1. ב-6.5.99 הופיעו בסניף עסקים, הרצליה של בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "
הבנק"), יאיר דוקרקר הנתבע, ואייל דהאן חברו ומי שהיה מעסיקו של הנתבע בעסק המכונה "
קייטרינג אור נחמן" (להלן:
"העסק")
. כשאייל דהאן לצדו, פתח הנתבע חשבון אשר נושא את השם "
דוקרקר יאיר קייטרינג אור יהודה" (להלן: "
החשבון").
באותה עת חשבונו של אייל דהאן (להלן: "
דהאן") היה מוגבל, ו
החשבון נפתח על ידי הנתבע על מנת לאפשר לדהאן לנהל את העסק.
6 שיקים משוכים על
החשבון בסכום כולל 79,000 ש"ח אשר נמסרו לתובעת בגין סחורה שסיפקה לעסק, חוללו באי פירעון
. 2 שיקים שמועדי פירעונם ב-20 וב-22 לחודש אוקטובר 2000, הוחזרו על ידי הבנק הנמשך בשל היעדר יתרה מספקת בחשבון. 4 השיקים הנותרים, למועדי פירעון בחודשים נובמבר-דצמבר 2000, הוחזרו על ידי הבנק בשל הגבלת החשבון.
מי שמשך את השיקים חתם "
דוקרקר יאיר" ובינואר 2001 הוגשו 6 השיקים לביצוע כנגד יאיר דוקרקר, הנתבע כאן.
רק ביולי 2002, כשנה ומחצה לאחר שהשיקים הוגשו לביצוע, הגיש הנתבע התנגדות לביצועם, כשהטענה המרכזית שבפיו היא שמדובר בשיקים מזויפים. מעשה הזיוף יוחס על ידו לאותו
דהאן ששאל את זהותו: "
כנראה ע"י זיוף תעודת הזהות שלי ותמונתו התנוססה עליה כך שיכל להתחזות כאילו הוא יאיר דוקרקר משך כל התקופה" (ראה: סעיף 8 להתנגדות).
בקשת הנתבע להאריך את המועד להגשת התנגדות נדחתה, אך בערר על החלטה זו ובהסכמת הצדדים, ניתנה לנתבע רשות להתגונן; לתובעת ניתנה רשות לתקן את כתב התביעה, והוא אכן תוקן כך שהתביעה כנגד הנתבע נסמכת עתה גם על עילות "לבר שטריות".
הנתבע מצדו, שיגר ל
דהאן ול
בנק הודעות צד ג'. לפני התבררו התביעה כנגד הנתבע ותביעתו של הנתבע כנגד
הבנק במסגרת ההודעה לצד ג'.
2. מחומר הראיות עולה ש
דהאן אכן הציג עצמו בבנק כיאיר דוקרקר. מסתבר שמעשה ההתחזות הצליח במידה כזו שלפקידי הבנק לא היה ספק בכך שאייל דהאן הוא יאיר דוקרקר - עם דהאן נערכו פגישות ואף נעשו הסדרים, הכל כשהוא מזוהה כיאיר דוקרקר - וכשהנתבע פנה לבנק בשנת 2002 על מנת לקבל פרטים על הנעשה בחשבון, בקשתו פשוט סורבה בלוויית המלצה לפנות למשטרה (ראה: תצהירו של עובד הבנק ישראל סמובסקי, וכן דבריו בחקירה נגדית, פרוטוקול מה-16.3.2005, עמ' 19).
וכך, במשך תקופה ארוכה למדי, שיקים משוכים על
החשבון שבעליו הוא "
דוקרקר יאיר- קיטרינג אור נחמן" הוצגו לפירעון על ידי התובעת וכובדו על ידי הבנק כשהם חתומים "
דוקרקר יאיר".
התובעת, לפי דברי המנכ"ל מר קפלן שהעיד לה, החלה לספק סחורה לעסק כבר במאי 1999 - באותו חודש שבו נפתח
החשבון; התמורה בגין הסחורה שסיפקה לעסק שולמה לה תמיד בשיקים משוכים על
החשבון, ועד לפרשה נשוא התביעה כאן - מרחק של כשנה ומחצה - התנהלו העניינים על מי מנוחות (סעיפים 5,7,8 לתצהירו).
