אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בתביעה לפסיקת מזונות קטינים

פס"ד בתביעה לפסיקת מזונות קטינים

תאריך פרסום : 05/11/2017 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה חדרה
34740-03-16
24/10/2017
בפני השופט:
טל פפרני

- נגד -
התובעת:
מ.מ.ב
עו"ד אביטל קזלו
הנתבע:
י.ב.
עו"ד יניב ערבה
פסק דין
 

לפניי תביעה לפסיקת מזונות קטינים.

 

  1. התובעת והנתבע נישאו זל"ז כדמו"י ביום ++ ומנישואין אלו נולדו להם 2 הקטינים: ++ ת.ז. ++ת.ל. ++, בן כשמונה שנים ותשעה חודשים (להלן: "הקטין") ו ++ ת.ז. ++ ת.ל.++, בת כשבע שנים (להלן: "הקטינה"). הצדדים התגרשו בגט פיטורין.

 

  1. הקטינים בעלי צרכים מיוחדים והם אובחנו כבעלי הפרעה על הרצף האוטיסטי. אין חולק כי משולמת לידי האם קצבת נכות מהמל"ל על סך של 2561 ₪ עבור כל אחד מן הקטינים וכן מאחר שמדובר במשפחה עם שני קטינים הזכאים לקצבת נכות, משולמת תוספת של 50% קצבה עבור כל אחד מהם (להלן: "תוספת קצבה"). בסך הכל הקצבה המשולמת על ידי המל"ל היא על סך של 7684 ₪. נוסף על כך משולמת קצבת ילדים בסך של 338 ₪.

 

  1. התובעת עותרת לדמי מזונות לקטינים עבור הוצאותיהם ההכרחיות, ללא הוצאות הנוגעות לצרכים המיוחדים, בסך של 6,320 ₪ לחודש לרבות מדור ואחזקת מדור (להלן: "הוצאות רגילות"). נוסף על כך עותרת התובעת לחייב את הנתבע בתשלום מלוא ההוצאות החינוכיות והרפואיות החריגות של הקטינים (להלן: "הוצאות מיוחדות"), בניכוי הסך המתקבל בפועל מקצבת הנכות מהמל"ל. כיום עומד סך ההוצאות המיוחדות על 10,300 ₪ . וכן עותרת לחייב את הנתבע בתשלום דמי טיפול שישולמו עבורה להשלמת הכנסתה.

 

  1. לעומתה, סבור הנתבע כי קצבת הנכות הכוללת צריכה לשמש לכיסוי טיפולים שיקומיים מיוחדים והוצאות מיוחדות חריגות של הקטינים בשל נכותם ויתרתה תקוזז כנגד דמי המזונות אם יחויב. לחילופין, טוען האב כי יש להפריד את תוספת הקצבה כך שקצבאות הנכות בסך של 2561 ₪ כל אחת תשמשנה לכיסוי טיפולים שיקומיים מיוחדים והוצאות מיוחדות חריגות של הקטינים בגין נכותם ואם תיוותר יתרה היא תקוזז כנגד אותן הוצאות רפואיות וחינוכיות חריגות אשר אינן נוגעות לנכות. במקרה כזה תוספת הקצבה תחולק בין ההורים בחלקים שווים או על פי זמני השהות עם הקטינים ואם תשולם במלואה לאם, חלקו של האב יקוזז מדמי המזונות. לחילופין טוען האב כי אם מלוא תוספת הקצבה תיוותר בידי האם, יש להוסיף סכום זה לסך הכנסותיה.

 

  1. בין הצדדים מתנהלים הליכים בבית הדין הרבני. התובעת כרכה לתביעת הגירושין את מזונותיה, חלוקת הרכוש, משמורת, חינוך וכיו"ב. חלוקת הזמן ההורי כיום היא בממוצע 60% עם האם ו40% עם האב. ביום 29/6/16 ניתנה החלטתי לפסיקת מזונות טרום זמניים בסך של 3000 ₪ וביום 9/10/16 ניתנה החלטה בדבר חיוב בהוצאות רפואיות וחינוכיות.

 

  1. מטעם התביעה העידו התובעת ( עמ' 10 לפרוטוקול) ואביה מר ++(עמ' 23 לפרוטוקול). מטעם ההגנה העיד הנתבע (עמ' 24 לפרוטוקול).

