אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ת.א 102392/00

פסק-דין בתיק ת.א 102392/00

תאריך פרסום : 28/09/2006 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
102392-00
20/06/2006
בפני השופט:
ר. ג'רג'ורה

- נגד -
התובע:
1. יורשי המנוח עבדולקדאר צלאח ח'ליל אע'באריה באמצעות יורשיו עפ"י צו הירושה המשיבים 2-7:
2. ראשד עבדולקאדר אע'באריה ת.ז. 2122493
3. מוחמד עבדולקאדר אע'באריה ת.ז. 2122494
4. נזמי עבדולקאדר אע'באריה ת.ז. 2122495
5. נאדר עבדולקאדר אע'באריה ת.ז. 2122497
6. מאג'ד עבדולקאדר אע'באריה ת.ז. 2122498
7. פרסאן עבדולקאדר אע'באריה ת.ז. 35476779

עו"ד מוחמד לוטפי ואח'
הנתבע:
1. מדינת ישראל ואח'
2. עירית אום אל פחם
3. החברה הכלכלית לפיתוח אום אל פחם

עו"ד פרקליטות מחוז חיפה
עו"ד מוסטפא קבלאוי
פסק-דין

1.    בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בתיק הסדר אום אל פחם/531 ביום 31.3.1968 במסגרת הליכי ההסדר והכריע בתביעות סותרות לזכויות בעלות בחלקה 7 ארעית בגוש 20311 מאדמות אום אל פחם, להלן: " פסק הדין", אשר צורף כנספח " ב" לבקשה. כן התבקשתי להורות על שינוי רישום הזכויות שנעשו על פי פסק הדין.

שטחה של חלקה 7 הנ"ל כ - 9.5 דונם, להלן: " החלקה". כיום ממוקמת החלקה בצד הצפון -מזרחי של חלקה סופית מס' 4 ששטחה הכולל הוא 20.056 דונם.

המשיבה מס' 1, להלן: "המדינה" והמשיבות מס' 2 ו-3 להלן: " העירייה", ושלושתן ביחד ייקראו להלן: "המשיבות", מתנגדות לבקשה. שמעתי את הראיות והוגשו סיכומים בכתב. אסקור ואנתח להלן את טענות ב"כ הצדדים לאור חומר הראיות שבפני והפסיקה אליה הפנו בסיכומיהם. ההדגשות בפסק הדין הן שלי אלא אם נרשם אחרת.

2.    החלקה בשלמותה נתבעה כאדמת " מירי" על ידי המנוח עבדולקאדר צאלח ח'ליל אע'באריה, ז"ל, להלן: " המנוח", בתזכורת תביעה מס' 4938 מיום 16.10.62, על יסוד ירושה בלתי רשומה, מבעלים בלתי רשום, הוא אביו המנוח שנפטר בשנת 1916, להלן: " הסב", "ובחזקה מאז ללא התנגדות", ראו ת/5. מנגד, נתבעה החלקה בשלמותה על ידי המדינה בתזכורת תביעה מס' 5060, ראו נ/7.

פסק הדין ניתן שלא בפני המנוח, "שהוזמן כהלכה" אך לא הופיע ובית המשפט החליט לדון בתביעות הסותרות בהעדרו. לאחר שמיעת עדות מומחה מטעם המדינה, הוכרע הסכסוך לטובתה וניתן צו לרישום החלקה על שמה, כאדמת טרשים בלתי מוקצית.

כפי שמלמדים סעיף 6 ונספחים א' ו -ד' לתע"צ של מר לוי נזאר, עוזר לפקיד הסדר המקרקעין למחוז חיפה והגליל, אשר הומצאה לתיק בית המשפט ביום 23.6.03, הוקרא לוח הזכויות ביום 12.8.69, הודבק ביום 29.8.69 והליכי ההסדר הסתיימו באותו היום. זכויות המדינה בחלקה נרשמו בפנקס הזכויות בהתאם לשטר מס' 009457 ביום 7.10.69, כפי שמלמד נסח הרישום של חלקה 4 הסופית, אשר צורף כ נספח ג' לבקשה.

3.    המנוח הלך לעולמו ביום 15.3.84 והמבקשים 1-6, להלן: " המבקשים", הם יורשיו הבלעדיים מכוח צו ירושה שניתן ביום 9.11.85, אשר צורף כ נספח א' לבקשה. (אעיר כי מס' ת.ז. של פורסאן או פרסאן -  הוא המבקש מס' 6 - על פי הבקשה כוללת את הספרה 9 כספרה נוספת על זו שבצו הירושה ). כאמור, עתירתם של המבקשים היא לביטול פסק הדין ולרישום החלקה על שמם כיורשי המנוח. 

4.    תחילה לא הייתה העירייה צד לבקשה. לבקשת ב"כ המדינה ובהעדר התנגדות מצד ב"כ המבקשים, הוריתי ביום 2.9.02 על צירוף העירייה כמשיבה בבקשה.

הטעם לצירופה נעוץ היה בהסכם פשרה שהושג ב- ע"א 274/75, המועצה המקומית אום אל פחם נ' מ"י (לא פורסם) ואשר בית המשפט העליון נתן לו תוקף של פסק דין ביום 30.11.77. הצדדים להסכם היו העירייה (אז, המועצה המקומית) אום אל פחם, אשר יוצגה על ידי עו"ד ח. נקארה, ז"ל, מצד אחד, והמדינה מצד שני, ולפיו התחייבה המדינה להקצות שטח של 1000 דונם שיהיו מיועדים לתכנון ובניה וימסרו "בחכירה לדורות לתקופה של 49 שנים נוספות (כך במקור - ר.ג')" למשתכנים או לעירייה בתמורה כספית ובשווי שיקבע ע"י השמאי הממשלתי.

