פסק-דין בתיק ת.א 1099/01

1.         לפני תביעה לאכיפת חוזה ו/או לתשלום פיצויים בשל הפרתו.

            התובעת (להלן:"מסינגר") הינה חברה בע"מ בבעלות י. מסינגר העוסקת בין היתר בבנייה ובהשכרת מבנים. בבעלותה נכס מקרקעין ברח' האשלג במפרץ חיפה (להלן:"המגרש").

2.         היא תובעת את שתי הנתבעות וטוענת בכתב התביעה המתוקן את הטענות העובדתיות הבאות:

א.         נתבעת 2 (להלן:"קמור") היא יבואנית מגרמניה של רכבים מסוג ב.מ.וו ונתבעת 1 (להלן:"אדרת") היא סוכנת וגם משמשת כמוסך מורשה של "קמור".

ב.         בשנת 1999 ועד מרץ 2000 ניהלה מסינגר מו"מ עם הנתבעות לקשירת העיסקה הבאה: מסינגר תקים על המגרש מבנה שישמש את אדרת לניהול סוכנות למכירת כלי רכב, מחסן חלפים ומוסך למתן שירותים לרכבים המיובאים

ע"י קמור (להלן:"המבנה"), יחתם חוזה שכירות בין מסינגר לאדרת לפיו מסינגר תשכיר לאדרת את המבנה לתקופה של 10 שנים כאשר קמור תהיה ערבה לכל התחייבויות אדרת כלפי מסינגר.

קמור היא שניהלה את המו"מ עם מסינגר לקשירת העיסקה האמורה והיא זו שגם הכינה, באמצעות אדריכלית מטעמה, את התוכניות של המבנה כדי שזה יתאים למטרתו. האדריכלית היתה אשתו של מנהל קמור מר גרף (להלן:"גרף").

ג.          ביום 13.3.00, נחתם חוזה השכירות בין מסינגר לאדרת ולפיו מסינגר התחייבה להשלים את הקמת המבנה עד ליום 15.3.01 על מנת שהשכירות תוכל להתחיל באותו יום.

דמי השכירות החודשיים נקבעו להיות 7.5 דולר + מע"מ לכל מ"ר והשטח הכולל היה אמור להיות 1,075 מ"ר בתוספת גלריה בשטח 180 מ"ר (להלן:"החוזה").

ד.         מיד עם החתימה על החוזה החלה מסינגר בהכנות לבניית המבנה. היא קיבלה את היתרי הבניה למבנה בהתאם לתוכניות שהוכנו כאמור, שילמה את האגרות, התקשרה עם קבלני משנה והקימה הן בעצמה והן בעזרת קבלני המשנה את שלד המבנה.

ה.         בניגוד למסינגר שפעלה ככל הדרוש כדי לעמוד בהתחייבויותיה לפי החוזה ולהשלים את הקמת המבנה במועד, הנתבעות החלו בהפרה שיטתית של התחייבויותיהן לפי הפירוט דלהלן:

א)         לפי ס' 15 של החוזה הנתבעות התחייבו להמציא למסניגר בטוחות לקיום  התחייבויותיהן.  כך אדרת התחייבה להמציא למסינגר שטר חוב על סך 10,000 דולר תוך 14 יום מיום החתימה על החוזה. אדרת לא המציאה שטר זה עד היום הזה, למרות שנדרשה לעשות כן כבר במכתב מיום 18.4.01, ולאחר מכן חזרה ונדרשה בכתב מספר רב של פעמים לעשות כן.

ב)         קמור התחייבה למסור למסניגר ערבות בנקאית להבטחת תשלום 12 חודשי שכירות ראשונים. היא הפרה התחייבות זו למרות שגם היא נדרשה במכתב מיום 18.4.01 לתקן הפרה זו.

ו.          לתדהמתה והפתעתה הרבה קיבל ב"כ מסינגר מכתב מיום 25.12.00, חתום ע"י המנהל החדש של קמור מר זימרמן, בו התבקשה מסינגר: "לעכב ולמנוע כל עבודה בשטח" וזאת מהטעם שבשל צפי של חוסר כדאיות לא ניתן יהיה לבצע את העיסקה. במכתב זה נאמר גם שאם יתברר כי העיסקה בכ"ז יכולה להתבצע לא תהייה לקמור טענה בשל הפיגור שיווצר במסירת המבנה כתוצאה מפניה זו, (להלן:"המכתב").

המכתב פותח במילים: "בהמשך לשיחתנו בנדון מ-18.10.00 ולחליפת המכתבים בינינו". כן מיוחסת במכתב למסינגר ידיעה על כך שהחוזה נחתם על יסוד צפי כי המוסך החדש ישרת רכבים משני יצרנים ובינתיים התבטל הקשר ביניהם.

ז.          עו"ד שחם השיב על "המכתב" תשובה מיום 31.12.00 (להלן:"התשובה למכתב") ובתשובתו הכחיש ידיעה שקמור נכנסה לעיסקה על יסוד הצפי האמור לעיל.

כן מציין עו"ד שחם במכתב התשובה כי בניגוד לאמור במכתב, לא התבקשה מסינגר לפני כן לעכב העבודה בשטח ובשל ההתקשרות עם קבלני המשנה והזמנות מספקים גם לא ניתן לעכב את השלמת השלד. במכתב מובעת הדרישה שהחל מ 15.3.01 ישולמו דמי השכירות בהתאם לחוזה.

ח.         ביום 17.1.01, שלחה קמור לעו"ד שחם מכתב שני (להלן:"המכתב השני") בו היא מביעה את הסכמתה להקטנת הנזק: "בדרך של הקמת המבנה" נוכח האמור במכתב התשובה בדבר ההתקשרויות שכבר התקשרה מסינגר עם ספקים.

ט.         ביום 13.2.01, שיגרה קמור לעו"ד שחם הודעה כי קמור לא תהיה נכונה לערוב להתחייבויותיה של אדרת אלא אם :