 

משמורת וחלוקת זמן הורי

 

  1. נושא משמורת הקטינים נידון בבית הדין הרבני. נכון הוא כי לשאלת המשמורת הפיזית של הקטינים וחלוקת הסדרי השהות בינם לבין ההורים יש משקל בבואנו לפסוק דמי מזונות. ואולם סבורני כי נכון לעת הזאת, יש להידרש למצב הקיים כיום. בבוא היום וככל שיחול שינוי, במסגרת ההליכים המתקיימים בבית הדין הרבני לעניין המשמורת וחלוקת זמני השהות, רשאים הצדדים לעתור לבית המשפט במסגרת התליך מתאים חדש.

 

  1. הנתבע בסיכומיו צרף ציטוט מהחלטת בית הדין הרבני שקובעת כי "המשמורת ההורית תהיה משותפת בין שני ההורים.....בית הדין מקבל את המלצת התסקיר שההורים ילכו לגישור ביניהם לחלוקה יותר שיוויונית בקשר לזמני השהות. מבוקש משירותי הרווחה להגיש לביה"ד תסקיר משלים בתוך חצי שנה בנושא הסדרי השהות" (ההחלטה אינה בפניי). לפיכך, טוען הנתבע, כי לאור הכנסות הצדדים ופוטנציאל השתכרותם וכן לאור חלוקת זמני השהות ביניהם ולפי הפסיקה בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.17) (פורסם במאגרים המקוונים) (להלן: "בע"מ 919/15"), כל הורה יישא ההוצאות השוטפות לרבות מדור, אחזקת מדור וכלכלה של הקטינים בעת שהותם במחיצתו. הנתבע בסיכומיו מציין כי הקטינים "נמצאים בחזקת האם  4 פעמים בשבועיים בימי חול יותר מאשר אצל האב כאשר תוך זמן קצר ביותר יצומצם זמן זה ליומיים בשבועיים בלבד!" יצוין כי לעניין נשיאת נטל הטיפול בקטינים,  הנתבע ציין בחקירתו כי בעל כורחו התובעת נושאת בנטל גדול ממנו (עמ' 25, ש' 12).

 

  1. התובעת בסיכומיה טוענת התובעת כי הקטינים שוהים עם האב שלושה ימי חול מתוך 10 ימים בשבועיים וכל סוף שבוע שני. קרי, 30% מימות החול. בסיכומי התשובה טוענת התובעת כי בע"מ 919/15, אינו דומה למקרה בענייננו ואין מקום להחלתו. לטענתה, היא הגישה בקשה לבית הדין הרבני לביטול ההחלטה לעיל ולקביעת דיון ונקבע דיון ליום 13/11/17 ופקידת הסעד הוזמנה אליו.

 

  1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, סבורני, מבלי לקבוע מסמרות, כי המצב כיום שזמני השהות של הקטינים עם הוריהם הם בממוצע 60% עם האם ו40% עם האב.

 

מזונות קטינים- הכלל המשפטי

 

  1. החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט – 1959 קובע, כי מי שיש לו דין אישי, יחוב במזונות ילדיו על פי דינו האישי. במקרה דנן, שני הצדדים הנם יהודים והקטינים מתחת לגיל 15 שנים.

 

  1. על פי הפסיקה, כאשר אין מדובר במשמורת משותפת, האב מחויב על פי הדין לשאת בצרכיהם ההכרחיים של הקטינים ושני הצדדים חבים במימון וסיפוק צרכיהם של הקטינים מדין צדקה, בהתאם להכנסותיהם הפנויות (עא 591/81 יחיאל פורטוגז נ' רוית פורטוגז פ"ד לו(3) 449, [פורסם במאגרים המקוונים]). לעניין זה יצוין כי בהתאם להחלטת מועצת הרבנות הראשית לישראל מיום 30/11/15, יש להביא בחשבון גם את היכולת הכלכלית של האם. בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.2017) (פורסם במאגרים המקוונים) (להלן: "פס"ד פלוני") נקבע כי:

 

"בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה.

יישום עקרון זה במקרה הטיפוסי של משמורת פיזית משותפת, ייעשה ברוח העקרונות האמורים בפסקה 61 לחוות דעתה של השופטת ד' ברק-ארז, כברירת מחדל שניתן לסטות ממנה. בצד האמור, על בית המשפט לענייני משפחה להפעיל את שיקול דעתו בנסיבות כל מקרה ומקרה."