חלק מהקרקע שנמסרה בהתאם להסכם הפשרה, יועדה להקצאה לתושבי אום אל פחם באמצעות מכרז אשר נערך על ידי מינהל מקרקעי ישראל והעיריה. בגדרן של הקרקעות שיועדו להקצאה במכרז בדרך הגרלה, מצוי היה מגרש מס' 60 המהווה חלק מהחלקה.

בקשה לצו מניעה האוסר על הכללת מגרש 60 בהגרלה שעתידה היתה להתקיים ביום 22.11.00, נידונה ונדחתה על ידי סגן הנשיא כב' השופט גינת, בהחלטתו מיום 21.11.00 בבש"א 52/00. עם זאת כב' השופט גינת הוסיף וקבע "כסעד ביניים, עד להכרעה בבקשה לביטול פסק הדין" כי תימסר הודעה לכל המבקשים ליטול חלק בהגרלה, על דבר קיומו של הליך לביטולו של פסק הדין וכן הורה כב' סגן הנשיא על מסירת הודעה פורמלית לב"כ המבקשים אודות זהותם של הזוכים בחלקה בהליך ההגרלה.

5.    עניין פרוצדוראלי נוסף שיש להתעכב עליו הוא ההחלטה הדיונית מיום 13.3.03, לפיה נקבע התיק להבאת ראיות הצדדים לעניין כל השאלות השנויות במחלוקת, הרלוונטיות לשאלת זכותם של המבקשים בקרקע וזאת, מבלי שהסכמת המשיבות להבאת הראיות תיחשב כהסכמה מצידן לכך שביטול פסק הדין מתחייב על פי דין, להלן: " ההחלטה הדיונית". 

כאן אבקש להעיר כי גישה זו היא גישה חיובית, שיש לקדמה בברכה, למצער בנסיבות דומות לענייננו בהן זכתה המדינה בהליכי הסדר בפסקי דין לטובתה שניתנו במעמד צד אחד. אכן, הסכמה לקיים דיון לגוף העניין, תחת הדבקות בכלים הקונבנציונאליים לביטולם של פסקי דין שניתנו במעמד צד אחד, עולה בקנה אחד עם חובתה של המדינה לנהוג בהגינות ובתום לב ויש בה אף כדי לייעל את הדיון. אין טעם של ממש בנסיבות הנדונות להותיר על כנה את האפשרות לקיים שני הליכים החופפים, במידה רבה, זה את זה: תחילה הליך לביטולו של פסק הדין ולאחריו, אם אמנם נושא ההליך הראשון פרי - דיון לגופו של עניין בזכותו של המבקש לסעד המבוקש.

6.    לבסוף, ההליך נפתח עם הגשת בקשה לביטול פסק הדין ובקשה לקבלת צו מניעה, שפרטיה וההחלטה בה פורטו לעיל. בבקשה לצו המניעה דן, כאמור, סגן הנשיא, כב' השופט  גינת ואילו הבקשה לביטול פסק הדין, הובאה בפני. בשלבים המוקדמים של התיק, חל בלבול במספרי ההליכים המצויינים בכותרות כתבי הטענות שהוגשו במסגרת הבקשה לצו מניעה ולמעשה, כתבי הטענות בהליך ההוא נושאים מספרים שונים: בש"א 16009/00, בש"א 51/00 ובש"א 52/00. פסק דין זה מתייחס לבקשה לביטול פסק הדין, שעל פי כתב הטענות הראשון בתיק, לא קיבלה במזכירות מספר הליך.

לסיום פרק זה אציין כי תיק הסדר אום אל פחם/531 שבית המשפט הורה להזמינו לא אותר וגם פניה נוספת לבירור בגנזך המדינה טרם מתן פסק הדין, לא הניבה פרי כפי שעולה מתשובתו של מר כהן מארכיון המדינה מיום 29.5.06 שנתקבלה בעקבות החלטת בית המשפט מיום 11.5.06.

7.    טענות המבקשים לביטול פסק הדין נשענו על שני המסלולים המוכרים בדין לביטולם של פסקי דין שניתנו במעמד צד אחד: זה שמחובת הצדק והאחר הקבוע בתקנה 201 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, להלן: "התקנות".

אומר מיד כי אין ביטול מחובת הצדק מתחייב בנסיבות העניין שכן, לא שוכנעתי כי המנוח לא זומן לדיון או שנפל פגם אחר בהליך שהוביל למתן פסק הדין על פי צד אחד. אכן, אין בטענה עובדתית בעלמא כי בעל דין לא זומן לדיון, במיוחד מקום שהיא נטענת בצד טענות עובדתיות מהופכות לה ובכך מלמדת כי הטוען לה אינו יודע את העובדות לאשורן, כדי לסתור ממצא שנקבע בפסק הדין באופן ברור ולפיו המנוח זומן כהלכה אך לא התייצב לדיון. כך קבע במפורש כב' השופט ידיד -הלוי, ז"ל, בגוף פסק הדין. בסוגיה דומה דנתי בפסק הדין שניתן ביום 15.6.02 בתיק בש"א 39/98 - ת.א (חיפה) 100246/95 פורסם בתקדינט, שם קבעתי:

"אכן נכון הוא שקביעה פוזיטיבית כי בית המשפט בדק ומצא כי בעלי דין זומנו כדין היא קביעה שהמבקש לסתור אותה חייב להמציא תשתית ראייתית לביסוסה. חזקה היא ששופט בודק אם הזימון היה כדין ומשקבע שכך הם פני הדברים, יש צורך בראיה אמינה לסתור קביעה זו."

סבורני שדברים שנאמרו שם יפים גם בענייננו. לא עלה בידי המבקשים לסתור הנחה זו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