אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בבקשת יורשים לפי דין להצהיר על ביטול מוטבות של בת זוג לשעבר של המנוח בביטוח חיים שלו

פס"ד בבקשת יורשים לפי דין להצהיר על ביטול מוטבות של בת זוג לשעבר של המנוח בביטוח חיים שלו

תאריך פרסום : 09/06/2022 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה קריות
5771-02-19
24/01/2022
בפני השופטת:
גילה ספרא-ברנע

- נגד -
התובעים:
פלונים
עו"ד בעז קראוס
הנתבעת:
אלמונית
עו"ד דוד זיסמן
פסק דין
 

 

  1. לפניי תביעה להצהרה על ביטול מוטבות הנתבעת בפוליסות הביטוח על שם המנוח ב--- חברה לביטוח בע"מ (להלן: "חברת הביטוח"), וקביעה כי הזכאים לכספים הינם יורשיו לפי צו ירושה. הנתבעת – ידועה בציבור לשעבר של המנוח, אשר שמה נרשם כמוטבת, והתובעים - ילדי המנוח מנישואיו לאחרת, יורשיו בחלקים שווים ביניהם.

     

    העובדות הרלוונטיות 

  2. הנתבעת והמנוח --- ז"ל (להלן: "המנוח"), ניהלו החל משנת 2010 קשר זוגי, במסגרתו עברה הנתבעת ממרכז הארץ להתגורר עם המנוח בדירתו ב---, והזוג הגדירו עצמם ידועים בציבור.

  3. ביום 29.4.12 חתמו הנתבעת והמנוח על "הסכם לחיים משותפים, הסכם להסדרת יחסים רכושיים/כהסכם ממון" (להלן: "ההסכם"), וכן על צוואות הדדיות, לפי מסמכים אלה העניקו האחד לשניה זכויות ברכושם בחייהם ולאחר מותם.

  4. במסגרת ההסכם, קבעו הצדדים בסעיף 3.5.1 כדלקמן:

    "קופות הגמל תהיינה שייכות לצד שצברן בלבד ולצד השני לא תהיינה בהן כל זכויות... יחד עם זאת,

    3.5.1.1. סמוך ולאחר חתימה על הסכם זה יפעלו הצדדים במשותף לרשום אחד את השני כמוטב של השני בקופות הגמל של כל אחד מהם, תוך הגדרתו כ"ידוע בציבור", ומבלי לערוך אקטואריה של מצב הקופות בין לעבר ובין לעתיד. הודעה לקופות תיעשה בכתב ובדואר רשום".

  5. בצוואת המנוח שנחתמה באותו מועד נקבע בסעיף 4.ה כדלקמן:

    "הנני מצווה את רכושי מסוג קופות גמל, קרנות השתלמות, ביטוחי חיים ... לבת זוגי [אלמונית]... ובתנאי כי התגוררה עימי במועד פטירתי באותה הדירה, וללא קשר אם הוכרה כידועה בציבור שלי, אם לאו".

     

     

    בסעיף 4.ז. לצוואה נכתב:

    "למען הסר ספק, הנני מצווה כי כל ביטוחי החיים בהם אני מבוטח ו/או כל זכויותיי הפנסיוניות, זכויותיי בקופות גמל, בין להון ובין לקצבה, זכויותיי בקרנות השתלמות וכיוצ"ב מהווים חלק מעזבוני ויחולקו בהתאם להוראות צוואתי זו בלבד, וזאת על אף האמור בכל מקום אחר, לרבות בטפסי ההצטרפות לקופות או לביטוחים הנ"ל...".

  6. ביום 6.1.17 המנוח והנתבעת נפרדו.

  7. ביום 13.1.17 הנתבעת ביטלה את ההסכם והצוואה באמצעות הודעה לעו"ד גלי כרמלי, מי שאצלה ערכו את ההסכם והצוואות (להלן: "עו"ד כרמלי") וכך, בין היתר, כתבה הנתבעת בפנייתה לעו"ד כרמלי:

    "אבקשך הנחיות לפעולות נוספות שעלי לנקוט לצורך ביטול ההסכם, בנוסף לשינוי המוטבים בפוליסת ביטוח המנהלים שלי וכתיבת צוואה חדשה".

