אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בבקשות הדדיות של הורי קטינים לביטול וחיוב דמי מזונות

פס"ד בבקשות הדדיות של הורי קטינים לביטול וחיוב דמי מזונות

תאריך פרסום : 07/03/2024 | גרסת הדפסה

תמ"ש, תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה אשדוד
3402-09-21,27554-10-22
03/03/2024
בפני השופטת:
עפרה גיא

- נגד -
תובע:
התובע
עו"ד אסי סגל
נתבעת:
הנתבעת
עו"ד שרית כהן
פסק דין
 

 

בעניין הקטינים:

  1. י', יליד 2009– כבן ארבע עשרה וחצי במועד מתן פסק הדין;
  2. א' ילידת 20.02.14 – כבת עשר שנים במועד מתן פסק הדין;

 

להלן: 'הקטינים'.

 

 

מונחות בפני שתי תביעות אשר הוגשו ע"י התובע, אביהם של הקטינים כנגד הנתבעת, אם-הקטינים, האחת, לביטול החיוב במזונות עבור הקטינים י ו-א (תמ"ש3402-09-21) והאחרת, לחיוב האם בתשלום מזונותיו של הקטין י' (תלה"מ 27554-10-22).

 

התובע יכונה להלן בפסק הדין: 'התובע' ו/או 'האב'.

הנתבעת תכונה להלן בפסק הדין: 'הנתבעת' ו/או 'האם'.

הקטין י' יכונה להלן בפסק הדין: 'הקטין'.

הקטינה א' תכונה להלן בפסק הדין: 'הקטינה'.

 

רקע עובדתי

  1. הצדדים שבפני הם בני-זוג לשעבר, אשר נישאו זה לזה כדמו"י בשנת 2008 והתגרשו זה מזה בג"פ כדמו"י בשנת 2015 ומנישואיהם נולדו לצדדים שני ילדים, הם הקטינים נשוא פסק הדין.

     

    האב מצוי בשנים האחרונות בזוגיות חדשה, ממנה נולדה לו בת נוספת, ילידת 11.07.20.

     

    2.במהלך חודש מרס 2015 חתמו הצדדים על הסכם גירושין כולל, במסגרתו הסדירו את סוגיית מזונות הקטינים; משמורתם וחלוקת זמני השהות עימם.

    להלן: 'הסכם הגירושין'.

     

    הסכם הגירושים אושר וקיבל תוקף פסק דין ביום 01.06.15 בבית הדין הרבני.

     

    3.בעת החיים המשותפים התגוררו הצדדים בעיר אשדוד ולאחר הפירוד עברה האם להתגורר בעיר קריית ביאליק ואילו האב עבר להתגורר בעיר ראשון לציון.

     

    4.בסעיף 2 להסכם הגירושין, שכותרתו 'משמורת והסדרי ראיית הקטינים', קבעו הצדדים כי משמורת הקטינים תהא ביד האם עד הגיעם לגיל שמונה עשרה שנה.

    חלוקת זמני השהות של הצדדים עם הקטינים נקבעה בהסכם הגירושין במתכונת זו:

    בשבעת החודשים הראשונים שלאחר אישור ההסכם יתקיימו זמני השהות, אחת לשבועיים, באופן שהאב יגיע למקום מגורי הקטינים ביום שישי אחת לשבועיים, ישהה עם הקטינים בין השעות 12:00-16:00, ישיב את הקטינה אל בית האם וייקח לסוף שבוע בביתו את הקטין עד למוצאי יום השבת בשעה 21:00 ולחילופין, עד ליום ראשון ישירות למסגרת החינוכית.

     

    בחלוף שבעת החודשים, נקבע בין הצדדים כי זמני השהות הנ"ל יכללו את לינת שני הקטינים בסוף שבוע אחת לשבועיים בבית האב, כאשר מקום המפגש לאיסוף הקטינים נקבע בעיר נתניה, אליה היה על האם להביא את הקטינים ועד לשעה 21:00 במוצאי יום השבת ולחילופין עד ליום ראשון, ישירות למסגרות החינוך.

     

    עוד הסכימו הצדדים בהסכם הגירושין כי הקטינים יחלקו זמנם בחגי ומועדי ישראל בחלוקה שווה וביחס לתקופת חופשת הקיץ קבעו כי: ' . . . יהיה האב רשאי לקחת את הקטינים לחזקתו למחצית ימי החופשה בתאום מראש עם האם . . . '.

     

    5.בסעיף 3 להסכם הגירושין הסכימו הצדדים, בין היתר, כי עבור מזונות הקטינים ישלם האב לידי האם את הסך של 3,500 ₪ בחודש וכי בנוסף לסכום הנ"ל יישא במחצית הוצאות רפואה וחינוך חריגות.

     

    6.החל מיום 19.04.21 מתגורר הקטין י' בבית האב, לאחר ויכוח שפרץ בינו לבין האם על רקע הכנת שיעורי הבית, במהלכו ביקשה האם את הקטין לעזוב את ביתה ולעבור להתגורר בבית האב.

    הקטין לומד בכיתת חינוך מיוחד ומטופל תרופתית.

     

    7.בעניין הצדדים התנהלו בבית משפט זה מספר רב של הליכים.

    מפאת חשיבותם להכרעה בהליכים שבפני תובא להלן תמציתם.

     

    תמ"ש 52522-09-14 תביעה למזונות

    ביום 22.09.14 הגישה האם תביעה למזונות כנגד האב.

    התביעה נמחקה מחוסר מעש ביום 12.01.15.

     

    תמ"ש 5030-03-15 תביעה למזונות

    ביום 02.03.15 הגישה האם תביעה למזונות כנגד האב, אשר נמחקה בדיון אשר התקיים ביום 19.07.15 ובהעדר התייצבות מטעם מי מהצדדים לדיון כאמור.

     

    תמ"ש 5138-03-15 תובענה בעניין קטין

    א.תביעת האם כנגד האב, אשר הוגשה ביום 02.03.15, למשמורת על הקטינים.

    ב.ביום 04.06.15 דיווחה עו"ס יחידת הסיוע כי לדברי האם גובש הסכם גירושין כולל בין הצדדים, אשר אושר בבית הדין הרבני ולפיכך, אין עוד צורך במעורבותה.

    ג.התביעה נמחקה בהעדר התייצבות מטעם הצדדים לדיון אשר נקבע בה ליום 19.07.15.

     

    תמ"ש 50167-06-19 אכיפת הסכם גירושין

    א.ביום 23.06.19 הגישה האם כנגד האב, תביעה לאכוף על האב את זמני השהות שנקבעו בהסכם הגירושין.

     

    ב.בדיון אשר התקיים ביום 09.07.20 הגיעו הצדדים להסכמה ביחס לחלוקת זמני השהות, אופן ביצועם, תוך קביעת סנקציות במקרה של הפרתם.

     

    הסכמות הצדדים קיבלו תוקף של פסק דין.

     

    ג.ביום 12.08.20 הגישה האם בקשה דחופה להורות על הסמכתה של פקידת סעד בכל הנוגע לקיומם של זמני השהות, החלטה לה נעתרתי, בהעדר תגובת האב.

     

    תמ"ש 64036-07-20 תביעה לאפוטרופסות בלעדית

    א.תביעה זו הוגשה ביום 28.07.20 ע"י האם כנגד האב, במסגרתה טענה האם כי מאז הגירושין היא זו המגדלת את הקטינים לבדה, בעוד האב יוצא חובתו בקיום זמני שהות מצומצמים עם הקטינים.

     

    ב.האם נימקה בקשתה בכך שלצורך סיפוק צרכיו המיוחדים של הקטין, בייחוד צרכיו הרפואיים המשתנים, היא נדרשת מעת לעת לחתימת האב על גבי מסמכים כאלה ואחרים ונתקלת בחוסר שיתוף פעולה מצידו.

     

    ג.בתסקיר אשר הוגש לתיק ביום 10.11.20 ציינה העו"ס כי זמני השהות של האב עם הקטינים מתקיימים בהתאם להסכם, אחת לשבועיים לסוף שבוע כאשר המעברים בין ההורים מתבצעים בעיר נתניה.

     

    העו"ס בתסקירה הציפה קשיים בהם נתקלת מערכת היחסים בין האם לקטין, שמקורם לשיטתה בבעיית הצבת גבולות וסמכות הורית.

     

    בתסקיר צוין כי לטענת האב עיקר הקשיים של הקטין מקורם ביחסיו עם האם, שאינה מכילה ומבינה ללב הקטין ולא נוהגת בו בדרך מכובדת.

    עוד ציינה העו"ס בתסקירה, כי האב הביע תרעומת רבה על התנהגותה של האם ואופן טיפולה בקטינים, טען כי היא נוקטת באלימות כלפי הקטין וכי בכוונתו לפעול להעברת משמורת הקטין אליו.

     

    העו"ס התרשמה כי המשפחה מחולקת לשני מחנות. מחנה האם והקטינה אל מול מחנה האב והקטין, חלוקה אשר משפיעה על הקטינים, מבלבלת אותם, מוסיפה למצוקה ריגשית ומשפיעה על ההורים בהצבת גבולות ולהוות דמות הורית סמכותית, בעיקר לאם.

     

    העו"ס התרשמה שאין מקום להורות על מינוי האם כאפוטרופא בלעדית על הקטינים והוסיפה כי באחריות האב לדאוג לתת מענה לגורמי המקצוע השונים בכל הקשור לקטינים בפרק זמן סביר ומותאם.

     

    העו"ס המליצה להפנות את ההורים ואת הקטינים לטיפול בתחנה לטיפול משפחתי בקריית ביאליק.

     

    תמ"ש 55137-04-21

    א.ביום 26.04.21 עתר האב בבקשה לסעד דחוף שלא בדרך בקשה ליישוב סכסוך, במסגרתה עתר לקביעת משמורת הקטין בחזקתו ולמתן צו המורה על רישום הקטין במסגרת חינוכית בעיר מגוריו.

     

    ב.בבקשתו כאמור טען האב כי ביום 19.04.21 הודיעה לו האם נחרצות כי היא איננה מוכנה להמשיך ולגדל את הקטין וביקשה שיגיע למקום מגוריה לקחת את הקטין לחזקתו. האב הוסיף כי האם לקחה את הקטין לתחנת הרכבת, ניתקה עימו כל מגע וקשר ואף לא ביררה האם הגיע אליו.

