אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ת.א. 1226/99

פסק-דין בתיק ת.א. 1226/99

תאריך פרסום : 03/07/2006 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
1226-99
29/03/2005
בפני השופט:
ד"ר עמירם בנימיני

- נגד -
התובע:
1. אביעד לוי (קטין)
2. על ידי הוריו ואפוטרופוסיו הטבעיים פאני ויוסי לוי
3. פאני לוי
4. יוסי לוי
5. יצחק לוי

עו"ד פ. זלצר
הנתבע:
1. ד"ר מרדכי יניב
2. קופת חולים מאוחדת

עו"ד א. אלרום
פסק-דין

(שאלת האחריות)

א.        ההליך

1.         התובע מס' 1 הינו קטין אשר נולד ביום 22.9.96 כשהוא סובל מ"תסמונת דאון", פיגור שכלי ומומים נוספים (להלן: "הילד"). הוריו הם התובעת מס' 2 (להלן: "התובעת") והתובע מס' 3, ואחיו הוא התובע מס' 4. הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") היה על פי הנטען הרופא המטפל בתובעת בהריון בו נולד הילד, ואילו הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") היא קופת החולים בה עבד הנתבע ובה טופלה התובעת.

בכתב התביעה המתוקן נטען כי כתוצאה מרשלנותם של הנתבעים, שנמנעו מלהורות על בדיקות שניתן היה לעשות לגילוי המומים בעובר, נולד הילד עם "תסמונת דאון" ומומים קשים ביותר, שבעטיים נגזר עליו להיות נכה בדרגה תיפקודית של 100%, שתצריך טיפול בו למשך כל חייו. לו היו הנתבעים מאבחנים במהלך ההריון את המומים בעובר, היתה התובעת מפסיקה את ההריון, שכן גם מבחינת הילד טוב היה לו אילמלא נולד בשל מומיו הקשים.

הנתבעים, על פי הנטען, התעלמו מן ההיסטוריה הרפואית המיילדותית של התובעת, ומתוצאות הבדיקות שעברה במהלך ההריון. בנוסף, נמצאו הרישומים הרפואיים שלהם לקויים, באופן שהסב לתובעים נזק ראייתי. לגבי הנתבעת נטען כי מלבד אחריותה הישירה, מוטלת עליה אחריות שילוחית בגין הרשלנות של הנתבע ורופאיה האחרים שטיפלו בתובעת.

2.         הנתבעים כפרו בקיומו של קשר סיבתי כלשהו בין נזקיו נטענים של הילד לבין מעשיהם, וטענו בכתב ההגנה המתוקן כי גם אם יוכחו טענות התובעים - אין הם מגלים עילה מוכרת בדין, שכן עילתם היא הולדה בעוולה. הנתבעים הכחישו כי הנתבע היה הרופא המטפל בהריון נשוא התביעה, וטענו כי התובעת לא פעלה על פי מה שנאמר לה לעשות על ידי הרופאים, ונמנעה מלהגיע אל הנתבע עד להיותה בשבוע ה- 29 להריונה. כמו כן טענו הנתבעים כי לא היה עליהם להעלות חשד לקיומה של תסמונת דאון או מומים אחרים בעובר על פי החומר שהיה בפניהם, וכי בדיקות אחרות לא היו מגלות את המומים. לחלופין, גם אם ניתן היה לגלות את המומים, לא היה ניתן להפסיק את ההריון בשלב בו היו מתגלים.

3.         על פי החלטת בית המשפט מיום 16.2.03 (כב' השופטת ע' ברון), פוצל הדיון באופן שבשלב הראשון הובאו אך ורק ראיות בשאלת האחריות של הנתבעים לנזקים הנטענים.  התובעים נסמכו על עדותה של התובעת ועל חוות דעתו הרפואית של הגניקולוג פרופ' י. שנקר (להלן: "פרופ' שנקר"). הנתבעים סמכו על עדותו של הנתבע, ועל חוות הדעת הרפואית של הגניקולוג פרופ' יצחק בליקשטיין (להלן: "פרופ' בליקשטיין"), ועל חוות דעתו הרפואית של הגנטיקאי פרופ' משה פרידמן (להלן: "פרופ' פרידמן").