    המכתב מיום 13.1.17 (להלן: "מכתב הביטול") צורף כנספח 3 לתצהיר העדות הראשית של הנתבעת.

  8. הנתבעת העידה כי שלחה מכתב לחברת הביטוח, בה היא מבוטחת, המודיע על שינוי המוטבים בפוליסה שלה.

  9. ביום 10.2.17 ביטל המנוח את צוואתו ע"י שירטוט שני קווים מקבילים אלכסוניים על כל אחד משני עמודי הצוואה ורשם: "מבוטל, [שם המנוח]", וחתם את שמו על כל עמוד ליד התאריך. הצוואה המבוטלת צורפה כנספח ג' לכתב התביעה, לתצהירי העדות הראשית מטעם התובעים לא צורפו נספחים.

  10. בחודש אוקטובר 2018 נסע המנוח עם ---, ביום --- נעלם ב---, וגופתו נמצאה כשבועיים לאחר מכן.

  11. בחודש אפריל 2019, לבקשת ילדי המנוח, הוצא צו ירושה לעיזבונו בתיק --- אצל הרשם לענייני ירושה בחיפה, לפיו יורשיו הינם שלושת ילדיו התובעים בחלקים שווים.

  12. אין מחלוקת כי המנוח לא ביטל, באמצעות הודעה, את היותה של הנתבעת מוטבת בפוליסות הביטוח בחברת הביטוח ---, שמספרן --- ו----, אלו הפוליסות מושא המחלוקת.

     

    השתלשלות ההליכים בתיק זה

  13. התביעה דנן הוגשה ביום 4.2.19 וכתב ההגנה הוגש ביום 3.4.19.

  14. ביום 23.9.19 התנהל בתיק קדם משפט, במסגרתו נתתי צו לחברת הביטוח במסגרתו יפרטו לב"כ התובעים אודות פוליסות המנוח, תנאיהן, תקנונן, והוראות ושינויים שנעשו בהן במהלך חיי המנוח.

  15. ביום 19.2.19 הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים: תצהיר התובעת, הגב' [התובעת 1], ותצהיר אם התובעים, וגרושתו של המנוח, הגב' --- (להלן: "אם התובעים"). ביום 28.8.20 הוגש תצהיר מטעם עוה"ד גלי כרמלי, וביום 9.9.20 הוגש תצהירה של מי שהיתה בת זוגו האחרונה של המנוח, הגב' ---.

  16. ביום 26.1.20 הגישה הנתבעת תצהירי עדות ראשית שלה וכן של הגב' ---, חברתה הטובה.

  17. ביום 16.9.20 התנהלה ישיבת הוכחות במסגרתה נחקרו כל מגישי התצהיר על תצהיריהם.

  18. ביום 3.12.20 הוגשו סיכומי התובעים, וביום 20.12.20 הוגשו סיכומי הנתבעת.

     

    טענות התובעים

  19. לטענת התובעים, ההסכם הצוואות והמסמכים לחברת הביטוח מהווים הסכם אחד כולל בעל "שלוש רגליים", אשר כוונתם הלשונית והמהותית של מסמכים אלה ברורה הן מלשונם, הן מעדותה של עו"ד כרמלי, והן מחקירתה הנגדית של הנתבעת עצמה שכינתה את הסכמים אלה "כאילו זה שלוש רגליים באותו דבר..." (הפנו לעמוד 30 לפרו', ש' 5-11).

  20. לטענתם, ההסכם קובע במפורש שאין להסתפק רק בציון שמו של הצד השני כמוטב בביטוח, אלא יש להוסיף ולציין בביטוח שהמוטבות היא "תוך הגדרתו כידוע בציבור" ואף בצוואה עצמה נכתב במפורש כי רישום המוטב הוא "בתנאי כי התגוררה עמי במועד פטירתי באותה הדירה", על כן, לטענתם, הזכאות למוטבות בביטוח היא רק אם בעת הפטירה הם עדיין ידועים בציבור ורק אם בעת הפטירה הם עדיין מתגוררים באותה דירה.

