פסק-דין בתיק ת.א 8737/00

ביום 6/7/98 נחתם הסכם בין התובעים לבין הנתבעת, לפיו רכשו התובעים מהנתבעת הזכויות בדירה המצויה כיום, ברחוב צורית 7 דימונה.

אין חולק, כי ב- 7/7/99 קיבלו התובעים חזקה בדירה.

ביום 13/9/00 הגישו התובעים תביעתם זו ובה עתרו לחיוב הנתבעת בתשלום פיצויים בסך של 51,787 ש"ח בגין ליקוי בניה שנמצאו בדירתם ועל פי הערכת מהנדס מטעמם מסתכמים 49,538 ש"ח (כולל מע"מ ופיקוח הנדסי בשיעור 10%).

ביהמ"ש, שנדרש לבירור התובענה, הורה על מינויו של מר דובדבני כמומחה מטעמו (להלן: "המומחה") וזה בחוות דעת מיום 27/5/01 קבע קיומם של ליקויים שעלות תיקונם מסתכמת ב- 4,200 ש"ח ובצרוף  פקוח הנדסי (1,000 ש"ח) הוערכה עלות תיקונם בסך של 5,200 ש"ח בלבד.

בדיונים שנתקיימו לאחר הגשת חוות דעת,  השכילו הצדדים להגיע להסכמה לפיה יותר לנתבעת לבצע תיקונים בדירת התובעים  על פי ממצאיו של המומחה ובדיון שהתקיים בפני ביום 10/6/04 הודיעו הצדדים, כי הם מסמיכים את ביהמ"ש לפסוק בסוגיות שנותרו לדיון ואשר נקבעו על ידם, בפסק דין על דרך הפשרה.

לבקשתם ניתנה בידם האפשרות לסכם טענותיהם בכתב ואכן,  כך עשו.

הסוגיות שנותרו לדיון  שבגינן בלבד הוסמך ביהמ"ש לפסוק על דרך הפשרה הינם כדלקמן:

1.         ליקויים ברצוף שלא תוקנו.

2.         קיטום המטבח.

3.         גודל חלון האמבטיה.

4.         מפסק עקר בחדר שינה.

5.         הוצאות משפט, פיצויים בגין עגמת נפש ושכ"ט עו"ד.

בבואי להכריע בסוגיות שהונחו לפתחי, שמתי לנגד עיני את שנפסק ברע"א 8452/04 יעקב גולדשטיין נגד יצחק בן שושן ואח', תק-על 2004 (4) 1018 שעל פיו:

"התכלית העומדת בבסיס הוראת סעיף 79 א' לחוק הינה, בראש ובראשונה, לסייע לבית המשפט לפעול לסיום הסכסוך המשפטי המובא בפניו באופן היעיל ביותר. הסכמת הצדדים להסמיך את בית המשפט ליתן פסק דין כאמור אינה מאיינת את שיקול דעתו לנקוט צעדים שיסייעו להגשים תכלית זו".  (שם, עמ' 1019).

להלן תובא התייסותי לכל אחת מהסוגיות המצריכות הכרעה.

אשר לליקויים בריצוף:

ב"כ הנתבעת סבור כי התובעים אינם זכאים לדרוש פיצוי בגין הליקויים הנזכרים בסעיפים 24.02 ו- 0062 לחוות הדעת מאחר ואין לראותם נכללים בקטגוריה של "ליקויים בריצוף" שרק בגינם הסכימה הנתבעת למתן פסק דין על דרך הפשרה.

אכן, נכון כי סעיף 0062 מסב עצמו לדון בזהות שנוצרה במפלס הריצוף בדירה לבין זה שבכניסה לבית ואילו סעיף 24.02, עניינו משטח אבן משתלבת בחצר. האם מכך מחוייבת המסקנה כי סעיפי ליקוי אלה אינם  בגדר "ליקויים בריצוף שלא תוקנו"?

בכל הכבוד הראוי סבורתני, כי מאחר והצדדים ביקשו כי ביהמ"ש יפסוק פיצוי בגין ליקויים בריצוף שלא תוקנו, זיהויים של ליקויים כאמור צריך להיעשות בהתאמה ובזיקה לאמור בחוות דעתו של מר דובדבני.