אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ת.א. 15483/01

פסק-דין בתיק ת.א. 15483/01

תאריך פרסום : 13/11/2008 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
15483-01,222213-02
18/09/2005
בפני השופט:
דורית קוברסקי

- נגד -
התובע:
בנק יורו-טרייד בע"מ
הנתבע:
רופא מרדכי
פסק-דין

לפניי תביעה ותביעה שכנגד שהדיון בהם אוחד.

תביעת התובע היא בגין משיכת יתר של כספים מחשבון הנתבע אצלו ואילו הנתבע תובע את הבנק בגין רשלנותו כלפיו.

א. עובדות:

ביום 28.5.98 חתם הנתבע (להלן: "רופא") על בקשה לפתיחת חשבון אצל התובע (להלן: "הבנק"). באותו מועד חתם רופא על המסמכים האלה: בקשה לפתיחת חשבון ותנאי אשראי כלליים (נספח א' לת/1), הסכם מסגרת לסחר עולמי GLOBAL TRADING MASTER AGREEMENT(להלן: "הסכם המסגרת" נספח ב' לת/1), הוראת STOP LOSS(נספח ג' לת/1), בקשה לקביעת מסגרת מקסימלית לעסקאות במכשירים פיננסיים עתידיים (להלן: "בקשת המסגרת" נספח ד' לת/1), מסמך פעילות בחדר עסקאות לאחר שעות העבודה (נספח ה' לת/1), אישור בדבר ידיעת רופא על היותן של עסקאות עתידיות ועסקאות במכשירים פיננסיים, בעלות סיכון מיוחד (נספח ו' לת/1).

כל פעולה שרופא ביצע כגון רכישת מטבע מסוג מסוים נגד מטבע מסוג אחר, השתקפה ביתרת חשבונו. נמצא החשבון ביתרת זכות, יכול היה רופא להמשיך ולבצע עסקאות, אך כאשר הדילרים בחדר העסקאות מבחינים כי ביצוע העסקה יכול לגרום להפסד, אשר יגרור חיוב שאינו מכוסה בבטוחות שבידי הבנק, רשאים היו לבצע עסקה הפוכה אשר "תסגור" את העסקה המקורית, כאמור בסעיף 4.5 להסכם המסגרת ולהוראת ה- STOP LOSS.

במועד פתיחת החשבון הפקיד רופא 70,000 ש"ח וסכום נוסף של 140,000 ש"ח הופקד בתחילת חודש ספטמבר 1998. הסכומים הנ"ל נועדו לשמש בטוחה לעסקאות שרופא תכנן לבצע במט"ח באמצעות חדר העסקאות של הבנק ולהבטיח הפסדים העלולים להיגרם בשל שינוי בשערי המטבעות. כספים אלו מושכנו לטובת הבנק כפי שעולה משטר המשכון (נספח ז' לת/1).

אין חולק כי לבנק לא היו ביטחונות נוספים וכי לרופא לא היה פנקס שיקים או כרטיס אשראי בחשבון ולא יכול היה למשוך מזומנים מחשבון זה.
(פר' מיום 11.7.04 עמ' 1 ש' 15-14, עמ' 3 ש' 5).

ב. טענות הצדדים:

תביעת הבנק הוגשה בסד"מ ובה טען הבנק שנתן אשראי בהתאם לתנאי האשראי הכלליים; רופא משך מחשבונו יותר כספים מאשר היו לו וחרף דרישת הבנק לא פרע את חובו בסך 8,000$.

בבקשת רשות להגן טען רופא כי הובטח לו מפורשות שבשום מקרה לא יהיה מצב בו החשבון יגיע ליתרת חובה, שכן אם שינוי בשיעורי המט"ח יהיה בשיעור שישחוק לחלוטין את הסכום הבסיסי שהופקד, אזי הבנק ייתן מיד הוראת מכירה וע"י כך ייעצר ההפסד. ההוראות וההודעות שניתנו לבנק היו באמצעות הטלפון.

לטענת רופא, בתחילת חודש אוקטובר 1998 התקשר נציג הבנק, יצחק צ'יפרוט (להלן: "צ'יפרוט") ומסר לו כי בשל שינוי שערים סכום הביטחון בחשבון הידלדל ויש צורך בהפקדה נוספת לחשבון. למחרת, בדרכו של רופא לחופשה, התקשר צ'יפרוט שנית ומסר כי סכום הביטחון נשחק שוב ועומד על 3,000$ בלבד.

בעקבות שיחה זו נתן רופא הוראה לצ'יפרוט לצאת מכל פוזיציה למעט מהין היפני ואם תימשך ירידת שער הין יש לצאת מהפוזיציה מיד על מנת שהחשבון לא יימצא ביתרת חובה. (סע' 7 לתצהיר שניתן בתמיכה לבקשה).

לאחר חזרת רופא מהחופשה הסתבר לו כי למרות ההוראה החד משמעית שנתן, יתרת החובה בחשבון היא בסך 8,000$. עפ"י בקשת הבנק הפקיד רופא סכום זה. בדיעבד הסתבר כי יתרת החובה עמדה על 16,000$.

בהסכמת הצדדים ניתנה רשות להגן ונקבע כי תצהיר רופא ישמש ככתב הגנה.

הבנק הגיש כתב תשובה וטען כי רופא קיבל הודעה מאנשי חדר העסקאות שהבטוחות שלו יורדות בערכן וכי כאשר הבטוחות לא יכסו את ההפסדים בעסקאות, תבוצע עסקה הפוכה לסגירת הפוזיציות.

נוכח שהותו של מנהל חדר העסקאות בחופשה ולדרישת רופא נמסר לו מספר הטלפון של צ'יפרוט  בביתו. רופא התקשר לצ'יפרוט ודרש ממנו כי לא יוציא אותו מכל הפוזיציות והתחייב כי יהיה אחראי לכל חוב שייווצר בחשבון. בהסתמך על התחייבותו של רופא, נמנע צ'יפרוט מביצוע הפעולות שנדרשו.

הבנק הפנה לסעיפים ספציפיים בהסכמים עליהם חתם רופא. (למשל, סע' 4.4 להסכם המסגרת (נספח א' לכתב התשובה), סעיפים 4.6 - 4.5 הקובעים כי אי המצאת הבטוחות תזכה את הבנק לפעול לגביית חובו, הוראת ה- STOP LOSS(נספח ג' לכתב התשובה) לפיה מאשר רופא את הסכמתו לסגירת עסקאות אם הבטוחה שהפקיד בידי הבנק תרד ל- 2% משווי העסקאות הפתוחות והבנק יהיה רשאי לסגור עסקה כזו בלי לגרוע מזכותו לממש כל בטוחה ותוך התחייבות רופא לסלק כל יתרת חוב שתיווצר בחשבונו בשל עסקה כזו. רופא גם ויתר על כל טענה לנזק או אובדן רווח בגין סגירת עסקה או בגין אי ביצוע הוראת STOP LOSS.)

העובדות המפורטות לעיל מהוות את בסיס תביעתו של רופא בגין רשלנותו של הבנק כלפיו. לטענת רופא, למרות ההוראה החד-משמעית שנתן לצ'יפרוט כי יש לצאת מכל פוזיציה במידה ותימשך ירידת שער הין, הבנק לא מכר את הינים וברשלנותו גרם לו לנזק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