  21. בנוסף, הפנו לעדותה ולתצהירה של עו"ד כרמלי לפיהם היה חשוב לנתבעת ולמנוח כי הזכויות בקופות הגמל יעברו לבן הזג שנותר בחיים רק במידה והם יהיו בני זוג ידועים בציבור ביום פטירת אחד מהם, ועל כן, לטענתה, כך נרשם "ברחל בתך הקטנה", ולא בכדי ביקשו כי במסמכי הביטוח הצדדים יוגדרו כ"ידועים בציבור". עוד הוסיפו כי ב"כ הנתבעת בחר שלא לחקור את עו"ד כרמלי על גרסתה בתצהירה.

  22. כמו כן טענו, כי אף הנתבעת עצמה טוענת, כי במידה והיה מצב הפוך והיא היתה הולכת לעולמה, לאחר הודעת הביטול, המנוח לא היה זכאי לקבל את קופת הגמל שלה (הפנו לעמוד 27 לפרו', ש' 28-31).

  23. מבחינה משפטית, טענו התובעים, כי כל הצדדים להסכם ידעו והבינו כי הזכאות כמוטב בביטוח, תלויה בכך שהנתבעת והמנוח יהיו "ידועים בציבור" ואין כל משמעות לשאלה כיצד מבטלים מוטבות בקופות גמל ובפוליסות ביטוח, בהקשר זה הפנו לע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פד"י נו(6) 295 (2002).

  24. לטענתם, המנוח לא שלח הודעת ביטול מוטבות לחברת הביטוח, משתי סיבות חלופיות, האחת, כי היה למנוח ולנתבעת ברור שבעצם ביטול ההסכם, בטל גם ההסכם מול חברת הביטוח, והשני כי מצבו הרפואי היה בעייתי וגרם לו להיות לא מסודר, כפי שגם הנתבעת העידה (הפנו לעמוד 29 לפרו', ש' 8 ואילך).

  25. לבסוף, טענו, כי מתמלול שיחה על הנתבעת מול אם התובעים עולה כי הנתבעת ידעה שהיא איננה זכאית לכספי המנוח בביטוחים, טענה כי מפתה שתיקח סכומים אלה, אבל הם לא מגיעים לה.

     

    טענות הנתבעת

  26. לטענת הנתבעת, השאלה העיקרית, שצריכה להישאל בתיק זה, היא האם בוטלה המוטבות של הנתבעת בפוליסת הביטוח שערך הנתבע, כאשר מדובר בהסכם דו צדדי – בין המנוח לחברת הביטוח – שהדרך לשינויו מופיעה בסעיף 11 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981. כך הפנתה לסעיף 36(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") וכן לסעיף 147 לחוק הירושה התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"), וטענה כי המנוח לא פעל על פי האמור בסעיפים אלה ולא ביטל את מוטבותה בהסכם מול חברת הביטוח.

  27. לטענתה, נטל הבאת הראיות מוטל על כתפי התובעים, הם לא צרפו כלל את פוליסת הביטוח הרלוונטית, חרף הצו שניתן להם לקבלה, לא התייחסו לדרכי שינוי הפוליסה, ולא הראו שהמנוח פעל לשנותה, כאשר ראייתם היחידה זו הצוואה עליה נרשם כי היא מבוטלת.

  28. בהתייחס לטענת התובעים כי ביטול ההסכם הביא לביטול המוטבות, טענה הנתבעת, כי החוזה אותו מבקשים התובעים לשנות (פוליסת הביטוח), כלל לא הוצג בפני בית המשפט, ולפי הדין, על מנת לשנות הסכם זה, יש לשלוח הודעה בכתב לחברת הביטוח. כמו כן טענה כי לא ייתכן כי ביטול הסכם אחד, יביא לביטול הסכם אחר, בין צדדים אחרים, ללא שהודע לצד האחר על השינוי.

  29. כמו כן, טענה, כי גם לפי חקירתה של עו"ד כרמלי, כאשר רוצים לשנות מוטב, צריך להודיע לחברת הביטוח וכך אף היא מנחה לקוחותיה לעשות, וכך טענה: "במקרה הספציפי הזה אמרתי להם שיפנו לקרן כי לכל קרן התקנות שלה ואפשר לשנות מוטבים" (הפנו עמ' 9 לפרוט', ש' 28-29).

  30. בנוסף, טענה, כי לו ביטול הסכם החיים המשותפים, ביטל אוטומטית את שאר ההתחייבויות, המנוח לא היה צריך לבטל את צוואתו בנפרד, כפי שביטל, מה שמעיד גם כי היתה לו כשרות לבצע פעולה זו.

