוכה בחידוש הקשר כאשר התייחסה לאירועי העבר, אולם שוב רואה לנכון לציין, כי כל גורמי הרווחה ובעלי המקצוע וכן ביהמ"ש המחוזי תמימי דעים, כי חידוש המפגשים עלול לגרום נזקים לקטין ולהשפיע על התנהגותו ולכן מוטב לעשות את החידוש בהדרגתיות ובזהירות רבה. לא נעלמה מעיני גם עמדתה של ד"ר ........, כי כל שינוי בחייו של הקטין עלול לערער אותו ואת אורח חייו, אולם שוב המתווה המוצע ע"י ביהמ"ש במסגרת פס"ד זה לוקח בחשבון סיכונים אלו.

 

  1. חקירתה של ד"ר ......... גילה לביהמ"ש עד כמה לשכת הרווחה כשלה בעניין הטיפול בקטין. לשכת הרווחה ישבה בחיבוק ידיים תקופה כה ארוכה ולא עשתה מאומה על מנת לנסות ולקדם את עניין חידוש הקשר בין האם לבין הקטין. מכיוון שלשכת הרווחה לא עשתה מספיק, מצא ביהמ"ש מתווה, שיתכן, בהתקיים תנאים מסוימים שמפורטים בפסה"ד, לקדם את עניין חידוש הקשר.

 

  1. ביהמ"ש סבור, כי יש צורך במתן מענה אחר יותר הולם בנסיבות המקרה בתקווה שיהיה ניתן לחדש את הקשר בין האם והסבים לבין הקטין, מתווה ומנגנון שפס"ד זה מנסה להשיג. מתווה זה אף עולה בקנה אחד עם המלצות לשכת הרווחה, שלו ייושמו וכן עם החלטת ביהמ"ש המחוזי.

   

  1. ביהמ"ש אינו יכול להשלים עם מסקנת לשכת הרווחה והמומחה ד"ר ...... אשר שוללים מפגשים בין הקטין לבין האם והסבים. אני אף בדעה כי מניעת קשר כזה בעיקר עם האם אינו לטובת הקטין ואף עלולה לגרום לו נזקים.

 

  1. באשר לסבים, כיום הינם בגילאים מתקדמים והשאלה שביהמ"ש שואל, אימתי, אם בכלל, ניתן יהיה לחדש את הקשר, אם לא כעת. איזו תשובה תינתן לקטין כשיבוא היום וישאל על אמו, סביו וכן על שורשיו.

 

 

  1. קשר בין הורה לבין קטינים וגם עם סבים, הוא קשר חיוני, בריא, מועיל, מטיב ואף מתחייב ומתבקש, למעט מקרים חריגים בהם קיום קשר כזה עלול לגרום לקטינים נזק ולא ישיג את טובתם.

 

  1. הורים ובעיקר האם הינה בדרך כלל הדמות המרכזית בחיי הקטין בעיקר בשנותיו הראשונות ולא סתם חזקת הגיל הרך עודה שרירה וקיימת עד היום. באשר לסבים אין גם ספק כי הם מהווים חלק חשוב בחייהם של הקטינים, סבים הם בדרך כלל מבצרם ומקלטם האחרון של הנכדים בעת מצוקה.

 

  1. קשר בין הורה לבן הוא קשר טבעי, חיוני ומתבקש ואין עליו עוררין. יחסים בין נכדים לבין הסבים הינם יסוד חשוב בכל חברה. הסבים מהווים כמעט בכל התרבויות בעולם חלק חשוב וחיוני בעולמו של הקטין. מחקרים רבים אף מוכיחים, כי קשר זה אף תורם לחינוכו ולעיצובו החברתי של הקטין.

 

  1. לטעמי, אחד השיקולים שיש לבחון עת מתחקים אחר טובת הקטין, הינו שמירת הקשר עם שני הוריו וכן עם המשפחה המורחבת ולא רק עם הוריו. הזכות לקיים קשר בין הורה לבין קטין אינה נחלת האם או האב, אלא, הינה זכות טבעית ובסיסית של הקטין להיות בקשר עם שני הוריו וגם עם הסבים.

 

  1. קשר זה בין הורה לקטין וגם עם הסבים הינו חשוב וחיוני לקטין לשם התפתחותו הרגשית וקשר שכזה אף מעצים ילדים. מחקרים רבים מוכיחים, כי קשר בין קטינים לבין המשפחה המורחבת מעצימם ותורם להתפתחותם התקינה.

 

  1. יפים דבריו, בעניין זה, של כבוד השופט נחשון פישר בתמ"ש 35101-03-12, אשר דן בסוגיה דומה, בעניין תביעת סבים, קבע:

 

"סבור אני כי טובתו של קטין מגלמת בחובה את הכרת זהותו, את הכרת קשריו המשפחתיים על הטוב והרע והקשה שבהם, את הכרת בני משפחתו המורחבת מצד כל אחד מהוריו בדרך כזו שתאפשר לו גיבוש זהות עצמאית, יציבה ונפרדת תוך היכרות בלתי אמצעית עם שורשיו.