     

    ג.האב הוסיף כי הוא לא ידע עד כמה קשה מצבו של הקטין וכי נוכח לדעת במפגש עימו כי הוא בודד ודואב את מצבו, רואה עצמו כדחוי, זאת לעומת היחס לו זוכה הקטינה לקבל מהאם וכי הוא נמצא בשפל נפשי וריגשי. האב ציין כי הקטין טוען לאלימות קשה המופעלת עליו מצד האם.

     

    ד.הוסיף האב וטען כי בחלוף יומיים נעשו מצד האם ניסיונות לשוחח עם הקטין ולהשיבו לחזקתה , משל היה מדובר במיטלטלין בהם מאסה ולאחר זמן קצר ביקשה לקבלם שוב.

     

    ה.בתגובה שהגישה האם ביום 05.05.21 היא התנגדה בתוקף להעברת משמורת הקטין לידי האב וטענה כי טובת הקטין היא חזרתו המיידית לביתה ולמסגרת החינוכית בה לומד.

     

    האם הלינה כי תביעת האב נולדה על רקע דרישתה לאכיפת פסק הדין למזונות בלשכת ההוצאה לפועל.

     

    ו.הוסיפה האם וטענה כי האב מעודד את הקטין לצאת כנגדה שלא למלא אחר מטלות ושיעורי הבית ולהפר את כללי הבית; מסית את הקטין כלפיה וגורם לניכור הורי חמור בינה לבין הקטין. לטענת האם הדבר גורם לחוסר סדר בבית, תוך שהקטין 'מנופף' בתמיכה שמקבל מהאב, דבר המוביל לוויכוחים רבים ומיותרים בינה לבין הקטין.

     

    ז.ביחס לאירועי יום ה-19.04.21, טענה האם כי על רקע התנהגות הקטין, אשר כללה התגרות בקטינה ודיבור חצוף כנגדה וכנגד הקטינה, היא סיכמה עם האב כי הקטין ישהה עימו מספר ימיים לצורך 'הרגעת הרוחות', אלא שמאז נסע הקטין אל האב הוא לא עונה לטלפונים ואילו האב מסרב בתוקף להשיבו לביתה. הוסיפה האם וטענה כי האב חסם אותה בנייד, כך שאין לה כל יכולת ליצור קשר עם הקטין.

    עוד טענה האם כי האב מתכחש למצבו הרפואי של הקטין, טוען שהוא לא נזקק ללמוד בכיתה קטינה, לא זקוק ליטול טיפול תרופתי, כל זאת בניגוד גמור להמלצות גורמי הטיפול.

     

    ח.האם טוענת כי מעולם לא הרימה יד על הקטין וכל טענות חסרות השחור בעניין זה לא נועדו אלא לצורך הכפשתה ויצירת מצג שווא בפני בית המשפט ועל מנת לקבל יתרון בניהול ההליך וכי האב 'קונה' את הקטין בדברים חומריים, שאין ידה משגת להעניקם לקטינים.

     

    ט.בהחלטה מיום 18.05.21 הוריתי לאב לדאוג לאלתר כי הקטין יהיה בקשר עם האם; ידווח לאם אודות מצבו וזאת בייחוד על רקע תקופת החירום שחלה בעת ההיא (מבצע 'שומר חומות').

     

    י.בתסקיר שהוגש ביום 30.05.21 דיווחה העו"ס על נתק של חמישה שבועות בין האם לקטין וכי האם החלה בקבלת הטיפול המשפחתי שהומלץ במסגרת התביעה לאפוטרופסות בלעדית, בעוד האב לא הצטרף לטיפול, לטענתו עקב המרחק הפיסי.

     

    העו"ס המליצה על חזרתו המיידית של הקטין לבית אימו למשך חודש ימים לפחות, עד לתום שנת הלימודים ויציאה לחופשת הקיץ.

     

    המלצת העו"ס קיבלה תוקף החלטה ביום 01.06.21, אלא שהאב סירב לקבל את המלצת העו"ס, טרפד את יישום החלטת בית המשפט שתיקפה את ההמלצה למעבר הקטין אל בית האם, בין היתר, באמצעות הגשת בקשה לעיכוב ביצוע החלטה כאמור, ואף סרב להגיע עם הקטין למפגש בלשכה לשירותים חברתיים במקום מגורי האם, בקריית ביאליק.

     

    יא.בהחלטה מיום 03.06.21 חייבתי את האב להפעיל סמכותו ההורית ולהשיב את הקטין אל בית האם וקבעתי כי ככל שהוא מבקש לשנות את משמורת הקטין עליו להגיש תביעה נפרדת וכי לא מצאתי כי קיימת הצדקה לדון בעניין במסגרת סעד דחוף ולפיכך, קבעתי כי ההליך ייסגר והבקשה לעיכוב ביצוע החלטה מיום 01.06.21 נדחתה.

     

    עוד הוריתי לאב להשיב את הקטין אל בית האם עד ליום 06.06.21 ולחילופין, אל המחלקה לשירותים חברתיים בקריית ביאליק.

     

    יב.ביום 06.06.21 הודיע האב כי הקטין מסרב נחרצות ללכת אל האם וביום 07.06.21 דיווחה עו"ס מהמחלקה לשירותים חברתיים שבמקום מגורי האם כי חרף ניסיונות ומאמצים שנעשו על ידה ועל ידי עו"ס מהמחלקה לשירותים חבריים במקום מגור האב, להשיב את הקטין אל בית האם, הדבר לא צלח.

     

    יג. בהחלטה מיום 08.06.21 הבהרתי כי שעה שהתרשמתי שהאב אינו פועל לביצוע החלטתי באשר להשבת הקטין עד לתום שנת הלימודים, אשקול חיובו בסנקציה כספית נוספת.

    יד.ביום 10.06.21 הגישה עו"ס מהמחלקה לשירותים חברתיים במקום מגורי האב כי הקטין דיווח על אלימות מילולית ופיסית שהופעלה כלפיו מצד האם וכי הקטין נשמע כאוב, פגוע ודחוי ע"י אימו וחש כי אינה רוצה בו. העו"ס ציינה כי הקטין הביע התנגדות נחרצת לשוב אל בית האם וכי הוא איננו מעוניין לפגוש בה ובקטינה.

     

    טו.בהחלטה מיום 10.06.21 ועל רקע דיווח העו"ס, הוריתי על השהיית ביצוע החלטתי מיום 01.06.21, באופן שבשלב זה הקטין לא ישוב אל בית אימו. בנוסף, מונתה אפוטרופוס לדין לקטין ונדרשו המלצות העו"ס לשיבוץ הקטין למסגרת חינוכית בשנת הלימודים הקרבה.

     

    טז.ביום 15.06.21 עידכנה עו"ס ממקום מגורי האם כי הנתק הממושך הקיים בין הקטין לבין אימו ואחותו הקטינה אינם עולים בקנה אחד עם טובתו וכי ניכר שהנתק נובע משילוב של קשיים הקיימים בקשר שבין האם לבין הקטין אל מול אמירות/הסתות שאינן מותאמות הנשמעות מצד האב. העו"ס סברה כי מעטפת טיפולית תוכל לשפוך אור על מצבה של המשפחה וכי היא ממליצה על קיומה של וועדת תסקירים.

     

    יז.ביום 16.06.21 דיווחה עו"ס לחוק הנוער כי נוכח האלימות החד פעמית והכללית הנטענת, בהעדר פירוט ביחס אליה ולתדירותה, לא ניתן בעת ההיא לערוך חקירת ילדים ומומלץ שגורם טיפולי במקום מגורי האב ישוחח עם הקטין ויבדוק את מהות האלימות ותדירותה.

     

    עו"ס לחוק הנוער שבמקום מגורי האב דיווחה ביום 22.06.21 כי בכוונתה לפנות בבקשה לחקירת ילדים.

     

    יח.בדיווח מיום 27.06.21 הודיעה האפוטרופא לדין כי הקטין דחה כל הצעה שהופנתה מצידה להתחיל טיפול דיאדי עם האם או כל טיפול אחר שמטרתו חידוש הקשר בין השניים ובין הקטינה וכי טען כי טרם בשלו התנאים לחידוש הקשר עם השתיים, שכן עודנו חש פגוע מהן.

     

    בסיכום דבריה סברה האפוטרופא לדין כי טובת הקטין להימצא במשמורתו הזמנית של האב וכי יש להתחיל בטיפול ריגשי ובטיפול דיאדי עם האם, במטרה לחדש עימה את הקשר וכן את הקשר בין האחים.

     

    יט.בהחלטה מיום 05.07.21 חויב האב להפעיל את סמכותו ההורית ולדאוג שהקטין יהיה בקשר טלפוני עם האם ואף יגיע לביתה.

    כ.בדיון אשר התקיים ביום 20.07.21, ולנוכח התנגדותו המוחלטת של הקטין לחזור אל בית האם, לא מצאתי כי יש לכפות עליו לעשות כן וכי הוא יחל את שנת הלימודים בבית הספר שבמקום מגורי האב. נוכח הטענה בדבר סירוב מוחלט של הקטין להיפגש עם האם, הופנה הקטין לטיפול ריגשי וזאת לצורך חידוש הקשר עם האם בהקדם.

     

    כא.תסקיר משלים הוגש ביום 11.08.21, במסגרתו ציינה עו"ס ממקום מגורי האם כי אבחון שנערך לקטין הצביע על הצורך כי הקטין ימשיך ללמוד במסגרת החינוך המיוחד. עוד צוין בתסקיר כי האב מציג לקטין מציאות שבה בסופו של דבר יצטרך לחזור לקשר עם האם, אם כי הקטין אינו מוכן לשמוע על כך, בעוד האם טוענת כי מנסה ליצור קשר עם הקטין מידי יום, אלא שהוא לא מגיב לפניותיה. הוסיפה העו"ס כי לטענת האם היא מתקשה לתקשר עם האב, המתבטא כלפיה באמירות משפילות ופוגעניות וכי היא חוששת שמא הקטין מושפע ומוסת מיחסו של האב כלפיה. ביחס לקטין, דיווחה העו"ס כי טען בפניה באופן מפורש שלא מעוניין לחזור לקשר עם האם; כי התרשמה שהקטין עדיין פגוע מהאם; אינו מצליח לראות בקשר עימה צדדים טובים ומסרב בכל תוקף לחדש עימה את הקשר. הוסיפה העו"ס וציינה כי ככל שהנתק יהיה ארוך יותר, כך יתגבר הקושי בחזרה לקשר ובניית אמון בין האם לבין הקטין וכי לקשר בין השניים חשיבות קריטית בהתפתחותו התקינה של הקטין, בייחוד לנוכח גילו.