3. הנתבע מאשר שהוא פתח את החשבון על מנת לסייע לחברו-מעסיקו לנהל באמצעותו את העסק, אך להבנתו הדברים היו אמורים להתנהל "דרכו" ובפיקוחו: "
הלכנו ביחד לפתוח את החשבון, לא ידעתי מה המטרה שהוא הולך לעשות. הבנתי מהדברים שבמידה והוא יצטרך משהו כמו להפקיד כסף או למשוך הכל יתנהל דרכי ולא שהוא יתחזה לי ויפעל בחשבון" (פרוטוקול מ-16.3.2005, עמ' 9).
כן טוען הנתבע שהוא עצמו מעולם לא משך שיקים על החשבון; הוא גם לא ביקש מהבנק להנפיק לו פנקסי שיקים - אף הטופס המכונה "
הזמנת פנקסי שיקים אישיים" אשר נחתם ביום בו נפתח
החשבון (סומן כמוצג נ/3) לא נחתם על ידו; הוא לא נתן
לדהאן יפוי כוח לפעול ב
חשבון, ומובן שלא הרשה לו לשאול את זהותו; לא הייתה לו כל ידיעה על כך ששיקים אשר נחזים כחתומים על ידו מופצים על ידי
דהאן, והוא כיום לקוח מוגבל בשל ההגבלה שהוטלה על החשבון, על לא עוול בכפו.
את טענתו שהשיקים נשוא התביעה כמו גם נ/3 - אינם חתומים על ידו, תומך הנתבע בחוות דעת מומחה להשוואת כתבי יד, מר אמנון בצלאלי. ביחס לחתימות על השיקים אומר המומחה:
"כתב היד והחתימות שבמחלוקת בשיקים שונה לחלוטין מכתב ידו של דוקרקר יאיר, ומתאים לכותב אחר";
ביחס לנ/3 אומר הוא
: לא מצאתי זהות בין חתימת הלקוח שבמסמך ז הנ"ל שבמחלוקת לבין הדוגמאות ע"ש דוקרקר יאיר שקיבלתי לבדיקה. בחתימה מופיעים סימנים האפיניים לזיוף".
בנוסף, מצביע הנתבע על אלה:
נ/3 נחתם אומנם ב-6.5.99, אך בהפרש של כ-20 דקות מהזמן שבו נחתם על ידו טופס דוגמאות חתימה, וגם פער הזמנים הזה מצביע על כך שטופס ההזמנה של פנקסי שיקים לא נחתם על ידו;
כתובת המגורים של הנתבע לפי נ/3 היא דוכיפת 3/14 יבנה - בכתובת זו מתגוררים הוריו והנתבע התגורר עמם באותה עת, ואילו הכתובת אשר מופיעה על השיקים היא דוכיפת 3/15 יבנה - כתובתם של דהאן והוריו אשר מתגוררים בדירה סמוכה לדירת הורי הנתבע. גם אף אחד מ-3 מספרי הטלפון אשר מופיעים על השיקים נשוא התביעה, אינו זהה למספר הטלפון אשר מופיע בנ/3.
על יסוד כל אלה טוען הנתבע שלתובעת לא קמה כנגדו עילה שטרית וגם לא אף אחת מהעילות הלבר שטריות שהתובעת טוענת להן: תרמית, מצג שווא, חוסר תום לב ורשלנות - כל אלה בשל הסיוע שהושיט לדהאן בעצם פתיחת
החשבון, ובשל התנהלותו לאחר מכן.
4. אשר לתובעת, במה שנוגע לעילה השטרית כנגד הנתבע, דומה שהיא אינה מחזיקה עוד בטענה שהשיקים נחתמו בפועל על ידי הנתבע, אם בכלל החזיקה בטענה זו, משום שכבר בדיון שהתקיים ב-31.1.2005 אמר נציגה: "
זו לא המחלוקת נשוא השיקים. אנחנו מדברים על הרשאה בחשבון", ובסיכומיו כאן הבהיר בא כוח התובעת:
"העילה השטרית היא על סמך חתימה ו/או הרשאה, אני מפנה לסעיף 92 לפקודת השטרות".