 

 (ראו פסק דינה של כבוד השופטת ש' גליק תמש (ת"א) 16207-01-16 ש.ד נ' א.ד (14.9.2017)(פורסם במאגרים המקוונים) אשר סברה  כי  ההלכה בפס"ד פלוני לא סויגה רק למקרים של משמורת פיזית משותפת אלא אימצה פרשנות חלופית לתקנת תש"ד של הרבנות הראשית).

 

  1. בבואו של בית המשפט לקבוע גובה החיוב בדמי המזונות, יש מקום להביא בחשבון אף את פוטנציאל תעסוקתו והשתכרותו של הנתבע והרכוש שבידיו (עא 130/83 לבנה פרייס נ' אלימלך פרייס פ"ד לח(1) 721, עא 210/82 לידיה גלבר נ' סיני גלבר פ"ד לח(2) 14). על האב להתאמץ על קצה יכולתו, ואף להשכיר עצמו כפועל פשוט, כדי שיוכל לזון את ילדיו הקטינים (ע"א 378/80 יצהר נ' יצהר, פ"ד לה[1] 329 ע"א 364/62 דגני נ' דגני, פ"ד יז 1989) . בבואו לפסוק מזונות על בית המשפט לוודא קיום יחס ישר בין גובה המזונות לבין הכנסת הבעל, וכן כי יש להשאיר סכום סביר למחייתו של הבעל (ע"א 239/95 עמיצור נ' עמיצור, פ"ד מ[1], 147, 157 ע"א 456/70 אלכסנדר נ' אלכסנדר, פ"ד כו[1] 735, 742 רע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיהו, פ"ד נה[3] 360 ע"א 302/80 אגלזיאס נ' אגלזיאס, פ"ד לד[4] 529).

 

  1. לעניין הוכחת ההוצאות ע"י התובעים, קבעה הפסיקה כי כאשר העובדות אינן שלמות וחומר הראיות אינו מאפשר קביעת ממצאים ברורים יכול בית המשפט לאמוד צרכיהם של הקטינים על פי נסיון החיים של השופט היושב בדין (ע"א 687/83 מזור, ל"ח (3) 29, ע"א 93/85 שגב, פד"י ל"ט (3) 822).

 

  1. הסכום המינימאלי ההכרחי שבתי המשפט פוסקים עבור כל קטין, ללא צורך בראיות מיוחדות הנה כיום סך של כ- 1,300 ₪ לחודש, ללא מדור, חינוך והוצאות חריגות או הוצאות מדין צדקה (בר"ע 1895/02 בן עמי נ' משיח [פורסם במאגרים המקוונים]).

 

  1. במקרים בהם לצדדים ילד בעל צרכים מיוחדים,  שגידולו מצריך משאבים רבים מעל המקובל והנורמאלי, צריכים שני בני הזוג לשאת בהם בשווה.  כאשר האב אינו מקדיש הרבה מזמנו לטיפול וגידול ילדיו, חובתו היא להקדיש חלק נכבד מהכנסתו כדמי מזונות או דמי טיפול על מנת לאפשר לילדיו רווחה חומרית מינימאלית שמצבם מצדיק (ע"א 732/88 קמחי [פורסם במאגרים המקוונים]).

 

  1. בנוסף נקבע כי: "הטיפול בקטין ע"י ההורה המשמורן, משליך פעמים רבות על יכולתו של ההורה המשמורן, לייצר הכנסה, להתקדם בעבודתו או בלימודיו ולהשקיע את כל משאביו הנפשיים, מרצו ויכולתו לפיתוח הקריירה שבה הוא חפץ" (תמ"ש 16721/07 ע.צ. נ' י.ג.ר. תק-מש 2008[2] 459).

 

  1. הפסיקה הכירה בצורך לפסוק לאם דמי טיפול במקום שלקטין צרכים מיוחדים (ע"מ [מחוזי חיפה] 107/00 פלמוני נ' פלונית [פורסם במאגרים המקוונים] תמ"ש [ת"א] 5542/96 חנימוב [פורסם במאגרים המקוונים] תמ"ש [ב"ש] 1960/06 א.ע. נ' מ.א. [פורסם במאגרים המקוונים]).