     

    העו"ס דיווחה אף כי לאחר החלטה מיום 20.07.21 שבו להתקיים זמני השהות של האב עם הקטינה וכי חודש הקשר בין האחים.

     

    העו"ס המליצה על העברת המשמורת לאב למשך ארבעה חודשים, תוך שציינה את אחריות ההורה המשמורן לדאוג לטובתו המלאה של הקטין, הכוללת, הין היתר, שמירה על קשר מיטיב עם ההורה השני.

     

    עוד המליצה העו"ס על הכלים הטיפוליים המתאימים המוצעים לבני המשפחה.

     

    ה"ט 36421-08-21  בקשה למתן צו הגנה.

    א.בקשה למתן צו הגנה אשר הוגשה ביום 16.08.21 ע"י האם כנגד האב, במסגרתה הלינה האם על כי האב נוקט כלפיה בלשון מאיימת, פוגענית ומזלזלת.

     

    ב.צו הגנה במעמד צד אחד ניתן ביום 16.08.21.

     

    ג.בדיון שהתקיים במעמד הצדדים, ביום 29.08.21, הגיעו הצדדים להסכמה כי צו ההגנה יבוטל וכי הצדדים מתחייבים להשתמש בשפה מכובדת אחד כלפי השניה.

    ד.הסכמת הצדדים קיבלה תוקף של החלטה בו ביום.

     

    תלה"מ 19887-09-21  תביעת אב למשמורת הקטין

    א.ביום 13.09.21 הגיש האב תביעה לקביעת משמורת הקטין בידיו, וזאת על רקע ההליכים הקודמים אשר התנהלו בעניינו של הקטין וכמפורט בהרחבה לעיל.

     

    ב.ביום 16.11.21 דיווחה האפוטרופא לדין על כך שהקטין לא מעוניין לדבר עם האם; לא מוכן בשום פנים ואופן לפגוש בה; לא מעוניין בשום קשר עימה ופגוע ממנה מאוד.

     

    ג.בדיון אשר התקיים ביום 17.11.21 הוריתי כי הקטין יפנה לטיפול במחלקת הרווחה במקום מגורי האב באמצעות האגף לטיפול ולקידום נוער, תוך שרשמתי בפני את התחייבות האב לגשת בו ביום עם הקטין לעו"ס שתסייע בהכנתו לצורך מפגש עם האם וכן נתתי הוראות למחלקת היחידה לטיפול משפחתי.

     

    ד.מדיווח עו"ס לסדרי דין שהוגש ביום 01.12.21 עלה כי האב לא הגיע לשתי פגישות שנקבעו עימו ואילו לפגישה השלישית שהתקיימה התייצב עם הקטין באיחור רב. עוד ציינה העו"ס כי ככל שהשניים יגיעו למפגשים יחל הטיפול הדיאדי לשניים וביחס לטיפול דיאדי עם האם, ציינה העו"ס כי הדבר ייבדק במסגרת הטיפול הפרטי של הקטין עם העו"ס וכי הדבר מותנה בשיתוף פעולה מצד הקטין ובהסכמתו.

     

    ה.ביום 15.12.21 דיווחה העו"ס על שיתוף פעולה מצד האב ועל הגעתו למפגשים עם הקטין בהתאם לצורך. עוד ציינה העו"ס בדיווחה כי הקטין מוכן כעת למפגש אחד עם האם וכי נעשית הכנה עימו לקראת המפגש וכי הוצע לאם להעלות את נושא ההכנה הרגשית למפגש עם הקטין גם במסגרת הטיפול המשפחתי בו היא משתתפת מזה כשנה וחצי.

     

    ו.ביום 03.03.22 הוגש עדכון עו"ס לסדרי דין כי לא מתקיימים זמני שהות בין הקטין לבין האם, עם זאת כי החלו להתקיים מפגשים בתוך הפגישות הטיפוליות, מתוכם שני מפגשים משותפים של האם והקטין. העו"ס ציינה כי מספר מפגשים בוטלו בשל מצבה הרפואי של האם, של הקטין ובידודים של המטפלת.

     

    בעדכון ציינה עו"ס לסדרי דין, כי עו"ס המטפלת המשפחתית דיווחה ביום 01.03.22 כי: 'בפגישות הקטין בוחר לשבת במרחק מהאם, לא יוצר עמה קשר עין, חוזר על מספר משפטים קבועים וטוען שלמעשה האם רוצה בקשר עימו אך ורק כדי שיעשה עבורה קניות.

    האם מבטאת את הגעגועים והאהבה לקטין, ותגובותיו אוטומטיות: "אני לא אוהב" "אני לא מתגעגע". כמו כן, הביעה אמפטיה לתחושותיו השליליות ואמרה לו שיפתחו דף חדש, ושהיא מצטערת עבורו שכך הוא חווה את הדברים.

    הקטין מחזיק בתוכו בסיפור מאוד קיצוני אודות האם: שאמו מעולם לא טיפלה בו, מעולם לא החליפה לו טיטול או נתנה לו בקבוק. עוד הוא טוען שאין לא אף לא זיכרון חיובי אחד מהתקופה בה גדל אצל האם. לדבריו הכל היה רע. האם מצידה סיפרה לי שמגיל 4 היא גידלה אותו לבד, והיא זאת שעודדה ודחפה לקשר עם האב במהלך כל השנים.

    הקטין טוען שהאם נהגה לומר לו לבקש מהאב שיעביר לה מזונות, בעוד האם טענה בפני שהאב בפועל לא שילם מזונות עד לפני שנה. על כן, מעולם לא עירבה אותו בנושאים כאלו.

    האם טוענת שהילד מוסת נגדה, על ידי האב, ושקשה לבנות קשר כשהילד חוזר אחרי כל מפגש לבית בו הוא מבחינתה מורעל. . .

     

    בפגישה השניה, הקטין נכנס בקלות, ואף שוחח עם האם על הטיול ליומיים בנינוחות, לפתע עצר וחזר למקום המוכר והידוע שלו, בו הוא מעביר מסר שאינו רוצה קשר עם האם.

    לקראת סוף הפגישה האם דומעת ואומרת לו שהוא מאוד חסר לה, ושהיא אוהבת ומתגעגעת . . . הקטין מבקש לעצור את המפגש ולצאת, ואכן המפגש הסתיים כעבור 30 דקות לבקשתו.

    האם מתקשה מאוד להכיל את י' והמקום בו הוא נמצא כרגע והפגישות מטלטלות אותה רגשית . . . כמו כן, האם מתקשה מאוד לעמוד במפגשים משיקולים כלכליים (עלות הנסיעות), מצבה הבריאותי הפיזי והטלטלות הנפשיות, כמו גם 6 שעות של נסיעה למרכז ובחזרה . . . האם מתקשה מאוד להכיל את דבריו של בנה נגדה, ומתקשה להפריד בין המסרים הגלויים שלו, לבין החלק הכאוב והפגוע שלו, שהוא תולדה של סכסוך גירושים, שהקטין למעשה משלם מחיר על טיב הקשר העכור בין הוריו. . . '.

     

    בשולי העדכון המליצה העו"ס המטפלת כי הטיפול יכלול גם את האב והקטין אחת לשבועיים ואת האם והקטין אחת לשבועיים וכי בנוסף האם תמשיך בליווי פרטני באגף הרווחה שבמקום מגוריה ואילו הקטין ילווה באופן שבועי ופרטני על ידי עו"ס לאגף הנוער שבמקום מגורי האב.

     

    ז.בתגובה מיום 07.03.22 הסכימה האם להמלצות המטפלת המשפחתית.

    בתגובתו מיום 13.03.22 ציין האב כי: 'האם הביאה במו ידיה לנתק המוחלט תוך שרמסה את הקטין, חרבה את עולמו ופגעה בו בשיטתיות. עם זאת, מבוקש לאמץ את ההמלצות'.

     

    בהחלטה מיום 14.03.22 קבעתי כי הערות האב בתגובתו אינן במקומן, כי בוודאי שאין בהן בכדי להביא לקידום ההליך וכי מוטב היה לו לא היו נכתבות. לגופו של הליך, ניתן תוקף של החלטה להמלצת המטפלת והעו"ס התבקשה להגיש דיווח נוסף עד ליום 14.05.22.

     

    ח.בדיווח מיום 26.06.22 עידכנה עו"ס לסדרי דין כי החל מסוף חודש אפריל החלו לעלות קשיים בהגעתה של האם לטיפול המיועד לחידוש הקשר בינה לבין הקטין וזאת על רקע התדרדרות במצבה הרפואי והרגשי של האם וכי החלטה על סיום הטיפול התקבלה ביום 30.05.22. העו"ס עדכנה כי התהליך הטיפולי היה מורכב וקשה לאם, שמתארת כי חוותה קושי משמעותי להכיל את אמירותיו של הקטין ואת ההאשמות שהוא מפנה כלפיה, כאשר היא יודעת בוודאות שאין להן כל שחר וכי היא חוזרת מרוסקת מהמפגשים עם הקטין והיתה צריכה לאגור כוחות לטפל בקטינה.

    העו"ס ציינה כי בשלב זה האם לא מאמינה בטיפול וביכולתו לשקם את הקשר בינה לבין הקטין; כי האם כואבת מאוד את הנתק מהקטין ואת המציאות, יחד עם זאת נראה כי במצבה הרפואי והרגיש הנוכחי, אין בה את הכוחות הדרושים על מנת לעמוד בעומס הרגשי של תהליך יצירת קשר וזאת בנוסף לנסיעות הארוכות.

     

    העו"ס המליצה כי האב ימשיך את הקו שהעבירה לקטין ויבהיר לו כי הרקע להפסקת המפגשים הינו מצבה הרפואי של האם. כמו כן הומלץ כי שני ההורים יפעלו על מנת להמשיך ולהנכיח את האם בחיי הקטין.

    בשולי דבריה ציינה העו"ס כי בקרוב יחגוג הקטין בר מצווה ונראה כי לאירוע זה תהיה משמעות וכי מומלץ כי האב יעשה כל שביכולתו על מנת לאפשר לאם לקחת חלק ביום זה.

     

    ט.ביום 11.07.22 הודיעה האם כי למרבה הצער מצבה הרפואי, שלשיטתה הוא תולדה של המתח הנפשי והלחץ הכרוך בניהול ההליך, החמיר ואינו מאפשר לה עוד לעמוד בנסיעות הארוכות הכרוכות בהגעה למפגשים, משך שעות ארוכות בתחבורה ציבורית. עוד ציינה האם כי גם לאחר שעשתה מאמצים להגיע למפגשים היא חוותה קושי רב להכיל אמירותיו הפוגעניות של הקטין ואת הביטול שהוא מפגין עבור מה שעשתה עבורו במרוצת השנים ואת בקשותיו החוזרות להפסיק את המפגשים לפני הזמן.

