פסק-דין חלקי בתיק בשא 15121/07

התובעים, הבעלים של דירה בת ארבעה חדרים בחיפה, (נסח רישום - נספח א' לכתב - התביעה) הגישו תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעים, שוכרי הדירה, לסילוק ידם מן המושכר, וכן תביעה כספית לתשלום פיצוי יומי מוסכם בגין כל יום איחור בפינוי המושכר עד למועד הגשת התביעה

(27.8.07), ופיצוי מוסכם עד למועד הפינוי בפועל.

עפ"י כתב - התביעה שכרו הנתבעים את הדירה מן התובעים עפ"י הסכם שכירות מיום 15.2.05 (נספח ב' 1 לכתב - התביעה), ועפ"י הסכם להארכת הסכם השכירות מיום 20.2.06 (נספח ב' 2 לכתב - התביעה). לטענת התובעים לא שילמו הנתבעים את דמי השכירות עבור הדירה מאז יום 15.8.06 ואילך. התשלום האחרון ששולם על חשבון דמי השכירות בוצע ביום 15.7.06 והוא כיסה את דמי השכירות עד ליום 20.8.06. מאז חוללו כל ההמחאות שהועברו ע"י הנתבעים כשכר - דירה בגין המושכר.

עפ"י כתב - התביעה ממשיכים הנתבעים להחזיק בדירה מבלי לשלם דמי שכירות למרות הבטחותיהם החוזורת ונשנות לפנות את הדירה ולשלם את החוב.

ביום 21.9.06 נשלחה לנתבעים הודעה על הפרה יסודית של ההסכם והתראה לפני פינוי המושכר (נספח ג' לכתב-התביעה), אך ללא הועיל.

חוזה - השכירות (נספח ב' 1 ) נחתם ביום 15.2.05, ובסעיף 6 א' נקבעה תקופת השכירות לשנים עשר חודשים, החל מיום 20.2.05 וכלה ביום 19.1.06. בסעיף 6 ב' ניתנה לצדדים אופציה להאריך את תקופת ההשכרה לתקופה נוספת של שנים עשר חודשים מעבר למועד שנקבע, וביום 20.2.06 הוארך ההסכם (תוספת להסכם השכירות מיום 15.2.05) לשנה נוספת.

בסעיף 2 ל"הארכת ההסכם" נקבע כי "השוכר ימשיך להחזיק במושכר עד ליום 19.2.07, מועד בו תגיע השכירות לסיומה המוחלט והסופי". כמו כן נקבע כי בתקופת השכירות המוארכת יחולו כל תנאי ההסכם המקורי - למעט תקופת ההסכם, שהוארכה כאמור עד ליום 19.2.07 (סעיף 3 להארכה).

ברור לכל ונעלה מספק שאין כיום בנמצא חוזה תקף החתום ע"י הצדדים, וכי תקופת השכירות באה לקיצה ביום 19.2.07. בתצהיר התומך בבקשת הרשות להגן שהגישו הנתבעים אין מילה וחצי מילה בעניין משך השכירות, ונראה שגם להם נהיר כי לא קיים חוזה שכירות בר תוקף, וכי הם מחזיקים בדירה ללא רשות המשכירים. בכך הפכו המבקשים לפולשים ולמסיגי גבול, כאשר הם מונעים מן המשיבים לנהוג בקניינם מנהג בעלים.

בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הועלתה זכות הקניין לדרגת זכות חוקתית, וביהמ"ש אינו יכול  לתת יד להפרה מתמשכת זו של זכות הקניין של המשיבים, על כל המשתמע מכך.

לאור האמור לעיל, ובהעדר כל טענה לענין זה מצד המבקשים, זכאים התובעים לפס"ד חלקי המצווה על הנתבעים לפנות את המושכר.

הנתבעים יפנו את דירת התובעים ברח' שומרון 6, חיפה, גוש 11718 חלקה 16/9 מכל אדם וחפץ, ויחזירו את החזקה בה לתובעים במצב בו קיבלו אותה.

הנתבעים כתבו בבקשתם כי הם הורים לשמונה ילדים, אך לא פרטו מי מבין הילדים הוא בגיר, וכמה ילדים מתגוררים עמם בפועל.

מתום תקופת השכירות ביום 19.2.07 ועד היום חלפו עשרה חודשים בהם מסיגים המבקשים את גבולם של המשיבים. לפנים משורת הדין, ומתוך התחשבות במבקשים, ועל אף הזמן הרב שחלף מסיום תקופת השכירות ועד עתה, ניתנת להם אורכה של 60 יום מהיום לפינוי המושכר.

על המבקשים לפנות אפוא את המושכר לא יאוחר מיום 11.2.08, ולהשיבו לידי המשיבים.

המבקשים יישאו בשכ"ט עו"ד בסך 1,500 ש"ח + מע"מ ובהוצאות המשיבים בסך 750 ש"ח + מע"מ.

סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

כתב - התביעה הוגש ביום 27.8.07; בקשת הרשות להגן הוגשה ביום 23.9.07 והתיק נקבע לדיון ליום 1.11.07.

ביום 30.10.07 הגיש המבקש 1 בקשה לדחיית הדיון עקב מחלה, בצירוף אישור מחלה.

ביהמ"ש נעתר לבקשה והדיון נדחה ליום 29.11.07.