אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> העליון דן בעניין עונשם של קטינים שהורשעו בסיכון חיי אדם במזיד.

העליון דן בעניין עונשם של קטינים שהורשעו בסיכון חיי אדם במזיד.

תאריך פרסום : 18/09/2014 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
5371-14, 5552-14
16/09/2014
בפני השופטת:
א' חיות

- נגד -
המערער:
בע"פ 5371/14: פלוני בע"פ 5552/14: פלוני
עו"ד ראג'ב עואד
עו"ד רחל דניאלי; עו"ד עלאא עתאמנה
המשיבה:
בע"פ 5371/41 ובע"פ 5552/14: ממדינת ישראל
עו"ד עדי צימרמן
פסק דין

השופט ע' פוגלמן:

 

           ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא י' צבן) שבגדרו הושתו על המערערים, שניהם קטינים, עונשי מאסר בפועל בגין סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה ועבירות נוספות במפורט להלן. זאת בגין יידוי אבנים על כלי רכב שנסעו בכביש (המערער בע"פ 537/14; להלן: המערער 1) ויידוי אבנים ונטילת חלק ("תצפיתנות") באירוע של זריקת בקבוק תבערה על רכב נוסע (המערער בע"פ 5552/14; להלן: המערער 2).

 

תמצית העובדות וההליכים

 

  1. בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא י' צבן) הרשיע את שני המערערים, על יסוד הודאתם, בעבירות של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה; ניסיון לתקיפה בנסיבות מחמירות; וניסיון להזיק בזדון. לעניין המערער 1 נסבה ההרשעה על אישום שלפיו במהלך שנת 2013 יידה המערער 1, יליד 1997, בשתי הזדמנויות, אבנים לעבר כלי רכב שנסעו בכביש שמוביל מהר הזיתים לשכונת קדמת ציון. המערער 2, יליד 1998, הואשם בכך שבסוף שנת 2013 שימש תצפיתן שתפקידו להתריע על בואו של מיניבוס במטרה לאפשר לנאשם אחר ליידות בקבוק תבערה לעברו. מערער 2 הבחין במיניבוס וקרא בשמו של הנאשם האחר, אך זה לא שמע את ההתרעה. בהמשך הבחין הנאשם האחר במיניבוס, הצית את בקבוק התבערה והשליכו לעבר המיניבוס. בקבוק התבערה פגע בגדר ההפרדה שסמוכה לכביש כשהוא בוער. עוד הואשם והורשע מערער 2 בכך שיידה אבנים לעבר ג'יפ שנסע באזור.

 

  1. בגזר הדין ציין בית המשפט כי הוא מביא בחשבון את ההכרח להעביר "מסר חד משמעי ונוקב של הרתעה" בעבירות מסוג זה, לצד החובה להתחשב, כאשר עסקינן בקטינים, בנסיבותיו האישיות של כל קטין ובאפשרות שיקומו ושילובו מחדש בחברה. נוכח חומרתן הרבה של העבירות קבע בית המשפט כי אין מקום לאמץ את המלצת שירות המבחן להשתת עונשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות. לאחר שנשקלו מעשיהם של המערערים; גילם; חלקם באירועים; הודייתם; ומדיניות הענישה, השית בית המשפט על המערערים עונשים כלהלן: על המערער 1 נגזר עונש מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים בניכוי תקופת מעצרו, ומאסר על תנאי בתנאים שפורטו בגזר הדין; ועל מערער 2 נגזר עונש מאסר בפועל לתקופה של 8 חודשים בניכוי תקופת מעצרו ומאסר על תנאי בתנאים שפורטו בגזר הדין.

 

           מכאן הערעורים, המכוונים שניהם לעונשי המאסר שהושתו.

 

טענות הצדדים

 

  1. לטענת המערער 1, יש להפחית בעונשו ולהסתפק בעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, וזאת בשים לב לתסקיר המבחן שהמליץ להטיל עליו עונש כאמור; לגילו הצעיר; לכך שהוא נעדר עבר פלילי, וזו לו הסתבכות ראשונה עם רשויות החוק; לחלקו המינורי בביצוע העבירות שיוחסו לו; ולכך שלא היה מעורב באירוע של יידוי בקבוקי התבערה. אף המערער 2 טען כי די בעונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, וזאת נוכח ההכרח ליתן בכורה לשיקולי השיקום; נוכח גילוי הצעיר; בשל כך שהבין את הפסול במעשיו והפיק לקחים מהסתבכותו בפלילים; ובהינתן האפקט ההרתעתי שנודע למעצרו ולתקופת הזמן שבה שהה במאסר.

 

  1. בדיון שהתקיים לפנינו סמכה באת כוח המדינה את ידיה על פסיקת בית המשפט המחוזי ועתרה לדחיית הערעורים. נטען כי חרף העובדה שמדובר בעונשי מאסר ראשונים של המערערים, העבירות שבביצוען הם הורשעו הן עבירות בעלות פוטנציאל סיכון גבוה, שאינו נופל מזה הנשקף מבגיר המבצע עבירות דומות; כי אין מקום לסטות מההלכה שלפיה בעבירות מסוג זה יש להשית ענישה מחמירה גם ביחס לקטינים; וכי יש לדבוק בעונש מרתיע בעניינם של השניים.

 

  1. שירות המבחן לנוער אף הוא השמיע דעתו בערעורים. כשם שהמליץ בבית המשפט המחוזי, גם לפנינו שב והמליץ שירות המבחן על השתת עונשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות וזאת ביחס לשני המערערים. הוטעם כי לתקופת המאסר שכבר נשאו בה המערערים הייתה השפעה מרתיעה עליהם; כי חל שינוי לגבי הבנתם את חומרת העבירות; וכי עלולה להיוודע השפעה שלילית לכך שיוספו לשאת בעונשם כאסירים ביטחוניים, על כל המשתמע מכך. בנוסף הגיש שירות המבחן לעיוננו תסקירים עדכניים בעניין שני המערערים. אשר למערער 1, צוין כי אף שהוא סובל מנדודי שינה ומרבה לחשוב על הוריו ומשפחתו הוא מסתגל לתנאי המאסר, והתרשמותו של השירות הייתה כי מצבו יציב. לעומת זאת, צוין כי המערער 2 מתקשה להסתגל לתנאי המאסר; כי הוא סובל מנדודי שינה על רקע חשש מכך שיותקף; וכי הוא מתגעגע מאוד להוריו שעימם אין הוא יכול לקיים קשר טלפני, וזאת בשל היותו אסיר ביטחוני. כמו כן צוין כי המערער הביע חרטה על מעורבותו בעבירות, וכי קשיי המאסר המחישו לו את חומרתן והם מרתיעים אותו מכל הסתבכות נוספת עם החוק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