           

  1. ב"כ האב הרבה בסיכומיו בשני התיקים לצטט את החלטת ביהמ"ש המחוזי אשר דחתה את החלטת ביהמ"ש זה בדבר מינוי מומחה ובנוסף לצטט מדבריה של ד"ר ....... שהינה ...... ....... בה מטופל הקטין. ד"ר ..... ערכה מכתב מיום 18/11/14 אשר העתקו הועבר לביהמ"ש ונחקרה ע"י הצדדים בתביעת האב והאם בפניי בדיון שהתקיים ביום 10/12/14.     

 

  1. באשר לסבים כיום הינם בגילאים מתקדמים והשאלה שביהמ"ש שואל, אימתי, אם בכלל, ניתן יהיה לחדש את הקשר, אם לא כעת. איזו תשובה תינתן לקטין כשיבוא היום וישאל על אמו, סביו וכן על שורשיו.

 

  1. מעיון בתיק ולאחר ששמעתי את הצדדים בדיון שהתקיים בפני, מודה אני כי לא אוכל לקבוע בוודאות שאכן האם והסבים רוצים בטובת הקטין ואין ספק כי בין התובע לבין הנתבעת קיים סכסוך עמוק, קשה ומורכב. אולם, אין זה בהכרח גורם עיקרי שבגינו יש לשלול את המפגשים בין הקטין לבין האם והסבים.

 

  1. בתי המשפט נתקלים מידי יום בסכסוכים עמוקים ומורכבים בין בני זוג אשר אף גולשים לאלימות קשה ולעימותים בהם הסכסוך אף מתרחב ומשתרע עד למשפחה המורחבת. נשאלת השאלה, האם סכסוך כזה אמור לשלול ממי מבני הזוג ובעיקר מאמו, אשר היא זו שסחבה אותו 9 חודשים בבטנה, ילדה אותו ואף גידלה אותו בשנותיו הראשונות, את הזכות לפגוש אותו. ועל דרך ההיקש, וכאשר סביו של הקטין מבקשים לראות אותו שלהם גם שזכות לעשות זה, האם בכוחו של הסכסוך לשלול מהסבים הזכות להיות בקשר עם נכדם.

 

  1. אין ספק, כי יש כיום צורך חיוני ואף מתחייב להכין את הקטין ולחזקו לצורך עריכת מפגשים עם הקטין והסבים. הקטין חייב לעבור טיפול פרטני יחד עם הצדדים אשר גם הם חייבים לעבור טיפול והדרכה לצורך הכנתם לחידוש הקשר בין הסבים לבין הקטין.

 

  1. ביהמ"ש סבור, כי ניתן למצוא דרך ליצירת מפגשים בין הקטין לבין האם והסבים. ביהמ"ש אף פנה לצדדים בדיונים שנערכו בפניו, ואף בדיון שנערך לאחר הגשת הסיכומים ובטרם מתן פס"ד זה בתיק, וניסה למצוא מנגנון שבאמצעותו ניתן לחדש את הקשר בין הקטין לבין האם והסבים. אולם למגינת הלב, ניסיון זה לא צלח.

 

  1. ביהמ"ש בדעה כי, כי בנסיבות המקרה יש מקום למצוא מנגנון לחידוש הקשר בין הקטין לבין האם והסבים, בתקווה שמנגנון כזה יגשים וישיג במידה המרבית והאפשרית את טובתו של הקטין ויוביל לחידוש הקשר בינו לבין האם והסבים.

 

  1. בבחינת מאזן הנזקים, ביהמ"ש סבור כי הנזק שיכול להיגרם לקטין מהעדר קשר עם האם והסבים הינו נזק חמור יותר מהנזק שיכול להיגרם לו מחידוש הקשר עם האם והסבים.

 

  1. ביהמ"ש מתרשם, כי התובע רואה בעיקר את האם כדמות שלילית בחייו של הקטין ואינה מהווה מרכיב חשוב בחייו. התובע מתעקש על דעתו למנוע כל קשר בין האם ואף הסבים לבין הקטין ולא מוכן להתפשר כלל וכלל בעניין זה, אולם עמדה עיקשת זו אינה בהכרח משרתת את טובת הקטין. 

 

  1. הכרעה בתיק זה כפי שציינתי בפתיח של פס"ד הייתה קשה מאוד. צר לי כי הצדדים ובעיקר האב מנע ועודו פועל למניעת כל אפשרות לחידוש הקשר בין האם והסבים לבין נכדם הקטין. ביהמ"ש מבין את תחושותיו הקשות של האב והתמודדותו עם משברים ומצבים קשים שעבר יחד עם בנו הקטין, אולם, יחד עם זאת, יש גם לגלות הבנה וחמלה כלפי האם, חרף המעשים המיוחסים לה ע"י האב.