 

  1. בפסיקה גישות שונות לגבי הדרך בה יש לחשב את גמלת הנכות המשולמת בעבור קטין בעל צרכים מיוחדים, כאשר יש כאלו הסוברים כי ככל שלא הוכח בפני בית המשפט כי צרכיו של הקטין עולים על גמלת הנכות, אזי אין לפסוק עבורו דמי מזונות (תמ"ש [טב'] 7112-01-10 ט.ח. ואח' נ' י.ח. [פורסם במאגרים המקוונים]).

 

  1. לעומת זאת, בעניין אחר קבעתי כי מקובלים בעיני דבריה של כבוד  סגנית הנשיא, הש' רבקה מקייס בתיק תמ"ש [כ"ס] 24690/04 פלונית נ' פלוני [פורסם במאגרים המקוונים] (להלן: "עניין פלונית") כדלקמן:

 

"ואולם, איני סבורה כי מלוא הגמלה של ילד נכה באה לפטור את ההורים מהוצאות השוטפות של הילד הנכה.  מטרת קצבה זו לתת להורים אפשרות לדאוג לצרכים המיוחדים של ילד מיוחד זה,..."

 

באותו עניין, נקבע על ידי כבוד השופטת מקייס כי האב ישלם דמי מזונות לבתו הקטינה, וכי ההוצאות הרפואיות החריגות ישולמו מתוך גמלת המל"ל ורק אם הוצאות אלה תהיינה מעבר לסכום מלוא הגמלה, בכפוף להצגת חשבוניות, יישא הנתבע במחצית יתרת ההוצאות הרפואיות החריגות.

 

מהכלל אל הפרט:

 

צרכי הקטינים- צרכים הכרחיים

  1. התובעת עותרת לצרכיו ההכרחיים של הקטין בסך של 3220 ₪ ושל הקטינה בסך של 3100 ₪. בחקירתו אישר הנתבע כי הוצאת המדור סבירה (יצוין כי הוא העיד שהוא משלם 3500 ₪ שכר דירה) (עמ' 33, ש' 2). וכן אישר את סבירות הוצאות הארנונה, חשמל, אינטרנט וטלפון וכלכלה (עמ' 33, ש' 7). הנתבע אף הניח שהוצאות הרכב של התובעת בהערכה הן 1,000 ₪ יותר מהוצאות הרכב שלו ובסך הכל כ-2500 ₪ (עמ' 34, ש' 13).

 

צרכי הקטינים- צרכים מיוחדים

  1. לטענת התובעת, הקטינים מקבלים מערכת טיפולים מקיפה אשר מקדמים אותם באופן משמעותי ומעבר למצבם של ילדים אחרים במצבם. טיפולים אלו מאפשרים להם להשתלב במערכת החינוך הרגילה. לטענתה, כלל סוגי הטיפולים ניתנו עוד בתקופת הנישואין אלא שאז אלו היו ניתנים במסגרת "אלו"ט" בעלות מופחתת אשר אינה קיימת בגילאים הנוכחיים (עמ' 18, ש' 21).

 

  1. בתצהירה מפרטת התובעת את סוגי הטיפולים הנדרשים בשל הצרכים המיוחדים של הקטינים, לשניהם, כדלקמן: משלבות, מנחת שילוב פרטית, קבוצת מיומנות חברתית, קבוצת "לוחמי האור", טיפול רגשי. נוסף על כך מטופלת הקטינה על ידי קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק (עמ' 14-15). התובעת הצהירה כי הוצאותיו המיוחדות של הקטין בשל מצבו הן בממוצע סך של 4390 ₪ לחודש (נספחים ו' וח' לתצהירה). הוצאותיה המיוחדות של הקטינה בשל מצבה הן בממוצע סך של 5630 ₪ לחודש (נספחים ו' וט' לתצהירה).

 

  1. בחקירתו ציין הנתבע כי חשוב לו שהקטינים יקבלו מענה וטיפול לצרכים הספציפיים בגינם הם בטיפול ולא בהכרח באמצעות המטפלים הספציפיים  (עמ' 24, ש' 33, עמ' 25, ש' 1). לדבריו, הוא דורש להיות מעורב בתהליך קבלת ההחלטות בנוגע לקטינים (עמ' 31, ש' 13). הנתבע ציין כי הוא סומך על התובעת ברמה גבוהה (עמ' 32, ש' 14).

