פסק-דין בתיק ת.א 10669/05

מבוא ורקע.

1.         התובעים הינם הבעלים של בניין המצוי ברח' חננאל 16, ת"א הכולל בין היתר חנות + גלריה, הממוקמת בקומת הקרקע של הבניין (להלן - "המושכר").

2.         הנתבעים - יחד ולחוד - הינם דיירים מוגנים במושכר מכוחו של חוזה שכירות מיום 08.03.79 (להלן - "חוזה השכירות"  או "החוזה"), לפיו הושכרה החנות לנתבעים לתקופה של שנה אחת החל מיום 01.04.79 וכלה ביום 31.03.79 (להלן - "תקופת השכירות החוזית").

            הוסכם על הצדדים כי בתום תקופת השכירות החוזית, יהפכו הנתבעים לשוכרים על פי חוק הגנת הדייר (נוסח משולב), תשל"ב - 1972 (להלן - "החוק").

            עוד נקבע בהסכם, כי דמי השכירות החודשיים יעמדו על סך של 1,400 לירות וישתלמו אחת ל-3 חודשים.

3.         בתביעה שבכאן, טענו התובעים כי למן מועד חתימת החוזה ומשך למעלה מ-22 שנים שילמו הנתבעים את דמי השכירות במלואם, בהתאם להוראות החוזה, החוק ולהסכמות שבין הצדדים, בכל שנה מראש.

            למן שנת 2002 חדלו הנתבעים לשלם את דמי השכירות המוגנים, אשר השתלמו בשנים עברו.

            כך, בשנת 2002 שילמו אך 5,193 ש"ח תחת סך של 19,752 ש"ח, ובשנת 2003 שילמו הנתבעים סך של 5,000. ש"ח בלבד. למן שנת 2004 - לא שילמו הנתבעים סכום כלשהו על חשבון שכר הדירה.

            דמי השכירות הבלתי משולמים עולים - כך לתובעים - לסך של 63,515 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה (06.01.05) בגין השנים 2002 - 2004 (כולל).

            בשל המחדל האמור, עתרו התובעים להורות על פינוי הנתבעים המושכר והחזרת החזקה בו לתובעים, וכן לחייב הנתבעים בתשלום חוב דמי השכירות בתוספת הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

4.         בכתב הגנתם טענו הנתבעים כי אין הם חבים לתובעים סכום כלשהו בגין דמי השכירות, כך שדין התביעה, על כל הסעדים שבה, להדחות.

            לטענת הנתבעים, משך השנים (לפחות למן שנת 1998) גבו מהם התובעים דמי שכירות ביתר, בניגוד להורות החוזה, החוק והתקנות שהותקנו על פיו.

            לדבריהם, שיעורי דמי השכירות השנתיים, למן שנת 1998, אינם עולים על סך של 2,138 ש"ח לשנה, כך שהתובעים גבו מהם, שלא כדין, סכומים עודפים בעשרות אלפי שקלים.

כאמור, עתרו הנתבעים לדחיית התביעה בהעדר עילת פינוי, כמו גם בעדר בסיס לקבלת הסעד הכספי המבוקש בעתירה.

ההסכמה הדיונית.

5.         בהמלצת ביהמ"ש הגיעו הצדדים ביום 28.03.05 להסכמה דיונית, אשר קיבלה תוקף של החלטה שיפוטית בו ביום, לפיה ימנה ביהמ"ש את עוה"ד דוד הנדל כמומחה מטעמו (להלן - "המומחה"), אשר יקבע את דמי השכירות המוגנים שאמורים להשתלם מכוח החוזה, החוק והתקנות - לשנים 2002 - 2005 (כולל).

            הוסכם על הצדדים כי קביעתו של המומחה תהא סופית ותחייב את הצדדים.

            עוד הוסכם על הצדדים, כי מדמי השכירות שיקבעו על ידי המומחה יקוזזו (במידה וקיימת יתרת חובה לנתבעים) הסכומים אשר שילמו הנתבעים בפועל, ויתרת החוב תשולם, נומינלית, ב-12 תשלומים שווים, החל מהיום ה-30 ממועד מתן פסק דין סופי.

גדר המחלוקת.