  31. עוד טענה, כי לפי תמלול השיחה עם [אם התובעים], גם ל[אם התובעים] ברור כי הכספים בחשבונות הביטוח צריכים לעבור לנתבעת, אלא אם היא כותבת וויתור.

  32. בנוסף, טענה, כי הודיעה למנוח מפורשות כי היא משנה את המוטבים בפוליסה, והוא בחר שלא לעשות כך בעצמו (הפנתה לעמוד 27 לפרו', ש' 26-27), ועל כן במודע הותיר אותה המנוח כמוטבת.

  33. מבחינה משפטית, טענה, כי רצוי שתהיה וודאות משפטית וטענו כי לפי הפסיקה, המדיניות המשפטית הרצויה היא שהתניות וביטולי הוראות לפי סעיפים 147 לחוק הירושה ו-36(ב) לחוק החוזים יהיו מנוסחים באופן ברור וחד משמעי, כאשר בלא הודעה על שינוי מוטבים, יש לפעול על פי ההוראות הקיימות.

  34. לבסוף, תיארה הנתבעת את התנהלות התובעים בהליך, לטענתה, דחו מספר פעמים את מועדי הדיון הקבועים, הוסיפו "ברגע האחרון", כעשרה ימים לפני הדיון שתי עדות (עו"ד כרמלי וגב' ---), לא הציגו את מסמכי חברת הביטוח חרף הצו שניתן להן להגשת החומר מחברת הביטוח והקליטו את הנתבעת "בלב ימי היגון" על לכתו של המנוח, על כן ביקשה כי להתנהלות זו של התובעים יהיה ביטוי בהוצאות.

     

    דיון והכרעה

  35. לאחר שקראתי את כתבי הטענות ומלוא האסמכתאות שצורפו על ידי הצדדים, ולאור התרשמותי מחקירות הצדדים ועדיהם ובהתחשב בפסיקה ובחוק, נחה דעתי כי יש לדחות את תביעת התובעים, מהנימוקים שאפרט להלן.

     

    הדין החל

  36. סעיף 11 (ג) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה ביטוח") קובע:

    "כל עוד לא קרה מקרה הביטוח רשאי המבוטח, בהודעה בכתב למבטח, לקבוע מוטב זולתו, ורשאי הוא לבטל את הקביעה ולקבוע מוטב אחר; אולם הקביעה תהיה בלתי חוזרת אם נקבע כך בחוזה או בהודעה בכתב מאת המבוטח למבטח".

  37. לפי סעיף 11(ג) לחוק חוזה ביטוח, יש חשיבות לבחינת הוראות חוזה הביטוח, כאשר קיימים חוזים בהם לא ניתן לשנות בהם את המוטב.

  38. לפי סעיף 36(ב) לחוק החוזים בצוואה שהודעה עליה ניתנה לקרן הפנסיה, ניתן לבטל את זכותו של מוטב מסוים על פי תקנון קרן הפנסיה ולהעמיד במקומו מוטב אחר באופן המפורט בסעיף:

    "(ב) בחיוב שיש לקיימו עקב מותו של אדם - על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה - רשאי הנושה, בהודעה לחייב או בצוואה שהודעה עליה ניתנה לחייב, לבטל את זכותו של המוטב או להעמיד במקומו מוטב אחר, אף אחרי שנודע למוטב על זכותו".

    בבג"ץ 2673/06 אביבה שאוה-שוע נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים (21.4.2009) (להלן: "עניין שאוה-שוע"), ניתח בית המשפט סעיף זה וקבע:

    "סעיף 36(ב) לחוק החוזים משקף את העדפת האינטרס של העמית-המצווה על פני אינטרס ההסתמכות של המוטב המקורי המופיע ברשימת המוטבים (גבריאלה שלו דיני חוזים – החלק הכללי לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי 601 (2005) (להלן: שלו); ראו גם ע"מ (מחוזי-ירושלים) 1030/06 פלונית נ' בנק הפועלים בע"מ, 30-22 ו-37 לפסק הדין (לא פורסם, [פורסם בנבו], 21.9.2006)). הוראה זו עולה בקנה אחד עם עקרון כיבוד רצון המת, שהוא חלק מהאוטונומיה של הרצון הפרטי ומזכות הקניין של המצווה... רצון המת מוגשם באמצעות כיבוד ההודעה או הצוואה כאמור בסעיף 36(ב) לחוק החוזים. זכותו המותנית של המוטב האחר עליו הורה המצווה בהודעה או בצוואה משתכללת ברגע מותו של המצווה (שלו, 599)".