 

יכולת השתכרות והכנסות בכוח ובפועל

 

  1. התובעת: הוכח כי הכנסתה החודשית בממוצע של התובעת היא בסך של 4887 ₪ ברוטו ו 4,400 ₪ נטו. התובעת צרפה לתצהיר עדותה הראשית (נספח ד') תלושי שכר מחודש 04/16 ועד לחודש 12/16. מעיון בתלושי השכר עולה כי התובעת עבדה בחודשים 04/16- 08/16 37.5% משרה ובין חודשים 09/16- 12/16-  3% משרה. בסיכומי התשובה טוענת התובעת כי בשל הטיפול בקטינים אין ביכולתה להגדיל את שעות עבודתה. התובעת הוכשרה כעו"ד ואולם כיום היא אינה עוסקת בתחום זה אלא עובדת כמורה  ולומדת לימודי הסבה למורה ותואר שני. בסיכומיו טוען הנתבע כי לתובעת הכנסות חודשיות קבועות נוספות ורכוש. לטענתו, סך הכנסותיה החודשיות הקבועות הן 7338 ₪ בתוספת אחזקת רכב. אין בידי לקבל את טענתו של הנתבע בדבר הסיוע מהוריה של התובעת כהכנסות קבועות נוספות. סבור אני כי אין  לראות בסכום זה הכנסה קבועה כאשר הורי התובעת נאלצים להמשיך ולשאת בנטל פרנסת המשפחה שעה שהנתבע איננו מממש את פוטנציאל ההשתכרות שלו, כפי שיבואר להלן. אין בידי לקבל את יתר טענותיו של הנתבע לגבי מקורות הכנסה נוספים של התובעת. בעדותה התובעת התייחסה למקורות אלו (עמ' 21, ש' 11, 20,29, עמ' 22, ש' 2) וכן בסיכומיה ואינני סבור כי ניתן לסמוך על אלו כהכנסה קבועה .

 

  1. הנתבע: בהתאם לחוזה העבודה של הנתבע הוא משתכר בסך של 10,000 ₪ ברוטו כאשר היקף המשרה מלאה, דהיינו 43 שעות שבועיות (נספח א' לתצהיר עדות ראשית). הנתבע צרף תלושי שכר לחודשים 03/16-01/17. מעיון בתלושי השכר עולה כי בפועל הכנסתו של הנתבע היא בממוצע 6650 ₪ נטו לחודש. נראה כי קיים פער בין השכר הפוטנציאלי לשכר בפועל כתוצאה מהיעדרויות של הנתבע כך לדוגמא בחודש 03/16 לנתבע היו חיסורים של 16.68 שעות וכן נלקחו 9 ימי חופשה כך שמשכרו הפוטנציאלי נוכה סך של 5796.88 ₪. כך גם בחודש 04/16 הנתבע נעדר מעבודתו 26.50 שעות השוות לסך של 1416.96 ₪. מעיון בכלל התלושים שצורפו עולה כי מדובר בהיעדרויות מגמתיות העולות לכדי אי מימוש פוטנציאל ההשתכרות שלו באלפי ₪ בחודש. עדותו של הנתבע בעניין זה איננה מקובלת עליי. נראה כי לנתבע הסברים רבים להעדר יכולתו לעבוד במשרה מלאה (עמ' 27, ש' 8, 22, עמ' 28, ש' 7, 14, 22) ואולם לא שוכנעתי שאין בידו למלא את מכסת השעות. בסיכומיו טוען הנתבע כי הכנסתו עומדת על סך של 8,700 ₪ נטו לחודש. לאור האמור, אני מעריך את פוטנציאל ההשתכרות של הנתבע בסך של 10,000 ₪ ברוטו לחודש.

 

 הוצאות הצדדים

 

  1. התובעת צרפה מסמך מהבנק ובו פירוט ארבע הלוואות שנטלה בסך כולל של 106,000 ₪ (נספח ה לתצהיר עדות ראשית) ותדפיס תנועות אחרונות שלפיו חשבון הבנק ביתרת חובה (נספח ו').

 

  1. הנתבע הצהיר כי היקף חובותיו נאמד בכ-100,000 ₪. הנתבע צרף דפי חשבון ודף ריכוז יתרות לפיו הוא נטל הלוואה בסך של 45,000 ₪ וכי חשבונו מצוי ביתרת חובה וכן צרף פירוט עסקאות בכרטיסי האשראי.

 

  1. נראה כי לשני הצדדים הוצאות דומות.

