אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בעניין פסיקת פיצוי בגין "כאב וסבל" לנפגעות עבירות מין במשפחה

פס"ד בעניין פסיקת פיצוי בגין "כאב וסבל" לנפגעות עבירות מין במשפחה

תאריך פרסום : 15/02/2018 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה באר שבע
7672-06-15
06/02/2018
בפני סגן הנשיאה :
אלון גביזון

- נגד -
תובעות:
1. פלונית
2. פלונית

נתבע:
אלמוני
פסק דין
 

 

  1. בפני תובענה נזיקית לתשלום פיצויים שהגישו התובעות נגד הנתבע, לאחר שהנתבע  הורשע בביצוע מספר עבירות מין בהן .

 

  1. התביעה הוגשה מכוח סעיף 42 א לפקודת הראיות, וזאת בהמשך להרשעתו של הנתבע בתיק תפ"ח  (ב"ש ) 49657/11/12.  בגזר הדין שניתן ביום 28/6/17 ,  נידון הנתבע  ל 6 שנות מאסר לריצוי בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי, לפיצוי תובעת 1 בסך של  5,000 ₪, ולפיצוי תובעת 2 בסך של 25,000 ₪ ( וכן לפיצוי מתלוננת נוספת בסך של 5000 ₪ ).

 

  1. תובעת 1, מתלוננת 1 בהליך הפלילי לעיל, ילידת 86, קטינה במועד ביצוע העבירות, ואחותה של אשתו לשעבר של הנתבע.

               תובעת 2, מתלוננת 2 בהליך הפלילי לעיל, ילידת 85, קטינה במועד ביצוע העבירות, ואחותה של אשתו לשעבר של הנתבע.

 

  1. ביום 28.6.2017 הגיש ב"כ התובעות לתיק ביהמ"ש את כתב האישום המתוקן במסגרת עסקת הטיעון, הסדר הטיעון עליו חתם הנתבע, ואת גזר הדין מיום 29/4/14 שניתן בעניינו של הנאשם .

               כן צורף פסק דינו של בית המשפט העליון מיום 29/6/15 בע"פ 4146/14 אשר דחה את ערעורו של הנתבע על חומרת העונש .

 

למען שלימות התמונה  להלן חלקו הרלוונטי של גזר הדין שניתן בעניינו של הנתבע בבית המשפט המחוזי , ואשר מפרט את העבירות בהן  הוא הורשע  ביחס לתובעות  :

 

"הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעובדות כתב אישום מתוקן בשנית, לאחר הסדר

טיעון, בשש עבירות של מעשים מגונים בקטינות בנות משפחה ובעבירה נוספת של

מעשה מגונה.

עבירות לפי סעיף 348 (א) בנסיבות סעיף 345 (א)(3), בנסיבות סעיף 351 (ג)(1) (כנוסחו

אז- תיקון מספר 22 ו- 30), עבירות לפי סעיף 348 (ג) בנסיבות סעיף 351 (ג)(3) לחוק

(כנוסחו אז- תיקון מספר 22 ו- 30), עבירות לפי סעיף 348 (ג) לחוק העונשין התשל"ז-

1977 (להלן "החוק"). 

 

על פי עובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם, במועדים הרלוונטיים לכתב

האישום, הנאשם היה נשוי לח.

 

המתלוננת 1 ילידת 1986, היא אחותה של X. וגיסתו של הנאשם.

המתלוננת 2 ילידת 1985, היא אחותה של X. וגיסתו של הנאשם.

המתלוננת 3 ילידת 1994, היא חברתה של אחת מבנותיו של הנאשם.

 

באישום הראשון, הורשע הנאשם בכך שבמהלך השנים 1998-1999, ישבה המתלוננת 1 על ספה בסלון ביתו, הנאשם קירב את ידיו לגופה וליטף את רגליה, לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים, תוך שהוא שואל אותה: "למי היא מגלה סודות?". לאחר שהמתלוננת 1 יצאה מהבית, הנאשם הורה לה לא לגלות לאף אחד שליטף אותה.