    האם ציינה כי היא חשה שהטיפול מרוקן אותה מכוחותיה; הביא להתמוטטותה הפיזית וכי הגם שנלחמה משך השנים לחידוש הקשר עם הקטין ופנתה לכל גורם אפשרי לצורך כך, הרי שלמרבה הצער במצבה הפיזי הנוכחי לא נותרו בידיה הכוחות הדרושים להמשיך.

     

    8.ביום 02.09.21 הגיש האב כנגד האם את תביעתו לביטול מזונות הקטינים במסגרת תמ"ש 3402-09-21 (להלן: 'התביעה לביטול מזונות') וביום 19.10.22 הגיש את תביעתו לחיוב האם במזונות הקטין במסגרת תלה"מ 27554-10-22 (להלן: 'התביעה לחיוב האם במזונות הקטין').

     

    9.כעת, ולאחר שפרשתי מלוא היריעה בעניינם של הצדדים, אדרש לתובענות לגופן.

     

    תמצית טענות הצדדים

    תמצית טענות האב בתביעה לביטול מזונות

    10.תביעותיו מוגשות על רקע ההליכים הקשורים שהתנהלו בין הצדדים בעניין מקום מגוריו של הקטין.

     

    11.האב מעיד על עצמו כי הוא אב מסור, המגדל לבדו את הקטין ולאחר שהאחרון הצביע ברגליים לאור התנהלותה של האם וכי הלכה למעשה, מאז חודש אפריל 2021, הוא משמש כהורה משמורן בלעדי על הקטין.

     

    12.העברת המשמורת לידיו משליכה על חבותו במזונות הקטין, שהרי הוא זה הנושא באופן ישיר בהוצאותיו.

    על רקע שינוי נסיבות זה, כמו גם על רקע הולדת בתו הנוספת; גובה הכנסתו והיקף התחייבויותיו שנטל על עצמו עם כניסתו לקשר זוגי חדש, הרי שחל שינוי מהותי בנסיבות ולפיכך, יש להורות על ביטול המזונות של הקטינים, שכן כל אחד מהצדדים מגדל את הקטין שבחזקתו.

     

    13.מטעמים כאמור עותרת האב להורות על ביטול החיוב במזונות הקטינים; לקבוע כי הביטול יחול רטרואקטיבית מחודש אפריל 2021; לקבוע כי כל אחד מהצדדים יישא לבדו ברכיב המדור ואחזקתו; לקבוע כי הקצבה המשתלמת עבור הקטין מהמוסד לביטוח לאומי תועבר לידיו; להורות על חיוב הצדדים בהוצאות החינוך ובהוצאות הרפואיות החריגות של הקטינים בחלוקה שווה ביניהם.

     

     

     

    תמצית טענות האם בתביעה לביטול מזונות

    14.הלכה היא כי תביעה למזונות דינה כדין כל תביעה אזרחית אחרת ויש להוכיחה כנדרש, שאם לא תוכח ניתן לדחותה, שכן אין לחייב את בית המשפט לעסוק בהשערות, בהנחות ובניחושים.

     

    15.התובע לא טרח לצרף לתביעתו ראיות לכאורה להוכחת תביעתו ובירורה, לא צירף תלושי שכר, פירוט הוצאות חודשית, הכנסות בת הזוג שלו וכן כל האסמכתאות הנדרשות וההכרחיות לבירור התביעה כדבעי.

     

    16.לא מתקיים כלל הכלל המקדים הנדרש וההכרחי של שינוי נסיבות מהותי לצורך ביצוע הפחתה ו/או ביטול מזונות שכן לא חל כל שינוי מהותי.

     

    17.טענות התובע אינן מצדיקות התערבותו של בית המשפט בהפחתת דמי המזונות, שכן טרם הוכרעה שאלת משמורתו של הקטין וכי המניע להגשתה הוא להפחתת דמי המזונות, לחמוק מתשלומי מזונות הקטינים ולהמשיך במסכת ההתעמרות רבת השנים בה.

     

    18.האב נעדר מסוגלות הורית לגדל את הקטין; אינו ער לצרכיו; מתנהל בצורה מבישה; מסית את הקטין כנגדה וגורם לניכור הורי חמור, הכל מתוך מטרה לחמוק מתשלומי מזונותיו של הקטין ואל לבית המשפט לאפשר לחוטא לצאת נשכר.

     

    19.האב הביא למצב בו הקטין כלל אינו בקשר עימה ומסרב לכל קשר עימה, זאת חרף מאמצעים רבים הנעשים על ידה ו'חיזורים' אחר הקטין, פנייה לכל גורם אפשרי לרבות גורמי חינוך, רווחה, בית המשפט. הקטין מורד בה ומסרב בכל תוקף לכל קשר עימה והכל כפי הנראה בעידודו של האב, שכן לא יעלה על הדעת שהקטין אשר כל חייו גדל בביתה וטופח על ידה מעת פרידת הצדדים, יגמול לה רעה תחת טובה.

     

    20.עסקינן בתביעה טקטית המוגשת מטעמים כלכליים גרידא וניסיון לחמוק מתשלום מזונות.

     

    21.האב לא טרח לציין את ההליך המשפטי שהתנהל בתביעה שהוגשה על ידה לאכיפת זמני השהות שנקבעו לו עם הקטינים, עת לא עמד בהסדרים שנקבעו וכי היא זו שעתרה למעורבות האב בחיי הקטינים ולעמידתו בהסדרים שנקבעו לו. כהורה משמורן מאז ומעולם היתה ערה וקשובה לחשיבות קיום דמות אב בחיי הקטינים ופעלה בכל הכוח על מנת שהאב יהיה נוכח בחיי הקטינים, אלא שהיא לא תארה לעצמה שהאב יביא להסתת הקטין כנגדה, יצור ניכור הורי, ישתמש בקרבתו לקטין לרעת הקטין עצמו ויגרום לו לנזקים בלתי הפיכים בטרפוד הקשר שלו עם אימו יולדתו.

     

    22.טובת הקטין מחייבת את חזרתו לביתה, ויפה שעה אחת קודם.

     

    23.הקטין כפי הנראה עובר ניכור הורי והסתה קשה בבית האב; מסרב לכל קשר עימה , בעוד האב 'יושב על הגדר' ואינו מתערב. חובה על האב להפעיל את סמכותו ההורית ולהוביל לחידוש הקשר בינה לבין הקטין.

     

    תמצית טענות האב בתביעה לחיוב האם במזונות הקטין

    24.האב עותר לחייב את האם בתשלום דמי מזונות עבור הקטין ובשים לב לכך שמדובר במצב בו הקטין מצוי במשמורתו הבלעדית בעוד האם, לא רק שניתקה קשר עם הקטין, אלא אף מעזה פניה ולא משתתפת עם התובע בהוצאותיו ובעלויות הגבוהות בהן הוא נושא לבדו.

     

    25.נוכח תוצאות ההליכים הקשורים, הרי שהקטין שוהה באחריותו הבלעדית, בעוד את הקטינה הוא פוגש אחת לשבועיים ובמחצית מהחופשות והחגים. כך שהוא נושא בחלק גדול יותר מחלקה של האם בתשלום מזונות הקטינים.

     

    26.לאחר הגירושין הכיר את בת-זוגו ונולדה לו בת נוספת, אשר לצד האושר הגדול הוביל אותו לחיסרון כיס של ממש. בעקבות כך הוא שרוי במצב כלכלי קשה מנשוא, עומד אל מול שוקת שבורה וחסר אונים לנוכח המצב שנוצר והוא זועק להתערבות משפטית על מנת שבית המשפט יביא מזור למכאוביו.

     

    27.הוא ממלא את כל צרכיו של הקטין ודואג לו לביגוד, אוכל, משחקים, כלי כתיבה ויצירה, לוקח אותו לבילויים לחופשות, מביא לו דמי כיס וכיו"ב. מנגד, הנתבעת איננה נושאת בהוצאותיו ולו באגורה שחוקה.

     

    28.בשים לב לאמור ולעובדה כי הוא נעדר הכנסה פנויה, הוא עותר לחייב את הנתבעת בדמי מזונות.

     

    29.התובע לא פרט את הסכומים המרכיבים את סכום התביעה ולא תמך אותם באסמכתאות מתאימות.

    התובע ביסס תביעתו על סכום החיוב שנקבע במסגרת הסכם הגירושין וביקש להשליך את הסכום אותו התחייב לשלם בהסכם הגירושין לפיתחה של האם, מבלי שיוכיח תביעתו כדבעי.

     

    תמצית טענות האם בתביעה לחיובה במזונות הקטין

    30.בנוסף לטענות אותן העלתה בכתב ההגנה כנגד התביעה לביטול מזונות, טוענת האם כי עסקינן בתביעה טורדנית וקנטרנית אשר הוגשה בניגוד גמור לדין האישי החל על הצדדים בהיותם יהודים ולהלכה הפסוקה הנוהגת בעניין חיוב מדין צדקה ומטרתה היחידה היא להיכנס בדלת האחורית ולהביא לביטול מזונות הקטינה ובעצם לבצע 'קיזוז' מזונות הקטין עם מזונות הקטינה.

     

    31.מוסיפה האם וטוענת כי דינה של תביעה למזונות כדין כל תביעה אזרחית אחרת; יש להוכיחה ברמת הוכחה סבירה ומשלא הוכחה ניתן לדחותה, שכן אין לחייב את בית המשפט לעסוק בהשערות, בהנחות ובניחושים.

     

    32.התובע לא טרח לצרף אסמכתאות נדרשות והכרחיות לבירור התביעה כדבעי, לרבות ביחס להכנסותיו, להכנסות בת זוגו, מצבם הכלכלי והוצאותיו והסתרת המידע על ידו גובלת בחוסר תום לב.

     

    33.לא חל כל שינוי נסיבות מהותי המצדיק התערבות נוספת בסכום המזונות וכל מטרת האב לנקוט ב'שיטת מצליח' בניסיון לחמוק מתשלומי מזונות הקטינים ולהמשיך את מסכת ההתעמרות רבה השנים בה. מוסיפה האם וטוענת כי האב נעדר מסוגלות הורית לגדל את הקטין; אינו ער לצרכיו; מתנהל בצורה מבישה, מסית ומנכר את הקטין כנגדה.