 

סיכום:

 

  1. ביהמ"ש בדעה, כי ניתן לקבוע הסדרי ראייה בין האם לבין הקטין במסגרת שתבטיח שמירה על הקטין תחת פיקוח והשגחה של לשכת הרווחה. ביהמ"ש יפרט להלן מנגנון ומתווה מפורטים לחידוש הקשר, וזאת תוך שמירה על טובת הקטין ודאגה כי הסדר כזה לא יפגע בקטין ולא יגרום לו כל נזק או פגיעה, וכן בתקווה כי מתווה זה יתרום ויביא לחידוש הקשר בין הקטין לבין האם ובשלב יותר מאוחר עם הסבים. עוד יובהר, כי ככל שהגורמים המטפלים והאחראים על חידוש הקשר יגיעו למסקנה כי לא ניתן לחדש את הקשר וכי חידוש הקשר עלול לגרום לקטין נזק, יש לפעול בדרך זו ולהפסיק, לפחות בשלב זה, בניסיונות לחידוש הקשר.     

 

  1. יש לציין ולהדגיש, כי ביהמ"ש אינו מתעלם לחלוטין מתסקירי לשכת הרווחה וכן מחוות דעת המומחה, גם אם הוא סבור כי יש לסטות ממנה ולפעול בניגוד להמלצה לפיה לא ניתן לחדש את הקשר בין הקטין לבין האם והסבים.

 

  1. בקביעת המתווה שיפורט בהמשך, ביהמ"ש שם לנגד עיניו אך ורק את טובתו של הקטין, וער לכך, בהתאם לחוות הדעת שניתנה, כי כל שינוי שיחול היום לקטין בחשיפתו לדמויות שטרם הכיר, עלול לגרום לו לנזק משמעותי ולהחזיר אותו לאחור בנקודת הזמן. ביהמ"ש אינו מתעלם גם כן מהעובדה, שאינה שנויה במחלוקת, כי הקטין קשור מאוד לאביו, קיים נתק ארוך וממושך בינו לבין האם והסבים, וכי כל החלטה בעניין חידוש הקשר יכולה ועלולה אף להשפיע ישירות על מצבו של הקטין ואף לגרום להחמרה במצבו.  

 

  1. עוד יש לציין, כי המתווה המוצע אף תואם את רוח הדברים שצוינו ופורטו בחוות דעתו של המומחה, תסקירי לשכת הרווחה וכן אף בהחלטת ביהמ"ש המחוזי. המתווה המוצע כפוף לנכונותה של האם לעבור כל טיפול, להבין את קשייו של הקטין שאליו נקלע ולהפנים, כי קיימת סבירות כי הקשר אף לא יחודש.

 

  1. ביהמ"ש סבור ,כי חידוש הקשר בין הקטין לבין האם ובשלב יותר מאוחר עם הסבים הינו חיוני ומתבקש, ואף עשוי לשרת את טובת הקטין. יש לאפשר קיום מפגשים כאלו ככל שהתנאים יתקיימו בעתיד. ביהמ"ש בדעה, כי ניתן למצוא פתרון ולהציע מתווה שבאמצעותו ניתן לחדש את הקשר בין הקטין לבין האם והסבים מבלי שהדבר יהווה פגיעה בקטין ו/או יגרום לו לנזקים.

 

  1. לאור כל האמור לעיל ביהמ"ש מציע לצדדים את המתווה שלהלן:

 

  • אני ממנה את הפסיכולוג מר ......... (להלן: "הפסיכולוג") לצורך אבחון, טיפול ושיקום הקשר בין הקטין לסבים.

 

  • הקטין יעבור תהליך טיפולי לצורך הכנתו לקראת בניית וחידוש הקשר עם האם.

 

  • אני מחייב את האם והאב לעבור כל טיפול נחוץ ודרוש לשם חידוש הקשר ככל שיידרשו ע"י הפסיכולוג.

 

  • אני קובע כי הטיפול של הפסיכולוג יתנהל בליווי מקצועי של עו"ס מלשכת הרווחה המטפלת במועצה אזורית ........

 

  • הפסיכולוג יהיה בקשר רצוף עם לשכת הרווחה ויעדכן את העו"ס בכל התקדמות בעניין הטיפול שמוענק לקטין וכן בנוגע לבשלותו ומוכנותו של הקטין לקראת חידוש הקשר בינו לבין האם.

 

  • הפסיכולוג יעבוד בתיאום עם העו"ס המלווה.

