פסק-דין בתיק ת.א. 62894/05

בפני ערעור על החלטת כב' הרשם א. צ'כנוביץ אשר ניתנה ביום 14.6.06.

בהחלטתו דחה הרשם את בקשת המערערת לביטול פסק הדין אשר ניתן כנגדה בהעדר הגנה.

1.         טענות המערערת

א.         טעה הרשם בקובעו שאין לבטל את פסק הדין "מחובת הצדק". טענת הרשם כי אין משמעות למתן אורכה להגשת בקשה לרשות להגן כשזו ניתנה לאחר הוצאת פסק דין אינה נכונה שכן מצד אחד ההסכמה מעידה על הנכונות למתן אורכה, ומצד שני גם ביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר הגנה ניתן לעשות בהסכמה.

ב.         טעה הרשם בקביעתו שלא ניתן הסבר לאיחור בהגשת הבקשה. ההסבר ניתן בעדותו של המצהיר מטעם המערערת.

ג.          טעה הרשם בקובעו שהבקשה אינה מגלה הגנה בעלת סיכויי הצלחה. הטעות הינה גם לגופו של עניין שכן למערערת יש סיכויי הגנה טובים וגם הטעות נובעת מכך שהרשם התעלם מהפסיקה הקובעת שבהליך שכזה אין הנתבע חייב להראות כי הגנתו איתנה אלא די אם יראה הגנה אפשרית.

ד.         טעה הרשם בציינו שהמשיבה אינה בעלת דברו כי אם תכן הפקות אשר חתומה על חוזה הניהול.

ה.         טעה הרשם בציינו שטענת הקיזוז לא פורטה כראוי. המערערת טענה כי יש לה טענת קיזוז בגין הנזקים שנגרמו לה עקב העדר רישוי, אך הבהירה כי הסכומים אותה היא נתבעת בתביעה נמוכים מעלות השמשת השטח בקומה ה-26 אשר אי השמשתו פוגעת ברישוי.

2.         טענות המשיבה

א.         לא היה מקום לבטל את פס"ד מ"חובת הצדק". המשיבה קיבלה את כתב  התביעה, אך בחרה שלא להגיש בקשת רשות להגן או בקשה להארכת מועד להגשה.

ב.         בבקשה לביטול פס"ד לא צוינה סיבה למחדל המערערת שבאי הגשת בקשת רשות להגן במועד.

ג.          טענת הקיזוז נטענה בצורה כללית וללא פירוט.

ד.         ע"פ ההלכה אין לתת למערערת רשות להתגונן כדי שתוכל להגיש הודעת צד ג' נגד חברת תכן הנפקות (1987 ) בע"מ במידה ואין לה הגנה טובה.

3.         דיון והכרעה

קיימות שתי עילות, על פיהן רשאי בית המשפט לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול "מתוך חובת הצדק" וביטול מ"כוח שיקול דעתו של בית המשפט".

(ע"א 3645/92 קלמר נ' לופוביץ, פ"די מז (4) 133).

ביטול פסק הדין מחובת הצדק

כאשר פסק הדין, שניתן במעמד צד אחד, פגום - ובדרך כלל נובע הפגם מהיעדר המצאה כדין למבקש - יבוטל פסק הדין מבלי להתייחס כלל למשקל הטענות וסיכויי ההצלחה (ע"א 64/53 יששכר כהן נ' שלום יצחק פ"ד ח' 397 ,395).

אי הגשת בקשת הרשות להגן במועד לא נבעה מאי המצאה כדין של כתב התביעה. אלא שלטענת המערערת הבקשה הוגשה לאחר שקבלה הסכמת ב"כ המשיבה להארכת מועד לצורך הגשתה.

טענה זו איננה משנה את העובדה שכתב התביעה הומצא כדין ובכל זאת הבקשה הוגשה שלא במועד ולפיכך אין לבטל את פסק הדין מ"חובת הצדק".

ביטול פסק הדין על פי שיקול דעת

סמכותו של בית המשפט לבטל את פסק הדין אינה סמכות שבחובה כאשר פסק הדין אינו פגום, אלא סמכות המסורה לשיקול דעתו.

לעניין שיקול דעתו, בית המשפט יעלה שתי שאלות: האחת, מהי סיבת מחדלו של הנתבע להתייצב, והשנייה, מהם סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין (ע"א 83 / 32 ויולט אפל נ' דוד קפח לז (3) 431).

4.         לעניין סיבת המחדל

כב' הרשם קבע בהחלטתו בעמ' 3 שו' 22 - 23:

" מעיון בבקשה לביטול פסק הדין, וכן בבקשת רשות להתגונן שצורפה כנספח לה, לא מצאתי באלה כל הסבר שהוא מדוע לא הגישה המבקשת את הבקשה לרשות להתגונן תוך המועד הקבוע בחוק".

אני מקבל את קביעתו של כב' הרשם כי המערערת לא נתנה הסבר מדוע היא לא הגישה את בקשת הרשות להתגונן במועד.