     

    34.היא מכחישה טענת האב על פיה ניתקה מיוזמתה את הקשר עם הקטין, טוענת כי סירוב הקטין לקיים כל קשר עימה נגרם בעטיו של האב וכי חרץ מאמצים רבים שנעשו על ידה הקטין מורד בה ומסרב בתוקף לקיים כל קשר עימה.

    עוד היא מוסיפה, כי גם בעת בה התגורר הקטין בביתה היה האב מעודד את הקטין לצאת כנגדה, לא למלא אחר מטלות ושיעורי הבית ולהפר את חוקי הבית. בהתנהגותו הביא לחוסר סדר בביתה, תוך שהקטין 'מנפנף' בתמיכת האב בהתנהגותו ולויכוחים רבים ומיותרים ולמתחים רבים בינה לבין הקטין.

     

    35.האב אף לא התייחס להמלצות העו"ס להשיב את הקטין לביתה ואף רמס ברגל גסה את החלטות בית המשפט המורות לו להחזיר את הקטין לביתה ובהתנהלותו יש כדי ללמד כי אין הוא רואה כלל את טובת הקטין וככל הנראה אינו מבין את ההשלכות החמורות של המצב על הקטין.

    חובה על האב להפעיל סמכותו ההורית ולחדש את הקשר בינה לבין הקטין והתנהלותו ההפוכה מעידה על חוסר מסוגלות הורית להוות הורה משמורן על הקטין.

     

    36.חרף ניסיונותיה לקחת חלק במסיבת בר המצווה של הקטין הגדיל האב לעשות וחסם אותה במכשירי הנייד שלו ושל הקטין ומנע ממנה ליטול חלק באירוע כה משמעותי בחיי הקטין. גם מתנות ששלחה לא אחת לקטין לא הגיעו ליעדן, שכן הוחזרו לה או נזרקו.

    גם בקשתה את האב כי למצער ישלח לה תמונות מהעלייה לתורה של הקטין, נמחקו מיד לאחר שליחתן, כך שהיא אף לא זכתה לראות את הקטין עולה לתורה והדבר גרם לה מפח נפש עצום.

     

    37.בניגוד לאב, הרי שהיא מעודדת את הקטינה לשמור על קשר עם האב, הגם שלמעט המפגש בסוף שבוע, אחת לשבועיים, אין כל תקשורת בין האב לבין הקטינה וגם בעת שאושפזה לצורך ניתוח להסרת אבנים מהכליות, סרב האב לסייע ולקחת את הקטינה לחזקתו בתקופה זו.

     

    38.עסקינן בבן מורד, סרבן קשר, שאינו מוכן לראות אותה להיות איתה בקשר ולו מינימאלי ולכן אין לחייבה לשאת במזונותיו מכוח הדין האישי מדיני צדקה, שכן בהתנהגותו מפסיד הקטין מזונותיו.

     

    39.כך גם הפער במצבם הכלכלי של הצדדים, הנוטה בבירור לטובת האב, מצדיק שלא להיעתר לתביעה.

     

    40.הוצאותיו הנטענות של האב, בגובה 13,000 ₪ בחודש, אל מול הכנסתו הנטענות, בגובה 6,200 ₪ בחודש, כמו גם נטילת הלוואות על ידו, מעידים על יכולת כלכלית גבוהה ועל יכולת החזר ובטוחות מספיקות לנטילתן.

     

    41.חרף מצבה הרפואי המורכב, היא עושה יש מאין ודואגת לסיפוק צרכי הקטינה בכוחותיה הדלים. כך גם מצבה הכלכלי בכי רע והיא בקושי מצליחה 'לגמור את החודש' ונאלצת ללוות כספים מקרובי משפחה ומכרים. הוצאותיה עולות על הכנסותיה וכפועל יוצא צברה חובות לגורמים שונים, בין היתר, בהוצאה לפועל; לעירייה בגין חוב ארונה ולחברת החשמל.

     

    42.היעתרות לתביעת האב תוביל למפולת כלכלית עצומה בחייה ובחיי הקטינה המתגוררת עימה ותלויה בה ויגזור על הקטינה חרפת רעב מעבר למצב העגום בו היא מצויה כיום.

     

    יכולתם הכלכלית של הצדדים

    יכולתו הכלכלית של האב

    43.בכתב התביעה לביטול מזונות טען התובע בעניין זה בקצרה, ובזו הלשון: 'להשלמת הדברים יצוין כי האב משתכר סך של 5,400 ₪ – סעיף 40 לתביעה לביטול מזונות ואילו בתביעה לחיוב האם במזונות הקטין טען התובע כי הוא משתכר בשכר מינימום – ראו, סעיף 22 לתביעה.

     

    44.לתצהיר עדות ראשית שהגיש האב בתביעה לביטול מזונות, ביום 02.02.23, הוא צרף תלושי שכר לחודשים דצמבר 2021 - דצמבר 2022, מעבודתו בעיריית ר', מהם עולה כי הכנסתו החודשית הממוצעת של האב בחודשים כאמור עמדה ע"ס של כ-8,700 ₪ נטו לחודש.

     

    לתביעה לחיוב האם במזונות הקטין הגיש התובע 12 תלושי שכר, לחודשים 09-11/2021 ולחודשים 01-09/22, מהם עולה כי הכנסתו החודשית הממוצעת של האב בחודשים כאמור עמדה ע"ס של 8,900 ₪ נטו.

     

    45.בתצהיר עדות ראשית טען האב כי יש לו חובות רבים אותם הוא מחזיר בכל חודש למלווה, מר נ', וכי במידת הצורך יציג לבית המשפט את החזרי ההלוואה.

    הנתבע לא פרט גובה החובות, הטעם ליצירתם ויתרתם וכן לא צרף כל אסמכתה שהיא להוכחתם ולכן טענה זו לא הוכחה בפני.

     

    46.הוסיף האב וטען בתביעה לחיוב האם במזונות הקטין כי מצבו הכלכלי התדרדר משמעותית מאז החתימה על הסכם הגירושין ומלבד שמרוויח פחות כספים בשוטף, הוא גם נמצא בהליך של חדלות פרעון. הוא נמצא במצב כלכלי אנוש, עובד שכיר בעיריית ר' ומשתכר את הסך של 6,200 ₪ בחודש.

    מאז שנת 2019 הוא מנהל חשבון בנק מיוחד, אליו ניתן להפקיד משכורת בלבד, מה שמקשה על התנהלותו הכלכלית.

     

    47.התובע פרט הוצאות חודשיות בגובה של 13,000 ₪ בחודש, הכוללות, בין היתר, את מלוא הוצאות מדור (שכ"ד-4,100 ₪) ואחזקתו ואת הוצאותיה של בתו הנוספת וטוען כי הוצאות אלה מביאות אותו לידי חיסרון כיס של ממש, לפערים כלכליים ולהפליה בין הצדדים המצדיקים היעתרות לבקשה.

     

    48.בתביעה לחיוב האם במזונות הקטין טען האב כי בבעלותו רכב מסוג פיג'ו שנת ייצור 2011 וכי אין לא פקדונות ו/או חסכונות, שכן הוא בהליך פשיטת רגל.

     

    מעדות התובע עלה כי הוא מקבל אחזקת רכב ממקום עבודתו – עמ' 11 שורות 9-10.

     

    49.בת-הזוג של האב עובדת בטיפול בקשישים והכנסתה בחודש ינואר 2023, עמדה ע"ס של 4,673 ₪, כעולה מתלוש השכר שצורף להודעת האב מיום 06.03.23.

     

    50.מחקירת האב עלה כי הוא לומד לימודי תואר ראשון במדעי המדינה, במימון מקום עבודתו; כי בכוונתו לעסוק בתחום זה – עמ' 15 שורות 19-21 וכי לימודים אלה עשויים לקדמו במקום עבודתו ואף להגדיל שכרו – עמ' 15 שורות 23-28.

     

    יכולתה הכלכלית של האם

    51.לטענת האם היא סובלת בשנים האחרונות מאנמיה חמורה, מקבלת עירויי ברזל ומצויה במעקב רפואי.

    האם מוסיפה כי מצבה הכלכלי בכי רע, כי היא בקשוי מצליחה 'לגמור את החודש' ונאלצת ללוות כספים מקרובי משפחה ומכרים להשלמת רכישתם של צרכי קיום הכרחיים. כמו כן היא טוענת כי בשנת 2018 היתה בהליך של פשיטת רגל וכעת שוב הסתבכה כלכלית, עת הוצאותיה עולות על הכנסותיה וכי היא בקושי מצליחה לממן את עלויות הוצאת המדור.

     

    52.עוד הוסיפה האם וטענה כי הכנסת האב עולה לאין שיעור על הכנסתה.

     

    53.בתצהיר עדות ראשית שהגישה האם בתביעה לביטול מזונות טענה כי הכנסותיה מקצבת הבטחת הכנסה בגובה 1,123 ₪ בחודש וממזונות הקטינה.

    בכתב ההגנה כנגד התביעה לחיובה במזונות הקטין טענה האם כי היא לא מקבלת את קצבת הילדים עבור הקטינה, שכן קיצבה זו מעוקלת לטובת חובות שצברה במוסד לביטוח לאומי.

     

    לתצהיר עדות ראשית צרפה האם אישור על זכאות לגמלת הבטחת הכנסה מיום 17.02.23, התומך בהצהרתה.

     

    עוד טענה האם כי היא מקבלת סיוע בתשלום שכר דירה בגובה 1,170 ₪ בחודש וכי דמי השכירות עבור דירת המגורים בה היא מתגוררת עומדים ע"ס של 2,300 ₪ בחודש.

     

    54.האם הצהירה על חובות לחברת חשמל בגובה 4,000 ₪; על חוב ארנונה בגובה של 3,700 ₪; על חובות בהוצאה לפועל בסכום מצטבר של 13,000 ₪, אותם היא מסדירה בתשלומים חודשיים בגובה של 250 ₪.

    לתצהיר עדות ראשית צרפה התובעת אישור על תיקים פתוחים על שמה ברשות האכיפה והגבייה בגובה של 13,306 ₪ נכון ליום 27.10.22; דרישת תשלום מיום 12.05.22 בגין חוב ארנונה בגובה של 3,910 ₪ וכן פירוט חיובים מחברת חשמל על חוב בגובה של 3,726 ₪ נכון ליום 14.08.22.

    הוסיפה האם וטענה כי מצבה הבריאותי התדרדר, כי היא סובלת מאנמיה חמורה ולאחרונה אובחנה כסובלת מפיברומיאלגיה.