ב.         ה תשתית הראייתית

1.         העבר המיילדותי של התובעת, והסיבה להפסקת ההריון השני

4.         התובעת ילידת שנת 1971. בשנת 1991 הרתה התובעת לראשונה, וביצעה הפלה מרצון. בשנת 1993 היא הרתה בשנית, וטופלה בקופת חולים כללית. תוך כדי ההריון השני התגלו מומים רבים אצל העובר, ובשל כך אישרה הועדה להפסקת הריון לבצע הפלה בדרך הנקראת "בוארו", קרי: באמצעות הזרקת פרוסטגלנדינים לתוך מי השפיר (להלן: "ההריון השני").

ההריון השלישי של התובעת משנת 1994 היה תקין, והסתיים בלידה רגילה בה נולד התובע 4 כשהוא בריא ושלם. לאור העבר המיילדותי של התובעת, הוחלט כי הריון זה יהיה במעקב סיכון גבוה בבית החולים "ברזילי" באשקלון (תצהיר התובעת בעמ' 1 וחוות דעת פרופ' שנקר בעמ' 2). הריונה הרביעי של התובעת משנת 1996, שהוא נשוא התביעה.

לטענת התובעים, לאור תוצאות ההריון השני, שהצביע על חשד ממשי לתסמונת דאון, היה על הנתבעים לנקוט אמצעי זהירות מיוחדים בהריון הרביעי, ולשלוח את התובעת לבדיקת מי-שפיר ואקו-לב עוברי. לכן יש צורך לברר את השאלה, מה ידעו הרופאים שטיפלו בתובעת בהריון הרביעי על תוצאות ההריון השני, ומה היה עליהם להסיק מכך.

5.         התובעת ביצעה במהלך ההריון השני בדיקת חלבון עוברי ("בדיקה משולשת"), והתקבלה תוצאה המלמדת על סיכון גבוה לתסמונת דאון אצל העובר. לכן בוצעה הפלה. פרופ' שנקר מסביר בחוות דעתו כי הבדיקה המשולשת בודקת את רמת החלבון העוברי בדם האם, וכמו כן נבדקים שני הורמונים נוספים. שלושה פרמטרים אלו, יחד עם גורם הגיל של היולדת, מביאים לנתון שהוא הסיכון המשוקלל לתסמונת דאון. בהריון השני של התובעת, נמצא כי הסיכון הוא בשיעור של 1:45, בעוד שבהתאם לגילה דאז היה הסיכון צריך להיות בשיעור קטן בהרבה - 1:1458 (נספח יט' למוצגי הנתבעים, ופרופ' בליקשטיין בחוות דעתו). לאור נתונים אלו, אומר פרופ' שנקר על ההריון השני: "אין ספק שניתן לקבוע שכנראה העובר היה פגוע בתסמונת דאון".

הגנטיקאי פרופ' פרידמן מסביר בחוות דעתו כי משמעות תוצאת הבדיקה המשולשת היא שמתוך 45 נשים לאשה אחת בלבד יהיה עובר הלוקה בתסמונת דאון, ואילו ל- 44 אחרות תהיינה סיבות אחרות להימצאות הערכים החריגים. לכן, לדעתו לא ניתן לקבל את דברי פרופ' שנקר, כי תוצאות הבדיקה מראות כמעט בוודאות על תסמונת דאון, שכן קיים סיכוי גדול פי 44 לאפשרות אחרת.