 

באישום השני, הורשע הנאשם בכך שבמהלך שנת 1999 ועד לחודש פברואר 2000, במספר הזדמנויות, עת ישבו הנאשם והמתלוננת 2 סביב שולחן האוכל עם בני משפחתם, תחב הנאשם את רגלו וידו מתחת לשולחן בין רגליה של המתלוננת 2 מעל בגדיה, סמוך לאיבר מינה.

עוד במועדים הנ"ל, עת צעד הנאשם ברחוב עם אשתו והמתלוננת 2, הוא נגע באזור צווארה מעל חזה, מעל בגדיה של המתלוננת 2.

עוד במועדים הנ"ל, המתלוננת 2 עמדה סמוך לחלון הבית והנאשם נצמד אליה מאחור, הצמיד את איבר מינו לישבנה מעל בגדיה וחיבק אותה. המתלוננת 2 ניסתה להרחיקו מעליה וללכת, ללא הצלחה.

 

באישום השלישי, כפי שתוקן שוב ביום 29/4/14, הורשע הנאשם בכך שבמהלך שנת 1999 ועד לחודש פברואר 2000, במספר הזדמנויות בהן ישנו הנאשם ואשתו בבית הוריה של אשתו, נכנס הנאשם אל חדרן של המתלוננות 1 ו-2, אשר ישנו במיטתן, התיישב סמוך למתלוננת 2, ובמהלך חלק מהזדמנויות אלה הנאשם הכניס את ידיו מתחת לבגדיה, בחלק מההזדמנויות ליטף ונישק את חזה, בחלק מההזדמנויות ליטף ונישק את בטנה ורגליה של X.X., ובחלק מההזדמנויות הכניס את ידו לתחתוניה של X.X. ובאחת ההזדמנויות גם ליטף את איבר מינה, הכל שלא בהסכמתה החופשית של X.X. ולשם גירוי סיפוק או ביזוי מיניים.

 

באחת ההזדמנויות האמורות, הפשיט הנאשם את המתלוננת 2 ממכנסיה, נשכב לצידה, הצמיד את איבר מינו לישבנה וחיכך את איבר מינו בישבנה.

באחת ההזדמנויות האמורות, משך הנאשם את המתלוננת 2 אל השירותים שבבית הורי אשתו, נעל את הדלת, הרים את חצאיתה, שפשף את איבר מינו בסבון וחיכך את איבר מינו בישבנה ובירכיה של המתלוננת 2.

כמו כן, בתקופה האמורה, כאשר שהתה המתלוננת 2 לבדה במשרדי מקום עבודתה,  הכניס הנאשם את ידיו מתחת לבגדיה של ומישש את איבר מינה מתחת לתחתוניה ואת חזה.

 

באישום הרביעי, הורשע הנאשם בכך שבמהלך שנת 1999 ועד לחודש פברואר 2000, ביקש מהמתלוננת 2 שתגיע אל ביתו על מנת לשמור על ילדיו הקטנים. הנאשם היה בבית עם תלמידו ללא ילדיו. באותה הזדמנות, הכניס הנאשם את המתלוננת 2 אל חדר הילדים, פרס סדין על מיטה בחדר, השכיב את המתלוננת 2 על המיטה, הפשיט אותה, חשף את איבר מינו וחיכך אותו בסמוך לאיבר מינה".

 

  1. בכתב התביעה העמידו התובעות את תביעתן על סך כולל של 200,000 ₪, כאשר בסעיף 22 לסיכומיו הבהיר בא כוחן כי מאחר והמעשים בהם הורשע הנתבע כלפי התובעת 2 חמורים יותר, יש לפסוק לה פיצוי גבוה יותר מאשר לתובעת 1 ( מבלי שנקב את גובה הפיצוי המבוקש לכל תובעת).

