אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ת.א. 50551/05

פסק-דין בתיק ת.א. 50551/05

תאריך פרסום : 08/09/2008 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
50551-05
23/12/2007
בפני השופט:
סובל משה ת"א

- נגד -
התובע:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ - סניף המסגר (088)
הנתבע:
1. ארבל אלעד
2. ארבל פרידמן דורית

פסק-דין

כללי

1.         בתיק זה נדונו במאוחד תביעתו של התובע בגין יתרת חובה בחשבונם של הנתבעים בסך של 519,259 ש"ח ותביעתם הנגדית של הנתבעים בגין הפסד כספי בסך של 139,897 ש"ח וסכום נוסף של 50,000 ש"ח בגין עוגמת נפש והטרדות.

            במסגרת התביעה שכנגד שלח התובע, במעמדו כנתבע שכנגד, הודעה לצד שלישי לאייל פרידמן אשר אף הגיש כתב הגנה.

            לאחר שהתברר כי ההליכים המשפטיים כנגד הצד השלישי מעוכבים בשל הליכי כינוס ופש"ר בהם הוא נתון, הודיע ב"כ התובע כי הוא מושך את ההודעה מבלי שנדונה, תוך שמירת זכותו להגיש הוכחת חוב לנאמן (עמוד 117 לפרוטוקול).

            בדיון מיום  18.10.07 הוגשו, בהסכמה, פרוטוקול חקירתם של נתבעת 2 ושל אייל פרידמן שהתקיימה ביום  26.2.06, במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן.

            כמו כן הוגשו, כהשלמה לנספח י"א של תצהירי העדות הראשית של הנתבעים כל דפי החשבון וריכוז תיק השקעות, הרלוונטיים למחלוקת שבתיק.

תביעת הבנק

2.         בכתב התביעה שהוגש ע"י הבנק התובע נטען כי הנתבעים נהלו חשבון בסניף הבנק וקבלו שירותים משפטיים, באופן שיתרת חובם ליום  25.9.05 מסתכם בסך של  519,259 ש"ח, סכום הנתבע בתוספת ריבית, הוצאות ושכ"ט עו"ד.

            כתב התביעה נוסח באופן שניתן לנסח כתב תביעה בסד"מ לתביעת חוב בחשבון, ואולם הניסוח האמור לא מגלה את עומק המחלוקת ואת ההתנהלות שקדמה להיווצרות החוב הנטען, כפי שהתברר במהלך שמיעת הראיות בתיק.

            הנתבעים לא כפרו ביתרת החוב כפי שהוצגה בחשבון העו"ש שלהם, ואין מחלוקת בין הצדדים כי אותה יתרת חובה בחשבון נוצרה מפעולות בשוק ההון שבוצעו על ידי אייל פרידמן, אחיה של נתבעת  2 (להלן: "אייל") ביום 8.7.05 וביום 10.7.05.

הגנתם של הנתבעים

3.         בהחלטה מיום 11.4.06 נתנה לנתבעים רשות להתגונן בכל הטענות שהעלו בבקשה למתן רשות להתגונן.

            הנתבעים טענו כי פתחו את חשבון הבנק והפקידו בו את כספי החתונה בסך של 200,000 ש"ח, וכן חתמו על מסמכים כדי לאפשר לאייל לנהל עבורם תיק השקעות בניירות ערך בהשקעות סולידיות שלא יסכנו את כספם.

            עיקר טענתם של הנתבעים הינה כי לא נקבעה מסגרת אשראי בחשבון מתוך כוונה ובידיעה כי לא יבוצעו פעולות בני"ע באשראי והחשבון לא ימצא ביתרת חובה.

            לכן טוענים הנתבעים לאחריות הבנק שלא לאשר פעולות באשראי בחשבונם ולא לאשר רכישות של ני"ע בסכומים העולים על הסכום המצוי בחשבונם.

            בנוסף טענו הנתבעים כי הבנק הפר את חובת הגילוי כלפיהם כאשר לא הסביר להם את מידת הסיכון לה יהיו חשופים עקב השקעות באופציות מעו"ף.

            באשר לסעיף 9.1 לכתב ההרשאה לפיו פטרו הנתבעים את הבנק מכל אחריות לנזקים שייגרמו ע"י מנהל תיק ההשקעות, טוענים הנתבעים כי הפטור מתייחס לפעולות אייל רק אם בוצעו במסגרת הסמכות שהיתה לו מכוח כתב ההרשאה. לטענתם של הנתבעים פעל אייל מחוץ למסגרת ההרשאה בעת שפעל בחשבונם במסגרת אשראי, שכן לא ניתן אשראי לחשבונם ואם אישר הבנק פעולות כאמור, הרי שהסעיף האמור אינו חל על מקרה כזה והבנק לא פטור מאחריות.

התביעה שכנגד

4.         בהמשך לטענות ההגנה שהעלו הנתבעים כנגד תביעתו של הבנק, בתביעה שכנגד הם מתרכזים ביום שישי 8.7.05 בו, לטענתם, חל מהפך בחשבון. באותו היום פעל אייל בצורה חריגה עת רכש אופציות בסך של 908,698 ש"ח לעומת אופציות שמכר בסכום של 425,558 ש"ח והיתרה המשוקללת בחשבונם (עו"ש שקלי ופמ"ח דולרי) הייתה 185,262 ש"ח.

            הפעולות האמורות הכניסו את החשבון ליתרת חובה, מבלי שהייתה מסגרת אשראי והבנק לא היה רשאי לאשר את הרכישות החריגות (בסך של 297,878 ש"ח).

            בנוסף לא היה הבנק רשאי לאשר לאייל ביום 10.7.05 לרכוש אופציות נוספות בסך של 150,000 ש"ח, באופן המגדיל את יתרת החובה בחשבון.

            בנוסף נטען כי הבנק הפר את חובתו להודיע לנתבעים על הפעולות האסורות שהתיר לאייל לבצע, ואילו היה מודיע יכלו הנתבעים לעצור את הפעילות בחשבון ולממש את תיק ניירות הערך, באופן שכל יתרת החובה בחשבון היתה מסולקת ואף היתה נותרת יתרת זכות בסך 129,414 ש"ח.

            בשל מחדלי הבנק נגרם לנתבעים הפסד כספי של  129,414 ש"ח הנתבע מהבנק בתביעה שכנגד, ובנוסף נתבע פיצוי של  50,000 ש"ח בגין עוגמת נפש והטרדות שגרם הבנק.

הגנת הבנק בתביעה שכנגד

5.         התובע עותר לדחיית תביעתם הנגדית של הנתבעים מהטעם שנתנו לאייל, מיופה כוחם, הרשאה כללית לפעול בחשבונם כראות עיניו, הרשאה כללית וגורפת כפי שעולה מהמסמכים והבנק לא צריך היה לשער כי ההרשאה מוגבלת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