פסק-דין בתיק ת.א. 69606/06

מבוא ורקע

1.         התובע הינו הבעלים של בניין הבנוי על חלקה 58 בגוש 6186 והמצוי ברח' שנקין 48, גבעתיים (להלן: " הבניין").

            הבניין כולל, בין היתר, חנות בחזית הבניין (להלן: " המושכר"), שני מחסנים בגג (להלן: " המחסנים") ושטח גג פתוח בלתי מבונה (להלן: " הגג").

2.         הנתבעים - יחדיו- שכרו את המושכר בשכירות מוגנת, על פי חוזה מחודש יולי 1981 (להלן: " חוזה השכירות") ומני אז משתמשים במושכר למטרה הקבועה בהסכם כדיירים מוגנים.

3.         בתביעה שבכאן, טען התובע כי הנתבעים פיגרו בתשלום דמי השכירות המוגנים, כמתחייב מחוזה השכירות ומהדין, וחרף ההזדמנויות הרבות שניתנו להם להסדיר החוב לא השכילו הנתבעים לפורעו.

            בשל מחדל זה - כך לתובע - קמה לו עילה לפינויים של הנתבעים מהמושכר מכוח הוראת סעיפים 131(1) ו - 131(2) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב, תשל"ב-1972] (להלן: " החוק").

            עוד טען התובע בתביעתו כי הנתבעים השתלטו על המחסנים שבגג ועשו בהם שימוש למן שנת 1988 ואילך, זאת ללא ידיעתו ובלא שנתן הסכמתו לכך.

            גלל כן, עתר התובע לסילוק ידי הנתבעים מהמחסנים ולתשלום דמי שימוש ראויים לתקופת השימוש בהם - בעלות כוללת של 24,449 ש"ח, בערכי יום הגשת התביעה.

            לבסוף טען התובע כי בניגוד להוראות החוזה ושלא כדין, הציבו הנתבעים בגג הבניין אנטנה תעשייתית נוספת (להלן: " האנטנה השנייה"), על זו שהותרה להם בחוזה השכירות.

            התובע עתר לסילוקן של האנטנות מגג הבניין ולתשלום דמי שימוש ראויים בגין השימוש בשטח הגג על ידי הצבת האנטנה השנייה.

4.         בכתב הגנתו כפר הנתבע 1 (להלן: " הנתבע") בקיומו של חוב דמי שכירות עובר להגשת התביעה. לשיטתו, בהעדר דרישה להעלאת דמי השכירות בהתאם להוראות החוק, דמי השכירות עד לחודש ינואר 2004 עמדו על סך 64 ש"ח לחודש, ולמן חודש פברואר 2004 ועד למועד הגשת התביעה דמי השכירות עמדו על סך 229 ש"ח לחודש.

            בנסיבות אלו - כך לנתבע - ובהעדר חוב דמי שכירות עובר להגשת התביעה, לא קמה לתובע עילה לפינויו מהמושכר.

            לחילופין, טען הנתבע, כי אף אם היה קיים פיגור בתשלום דמי השכירות במועד הגשת התביעה, הרי שפיגור זה נוצר ממחדלי התובע אשר נמנע מלדרוש במועד את דמי השכירות המגיעים, ומכל מקום המדובר בסכום זניח אשר איננו מצדיק פינויו מהמושכר.

            הנתבע הכחיש כי עשה שימוש, בשלב כלשהו, במחסנים שעל הגג וכפועל יוצא כפר בזכות התובע לדמי שימוש ראויים בגין השימוש בהם.

            הנתבע כפר בטענת התובע כי הותקנו אנטנות בשטח הגג שלא על פי הסכם השכירות. לגירסת הנתבע, נוכח המטרה לשמה שכר המושכר, הוא רשאי היה להתקין שתי צלחות לקליטת שידורי טלביזיה מלווינים (להלן: " צלחות הלוויין") תחת אלו אשר הן מותקנות על עמוד אחד בהתאם להוראות החוזה.

            לטענת הנתבע, שטח הגג אשר היה תפוס על ידי העמוד (כולל המיתרים המייצבים אותו) עולה לאין שיעור על זה התפוס על ידי צלחות הלוויין.

            הנתבע כפר בזכות התובע לסעד של סילוק האנטנה השנייה מגג הבניין, ואין צריך לומר בזכותו לדמי שימוש ראויים.

5.         הנתבע 2 מצידו הצהיר כי נטש את המושכר, אין לו כל עניין בו וכי הוא מוותר, כלפי הבעלים, על כל זכות טענה ודרישה בקשר למושכר.