     

    55.בתביעה לחיוב האם במזונות הקטין, טען האב כי 'ככל הידוע לתובע ישנם פערי השתכרות בין הצדדים (עם יתרון כלכלי לנתבעת), אבל אין בידי התובע מידע מדויק בגין גובה שכרה. זאת ועוד, מבחינת חלוקת זמני השהות הקטינים שוהים זמן רב יותר במחיצת התובע, דבר אשר מובילו לחיסרון כיס של ממש'.

     

    56.בהחלטה מיום 18.10.21, אשר ניתנה בתביעה לביטול מזונות, נקבע כי אין מחלוקת שהקטין נמצא בחזקת האב מחודש אפריל 2021. עם זאת שעה שרק ביום 20.07.21 אושר מעבר הקטין למגורים בעיר מגורי האב וזאת בשים לב להחלטות קודמות שניתנו בהליך כאמור, אזי מיום זה בוטל חיוב האב במזונות הקטין.

     

    דיון והכרעה

    בתביעה לביטול מזונות תמ"ש 3402-09-21

    57. הלכה פסוקה היא כי פסק דין למזונות אינו יוצר מחסום החלטי בפני התדיינות חוזרת. ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בפלוגתה פלונית בקשר למזונות וזאת בכפיפות לתנאי המפורש והדווקני שחל שינוי מהותי בנסיבות.

    אין מדובר בשינוי של מה בכך, לכן אין בכלל המשפטי היוצר אפשרות לדיון חוזר, כדי פתיחתו של שער רחב, המתיר התדיינות חוזרת בעניין המזונות, כל אימת שהטינה ההדדית או ניגודי האינטרסים בין הצדדים דוחפים לכך – נהפוך הוא.

    יחד עם זאת, ברור כי כשם שניתן לדון מחדש בפסק דין למזונות שניתן על יסוד הכרעתו העניינית של בית המשפט, כשמשתנות הנסיבות שינוי מהותי, כן ניתן לדון מחדש בפסק דין גם אם הוא ניתן בהסכמה.

     

    58. ההלכה מגבילה ומצמצמת את הדיון החוזר, כאמור, רק לאותם מקרים, בהם חל שינוי מהותי בהשוואה למצב שבעבר.

     

    59.מגמת היסוד היא האיזון בין שני האינטרסים, היינו בין אינטרס הסופיות של פסק הדין לבין האינטרס שלא יישאר על כנו פסק דין שאכיפתו הפכה, עקב שינוי הנסיבות, לבלתי צודקת לחלוטין.

     

    שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צרך להיספג על ידי הצדדים להתדיינות הקודמת, והם חייבים להתאים עצמם למשמעותו בלי לשוב ולפנות לערכאות.

     

    ראו: ע"א 363/81, יואכים (יהויכין) פייגה פד"י ל"ו (3) 187;

    ע"א 4515/92 שטיין – שטיין תקדין עליון 94 (2) 855;

    ע"א 5651/91 לב רן – לבן רן תקדין עליון 93 (2) 897;

     

    60.ההלכה קבעה כי רק נסיבות כאלה, היורדות לשורשו של פסק הדין קודם, יכולות להשפיע על עצם החבות של החייב במזונות או על גובה החיוב.

    שינוי הנסיבות, המהווה עילה לשינוי המזונות, חייב להראות בעליל שינוי משמעותי באחד מאלה: עצם החיוב, שיעור החיוב, צרכי הקטין, יכולת החייב, יכולת ההורה המשמורן, רכוש הקטין.

     

    61.פגיעה או שינוי באלה, אשר לא נצפו ולא היתה כל אפשרות לצפותם במועד מתן פסק הדין ואשר לא ניתן להתעלם מהם, הם שיהוו את שינוי הנסיבות העשוי להביא לשינוי המזונות.

    התפתחויות שנוצרו לאחר פסק הדין המקורי וניתן היה לצפותן מראש, לא מהוות שינוי נסיבות מהותי, המחייב בחינה נוספת של דמי המזונות.

     

    62.המצב בעבר, בעת פסיקת המזונות הקודמת הוא בגדר נקודת מוצא מחייבת והבהרתו היא בגדר חובתו של מי שטוען להתהוות של שינוי נסיבות.

    לאמור, בתביעה לשינוי נסיבות אין בודקים למן ההתחלה את הצרכים והיכולת, אלא רק את השינוי שבנסיבות. משכך, מי שמבקש להוכיח שינוי מהותי בנסיבות ובצרכים מחויב בהוכחתו של המצב ששרר בעבר, בעת הינתן פסק הדין ובהוכחת השינוי שחלף מאז.

     

    63.האם חל שינוי נסיבות ביחס לחיוב במזונות הקטין?

    אין חולק כי מאז חודש אפריל 2021 שהקטין איננו מתגורר עוד בבית האם וכי מאז הוא מתגורר בבית האב.

    אין גם חולק שהקטין מנותק קשר עם האם ולא מקיים עימה זמני שהות.

     

    64.בנסיבות אלה, די בעובדה זו כדי לקבוע כי חל שינוי נסיבות מהותי ביחס לחיוב האב במזונות הקטין, ואין בטענות המיוחסות לאב מצד האם, בעניין הנסיבות שהובילו לעזיבת הקטין את הבית והגיבוי המלא שמקבל הקטין מהאב, לכאורה, כמו גם טענותיה לניכור הורי, כדי להועיל לה כנגד תביעת האב לביטול החיוב במזונות הקטין.

    הזכות למזונות הינה של הקטין עצמו ולא של ההורה בביתו הוא גדל והיא נגזרת מההוצאות המוצאות בפועל ע"י האם בעבור הקטין המצוי בחזקתה. קרי, חיוב האב במזונות הינו עבור הקטין ואין לחייבו עוד לשאת בהם, שכן המשך חיוב האב בהעברת מזונות הקטין לידי האם אינו ממלא אחר המטרה לשמה נועד התשלום, קרי, סיפוק צרכי הקטין אלא יש בו כדי להעשיר את קופת האם, שאיננה מגדלת עוד את הקטין.

     

    לפיכך, מקום בו חל שינוי מהותי כפי שהתרחש בענייננו במקום מגורי הקטין נשמטת הקרקע תחת עילת תביעת האם לקבלת מזונות עבור קטין שלא רק שלא מתגורר בביתה, אלא אף לא מקיים בביתה ולא זמני שהות מינימאליים.

    65.כך גם, אין בטענות האם ביחס לניכור המיוחס לאב, שכן זכות הקטין למזונות מאת אביו נולדה בעת בה נקבעה משמורתו בידי האם. שעה שנעשה שינוי בעניין זה, מוביל הדבר אף לשינוי במזונותיו. שכן נקבע כי מזונות נועדו לספק את צרכי הקטין והם לא נועדו להוות כלי ענישה כנגד אב מנכר, 'שכן אין הדבר מצדיק המשך תשלומי מזונות לאם, אם הקטין נמצא רק אצל האב והאב מספק כל צרכיו . . . ' – ראו, דבר כב' השופט שאול שוחט בעמ"ש (ת"א) 33956-02-20 פלוני נ' פלונית ואח' (פורסם במאגרים האלקטרוניים).

     

    66.עוד יפים בעניין זה דברי של כב' השופט סארי ג'יוסי ברמ"ש 21619-03-17 ש.מ. נ' א.מ. (פורסם במאגרים האלקטרוניים), וכדלקמן:

    ' . . . אין לכחד, החלטת בית משפט קמא מציפה בעיה ערכית ומוסרית מן המעלה הראשונה; הלב נחמץ נוכח הנסיבות המתוארות. אך יחד עם זאת, גם אם יוכח בסופו של יום, כי המבקש הוא אשר גרם לנתק בין המשיבה לבין ה. והוא הגורם לניכור ההורי, הרי שעם כל הצער שבדבר ועם כל מורת-הרוח מהתנהגות זו הראויה לכל גנאי, מבחינה משפטית צרופה אין ליצור קורלציה בין התנהגות המבקש לשם סיכול הקשר לבין המשך חיובו במזונות או בסנקציה חודשית בגובה המזונות המשולמת לידי המשיבה.

    מסקנתו של בית משפט קמא, כי בעל-דין אינו יכול להיבנות ממחדליו, נכונה היא במישור המשפטי . . . אולם, אין זה ראוי להיזקק לכך במקרה דנן אין לקשור בין סיכול הסדרי הביקור על ידי המבקש לבין חיוב במזונות, הגם שעל ידי פעולות הסיכול מפקיע המבקש את חיוב המזונות, ודין חיוב מדיני מזונות לחוד ודין הפרת הסדרי השהייה לחוד ואין לקשור ביניהם'.

     

    67.בפרשת פלונית הנ"ל, מוסיף כב' השופט שאול שוחט כי: 'ככל שאכן המערער גרם לניכור הורי, תרופתה של המשיבה היא אמצעות דיני הנזיקין או בהליכים אחרים שמטרתם לשפות אותה על עוגמת הנפש והנזקים שנגרמו לה. ברם, "אין לערב מין בשאינו מינו". כספי המזונות שמועברים לאם עבור הקטין מיועדים לסיפוק צרכיו והם לא יכולים להוות כלי להענשת האב על התנהגותו'.

     

    68.אשר על כן, בעניין הקטין מצאתי כי די בכך שאחזקת הקטין הועברה לידי האב כדי לקבוע כי חל שינוי נסיבות מהותי בגינו יש להידרש מחדש לבחינת החיוב במזונותיו. בהינתן הנתק הממושך הקיים בין האם והקטין ומשעה שמזה למעלה משנתיים וחצי שהקטין לא מקיים זמני שהות בבית האם, אני קובעת כי חיוב האב במזונות הקטין יבוטל במלואו וזאת החל ממועד הגשת התביעה.

     

    ככל שנצבר לחובת האם חוב כלפי האב בגין תשלום דמי המזונות לקטין בעבור חודשים ספטמבר ואוקטובר 2021, הוא ישולם ע"י האם בתשלומים קבועים ורצופים ע"ס 200 ₪ התשלום, זאת החל מיום 10.04.24 ועד לפרעונו המלא של חוב העבר.

     

    האם חל שינוי בנסיבות ביחס למזונות הקטינה

    69.ביחס לביטול מזונות הקטינה העלה התובע טענות כלליות וסתמיות, אשר השתרעו על פני עשר שורות בלבד ולא גובו ולו באסמכתה אחת.

    כך גם לא הוכיח האב את מצבו הכלכלי בעת אישורו של הסכם הגירושין אל מול זה הנטען כעת, ולמעט אמירתו כי בעת הגשת התביעות שבפני הוא מצוי בהליכי חדלות פירעון.