 

משמעות קצבת המל"ל והקצבה המוגדלת והמשמעות בפסיקת דמי המזונות

 

  1. כאמור, אין מחלוקת כי קצבת הנכות מהמל"ל בגין נכותם של הקטינים היא בסך של 7684 ₪. סכום זה מורכב מגמלת נכות עבור כל קטין ותוספת קצבה. הנתבע צרף לסיכומיו מידע מאתר הביטוח הלאומי ובו מצוין כדלקמן:

 

"הביטוח הלאומי מכיר בעומס הטיפולי הכבד הכרוך בגידולו של ילד נכה עם ליקוי קשה, ומשתתף בהוצאות הכספיות של המשפחה כדי להקל על גידולו של הילד, ולאפשר למשפחה ככול שניתן לנהל אורח חיים תקין כשהילד נמצא בחיק המשפחה והקהילה."

 

  1. אין מחלוקת בין הצדדים לפיה קצבת הנכות נועדה לממן תחילה את צרכיהם המיוחדים של הקטינים ולא את ההוצאות הרגילות השוות להם ולכל ילד אחר. בסיכומיו טוען הנתבע כי מטרת תוספת הקצבה היא תגמול משפחה ל- 2 ילדים נכים או יותר בגין הטיפול בילדים וכן אמצעי כספי להקלת העומס הכלכלי הכרוך בגידול ילדים עם צרכים מיוחדים, לרבות בגין אובדן השתכרות. הנתבע הפנה בסיכומיו לפסיקה בעניין קיזוז גמלת נכות מדמי המזונות: בע"מ 4605/15, עמ"ש 55161-12-14 ותמ"ש 7112-01-10.

התובעת בחקירתה התייחסה לכך שגמלאות המל"ל אינן מיועדות רק לצרכים הטיפוליים לקטינים אלא גם להוצאות המשפחה והשיבה שבענייננו ההוצאות המיוחדות עולות על הגמלה החודשית ולא נותר לה כסף פנוי  (עמ' 14, ש' 5). התובעת הפנתה לפסיקה בע"א 732/88 יעקב קמחי נ' אילנה קמחי פ"ד מג(2) 251, בתמ"ש 28167-06-13 מ.כ נ' פלונית (23.2.2015) (פורסם במאגרים המקוונים), ברמ"ש 4484-02-13 ובתמ"ש 21915-09-12 ג.י. ' א.י (20.5.2015)(פורסם במאגרים המקוונים).

 

  1. כאמור לעיל, לטעמי גמלת הנכות המשולמת עבור הקטינים נועדה לכסות את הוצאותיהם החריגות שנועדו לטיפול רפואי מיוחד, השגחה והוצאות חינוך מיוחדות. הדרך הראויה הנה מחד גיסא, לקבוע חיוב במזונות הקטין, ומאידך גיסא, להורות כי הוצאותיו החריגות, רפואיות וחינוכיות הן אלו המיוחדות הנובעות מהצרכים המיוחדים והן אלו שאינן נובעות מהצרכים המיוחדים,  תשולמנה מתוך גמלת הנכות, ולחייב האב בהשתתפות במחצית, רק מקום שבו ההוצאות בפועל עולות על הגמלה המשולמת.

 

(ראו תמ"ש 1181-04 פלונית נ' פלוני (16.10.2005)(פורסם במאגרים המקוונים) עמ"ש 20337-04-13 פלוני נ' פלונית ( 13.11.2013)(פורסם במאגרים המקוונים), תמ"ש 23469-04-14 ב' ר' נ' ע' ב' (10.08.2016)(פורסם במאגרים המקוונים).

 

"הורה מרכז" לעניין גמלאות הנכות

 

  1. בסיכומיו טוען הנתבע כי הוא איננו מתנגד כי התובעת תשמש כהורה מרכז לגבי הצרכים המיוחדים של הקטינים. הנתבע ביקש כי הניהול ייעשה באמצעות פתיחת חשבון בנק נפרד, בין אם משותף ובין אם ע"ש התובעת כאשר לנתבע הרשאת צפייה בו, ובו תרכז התובעת את כל הוצאות הקטינים שאינן הוצאות קיום שוטפות ואליו תופקדנה קצבאות הנכות, קצבת הילדים ותשלום חלקם של כל אחד מההורים בהוצאות העודפות. הנתבע התנה הסכמתו, בחיוב התובעת בהגשת בקשות החזר מאת קופת החולים בגין תשלום לצדדי ג' המוכרים על ידה, במימוש הטבות להם זכאים הקטינים או הצדדים בגין נכותם של הקטינים, בהגשת בקשה לקבלת גמלת החינוך מהמל"ל וכיו"ב ובהפקדת מלוא הכספים הנ"ל בחשבון הנפרד תוך דיווח ושקיפות מלאה מולו.

