פסק-דין בתיק ת.א 1036/01

1.         התובעת (להלן:"נולא") תובעת מהנתבעת (להלן:"הבנק") 5 מיליון ש"ח כדמי נזק שגרם לה הבנק במעשים ובמחדלים.

            להלן פרטי הטענות שבכתב התביעה:

א.         נולא עוסקת בין היתר בשיווק מוצרים והיא ניהלה את חשבונה בבנק.

ב.         חברת "אלביט" חתמה עם משרד ההגנה ברומניה (להלן:"הרומנים") על הסכם בו התחייבה אלביט לפעול לכך שחברות ישראליות תרכושנה מוצרים של התעשיה הרומנית ברכש גומלין לרכישת מוצרים ע"י הרומנים מאלביט (להלן:"רכש הגומלין").

            אלביט התחייבה בפני הרומנים לפי דרישתם כי החברות הישראליות אותן תפנה אליהם לצורך ביצוע רכש הגומלין תהיינה במצב עיסקי תקין, חופשיות מכל שיעבוד ו/או הגבלה ו/או התחייבות.

ג.          אלביט פנתה לנולא כדי שהיא תדאג לביצוע התחייבות אלביט כלפי הרומנים לביצוע רכש הגומלין.

ד.         בעקבות פניה זו של אלביט חתמה נולא ביום 19.10.94, על הסכם עם הרומנים והסכם זה היקנה לנולא בלעדיות במכירת המוצרים שירכשו בישראל.

            הרומנים התחייבו בהסכם זה למכור לנולא את המוצרים תוך מתן הנחה משמעותית ולכן עתידה היתה נולא להרויח כסף רב כתוצאה מההפרש בין מחיר הקניה לבין מחיר המכירה של המוצרים בישראל.

ה.         נציג אלביט הבהיר לסניף הבנק בו נוהל חשבונה של נולא כי בהתאם להתחייבותה כלפי הרומנים, תנאי יסודי להתקשרות בין נולא לרומנים הוא שעסקי נולא חופשיים מכל שיעבוד ו/או התחיייבות ו/או הגבלה.

ו.          ביום 13.2.95, הבנק הוציא לנולא הודעת הגבלה על חשבונה בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי (להלן:"החוק" התשמ"א 1981).  הודעה זו נבעה מכך שללא כל הרשאה הבנק העביר מהחשבון סכומים לכיסוי חובות של חברה אחרת שגם חשבונה התנהל באותו סניף. עקב כך הוחזרו שיקים של נולא וחשבונה הוכרז כמוגבל.

ז.          ביהמ"ש נעתר לבקשת נולא לבטל את ההגבלה תוך קביעה שהבנק אכן פעל בהעברת הכספים כאמור לעיל ללא כל הרשאה, אך ביטול ההגבלה כבר לא היה בכוחו לבטל את הנזק שכבר נגרם לנולא ע"י הטלת ההגבלה, שכן מיד כשנודע עליה לאלביט היא (אלביט), בהתאם להתחייבות כלפי הרומנים, הודיעה לרומנים שבשל ההגבלה שהוטלה על נולא היא אינה ראויה עוד לייצג את אלביט בעסקאות רכש הגומלין ואת פעילותה של נולא בענין זה תחליף חברה אחרת.

ח.         בעקבות הודעה זו בוטל ההסכם עם נולא והרומנים התקשרו עם החברה האחרת שהפנתה אליהם אלביט.

2.   נולא מפרטת בתביעתה את נזקיה, אך מאחר והחלטתי לפצל את הדיון בתביעה ולדון תחילה בשאלת האחריות, לא אביא את טיעונה של נולא לענין גובה הנזק.

3.         הבנק טוען בהגנתו את הטענות הבאות:

א.         "החברה האחרת" שלכיסוי חובה לבנק הועברו כספים מנולא, היא חברת "סופט מוטור" שבעלי המניות בה ומנהליה היו זהים לאלו של נולא והאובליגו של שתי החברות אוחד בבנק לפי בקשתן.

            יתרה מזאת, היתה הרשאה מפורשת, לחלופין משתמעת, להעברת הכספים מחשבונה של נולא לכיסוי חובה של חברת סופט מוטור. נחתמו גם מסמכי ערבות הדדית בין שתי החברות.

ב.         מיום 10.8.94 ועד ליום 10.11.94, סורבו מחשבונה של נולא 5 שיקים ולכן שלח הבנק לנולא התראה כמתחייב מהוראות החוק.

            מיום 15.11.94, ועד ליום 10.2.95, סורבו בחשבון 5 שיקים נוספים ולכן הוציא הבנק את הודעת ההגבלה.

ג.          נולא הגישה בקשה לביהמ"ש לבטל את ההגבלה וכעולה מפרוטוקול הדיון מיום 14.3.95, מר מרדכי גונן, מנהלה של נולא, הכחיש בפני ביהמ"ש כל קשר בין שתי החברות, אך אישר שמדובר באותם בעלים.