    עם כל הכבוד, אין די באמירה כללית כאמור כדי לעמוד בנטל ההוכחה הרובץ לפתחו של האב להוכחת שינוי נסיבות שחל ביכולתו הכלכלית, לא כל שכן שינוי נסיבות מהותי כפי הנדרש.

     

    70.האב מבסס תביעתו על נימוק נוסף המהווה לשיטתו שינוי נסיבות מהותי, והוא על רקע מעבר הקטין להתגורר דרך קבע בביתו, מה שמשליך על חבותו במזונות, שכן הוא הנושא באופן ישיר בהוצאות בנו הקטין.

     

    כזכור, במסגרת הסכם הגירושין התחייב האב להעביר לידי האם סך של 3,500 ₪ עבור מזונות שני הקטינים יחדיו, קרי, סך של 1,750 ₪ עבור כ"א מהם. הסדר זה היה נכון לעת בה קיים האב זמני שהות מצומצמים מאוד עם הקטינים (אחת לשבועיים לסוף שבוע).

    בתביעה לחיוב האם במזונות הקטין (בסעיף 33) העמיד האב את הוצאות האירוח של הקטינה בביתו (אחת לשבועיים וכאמור לעיל) ע"ס של 500 ₪ בחודש. קרי, מהצהרת התובע עצמו עולה כי צרכי כ"א מהקטינים עומד למצער ע"ס של 2,250 ₪ בחודש.

     

    אם כן, בעת ביטול חיוב האב במזונות הקטין, הרי שמחד, נחסכה ממנו הוצאה כוללת של 2,250 ₪ בחודש (סך של 1,750 ₪ עבור תשלום דמי מזונות לידי האם וסך של 500 ₪ עבור הוצאות אירוח הקטין בביתו), ומאידך, כעת מלוא הוצאות אלה רובצות לפיתחו. כך שכפות המאזניים ביחס לקטין מעוינות בעת בה בוטל חיוב האב בהעברת תשלום המזונות לידי האם ולכן, אין הדבר מהווה שינוי נסיבות ביחס לתשלום מזונות הקטינה.

     

    משכך, לא מצאתי כי בטענה זו יש כדי להשליך על חיוב האב במזונות הקטינה, אשר אינם מושפעים ממעבר הקטין למשמורת האב ובהינתן תוצאות פסק דין זה ביחס לביטול החיוב בתשלום מזונותיו.

     

    71.הנימוק הנוסף עליו מבוססת טענת האב, הוא 'הולדת בתו הנוספת כבסיס לשינוי נסיבות'.

     

    הלכה פסוקה היא כי הולדת ילד נוסף אינה מהווה שינוי נסיבות מהותי ובעניין זה שוגה האב בטענתו שבסעיף 39 לכתב התביעה לביטול מזונות.

     

    72.עוד מציין האב בתמציתיות כי: 'בנסיבות שהשתנו, שינוי ההרכב המשפחתי, גובה הכנסתו של התובע, העברת המשמורת של הקטין י' לידיו וכמו גם חובותיו החומריות הנוספות שהאב קיבל על עצמו בעקבות הקשר הזוגי החדש והולדת הקטינה – האב ייטען כי יש להורות על ביטול המזונות של הקטין י' אשר מצוי במשמורתו, ושל הקטינים בכלל היות וכל צד מגדל בגפו את הקטין שבחזקתו, כאשר תוקף הביטול הינו מהיום בו עבר הקטין הלכה למעשה למשמורת אביו (4/21)' – סעיף 41 לכתב התביעה לביטול מזונות.

     

    בית המשפט אינו יכול להתייחס בצורה רצינית לטענה זו של האב, אשר נטענה בעלמא וללא כל ביסוס, בעת בה נקבע כי הולדת קטין נוסף ופציחה בזוגיות חדשה, אינם מהווים שינוי נסיבות מהותי המצדיק שינוי גובה המזונות שנפסקו מה גם שאין המדובר בשינוי שלא ניתן היה לצפותו בעת חתימת הסכם הגירושין ואישורו.

     

    73.אשר על כן, משעה שהאב לא עמד בנטל ההוכחה הרובץ על כתפיו להוכיח כי חל שינוי נסיבות מהותי שיצדיק היעתרות לדרישתו לביטול החיוב במזונות הקטינה, הרי שעתירתו כאמור נדחית.

     

    בתביעה לחיוב האם במזונותיו של הקטין תלה"מ 27554-10-22

    74.חבות האם בתשלום מזונות הקטין מקורה בסעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959, הקובע את מקור החבות בהתאם לדין האישי החל עליה, הוא דין תורה. על פי דין תורה, הרי שחובת האם לזון ילדיה הקטינים מקורה ב'דיני הצדקה'. משכך, הרי שחיוב כאמור תלוי ביכולתה של האם לתת צדקה ובעמידה ביתר המבחנים החלים בחיוב שמקורו בדיני הצדקה. היינו, חיוב אם במזונות ילדיה הקטינים יקום מקום בו ימצא כי ידה משגת מעבר לפרנסת עצמה (עמידה בכלל ה'אמידות') ועד כדי מחסורם של הקטינים, ובתנאי שאין להם להתפרנס משל עצמם (כלל ה'נזקקות').

    ראו: ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור, פ"ד מ(1) 147.

     

    75.קביעה זו מתיישבת גם עם ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון במסגרת בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (פורסם במאגרים האלקטרוניים), במסגרתו העניק בית המשפט העליון פרשנות אחרת לתקנות הרבנות הראשית תש"ד ועל פיה חיוב במזונות ילדים בגילאי 6-15 הוא רק מדין צדקה והוא חל על שני ההורים, תוך חלוקת החיוב ביניהם עפ"י יכולותיהם הכלכליות מכלל המקורות העומדים לרשותם. הכלל, אם כן, הוא רק הלכות צדקה חלים על אביו ואימו של קטין, מגיל 6 ועד לגיל 15, והחיוב מן הדין בצרכים הכרחיים בהם מחוייב האב לבדו, מסתיים בהגיע הקטין לגיל 6 שנים.

     

    בן מרדן

    76.אין מחלוקת בין הצדדים כי בפועל ומזה למעלה משנתיים וחצי שהקטין לא מקיים זמני שהות עם האם וניתק עימה כליל את הקשר. ניסיונותיו הרבים של בית המשפט לחדש את הקשר בין האם לבין הקטין, הן באמצעות מפגשים במרכז הקשר והן באמצעות טיפולים לקטין ולאם, לא צלחו, כך שבסופו של יום ולאחר אינספור ניסיוניות ומאמצים כבירים שנעשו על ידה, אמרה האם נואש והודיעה כי על רקע מצבה הרפואי והנפשי אין היא יכולה עוד לעשות את הנסיעות הארוכות לעיר מגורי האב לצורך המשך הטיפול שהחלה לחידוש הקשר עם הקטין וכמפורט בהרחבה לעיל בפסק-דין זה.

     

    77.חבות אב יהודי במזונות ילדו הקטין מקורה במשפט העברי ומכאן גם הכרת המשפט העברי בטענת אב לפטור אותו מחיוב כאמור, מקום בו עומדת לאב טענת פטור מקיום החיוב, שמקורה בדין העברי.

    אחת מטענות אב לפטור אותו ממזונות ילדו הינה טענת 'בן מרדן', כאשר בעניין זה יובהר כבר בתחילה כי פסיקת בית המשפט העליון נעה עם השנים בכיוון של צמצום תוצאותיה של הלכת 'בן מרדן'.

     

    78.בע"א 425/68 משכיל לאיתן נ' משכיל לאיתן, פ"ד כג(1), 309, נקבעו גבולות הפטור ונסיבותיו, כאשר השאלה המרכזית שתיבחן היא האם הקטין יסבול מחסור מהחלטת הפטור, אם לאו. כך, מקום בו נקבע כי הקטין יסבול מחסור בגין שלילת מזונותיו, הרי שאין האב רשאי לנער חוצנו ממנו.

    מקום בו לא יעלה ביד הקטין להוכיח כי יסבול מחסור – תידחה תביעתו.

     

    כב' השופט לנדוי, הצטרף למסקנתו של כב' השופט קיסטר, אם כי הנמקתו שונה באופן שעמדתו היא שעניין פרנסתו של קטין לא תהפוך לשוט כלפי הקטין עצמו, שכן: 'חמור הוא מבחינה חינוכית להשתמש בעניין המזונות כדי להשפיע על ילד שיישמע לצו בית הדין. ספק רב הוא אם זו הדרך לקרב את לב הילד לאביו; אדרבא, יש לחשוש שדרך זו עוד תעמיק את הקרע ביניהם . . . '.

     

    כב' השופט לנדוי מבחין בין החלטה הקובעת את החזקת הקטין אצל האב לבין החלטה הקובעת את החזקתו במקום אחר. לדידו, הפרה הקובעת את משמורת הקטין אצל האב עשויה להקים את הפטור ממזונותיו, בעוד הפרת החלטה הקובעת את משמורת הקטין במקום אחר, לא תקים את הפטור.

    בע"א 199/77 חריר נ' חריר, פ"ד לב(1) 458, סיכם כב' השופט שמגר את חוות דעתו בעניין זה, בזו הלשון:

    'מן האמור לעיל עולה שהפטור של אב ממזונות ילדו, הנמצא אצל האם למרות שפסק הדין מורה כי עליו להיות עמו, אינו פטור חד וחלק.

    הכלל החל על כגון דא מושפע מגישת היסוד העולה מן המשפט העברי, ואשר לפיה, בענייני קטינים קובעת בראש וראשונה טובתם הם.

    שלילת המזונות היא צעד קיצוני וחריף אשר יש להימנע ממנו, אלא אם כן קיימות נסיבות יוצאות דופן שאין צורך להדגימן כאן. במיוחד יש להיזהר משלילת מזונות כאשר קיים חשש כי טלטולו של הילד אינו אלא אחד מן הביטויים למלחמת ההורים זה בזה, וכי ההורה הדורש כי הילד יועבר לידיו, אינו דואג לטובתו של הקטין דווקא אלא לנצחונו הוא בהתמודדות בין בני הזוג. צריך להביא בחשבון כי הילד, אשר אותו מערבבים במחלוקת זו, אין לו חלק ונחלה במריבות שבין ההורים ואין להבין מדוע יש להענישו כאשר לא חטא כלל'.