לטענתו, אם התובעת תסרב לתפקיד הוא מסכים לשמש כהורה מרכז. בחקירתו ציין הנתבע שהתובעת מנהלת את מערך הטיפולים בצורה טובה (עמ' 32, ש' 14, עמ' 26, ש' 7, עמ' 25, ש' 28, 29). במהלך דיון ההוכחות נראה שהוסכם כי גמלת הנכות של הקטינים תופקד לחשבון נפרד של התובעת אשר לנתבע יהיה בו זכות עיון וכי  על הצדדים להסדיר מה מותר ומה אסור לגבי חשבון זה (עמ' 17, ש' 13).

 

  1. בסיכומיה טענה התובעת כי הטיפול בצרכים המיוחדים של הקטינים דורש ניהול יומיומי ו"משרה מלאה" של טיפול בכל המערך. לטענתה, אין לצדדים יכולת לנהל מערך זה ביחד אלא יש צורך בניהול מרוכז שכן ניסיון לכפות שיתוף בהחלטות יומיומיות עלול להביא להרס בהישגי הקטינים כעת ובעתיד. לטענתה, התנהלותו הכספית של הנתבע בעייתית (עמ' 16, ש' 31) ולכן יש לטענתה סכנה לכספי קצבת הנכות אם אלו יהיו בידי הנתבע. יצוין כי הנתבע העיד שמאז הפירוד אין לו חובות בהוצל"פ (עמ' 25, ש' 32). התובעת אינה מתנגדת לכך שהיתרה בהוצאות הרפואיות שאינה מכוסה תתחלק בין הצדדים ובלבד שתינתן לה האפשרות להתנהל ללא "טרפוד" מצד הנתבע.

 

  1. אין מחלוקת כי התובעת תטפל כ"הורה מרכז" באופן מיטבי ומוסכם על שני הצדדים ולכן ,לאחר ששקלתי טענות הצדדים, אני מורה כי התובעת תשמש כהורה מרכז.

 

  1. לאור האמור, לאחר ששקלתי מכלול הנתונים, לרבות מצבם הרפואי המיוחד של הקטינים, את העובדה כי מצבם הרפואי מגביל את יכולתה של האם במציאת עבודה והתפתחות אישית ומקצועית, את יכולת השתכרות האב ביחס להשתכרות האם ואת חלוקת זמני השהות של הקטינים עם הוריהם (כ60% עם האם וכ40% עם האב), הנני מחייב את הנתבע לשאת במזונותיהם של הקטינים בסכום של 1,000 ₪ עבור כל קטין בגין צרכיהם ההכרחיים, ובנוסף סך של 500 ₪ בגין מדור ואחזקת מדור. סך הכל דמי המזונות 3,000 ₪ לחודש (להלן: "דמי המזונות"). 

 

  1. על התובעת לפתוח חשבון בנק נפרד תוך 30 ימים מהיום, אשר לנתבע תהיה זכות עיון בו (להלן: "החשבון הנפרד"). לחשבון זה תופקדנה קצבאות הנכות ותוספת הקצבה. מהחשבון הנפרד תשולמנה ההוצאות החינוכיות והרפואיות המיוחדות של הקטינים הנובעות מצרכיהם המיוחדים וכן הוצאות רפואיות וחינוכיות חריגות, כדלקמן:

 

א.   הוצאות רפואיות - חריגות מכל מין וסוג שהוא שאינן כלולות בסל הבריאות לרבות: טיפולי שיניים וטיפולים אורטודנטיים, אבחונים וטיפולים פסיכולוגיים.  כל החלטה על הוצאה רפואית, שאינה במצב חרום, תתקבל תוך שיתוף והיוועצות בין ההורים ובהסכמתם, ועל יסוד הוראה רפואית המאשרת את נחיצותה.  במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה יכריע במחלוקת רופא המשפחה המטפל בקטינים או רופא מומחה בתחום הדרוש המוסכם על הצדדים.