  39. ניתן לראות כי סעיף 36(ב) לחוק החוזים מסדיר את היחסים החוזיים בין כל הצדדים: המצווה, המוטב הזכאי על-פי התקנון, המוטב האחר על-פי ההודעה או הצוואה וקרן הפנסיה ועמיתיה.

  40. הסעיף מאפשר לנושה לבטל את זכותו של מוטב מקורי ולהעמיד במקומו מוטב אחר (ראו בעניין זה: ע"א 233/98 כץ נ' קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים, פ"ד נד(5) 493 (2000)). בעניין שאוה-שוע נדונה התנגשות בין תקנון קרן הפנסיה לבין הודעה מכוח צוואה ונקבע שבכדי שהשינוי יחייב נדרשים להתקיים התנאים הבאים:

    "... הודעה  במועד לקרן הפנסיה על הצוואה (ע"א 3807/90 פישר נ' תמר קופת תגמולים, פ"ד מז(5) 104, 111-109 (1993); שלו, 604-602); היעדר קיומה של "התנייה נוגדת" בתקנון קרן הפנסיה השוללת את תחולתו של סעיף 36(ב) לחוק החוזים (פרשת כץ, פסקאות 11 ו-17); נדרש כי המוטב האחר, אליו מבקש העמית להסב את פנסיית השאירים, נמנה על השאירים כהגדרתם בתקנון הקרן (פרשת כץ, פסקה 15); וכי ההעברה למוטב האחר לא תפגע בעקרון תום הלב, העשוי להגן על המוטב המקורי מפני שינוי (פרשת כץ, פסקה 18; עוד על פרשת כץ והתנאים הנזכרים ראו: נילי כהן "חוזה לטובת אדם שלישי" חוזים כרך ג 170-172(דניאל פרידמן ונילי כהן עורכים, 2003) (להלן - כהן)). בית המשפט הדגיש כי "כל ההגבלות האלה תלויות הן בנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה" (פרשת כץ, פסקה 18)" (ראו עניין שוע, בנוסף, ראו בעניין זה גם ע"א 5027/90 ד"ר מילשטיין נ' אקווה, פ"ד מז(3) 560 (1993).

  41. בנוסף, סעיף 147 לחוק הירושה קובע:

    "סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעזבון".

  42. בע"א 3807/90 פישר נ' תמר קופת תגמולים, פ"ד מז(5) 104, 111-109 (1993), קבע בית המשפט בהקשר סעיפים אלה כדלקמן:

    "בהקשר זה אוסיף, לשם הסרת ספק, שהמדיניות המשפטית הרצויה צריכה להיות שהתניות וביטולי הוראות לפי סעיפים 147ו- 36(ב) הנ"ל, מן הנכון שיהיו בנוסח ברור וחד-משמעי, כדי למנוע ספקות, תהיות ואי-הבנות ואף תביעות בעקבות תשלומי כפל בלתי מוצדקים.

    ...בפסק-דין אקוה [1] הנ"ל קבענו, כי ההודעה על ביטול זכותו של המוטב בצוואה או על שינויה חייבת להינתן לפני מותו של המצווה, ולא בצוואה שהודעה עליה ניתנה לאחר מותו של החייב. וכך אמרנו שם, בעמ' 566-567:

    "הטעם לקביעתה של חובת הודעה ברור בעליל: ככל שהדבר נוגע לצד החייב, יש אינטרס ציבורי במניעת חיובי כפל, ובמניעת סיבוכים משפטיים והליכים משפטיים הצפויים בעקבותיהם. החיוב לשלם כספי הביטוח, הקיצבה או התגמולים קם ונוצר מיד עם הפטירה של הנושה. צוואה יכול ותתגלה אחר זמן, ולא אחת נפתחים ונמשכים ההליכים המשפטיים על יסוד צוואה במשך שנים אחרי מות המצווה. אם צוואה תובא לידיעת החייב זמן מה אחרי הפטירה, יקרה לא אחת שהחייב העביר את הכספים למוטב ויצטרך להתמודד לאחר מכן עם תביעת הזוכים לפי הצוואה, שאינם זהים בהכרח עם המוטב...