     

    יישומו של הדין החל

    79.בענייננו, משמורת הקטין נקבעה בידי האם במסגרת הסכם הגירושין, אלא שעל רקע מריבה שפרצה בין הקטין לאם, ביום 19.04.21, ברגע של סערת רגשות, ביקשה האם מאת הקטין כי יעזוב את ביתה ויעבור אל בית האב, כאשר בין הצדדים נטושה מחלוקת האם אמירה זו כוונה למעבר של קבע אל בית האב, כטענת האב או שמא כמעבר זמני, עד יעבור זעם, כטענת האם.

     

    בסמוך לכך, עם שוך הסערה, יצרה האם קשר עם הקטין ועם האב וביקשה כי הקטין ישוב להתגורר בביתה.

     

    האב, מנגד, הצדיק את דרך הפעולה של הקטין וההתרשמות שעלתה במסגרת ההליכים הקשורים היתה כי הקטין מקבל מהאב רוח גבית להתנהגותו וכי האב מחבל באפשרות לחדש את הקשר בין הקטין לבין האם, עד כדי כך שלא חשש להפר ברגל גסה את החלטות בית המשפט המורות לו להשיב את הקטין לבית האם. עוד עלה, כי האב נותר אדיש לקרע שנפער ביחסי האם והקטין ונראה היה כי הוא חפץ בהנצחת המצב הקיים, כאשר השיא של הדברים הגיע שעה שלא העמיד את הקטין על מקומו ודרש את נוכחות האם בחגיגת בר המצווה של הקטין – ראו עדות האב בעמ' 18 שורות 6-9 ואף מנע מהאם לקבל תמונות מעליית הקטין לתורה – ראו עדות האב בעמ' 18 שורות 17-20.

     

    עוד אישר האב בחקירתו כי פעל להוצאת האם מקבוצת הוואטסאפ הכיתתית של הקטין מאחר שהאם לא משתתפת בהעברת הכספים אותם מבקש הוועד להעביר – בעמ' 18 שורות 28-31 ובעמ' 19 שורות 1-3.

     

    אין בדעת בית המשפט להיכנס לבחינת שאלת סבירות תגובת האם אם לאו על דברים שנאמרו על ידה בעידנא דריתחא ואשר הובילו אותה ללוות את הקטין אל תחנת הרכבת שתסיעו אל בית האב, אלא על בית המשפט לבחון את השאלה האם די בכך כדי להצדיק את התנהגות הקטין כלפי האם אם לאו.

     

    האב מצידו טען כי הקטין חווה אלימות מילולית ופיסית קשה בבית האם והטיל מלוא האשמה לנתק שנוצר לפיתחה של האם, אשר לדבריו: 'רמסה את הקטין, חרבה את עולמו ופגעה בו בשיטתיות'.

    על אף אמירותיו הנוקבות, טענות האב לאלימות שהופעלה על הקטין מצד האם לא רק שלא הוכחו בפניי אלא אף אינן מתיישבות עם התנהלות האב בעניין זה. לו סבר האב כי אלימות כאמור אכן מופעלות כלפי הקטין, היה עליו לגדוע אותה באיבה עוד במסגרת ההליכים שהתנהלו בתמ"ש 64036-07-20, עת הלין בפני העו"ס על האלימות שנוקטת האם כלפי הקטין ועל כוונתו להגיש תביעה להעברת משמורת הקטין לידיו, וכאמור בתסקיר מיום 10.11.20 שהוגש במסגרת הליך כאמור.

    לא רק שהאב לא פעל בעניין זה בכל ערוץ מתאים ולא הביא לעצירת האלימות לכאורה שיוחסה מצידו לאם כלפי הקטין, אלא שהוא פעל בעניין העברת המשמורת לחזקתו רק לאחר שהקטין עבר בפועל להתגורר בביתו, עשרה חודשים לאחר מכן, ומטעם זה בלבד יש לדחות טענתו זו.

     

    כך גם, המלצות העו"ס שניתנו במסגרת תסקיר מיום 30.05.21 אותו הגישה בתמ"ש 55137-04-21, להשיב את הקטין לבית האם, ולו עד לתום שנת הלימודים, מחזקת את המסקנה כי התנהגותו המתנגדת של הקטין כלפי האם אינה מוצדקת ואינה בפרופורציה לאירוע בגינו עבר להתגורר בבית האב, שכן לו סברה העו"ס כי הקטין אינו מוגן בבית האם הרי שלא היתה נותנת המלצותיה להשבת הקטין אל בית האם, ולו באופן זמני.

     

    משכך, שעה שלא הוכח בפניי כי התנהגות הקטין כלפי האם וסירובו העיקש לחדש עימה את הקשר, חרף מאמצים כבירים שנעשו מצידה בעניין זה, מוצדקת וכאשר האב מצידו דבק לאורכם של ההליכים בגרסה כי אין המדובר בניכור הורי שמפעיל כנגד האם (ראו, בין היתר, טיעון ב"כ האב בישיבת הוכחות מיום 02.03.23 בעמ' 6 שורות 2-23 וכן סעיף 25 לסיכומי האב) הגעתי לכלל מסקנה כי הקטין הוא בבחינת 'בן מרדן'.

     

    כך גם עולה מהאופן בו שומר הקטין את שמה של האם בטלפון הנייד שברשותו, 'פח' ראו, עדות האם בעמ' 15 שורה 23.

     

    80.לא זו אף זו, אפילו ולא הייתי מגיעה למסקנה זו, הרי שלנוכח מצבה הבריאותי הרעוע של האם, כמו גם מצבה הכלכלי, בצד העובדה כי מגדלת כמעט לבדה את הקטינה, בעוד שהאב מקיים עימה זמני שהות מצומצמים בלבד (סוף שבוע אחת לשבועיים), אל מול מקור חיוב האם במזונות הקטין, מ'דיני צדקה', הרי שניתן לקבוע כי אין ביכולתה הכלכלית של האם להשתתף במזוות הקטין, שכן קביעה כאמור עשויה לדרדר אותה לחרפת רעב ולפיכך, האם איננה עומדת בתנאי ה'אמידות' ולכן אין לחייבה במזונות הקטין מדיני צדקה.

     

    81.כך גם לא הוכח בפני כי הקטין יחווה מחסור מקום בו לא תחוייב האם במזונותיו, שכן נחה דעתי כי יש בידי האב למלא מלוא צרכיו, אותם הערכתי ע"ס 2,250 ₪ בחודש וכאמור בקביעות אליהן הגעתי במסגרת התביעה לביטול מזונות.

     

    עוד בעניין זה אוסיף כי התרשמתי כי האב לא הציג מלוא הכנסותיו והכנסות בת הזוג עימה הוא מתגורר. הלכה היא כי על מי שמבקש להפחית חיוב במזונות חלה חובה מוגברת לפעול בתום לב, לבוא בידיים נקיות ו'לשחק בקלפים גלויים' בכל הקשור למצבו הכלכלי.

    ראו:

    עמ"ש 53288-03-18 פלוני נ' פלונית(פורסם במאגרים האלקטרוניים);

    עמ"ש (ת"א) פלוני נ' פלונית (פורם במאגרים האלקטרוניים).

     

    82.התובע נחקר אודות הכספים במזומן המופקדים בחשבון הבנק שבבעלותו והשיב כי מקור כספים אלה בהעברות אותן מבצעת בת-זוגו מחשבון הבנק שלה לחשבון הבנק שלו, מאחר שהוא מנהל חשבון מוגבל ואסור לו להיות במינוס – עמ' 8 שורות 4-11. אלא שתשובה זו אינה עולה בקנה אחד עם גובה הכנסתה הנטענת של בת-הזוג, ע"ס כ-4,700 ₪ לחודש (כעולה מתלוש שכר של בת הזוג לחודש ינואר 2023, אשר צורף להודעת התובע מיום 06.03.23) וכן עם ההפקדות שנעשות לחשבון הבנק שברשותה, כמו גם העובדה שמפרישה כספים לתכנית חיסכון וכפי העולה מדפי חשבון בנק של בת הזוג שצורפו להודעת התובע מיום 13.06.23.

     

    טענה זו של התובע, אל מול הוצאותיו החודשיות הנטענות על ידו, בגובה של למצער 13,000 ₪ בחודש, ואשר אינן כוללות את הוצאותיה של בת הזוג, אל מול טענתו בדבר גובה הכנסתו והכנסת בת זוגו, ע"ס כולל של 10,000 ₪ (ראו עדותו בעמ' 10 שורות 4-6), מחזקות את גרסת הנתבעת על פיה התובע לא חשף מלוא ההכנסות שלו ושל בת הזוג עימה הוא חי.

     

    כך גם אין הדבר מתיישב עם עדות התובע על פיה חרף הוצאותיו אל מול הכנסותיו, הוא מסתייע בייצוג משפטי פרטי ואף עולה בידו לחסוך כספים בצד – ראו, עדות התובע בעמ' 17 שורות 18-31.

     

    התובע אף אישר כי הפקיד משכורתו בחשבון הבנק של בת הזוג כאשר הנתבעת ביקשה לעקל את הכספים המצויים בחשבון הבנק שברשותו – עמ' 9 שורות 17-19; לא סיפק הסבר שיניח את הדעת להפקדה ע"ס 20,000 ₪ שבוצעה בחשבון הבנק שלו – ראו, בעמ' 12 שורות 7-9 ולא זכר מקורה של הפקדת מזומן בגובה 2,000 ₪ בחשבון הבנק שלו – עמ' 10 שורות 11-12.

     

    אחרית דבר,

    83.מכל המקובץ לעיל, עתירת האב בתמ"ש 3402-09-21 לביטול חיובו במזונות הקטין – מתקבלת.

    עתירת האב לביטול חיובו במזונות הקטינה – נדחית.

     

    84.עתירת האב בתלה"מ 27554-10-22 לחיוב האם במזונות הקטין – נדחית.

     

    85. בנסיבות העניין ונוכח תוצאות ההליך, מצאתי לחייב את התובע בתשלום הוצאות לטובת הנתבעת בגובה 10,000 ש"ח (סך של 8,000 ₪ לטובת הסיוע המשפטי וסך נוסף של 2,000 ₪ לטובת הנתבעת) כשסכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק ככל שלא יוסדר בתוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין.

     

    86.פסק-הדין מסיים את בירורן של התובענות שבכותרת.

    המזכירות מתבקשת לשלוח עותק מפסק-הדין לצדדים; לסרוק את פסק-הדין במסגרת תלה"מ 27554-10-22 ולסגור את ההליכים הנ"ל.

     

    פסק-הדין מותר בפרסום בהשמטת שמות הצדדים ושינויי הגהה ונוסח בלבד.

     

    ניתן היום, כ"ג אדר א' תשפ"ד, 03 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