פסק-דין בתיק ת.א 30030/04

מבוא ורקע עובדתי.

1.         התובעת הינה הבעלים הרשום של דירה בת 3 חדרים המצויה בקומה ג' בבניין הבנוי ברח' באר טוביה 2, תל - אביב, הידועה כחלקה 78/7 בגוש 6954 (להלן - "הדירה" או "המושכר").

            התובעת רכשה זכויותיה, מכוח צוואת אימה מנוחה הגב' מרים מחפוד ז"ל ( להלן - "המנוחה").

2.         בתאריך 16.9.84 נחתם חוזה שכירות בין המנוחה לנתבע 1 (להלן - "הנתבע") לפיו שכר זה האחרון את הדירה, בשכירות מוגנת, תמורת תשלום דמי מפתח (להלן - "חוזה השכירות" או "החוזה").

3.         עובר לחתימת החוזה, הייתה הנתבעת 2 בת זוגו של הנתבע ואף הרתה לו. הנתבעת 2        (להלן - "הנתבעת") נישאה לנתבע ביום 20.12.84.

            הנתבעים התגוררו יחדיו בדירה בה נולדו שני ילדיהם, האחת עודנה קטינה.

4.         חרף העובדה שהנתבעת הייתה בת זוגו של הנתבע טרם חתימת חוזה השכירות, נכללה בחוזה תנייה (סעיף 15 שבו) הקובעת לאמור -

            "מוסכם כי במקרה והשוכר יינשא או יחיה עם אשה אשר תיחשב כידועה בציבור כאשתו....., תהיה אשתו או הידועה בציבור כאשתו רשאים להתגורר עמו יחד במושכר כברת רשות בלבד ללא כל זכות כשוכרת.... ובכל מקרה של גירושין או פירוד או בכל מקרה בו השוכר יהיה חייב לפנות את המושכר תפנה אותו גם האשה".

העתירה וטענות הצדדים.

5.         בתביעה שבכאן, עתרה התובעת להורות על פינויו של הנתבע מהדירה וסילוק ידה של הנתבעת הימנה.

            לטענת התובעת הנתבע נפרד מאשתו (הנתבעת 2) מזה שנים, עזב את הדירה והוא מתגורר במקום אחר.

            בנסיבות אלה - כך לתובעת - קמה לה שתי עילות פינוי כנגד הנתבע. האחת בגין הפרת הוראת סעיף 15 (א) לחוזה, עילה על פי סעיף 131 (2) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] תשל"ב - 1972 (להלן - "החוק"), והשנייה עילת הנטישה.

            משאיבד הנתבע את הגנת החוק ולנוכח הוראת סעיף 15 (א) לחוזה, הפכה הנתבעת למסיגת גבול בדירה, כך שיש להורות על סילוק ידה ממנה.

6.         בכתב הגנתם טענו הנתבעים ארבע טענות הגנה, אשר נטענו במצטבר ולחילופין ואלו הן -

א.         לנתבעת זכות לדיירות מוגנת יחד עם הנתבע, זאת מכוח דיני השיתוף בין בני זוג והן מכוח דיני השליחות.

            לטענתם, הנתבע חתם על חוזה השכירות גם בשמה של הנתבעת ושימש כשלוחה.

ב.         הנתבע מעולם לא נטש הדירה. הגם שהנתבע עזב את הדירה עקב משברים ומריבות שהיו לבני הזוג במהלך חייהם, הוא התגורר, חליפות, בדירה ובמקומות אחרים.

ג.          הנתבעת הפכה לדיירת מוגנת בדירה מכוח הוראת סעיף 22 (א) לחוק - עקב כך שהנתבע זנח משפחתו.

ד.         דין סעיף 15 לחוזה, על כל חלופותיו, להתבטל, הואיל ואין בכוחו של חוזה השכירות לפגוע בזכויות המוענקות לאשת הדייר על פי החוק, ככול שקיימות כאלו.