 

  1. ביום 27/11/16, ולבקשת התובעות, וחרף התנגדות הנתבע, הוריתי על מינוי מומחה בתחום הנפש/פסיכיאטריה לצורך מתן חוות דעת ביחס למצבן הנפשי של התובעות ומידת השפעת מעשיו של הנתבע על מצב נפשי זה.

               יודגש, כי בהחלטתי הנ"ל הבהרתי כי בסוגיית מינוי מומחה בתחום הנפש נוקטת הפסיקה בגישה ליברלית, לפיה יש מקום למנות מומחה גם בהעדר טיפול רפואי רצוף וריחוק מסוים של הטיפול ממועד האירוע. וכן סברתי כי בשל אופי המעשים בהם הורשע הנתבע, ניתן להסתפק, לצורך מינוי מומחה בתחום הנפש, במפורט בגזר הדין ביחס למצבן של התובעות  , וזאת אף ללא מסמך רפואי המעיד על נזק נפשי שנגרם למי מהתובעות בשל מעשיו הפסולים של הנתבע.

 

               ביום 2/1/17 , נוכח הודעת בא כוח התובעות כי אין באפשרותן הכלכלית לשאת בשכר טרחת המומחה וכי הן מוותרות על מינויו,   הורתי על ביטול מינוי המומחה.

 

  1. מטעם התובעות העידו התובעות וכן אחותן – גרושתו של הנתבע , הגב' XXX.

               הנתבע לא הגיש תצהיר עדות מטעמו ואף בחר שלא להעיד.

 

 

 

 

  1. סיכומי התובעות הוגשו ביום 16.11.17, וסיכומי הנתבעת הוגשו ביום 01.02.18.

 

טענות הצדדים:

 

  1. כאמור לעיל, התובעות עותרות בסיכומיהן לחייב הנתבע בפיצוי בסך כולל של 200,000 ₪.

 

  1. בסעיף 19 לכתב תביעתן טענו התובעות כי פגיעתו של הנתבע בהן " הסבה להם נזקים, קטעה התפתחות שלהם, והביאה אותם למחוזות שלא תכננו ולמגורים מרוחקים מבני משפחתם ".

               ובסעיף 20 לכתב תביעתן טענו התובעות כי " הן זכאיות לפיצוי מלא על נזקיהם בשל כאב וסבל, תקיפה בשל פגיעה באוטונומיה, בשל התקיפות המיניות שחוו, בשל הפגיעה הנפשית בהם, והבדידות החברתית שכפו על עצמם ".

 

  1. בסיכומיו הדגיש ב"כ התובעות כי סבלן של התובעות , בשל מעשי הנתבע, הינו סבל נמשך ומתמשך וכן הפנה למספר פסקי דין בהם נפסקו פיצויים גבוהים בגין כאב וסבל לנפגעות עבירות מין.

 

  1. לטענת הנתבע, כמפורט בסיכומיו, התובעות לא הביאו כל ראיה לנזק  או לקשר סיבתי, אשר ניתן לייחס למעשיו של הנתבע.

 

  1. עוד טען הנתבע, בין היתר, כי התובעות לא טענו לראשי נזק אפשריים לפי תורת הנזיקין הכללית, לא הביאו ראיות לקשר סיבתי, לא כימתו נזק , ולא הביאו ראיות לנזק עצמו.  הגם שבכתב התביעה טענו התובעות לנזק נפשי ואף לנכות בתחום זה , לא הביאו ראיות כלשהן.

               כך לדוגמה, ולמרות שתובעת 2 טענה כי היתה בטיפול נפשי בקופת החולים, היא לא המציאה ראיות לכך, למרות שמדובר בפעולה פשוטה של המצאת תיק רפואי.