    אלמלא ההודעה, יכול החייב למלא בתום-לב חיובו לטובת האדם השלישי - קרי המוטב - בלי שיידע כלל שצפוי בעתיד גילוי תוכנה של צוואה ששינתה או ביטלה זכויות. על-כן, כתנאי לתקפות הביטול או השינוי... נדרש מן הנושה לא רק שיערוך צוואה אלא גם שיודיע עליה לחייב.

    ...ההודעה על ביטול זכותו של המוטב או שינויה חייבת להינתן לפני מות המצווה".

    את המוטב המקורי שנקבע בטופס ההצטרפות לקופת הגמל "תמר" - דבר שאינו מקובל עלי - הרי שההודעה על שינוי המוטב נמסרה לאחר מותו של המנוח, ולכן אין די בהודעה זו כדי לעמוד בתנאי סעיף 36(ב) לחוק החוזים".

     

  43. ראו בהקשר זה גם תמ"ש (ת"א) 5435-09-13 עו"ד א.א נ' ד.פ (7.3.13) שקובע כדלקמן:

    "... בלא הודעה לקופה על שינוי המוטבים, חובה לפעול לפי ההוראות הקיימות, ומאחר שהמנוחה מעולם לא ביטלה את הוראותיה בעניין המוטבים, ואף לא קבעה מוטבים אחרים, אין כל בסיס לטענת מנהל העיזבון.

    עפ"י הלכת פישר נ' תמר (ע"א 3807/90 (שם)) לא התקיימו התנאים המצטברים על שינוי המוטבים, ואין כל "הודעה מפורשת וברורה" מצד המנוחה, ואכן צודקים ילדי המנוחה, כל טענות מנהל העיזבון בדבר כוונותיה של המנוחה, לא באו לכלל ביטוי באופן שהיא שינתה את הוראות המוטבים בקופות ולא הוכחה כל כוונה כזו".

     

    מהכלל אל הפרט

  44. עיון במלוא החומר שצרפו הצדדים, מעלה כי לא הוגשו לעיוני פוליסות הביטוח של המנוח בחברת הביטוח, לא התקנון, ואף חברת הביטוח לא צורפה כצד לתביעה זו. על כן, לא ברור באיזה תנאים לפי לשון הפוליסות – ניתן לשנותן, אם בכלל והאם קיימת "תנייה נוגדת" בתקנון הפוליסה. בהקשר זה יובהר כי כבר ביום 23.9.19 ניתן לטובת התובעים צו המאפשר קבלת מלוא החומר מחברת הביטוח וחברות בנות שלה. הלכה ידועה היא, כי צד שנמנע מהבאת ראיות שתומכות בטענותיו, רואה זאת בית המשפט כראיה כנגדו (ראו: ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה (4), 651 (1991); רע"א 7933/15 פישר נ' תמיר, (13.12.15)). ציון מספרי הפוליסות בכתב התביעה ותצהיר [אם התובעים] לפיו לאחר מות המנוח מצאה בדירתו ניירות ומכתבים ומיינה אותם (סעיף 10 לתצהיר מטעמה) מעידים כי המסמכים של חברת הביטוח בידיה. כך גם תוכן תמליל השיחה בינה לבין הנתבעת מעיד כי היה לה המידע המלא אודות הזכויות בחברת הביטוח.

  45. בהקשר זה אוסיף כי התובעים טענו ארוכות לכך שלפי ההסכם בין הנתבעת למנוח, יש להגדיר את הצד השני בפוליסה כ"ידוע בציבור", נוכח כך שלא צורפו העתקי הפוליסות כאמור, אני מסיקה כי הגדרה זו לא נעשתה, ולא ניתן לטעון כי לפי הפוליסה לנתבעת מגיעות הזכויות רק אם היא ידועה בציבור של המנוח.