 

ב.   הוצאות חינוכיות - צהרון [עד סוף כתה ב' בהתאם לתעריף צהרון ציבורי, ובכפוף לכך שהאם עובדת], קייטנות [מחזור אחד בקיץ בעלות קייטנת עירייה / מתנ"ס], חוגים [חוג אחד לכל קטין בעלות מתנ"ס], ספרים, אגרות חינוך, רישום לביה"ס, לוועד הכיתה שעורים פרטיים, בקיזוז ההטבה שתקבל האם מהמל"ל. כל החלטה על הוצאה חינוכית מהותית  תתקבל תוך שיתוף והיוועצות בין ההורים ובהסכמתם.  במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה, תכריע במחלוקת יועצת בית הספר מחנכת הכיתה או גורם חינוכי אחר המקובל על הצדדים.

 

  1. ככל שסכום ההוצאות המפורטות בסעיף 36, לרבות הוצאות הנובעות מהצרכים המיוחדים, תהיינה מעבר לסכום מלוא הגמלה, ובכפוף להצגת קבלות, יישא הנתבע במחצית יתרת ההוצאות הרפואיות והחינוכיות.

 

  1. על הצדדים לערוך מידי 4 חודשים תחשיב הוצאות נדרשות לעומת הכנסות מגמלת הנכות, וככל הדרוש יבוצעו תשלומי איזון.

 

  1. ככל שלאחר תשלום ההוצאות הרפואיות והחינוכיות החודשיות המיוחדות הנובעות מצרכיהם המיוחדים של הקטינים והחריגות אשר אינן נובעת מצרכיהם המיוחדים  של הקטינים תישאר יוותר יתרת זכות בחשבון הנפרד, אזי תשמש יתרה זו לצרכי הקטינים, בהתאם להסכמות ההורים. 

 

  1. כל הוצאה אחרת שלא נכללת בסעיף 36 לעיל, יישאו בה שני ההורים בחלקים שווים ובלבד ששני ההורים הסכימו להוצאה זו.

 

  1. הורה אשר יישא במלוא הסכומים בגין ההוצאות המפורטות בסעיף 36 לעיל, יקבל מהורה השני את חלקו בהתאם לאמור לעיל, וזאת בתוך 10 ימים מיום שההורה המשלם שלח להורה השני דרישה בצירוף האסמכתא הרלוונטית על התשלום הנדרש, בסמס/ווטסאפ/מייל/בדואר רשום. אין השולח מחוייב להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה, אלא כי שלח לו באחד מאופני התקשורת המפורטים לעיל.

 

  1. דמי המזונות ישולמו עד הגיע הקטינים לגיל 18 או תום סיום לימודי התיכון, המאוחר מבין השניים. החל מאותו מועד ועד תום תקופת השירות הצבאי (חובה) או השירות הלאומי, יעמדו דמי המזונות על שליש.

 

  1. דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן והם יעודכנו אחת ל- 3 חודשים (ללא חיובים רטרואקטיביים) כאשר המדד הבסיסי לחישוב ההצמדה הינו המדד שפורסם ביום 15/10/17.

 

  1. קצבת הילדים מאת המוסד לביטוח לאומי תתווסף לדמי המזונות והיא תשתלם לידי האם ולא לחשבון הנפרד.

 

  1. על התובעת לפעול בכדי לממש את זכותה להחזרים כספיים בשל מצבם של הקטינים מכל גוף שהוא, לרבות קופ"ח, וכן את זכותה לקבלת הטבות או מענקים אם ישנם. מחצית מהסכומים שיתקבלו יקוזזו מחלקו של הנתבע מדמי המזונות או מההוצאות החינוכיות והרפואיות, לפי העניין.

 

  1. לעניין דמי טיפול עבור התובעת אשר יסייעו לה להשלמת הכנסתה הנמוכה. סבורני כי בנסיבות, לנוכח הכנסתו של הנתבע, זמני השהות הקיימים והסכומים שנפסקו, אין לפסוק דמי טיפול.

 

  1. לאור האמור, התביעה מתקבלת. בהתחשב בהכנסות הצדדים ובהוצאותיהם וכן לנוכח ההוצאות המיוחדות, כל צד יישא בהוצאותיו.

 

זכות ערעור כחוק.

 

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.

ניתן היום,  ד' חשוון תשע"ח, 24 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.

                                                                                                 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