               וכך לדוגמה, ולמרות שבית המשפט פתח לתובעות  פתח ומינה מומחה חרף התנגדות הנתבע וחרף העדר אסמכתאות רפואיות , ויתרו על מינוי המומחה , ובאופן שהדבר פועל נגדן.

 

  1. כן טען הנתבע, כי התובענה לוקה בשיהוי של שנים רבות בשים לב למועד בו בוצעו המעשים בהן הורשע, וכי כל מטרת התובעות בתביעתן היא לסייע לאחותן- גרושתו של הנתבע במאבקה הרכושי , ובניסיון להקטין את חלקו בנכסי בני הזוג.

               אומר כבר כעת כי אני דוחה מכל וכל את טענת השיהוי שהעלה ב"כ הנתבע שכן את העבירות ביצע הנתבע בתובעות עת הן היו קטינות, ובוודאי שעמדה להן הזכות להגיש את תביעתן הנזיקית לאחר סיום ההליך הפלילי  שננקט נגד הנתבע  ומבלי שהדבר יפעל לחובתן.

              

  1. לשיטת הנתבע, משהתובעות לא הביאו ראיותיהן, לא הוכיחו קשר סיבתי, ובעיקר לא הוכיחו נזק, הרי שדין התביעה להידחות , ויש להסתפק בפיצוי שנפסק להן בהליך הפלילי.

 

דיון והכרעה :

 

  1. אכן כתב התביעה, תצהירי עדות התובעות וסיכומיהן לוקים בחסר שכן אין בהם פירוט לראשי נזק אפשריים, ואכן צודק ב"כ בטענתו כי התובעות לא הביאו ראיות חיצוניות בדבר נזקיהן הנטענים, ובכלל זה לא צירפו אסמכתאות מתיקן הרפואי וויתרו על מינוי מומחה בתחום הנפש.

 

  1. יחד עם זאת, אינני מקבל את מסקנתו של ב"כ הנתבע כי בנסיבות העניין לא הצליחו התובעות להוכיח את נזקיהן כתוצאה מהמעשים בהם הורשע הנתבע וכי אין לפסוק להן כל פיצוי, אף לא בגין כאב וסבל.

               בית המשפט יכול לפסוק פיצוי בגין ראש נזק של כאב וסבל  לנפגעות עבירות מין בהתבסס על כתב הטענות ותצהירי הנפגעות , ככל שאלו לא נסתרו, וזאת אף ללא כל אסמכתא רפואית נוספת , בבחינת "השכל הישר ".

               כבוד השופטת ברק ארז ציינה בפסק דינה עת דחתה את ערעורו של הנתבע על חומרת גזר הדין כי " אין צורך להפליג במלים באשר לחומרה הברורה של ביצוע עבירות מין בכלל, ובקטינות בפרט".    לטעמי , דבריה של כבוד השופטת ברק ארז יפים גם ביחס לנזקי נפגעות עבירות מין ובאופן שניתן לומר כי אין צורך להפליג במלים באשר לכאבן וסבלן הברור של נפגעות  עבירות מין בכלל, וקטינות בפרט.

 

  1. בתצהיר עדותה, העידה תובעת 1 כי מעשיו של הנתבע, עת בוצעו כאשר היתה קטינה ועל ידי קרוב משפחה, גרמו לה לבדידות, חוסר אונים, ולדאבון הלב אף לרגשי אשמה שכן הרגישה כמופקרת (סעיף 14 לתצהיר עדותה). כמו כן, מעשיו הפסולים של הנתבע גרמו לה לפחד מגברים (סעיף 17 לתצהיר עדותה), לעזיבת העולם הדתי , לאובדן הילדות והתמימות וניתוק מהמשפחה (סעיף 20 לתצהיר עדותה .

               דבריה אלו של תובעת 1 לא נסתרו במהלך חקירתה הנגדית, ויש בהם, ולו במעט, כדי ללמד על סבלה וכאבה של תובעת 1, אשר נגרמו בעטיו של הנתבע.