  46. עיון בצוואת המנוח מעלה כי אכן נכתב בה בסעיף 4.ה כי הנתבעת זכאית לזכויות בקופות הגמל בתנאי שהיא "התגוררה עימי במועד פטירתי באותה הדירה...". ובהמשך הצוואה בסעיף 4.ז נכתב כי היא גוברת על האמור במקום אחר, "לרבות בטפסי ההצטרפות לקופות או לביטוחים הנ"ל...", אולם הצוואה הנ"ל בוטלה ע"י המנוח ביום 10.2.17, היא חסרת תוקף משפטי, ויחד עם ביטולה, בוטלו גם תנאים אלה, ולא ניתן עוד לראות בתנאים אלה "תנאים ברורים" כדרישת הפסיקה. בנוסף, אין מחלוקת כי המנוח לא השאיר צוואה אחרת, ואין הודעה ברורה של המנוח בצוואה או בהודעה נפרדת כי יש למנות יורשים אחרים תחת הנתבעת בפוליסה. ויובהר כי אף אם צוואה זו היתה בתוקף, היה צריך לבחון את תנאיה לפי הפסיקה שצוטטה לעיל, יחד עם תקנון הפוליסה של חברת הביטוח שכלל לא הוגש.

  47. על כך אוסיף, כי אני דוחה את הטענה כי ההסכם בין המנוח לנתבעת, הצוואה וכן הסכמי הצדדים מול חברת הביטוח מהוות הסכם כולל אחד, אשר ביטול אחד מהמסמכים מביא לביטול כולל של השאר – מדובר בשלושה מסמכים משפטיים שונים, אשר לכל אחד מהם מנגנון ביטול שונה. את ההסכם בין הצדדים ביטלה הנתבעת, את צוואת המנוח ידע הוא לבטל בעצמו, ואת הוראת המוטב בפוליסות בחר שלא לבטל משיקוליו שלו.

  48. בהקשר זה אדגיש, כי עו"ד כרמלי בחקירתה הנגדית הבהירה כי היא מדריכה את החותמים על צוואה שאם הם רוצים לשנות את המוטב, הם צריכים להודיע לחברת הביטוח (עמוד 9 לפרו', ש' 16-18), ואף במקרה הספציפי הזה היא אמרה למנוח ולנתבעת שיפנו לקרן על מנת לשנות מוטבים, כי לכל קרן התקנון שלה (עמוד 9 לפרו', ש' 27-31). אינני מקבלת את גרסתה האחרת לפיה כאשר קיבלה את מכתב הביטול של הנתבעת סברה כי ההסכם מתבטל מאחר והנתבעת והמנוח אינם עוד ידועים בציבור ו"לא צריך לעשות דבר" (עמוד 10 לפר', ש' 28-32). בחקירה החוזרת השיבה כי הנתבעת ביקשה ממנה הנחיות ו"היא יודעת שהיא צריכה לשנות מוטבים" ובאותה נשימה אמרה: " היא כתבה לי במפורש במכתב שהם כבר לא ידועים בציבור בגלל שההסכם אומר שהמוטבות יהיה תנאי לידועים בציבור, אמרתי שלא צריך לעשות דבר. (עמ' 12 לפר', שורות 7-15).

  49. בחקירתה הנגדית של הנתבעת היא נשאלה כדלקמן:

    "ש: מבחינתך לו חלילה היית הולכת לעולמך אחרי שיגור המכתב והודעת הביטול האם דורון היה זכאי לקבל את קופת הגמל שלך?

    ת: אני שיניתי מוטבים אז לא. וגם הודעתי לו שאני משנה מוטבים, הודעתי לו שאני מבטלת הסכם ומשנה מוטבים. וגם לגברת כרמלי" (עמוד 27 לפרוט', ש' 24-27).

