פס"ד בערעור שומה -אנג'ל נ' פקיד השומה

1.         הערעור דנן הוא על שומה שקבע המשיב למערער בצו לפי סעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן –הפקודה), לשנים 2006-2008, מבלי שספריו נפסלו.

            יצוין, כי ערעור נוסף של המערער שהוגש על שומה נוספת שהוציא המשיב לשנים 2009 ו-2010, נדון בנפרד ב-עמ"ה 45791-03-14.

            הדבר הובהר למערער כבר בנימוקי השומה שהוגשו בתיק זה, ולמרות זאת המשיך המערער להתייחס בעדותו ובסיכומיו גם לשנים 2009-2010, אך פסק דין זה לא יתייחס כמובן אליהן.

            עוד יצוין, כי למרות שבית המשפט המליץ פעמים אחדות למערער להסתייע בשירותי עורך-דין לשם ניהול הערעור, בחר המערער לייצג את עצמו.

רקע קצר ותיאור המחלוקת

2.         המערער, נהג מונית, הפעיל מספר מוניות בשניםהנדונות, כדלקמן (בממוצע לכל שנה):

            2006 – 4, 2007 – 4.5, 2008 – 3 (המערער לא חלק על נתון זה, ואף אישר אותו למעשה בעדותו, עמ' 3).

            כפי שיתואר להלן, חלק מהמוניות הופעלובנסיעות לשדה התעופה נתב"ג וממנו (אלה כונו "קו הדר-לוד") וחלק מהנסיעותהיו בתוך העיר או ליעדים אחרים.

3.         המערער הצהיר על הכנסות חייבות במס, כדלקמן:

            2006- 64,606 ₪, 2007 – 86,105 ₪, 2008 – 14,268 ₪.

            המשיב חישב ומצא, כי לאחר תוספת הכנסה שיש להוסיף על כל אחת מהשנים הללו, ולאחר ניכוי הוצאות דלק והוצאות שכר שלא נדרשו, הכנסותיו החייבות במס של המערער לאותן שנים הן:

            2006 – 386,044 ₪, 2007 – 518,532 ₪, 2008 – 765,861 ₪.

4.         החישובים של המשיב בשומתו מבוססים על מספר הקילומטרים הכולל של כל המוניות, בהתאם לסרטי הקופה שלהן, בכל אחת מהשנים, כדלקמן:

            2006 – 361,062 ק"מ, 2007 – 338,442 ק"מ, 2008 – 313,157 ק"מ.

            המערער אינו חולק על נתון זה (עמ' 3 לפרוטוקול).