               בגזר הדין שניתן בעניינו של הנתבע, ואשר מפנה לתסקיר נפגעת העבירה של תובעת 1 צוין כי " הפגיעה המינית של הנאשם במתלוננת 1 התרחשה בשלב של טרום התפתחותה המינית. מתיאוריה עולה , כי חשיפה זו לתחום המיני בטרם עת ....פגעו ביכולתה לסמוך על גברים ולתת בהם אמון , והגבירו את החשש מפני האפשרות להיפגע על ידם".

 

  1. בתצהיר עדותה , ציינה תובעת 2 כי " אני לא צריכה להמשיך ולפרט וכל מי שעיניו בראשו יודע מה המשמעות של המעשה בילדה למשפחה חרדית , שהגיס שלה , רב נערץ , עושה בה מעשה שכזה"   וכי   " שום כסף לא ירפה את נפשי ועל מה שעולל לי הנתבע".

               בגזר הדין , ואשר מפנה לתסקיר נפגעת העבירה של תובעת 2 צוין כי " היא תיארה תחושות של ייאוש, דכדוך, עצב עמוק, שינוים במצב הרוח, רתיעה מגברים מבוגרים, תגובות בהלה ממגע, רגישות לתכנים אינטימיים גם אם ללא גוון מיני בין גברים מבוגרים לילדים, בעיקר אם מדובר בבני אותה משפחה ותגובות רתיעה מהם... עורכת התסקיר התרשמה כי המתלוננת 2 נפגעה במישורים רבים בחייה. רגשית – בטחונה העצמי נפגע והיא סובלת מחרדה מתמשכת הן כלפי עצמה והן כלפי ילדיה... חברתית – היא מעדיפה להימנע מקשרים חברתיים עמוקים ומעדיפה לשהות בביתה. מינית – היא חוותה קשיים בהיבט זה עם בעלה לאחר נישואיהם".

               הנתבע אשר בחר שלא להגיש תצהירי עדות מטעמו, לא  הצליח לסתור את כאבן וסבלן של התובעות כפי שאלו פורטו על ידן בכתב התביעה ובתצהירי עדותן.

 

  1. לדידי , אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי פגיעה מינית בקטינה על ידי בגיר, ובוודאי עת היא מתבצעת תוך כדי ניצול הקרבה המשפחתית, גורמת כאב וסבל מתמשכים לקטינה, ולהבנתי הנטל להוכיח כי לא נגרם סבל שכזה בעטיו של המעשה הנפסד, מוטל על הפוגע ולא על הנפגעת, בבחינת "הדבר מדבר בעד עצמו " ו  " היפוך נטל הראיה ".

               חזקה כי פגיעה מינית בקטינה על ידי בגיר בן משפחה , גורמת לקטינה לכאב וסבל , והמבקש לסתור חזקה זו, עליו הראיה.  חזקה , שבמקרה דנן, הנתבע לא הצליח לסתור.

 

  1. אשר על כן, וגם אם הייתי מקבל את עמדת ב"כ הנתבע, כי בנסיבות המקרה, לא הוכיחו התובעות את נזקיהן ואת הקשר הסיבתי למעשים בהם הורשע הנתבע  ,  הרי שאין בכך כדי לדחות התביעה כבקשת הנתבע , שכן הנטל להוכיח כי לא נגרם להן כאב וסבל בשל תקיפותיו המיניות של הנתבע, מוטל על הנתבע  ולא על התובעות.

                

  1. יודגש כי משהתובעות ויתרו על מינוי המומחה להערכת נכותן הנפשית , ומשהתובעות לא עתרו בכתבי הטענות לראשי נזק אחרים, אני נדרש לראש הנזק של " כאב וסבל " בלבד.

 

               משאין מחלוקת על עצם המעשים בהם הורשע הנתבע, ומשלא יכולה להיות מחלוקת על אחריותו  של הנתבע לפצותן בגין ראש הנזק של כאב וסבל, כל שנותר הוא לאמוד את  "כאבן וסבלן" של התובעות.