  50. התרשמתי כי לא היתה סיבה שמנעה מהמנוח לשנות את הנתבעת כמוטבת בפוליסות שברשותו, התרשמתי כי היה בעל יכולת קוגניטיבית לכך (לא הוכח בפניי כי מצבו הבריאותי מנע ממנו לעשות כן, לא צורפו לעיוני מסמכים רפואיים או חוות דעת מומחה לפיה נפגמה יכולתו הקוגניטיבית, בנוסף באותה תקופה ביטל המנוח את צוואתו שלו, היה בזוגיות חדשה ועל כן נראה כי היה מלא חיוניות ולא היתה קיימת לו מניעה לבטל גם את הנתבעת כמוטבת בפוליסות לו רצה). כך התרשמתי כי המנוח קיבל את העתק מכתב הביטול, כעולה מתאריך מכתבו (נספח ד' לתצהיר העדות הראשית של הנתבעת), מכאן ומביטול הצוואה על ידו ביום 10/2/17 ידע כי הנתבעת ביטלה את מוטבותו בפוליסות שברשותה, וידע או היה עליו לדעת כי אם הוא רוצה שהנתבעת לא תהיה זכאית לקבלת זכויות אלה – עליו לפנות בהודעה לחברת הביטוח, אולם המנוח משיקוליו או מסתם דחיינות בביצוע מטלותיו, נמנע מלעשות כן, וכיום, לאחר מותו, משעניין זה לא הוסדר, לא ניתן לשנות את מוטבות הנתבעת בפוליסות.

  51. התובעים כאן נמנעו, כאמור, מלעתור נגד חברת הביטוח, לצרפה להליך או להוכיח את תקנונה, ואף טוענים כי הכללים החלים בין המנוח לחברת הביטוח אינם חלים ביחסים הפנימיים בין הצדדים, ועליהם לפעול על פי ההסכם ביניהם. התובעים מפנים לע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295 (2000) (להלן: "עניין חיים") דעת הרוב. אין כך הדבר. בעניין חיים התיימרה המנוחה ליתן זכויות בבית המהווה חלק ממשק חקלאי לאחד מבניה, בעוד שמינתה בן אחר כ"בן ממשיך". נקבע כי ההתחייבות אינה אכיפה באשר אינה עומדת בתנאי "הסכם המשבצת" או "ההסכם המשולש" בהעדר הסכמת המוסדות המיישבים. עם זאת נקבע כי אין להצהיר כי ההסכם בין האם המנוחה ובניה בטל, אלא הוא קיים ומקים תרופות בגין הפרת חוזה למעט אכיפה. בענייננו אין צורך בפרשנות ההסכם או הצוואה, שבוטלה, ואין חולק כי הנתבעת רשומה בחברת הביטוח כמוטבת. על כן זכותה של הנתבעת הינה זכות עצמאית, שלא נשללה במערכת יחסים פנים משפחתית אחרת. התביעה להצהיר על ביטול רישומה של הנתבעת כמוטבת בחברת הביטוח ולקביעת התובעים כיורשים חסרת מקור משפטי, עומדת בניגוד להוראות החוקים שצוטטו לעיל, לא הוכח כי היא אפשרית מבחינת תקנון חברת הביטוח, והנטל רבץ על כתפי התובעים.

  52. כוונותיה של הנתבעת, כפי שעלו בשיחה, שניהלה עימה ---, אמם של התובעים, בסמוך לפטירת המנוח אינן יכולות בסיס לתביעה, בהעדר תשתית משפטית. גם כי בית משפט זה, כמו בית המשפט בעניין חיים, סבר כי הראוי היה כי התביעה תוסדר בהסכמה, וניסה להביא את הצדדים להסכמות , אך ללא הצלחה.

  53. נוכח כל האמור לעיל, ובהסתמך גם על הפסיקה שהובאו לעיל, התרשמתי כי המנוח בחר, במודע או במחדל, שלא לשנות את הנתבעת כמוטבת, וכי ביטול הצוואה על סעיפיה או ביטול ההסכם אינו מביא לביטול אוטומטי של פוליסת הביטוח, אשר תנאיה כלל לא הובאו בפניי, ועל כן התביעה נדחית.

  54. אני קובעת כי כספי המנוח המופקדים בחברת הביטוח ---, אשר המוטבת שלהם היא הנתבעת, יועברו על ידי חברת הביטוח לידי הנתבעת.

  55. בנסיבות העניין, נוכח התוצאה ואופן ניהול ההליך על ידי התובעים, כפי שעלה מפסק הדין, ישלמו התובעים לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 6,408 ₪ כולל מע"מ.

  56. פסק הדין ניתן יהיה לפרסום לאחר השמטת פרטים מזהים.

    המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים, ותסגור את התיק שבכותרת.

    ניתן היום, כ"ב שבט תשפ"ב, 24 ינואר 2022, בהעדר הצדדים. 

    Picture 1

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