פרופ' שנקר, פרש בצורה שונה את הממצא המשוקלל של הבדיקה המשולשת (הבדיקה הכימית בשילוב גיל היולדת) בדבר סיכון של 1:45. הוא טען כי ממצא זה - אין פרושו שרק לאשה אחת מתוך 45 יהיה תסמונת דאון, אלא שמבחינה סטטיסטית אם ניקח 100 נשים עם תוצאת בדיקה של 1:45, הסיכוי שהילד ישא תסמונת דאון הוא מעל ל- 80%, כפי שנכתב על ידי הגנטיקאית ד"ר בן-נריה (עמ' 15-17). פרופ' שנקר הסביר זאת בהסתמך על פרק בספרו "הריון היולדת והלידה", שנכתב על ידי ד"ר זיוה בן נריה, שהיא אחת מן המומחים הגדולים בגנטיקה. שנקר הסכים, וכך נאמר בספרו, כי משמעות התוצאה של 1:45 הינה שאחוז הדיוק בזיהוי התסמונת במקרים אלו הוא 80%, דהיינו כי ב- 80% מהעוברים הסובלים מתסמונת דאון התקבלה תוצאה שכזו (עמ' 15-17).

6.         כך או כך, סיכון של 1:45 לפי הבדיקה המשולשת הוא סיכון גבוה לתסמונת דאון. אם נלך לפי שיטת פרידמן, הרי שאחת מ- 45 נשים עם תוצאות שכאלו תלד ילד עם תסמונת זו, קרי: קיים סיכון של כ- 2% לכך (פרופ' פרידמן בעמ' 123). אם נלך לפי שיטת פרופ' שנקר, הרי שב- 80% מהמקרים שהתגלו כתסמונת דאון נמצאה תוצאה שכזו. עם זאת, כאשר בוחנים את הדברים בדיעבד, לא ניתן להסיק מתוצאה זו בדרגה של וודאות קרובה כי העובר סבל מתסמונת דאון. לכן, כפי שאישר פרופ' שנקר, לא ניתן היה  להסתפק בבדיקה זו, וצריך היה לדרוש גם בדיקת מי שפיר.

7.         פרופ' שנקר מסביר בחוות דעתו כי כאשר הבדיקה המשולשת מצביעה על סיכון משוקלל של 1:380 ומטה - ההמלצה היא לעבור בדיקת מי שפיר ובדיקה כרומוזומלית של העובר. במקרה דנא, הסיכון היה הרבה יותר גבוה (1:45). פרופ' שנקר הסביר כי יש הסוברים במקרה שכזה כי אין כלל צורך בבדיקה הפולשנית של מי שפיר. אך לדעתו נהג בית החולים שלא על פי הנורמה בהריון השני, כאשר ביצע את ההפלה ללא תשובה של בדיקה כרומוזומלית וללא בדיקת מי שפיר, הגם שניתן היה להסיק מהבדיקה המשולשת כי קיים סיכוי של 80% להיותו של העובר סובל מתסמונת דאון (עמ' 14-18).

התובעת העידה בהקשר זה כי היא זומנה להתייעצות גנטית ולבדיקת מי שפיר, ואף עברה בדיקה שכזו. אך במקביל נעשתה לה בדיקת אולטראסאונד נוספת שגילתה את המומים הרבים בעובר, ואף החמרה במיימת ובגודל ההיגרומה (נספח יט' למוצגי הנתבעים). לכן ההפלה בוצעה מבלי להמתין לבדיקת מי השפיר, והיא גם לא קיבלה עד היום תוצאת בדיקה זו (עמ' 36).

8.         מאפיין נוסף, בדרגה זו או אחרת, של תסמונת דאון, התגלה אף הוא בבדיקת האולטראסאונד שנעשתה לתובעת בהריון השני. ניתן היה להבחין אצל העובר בהיגרומה ציסטית, דהיינו: הצטברות נוזל בחלק האחורי או הצדדי של הצוואר, שהיתה מלווה בבצקת כללית של איברים נוספים. בנוסף להיגרומה התגלו מומים מרובים בבדיקה. הימצאות היגרומה שכזו, לדעת פרופ' שנקר, מלמדת מבחינה סטטיסטית על 20% סיכוי לתסמונת דאון. צרוף שני הממצאים דלעיל - חלבון עוברי ברמה נמוכה מאוד והיגרומה ציסטית - העלו סבירות גבוהה של מעבר ל- 50% לכך שהעובר היה פגוע בתסמונת דאון (חווה"ד של פרופ' שנקר בעמ' 4). הועדה אישרה את הפסקת ההריון לפי סעיף 4, שפירושו: "הילד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