 

  • אני קובע כי הקשר בין הקטין לבין האם יחודש, ככל שהפסיכולוג יחליט שניתן לקיים מפגשים כאלו, בשלב הראשון, אך ורק במרכז קשר תחת פיקוח, השגחה וליווי.

 

  • חידוש הקשר יעשה אך ורק לאחר שהקטין יעבור טיפול ובהתאם להמלצת הפסיכולוג המטפל.

 

  • מפגשים עתידיים ככל שיקבעו יהיו גם כן בנוכחות הפסיכולוג ופיקוחו.

 

  • אני מחייב את הצדדים לשתף פעולה עם לשכת הרווחה ועם הפסיכולוג לצורך קידום ומינוף הקשר בין הקטין לבין האם.

 

  • תחילה יהיה ניסיון לחדש את הקשר בין האם לבין הקטין.

 

  • המומחה יקבע באם יהיה ניתן לחדש את הקשר עם הסבים במקביל ובצוותא.

 

  • ככל שהמומחה סבור, כי עדיף לטפל בעניין חידוש הקשר בין האם לבין הקטין בלב בשלב זה, יצורפו הסבים למפגשים בשלב יותר מאוחר והמומחה הוא זה שיקבע באיזה שלב יצורפו הסבים למפגשים, ככל שיתקיימו.

 

  • בשכ"ט המומחה תישא האם בלבד.

 

  1. בטרם חתימה וסגירת פס"ד זה ראיתי לנכון לפנות לצדדים, כל אחד לחוד ולשניהם ביחד.

 

  1. לאב ,אני פונה ומתרה בה שאל לו להמשיך בהתעקשותה לסיכול המפגשים בין האם לבין נכדם הקטין. העדר קיום המפגשים עלול לגרום לקטין נזק רב ובלתי הפיך ואף יכול למחוק את דמותה של האם מחייו של הקטין. . על התובע להתעלם ממשברי העבר ומהסכסוך רווי המתח שהיה בינו לבין הקטין. באשר לסבים על האב להבין כי הסבים אינם צעירים ומי יודע אולי אף לא יזכה לראות את נכדם. ביהמ"ש תקווה כי האב יפעל בהתאם להוראות שפורטו בפסה"ד וישתף פעולה עם כל הגורמים המטפלים לצורך חידוש הקשר בין האם לבין הקטין.

 

  1. לאם, אני פונה ומבקש ממנה בכל לשון של בקשה להבין, כי נמצאת היא במצב מאוד רגיש ושברירי. עליה להבין ולהפנים כי מתווה זה שנקבע בהכרעת זו לא בהכרח עשוי להניב פרי ויביא לחידוש ושיקום הקשר עם הקטין. אני פונה אליה ומבקשה לשים לנגד עינה אך ורק את טובתו של הקטין. על האם להפנים ולהבין כי תהליך חידוש הקשר אינו קל ופשוט, הוא אף עלול להיכשל. המדובר בתהליך מורכב וקשה אשר דורש מנה גדושה של סבלנות וסובלנות.

 

  1. לסבים, אני פונה ומבקשם גם כן לשים לנגד עינם אך ורק את טובתו של הקטין. על הסבים להבין, כי חידוש הקשר עם הקטין מותנה בהצלחת חידוש הקשר עם האם. חידוש הקשר עם הקטין מותנה וכפוף לשיקום היחסים בין האם לבין הקטין. על הסבים להפנים גם כן, כמו האם, כי תהליך חידוש הקשר אינו קל ופשוט, הוא אף עלול להיכשל.

 

  1. לאב, לאם ולסבים יחד, אני פונה ואומר, כי עליהם יחד לגייס את מלוא הכוחות לקידום המתווה שהוצע ע"י ביהמ"ש לעיל, תוך תקווה כי בעתיד הקרוב יוכלו האם והסבים לראות ולפגוש את הקטין, קשר שהינו חיוני וחשוב להתפתחותו של הקטין, על דעת כל הגורמים המקצועיים.

 

  1. ביהמ"ש תקווה, כי פס"ד זה לא יהפוך לסתם נייר וכי הצדדים יעשו את מירב המאמצים, ישתפו פעולה ויפעלו יחד בהבנה, בתום לב ובכנות על מנת ליישמו.

 

  1. בנסיבות העניין ולאור התוצאה אליה הגעתי לא מצאתי מקום לחייב בהוצאות.

 

  1. המזכירות תעביר פס"ד לצדדים, לפסיכולוג מר ........ וכן ללשכת הרווחה בפקס וכן בדואר רשום.

 

  1. המזכירות תסגור את שני התיקים ותסרוק פס"ד זה גם בתיק תמ"ש 26079-05-13.

 

פס"ד מותר לפרסום בהשמטת שמות ופרטים מזהים לרבות שמם של המומחים.

 

ניתן היום, י"ז כסלו תשע"ו, 29 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.

    

                                                                               

 

 

           


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