פסק-דין בתיק ת.א. 79142/01

בפני ערעור על החלטתה של כב' הרשמת אראלה עפרון בבש"א 158944/03 מיום 23.6.04 לפיו נדחתה בקשת המערערת לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה.

בדיון מיום 19.1.06 הסכימו ב"כ הצדדים לעיכוב מתן פס"ד בערעור כדי לאפשר למערערת לפנות למשיבה ולהגיע עמה להסדר.

בחלוף   המועד ואורכה שנתנה ולא הודיעו הצדדים על הסדר ניתן פסק הדין.

המצב העובדתי

1.         המערערת מתגוררת עשרות שנים בדירה ברח' הרב עוזיאל 7 הרצלייה על פי הסכם שכירות בניהול המשיבה- חברת עמידר.

לפני שלוש שנים העלתה חב' עמידר את גובה דמי השכירות. למערערת שהתקשתה לעמוד בתשלום נצבר חוב אשר בגינו הוגש כתב תביעה בתיק נשוא בקשה זו.

ביום 5.11.01 ניתן כנגד המבקשת פסק דין בהיעדר הגנה בסך של 13,954 ש"ח בתוספת שכ"ט בסך של 6,063 ש"ח וכן חויבה לפנות את הדירה.

טענות המערערת

2.         לטענת המערערת היא לא ידעה אודות הגשת כתב התביעה, ולא קיבלה אותו מעולם.

זאת ועוד, לטענת המערערת יש לה טענות הגנה טובות הראויות להישמע. 

האחת, כי חישובי המשיבה בטעות יסודם- העלאת דמי השכירות על סמך הנחה כי ילדי המערערת הגרים בבית , יכולים לדאוג לעצמם, שגויה היא. ולהוכחת טענה זו הציגה המערערת את גובה התשלומים לפני התביעה ולאחריה לפיהם היא משלמת סך של כ- 200 ש"ח לחודש, בעוד שבתקופה הנתבעת, הועלו דמי השכירות לכ - 800 ש"ח.

כמו כן טוענת המערערת כי היא שילמה כדין את הסכומים, אלא שבטעות של מזכירות ההוצאה לפועל,  נזקפו הם לתיק אחר, והופיע מספר התיק הפרטני , במקום תיק האיחוד.

טענות המשיבה

3.         לטענת המשיבה, ביהמ"ש צדק בקביעתו כי בוצעה למערערת מסירה כדין וכי היא מצידה לא הגישה כתב הגנה.

            אישור המסירה חתום בידי המערערת ואי הופעתה לעדות, וכמו כן אי זימון פקיד המסירה, כמוהם כהודיה בדבר קבלת כתב התביעה.

            עוד יצוין כי זכותו של בעל דין ליומו בביהמ"ש הינה זכות חוקתית שלא בקלות ניתן לשלול אותה ובמיוחד כאשר מדובר במערערת נזקקת המתגוררת בדיור ציבורי של המדינה אשר דמי השכירות שבו מסובסדים.

            ראוי שימצאו הצדדים את הדרך להגיע להסדר ראוי והוגן מחוץ לכותלי ביהמ"ש.

            עוד טוען ב"כ המשיבה כי למערערת אין כל טענות הגנה כנגד התביעה וכי כל טענתה בהודיה על קיומו של חוב אלא שזה שולם בטעות לתיק אחר.

לפיכך יש מקום לדחות את הערעור ולהותיר את פסק הדין על כנו.

דיון והכרעה

4.         בית המשפט רשאי לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד עפ"י שתי עילות: ביטול מ"חמת הצדק" וביטול מ"כוח שיקול  דעתו של בית המשפט".

ביטול פסק דין מחמת הצדק