 

  1. כידוע הפיצוי בגין ראש נזק זה של "כאב וסבל", כמו ראשי נזק אחרים, נועד לפצות את הנפגע, ולא להעניש את מבצע העבירה, למעט  פיצויים עונשים שלא נתבעו בתובענה  שבפני

(ראה לעניין זה ת.א ( ב"ש ) 47105/05/12  ) .

 

מלאכה לא פשוטה היא לאמוד את כאבה וסבלה של קטינה אשר נפגעה מינית על ידי בן משפחה , שכן מהו הפיצוי  הכספי ההולם לאובדן הילדות ולאובדן התמימות?!

 

  1. בפסיקת הפיצוי בגין ראש הנזק של כאב וסבל, יש לקחת בחשבון, בין היתר, את חומרת המעשה, את הישנותו, את גילן הצעיר של התובעות  עת ביצע בהן הנתבע את זממו, ואת העובדה כי המעשים נעשו על ידי קרוב משפחה שבמקום שיספק לתובעות הגנה, הפך אותן לכלי לסיפוק יצריו המיניים.

               ברי כי התובעות, מאז הותקפו מינית על ידי הנתבע, סבלו סבל עצום, וברי כי סבל זה ליווה אותן במהלך בגרותן וימשיך ללוות אותן, שכן החוויות הקשות שנאלצו לחוות בעטיו של הנתבע, אינן כאלה שהנפש "שוכחת". סבלן של התובעות הינו סבל מתמשך , רב שנים,  והפיצוי צריך לשקף זאת.

              

  1. נוכח העבירה בה הורשע הנתבע ביחס לתובעת 1 וסבלה המפורט לעיל , מצאתי לאמוד את הפיצוי בגין כאבה וסבלה על סך של 40,000 ₪. ונוכח העבירות בהן הורשע הנתבע ביחס לתובעת 2 וסבלה כמפורט לעיל , מצאתי לאמוד את הפיצוי בגין כאבה וסבלה בסך של 150,000 ₪.

 

  1. נוכח הפיצוי הנמוך שהוטל על הנתבע במסגרת גזר הדין ביחס לתובעת 1 ( 5000 ₪ ), אינני מוצא מקום לנכות סכום זה מהפיצוי האמור לעיל. ונוכח הפיצוי שהוטל על הנתבע ביחס לתובעת 2 במסגרת גזר הדין ( 25,000 ₪ ), מצאתי לנכות סכום זה מהפיצוי לעיל.

 

  1. בשולי פסק הדין אציין כי צודק ב"כ הנתבע בסיכומיו כי טענת תובעת 2 כי הנתבע אנס אותה הינה בבחינת הרחבת חזית אסורה , שכן כמפורט בסעיף 1 לסיכומי ב"כ התובעות, התובענה הוגשה מכוח סעיף 42 א לפקודת הראיות,  ומשכך הפיצוי אותו פסקתי  לעיל נגזר מהעבירות בהן הורשע הנתבע ולא מעבר לכך.

 

 

 

 

 

 

 

 

  1. אשר על כן הנני מורה כדלקמן:

 

א.           הנני מחייב הנתבע לשלם לתובעת 1 את הסך של 40,000 ₪  בצירוף הוצאות ההליך בסך כולל של 6000 ₪,  ובסה"כ סך של 46,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית  חוק מהיום ועד התשלום בפועל.

 

ב.            הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסך של 125,000 ₪, בצירוף הוצאות ההליך בסך כולל של 18,000 ₪ , ובסה"כ סך של 143,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק  מהיום ועד התשלום בפועל.

 

  1. הנני מתיר פרסום פסק הדין ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים.

               המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים ותסגור את התיק.

              

ניתן היום, כ"א שבט תשע"ח, 06 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.

    

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