אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ת.א. 292/05

פסק-דין בתיק ת.א. 292/05

תאריך פרסום : 26/07/2007 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
292-05
27/03/2007
בפני השופט:
יצחק כהן

- נגד -
התובע:
ג'וזפין ח'ורי
עו"ד גסאן אבו ורדה
הנתבע:
1. נביה רדא ח'ורי
2. פהמי רדא ח'ורי
3. רדא נסיב ח'ורי
4. ג'וליה נסיב ח'ורי
5. מארי נסיב ח'ורי
6. רדא נסיב ח'ורי

עו"ד סלים וקים
פסק-דין

א. מבוא

1.       התובעת היא אלמנתו של המנוח ג'ריס ח'ורי ז"ל (להלן - " המנוח"), אשר נפטר בתאריך 8.7.1997.

          על פי צו ירושה שניתן על ידי הרשם לענייני ירושה בחיפה, התובעת היא יורשת עזבון המנוח בשלמות.

2.       בתביעתה שלפני טוענת התובעת, כי בתאריך 17.11.1989 כרת המנוח חוזה עם הנתבעים 1 ו- 2, ולפיו רכש מאת הנתבעים 17 דונם במקרקעין, הידועים כחלקה 2 בגוש 19676, אשר בתחום הישוב פסוטה שבגליל (להלן - " המקרקעין").

          בתביעתה עותרת איפוא התובעת לאכיפת חוזה המכר האמור, באופן שיינתן צו המורה לרשום בבעלותה חלק בלתי מסוים במקרקעין, המייצג שטח של 17 דונם.

3.       התובעת אינה עותרת לכל סעד נגד הנתבעים 3 עד 6, ואלה צורפו לתביעה בשלב הבקשה לסעד זמני. ואולם, לנתבעים אלה אין כל נגיעה לתביעה, ועל כן בסיפא לפסק דין זה התביעה נגדם תידחה.

ב. המקרקעין

4.       כעולה מנסח מרשם המקרקעין, שצורף לתצהיר עדותה הראשית של התובעת (מוצג ת/1), שטחם הכולל של המקרקעין הוא 61,262 מ"ר. המקרקעין רשומים בבעלות הנתבעים, כאשר כל אחד מהנתבעים 1 ו- 2 הוא בעלים של שליש מהמקרקעין (וביחד הם בעלי שני שליש מהמקרקעין). השליש הנותר רשום בבעלות הנתבעים 3 עד 6, שהם יורשי אחיהם המנוח של הנתבעים 1 ו-2.

5.       המקרקעין עברו הסדר מקרקעין, וכעולה מנסח הרישום, לוח הזכויות הועתק לספרי המקרקעין בתאריך 2.9.1971, ואז גם נרשמו הנתבעים 1 ו- 2 כבעלים בחלק מהמקרקעין. למרות העובדה, כי התובעת טוענת שבין המנוח והנתבעים נכרת חוזה מכר, הרי לא נרשמה הערת אזהרה לטובת המנוח, וההערות היחידות הרשומות הן זיקות הנאה שונות, שאינן נוגעות לעניין המתברר עתה לפני.

ג. החוזה

5.       כאמור, התובעת סומכת תביעתה וטענותיה על חוזה שנכרת בין בעלה המנוח והנתבעים 1 ו-2 (מוצג ת/3). ואולם, כבר יובהר, כי עתה, לאחר שמיעת הראיות, ברור שעל החוזה חתם אך ורק הנתבע מס' 1 והנתבע מס' 2 כלל לא חתם עליו.

          בנסיבות אלה, אף ב"כ התובעת מסכים, בסיכומיו, כי אין כל מקום לחייב את הנתבע מס' 2 בחיוב כלשהו, ולפיכך בסיפא לפסק דין זה התביעה נגדו תידחה.

          משלב זה ואילך, אדון איפוא במחלוקות שבין התובעת מחד גיסא והנתבע מס' 1 מאידך גיסא.

6.       החוזה נערך בתאריך 17.11.1989 בכתב ידו של עו"ד חסן דבאח (שעדותו מתחילה בעמ' 29 לפרוטוקול). עו"ד דבאח מסר, כי הכיר את המנוח ואת התובעת מכך שטיפל בתביעה שהגישו לאחר שנפגעו בתאונת דרכים, וזו ככל הנראה הייתה הסיבה שהמנוח פנה אליו כדי לערוך את החוזה. לדברי עו"ד דבאח, כל שהתבקש היה לערוך את החוזה, ולא התבקש לטפל בהוצאת העסקה אל הפועל או לדווח עליה למנהל מיסוי המקרקעין. מכך שהחוזה נכתב בכתב יד הסיק עו"ד דבאח, כי המנוח והנתבע מס' 1 ביקשו ממנו לערוך את החוזה בו במקום, ומסרו לו הפרטים הדרושים.

          מעבר לפרטים אלה, עו"ד דבאח לא זכר דבר, והסביר זאת בזמן הרב שחלף מאז נערך החוזה ועד עתה.

ד. טענות הנתבע

7.       הנתבע מס' 1 אינו מכחיש את החוזה. לטענת הנתבע, בינו ובין המנוח היו יחסים הדוקים וטובים , ובשלב מסוים חשבו השניים להקים חווה חקלאית במקרקעין. לצורך הכשרת הקרקע, לשם הקמת החווה, שכרו השניים שירותיו של קבלן לעבודות עפר, והמנוח שילם לו סך 14,000 ש"ח עבור עבודתו. ואולם, בשלב מסוים התוכנית ירדה מעל הפרק ונגנזה, ועל כן ערכו את החוזה כדי להבטיח את זכותו של המנוח להשבת הסך 14,000 ש"ח.

          במילים אחרות, בה בשעה שהתובעת טוענת כי בין המנוח והנתבע מס' 1 נעשתה עסקה למכר 17 דונם תמורת הסך 14,000 ש"ח, טוען הנתבע מס' 1, כי החוזה נעשה כדי להבטיח זכותו של המנוח לקבל התשלום ששילם עבור הכשרת הקרקע לשם הקמת החווה, שהתוכנית להקמתה נגנזה.

8.       מלבד טענות אלה, טוען הנתבע כי תביעת התובעת התיישנה, ולחילופין טוען הוא, כי התובעת השתהתה בהגשת תביעתה וגרמה בכך נזק לנתבע. עוד מוסיף הנתבע וטוען, כי החוזה אינו יכול להיחשב כחוזה מכר משום שהצדדים לא הגדירו במדויק את השטח עליו התכוונו להקים את החווה החקלאית, וקבעו בסעיף 10 לחוזה כי יערכו הסכם פורמלי ויצרפו לו תשריט בו יוגדר השטח, וחוזה פורמלי או תשריט כאמור לא נערכו. על כן טוען הנתבע מס' 1 שהצדדים לא גיבשו גמירות דעת להתקשר בינהם, והחוזה אינו מסויים דיו. כמו כן מוצא הנתבע מס' 1 פגמים בכך שהנתבע מס' 2 לא חתם על החוזה, למרות ששמו נזכר בו, הצדדים לא דיווחו על החוזה למנהל מיסוי המקרקעין ולא רשמו הערת אזהרה, וממכלול הראיות עולה, כי כלל לא התכוונו להתקשר בחוזה מחייב.

ה. התיישנות

9.       כאמור, החוזה נערך בתאריך 17.11.1989, ומכיוון שמדובר במקרקעין מוסדרים, תקופת ההתיישנות, לפי סעיף 5(2) לחוק ההתיישנות, תשי"ח - 1959, היא 25 שנים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