ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב
|
8819-02
04/11/2002
|
בפני השופט:
הראל יחזקאל
|
| - נגד - |
התובע:
1. פינק תלמה
2. פינק גיא
|
הנתבע:
אשת טורס אירגון שירותי תיירות
|
| פסק-דין |
התובעים רכשו אצל הנתבעת, שהינה סוכנות נסיעות, חבילת נופש אשר כללה טיסה לקפריסין והעברות כולל הסעה למשחק של קבוצת הפועל ת"א נגד מילאן וחזרה.כאשר הגיעו הנוסעים לשדה התעופה בלרנקה, הוצמדו לכל נוסעי הטיסה 4 אוטובוסים, התובעים נסעו באוטובוס מס' 4 .
לפני הירידה מהאוטובוס נמסר להם ע"י עודד, נציג הנתבעת במקום, כי ניתן להשאיר את חפציהם באוטובוס ( כיוון שיש שמירה) .
לכשששבו התובעים בתום המשחק לנקודת האסוף, הוברר כי האוטובוס בו הגיעו נסע מהמקום והם הועלו לאוטובוס אחר. התובעים שאלו לגורל חפציהם ובתגובה נאמר להם כי עליהם לעלות על האוטובוס שכן הם מעכבים את שאר הנוסעים.
בהגיעם לשדה התעופה לרנקה פנו התובעים לנציג הנתבעת שהיה במקום , מסרו לו כי נותרו חפצים באוטובוס ושאלו כיצד יוכלו לקבלם בחזרה. נציג הנתבעת הרגיעם כי החפצים יושבו והתובעת מסרה בידיו פתק עליו רשמה את תכולת החפצים.
בסופו של יום החפצים לא נמצאו והנתבעת טענה כי אומנם נאמר לנוסעים להשאיר את החפצים אך כי הדבר נעשה באחריות התובעים בלבד. בנסיבות אלו נדחתה תביעת התובעים אם כי הוצע להם , לפנים משורת הדין, פיצוי מסויים.
התובעים טענו כי החפצים כללו משקפי שמש יקרים בשווי של כ- 800 ש"ח, מזכרות שנרכשו בקפריסין, בושם וקרטוני סגריות שנרכשו ע"י התובעים בחנות הדיוטי פרי בשדה התעופה בן גוריון.
להוכחת תביעתם צרפו התובעים לכתב תביעתם שני מסמכים מטעם ג'יימס ריצ'רדסון ומהם עולה כי הבושם והסיגריות אכן נרכשו על ידם, כן מצויין מחירו של כל פריט .
כן צרפו התובעים אישור המשביר לצרכן על רכישה בסך של 780 ש"ח שבוצעה ביום 8/6/01- לא ניתן לדעת מהאישור מה נרכש.
מטעם הנתבעת העיד בפני נציג הנתבעת אשר כדבריו:"..שאלו אותי אנשים אם ניתן להשאיר דברים באוטובוס, בדקתי עם הנהגים המקומיים אם האוטובוסים נעולים, ואמרתי לאנשים שאני ממליץ להם להשאיר את החפצים. אני השארתי גם את התיק שלי. מההמלצה ניתן היה להבין שכל אחד יעשה מה שהוא מבין. כל אחד יודע אם הוא מחזיק חפצים יקרי ערך. מדובר באנשים בוגרים..."
מדברי הנציג עולה כי התובעים סמכו על המלצת הנציג ועל כן הנתבעת חבה כלפי התובעים בגין המצג שהציגה בפניהם. יחד עם זאת יש להבחין בין במשקפים לשאר החפצים שנטען כי הושארו. המשקפיים הינם חפץ יקר ערך ולקיחתם למשחק לא היה בה כדי להכביד על התובעת והיה עליה בנסיבות הענין, חרף דברי המדריך, לנוטלם עמה ומשלא עשתה כן חלה עליה האחריות לאובדנם.
למען הסר ספק הריני להבהיר כי לא הוכח בפני כי הושארו משקפי שמש ומה עלותם.
באשר לשאר החפצים, בדיעבד מסתבר כי מהאישורים שהוצגו ע"י התובעים לא ניתן להבחין בכיתוב בטור הימני. בטור זה במקביל לכל פריט ופריט שנרכש ע"י התובעים מצוינות האותיות "y" או "N" שמשמעותן "כן" ו"לא", דהיינו yes - משמעה כי הפריט הושאר בארץ ו"NO" משמעה כי הפריט לא הושאר בארץ.
בניגוד להצהרות התובעים מתברר כי " מתוך החפצים אשר סומנו ע"י התובעת נלקחה עמה חבילת השוקולד בלבד" .עלות השוקולד הינה 6.90 $ בלבד. כל שאר הפריטים לא עזבו את הארץ.
כן נטען ע"י התובעת כי את המזכרות רכשה בלרנקה וכי מטבע הדברים אין ברשותה קבלות להוכחת טענתה.
לאחר ששקלתי את הראיות שהוגשו בפני ואת טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי התובעים הוכיחו כי הוציאו מהארץ את השוקולד בלבד וכי לא לקחו עמם את הסיגריות והבושם שטענו כי נטלו עמם.
מאחר והתובעים לא העלו את האפשרות כי נטלו עמם סוג אחר של סיגריות אשר לא הושאר בארץ- איני מוצא לנכון להתייחס לטענה זו . מכל מקום טענה זאת, בכל מקרה, לא היתה עומדת להם בכל הנוגע לבושם.
בנסיבות אלו ונוכח הספיקות הרבים העולים מגרסת התובעים איני מוצא לנכון לחייב את הנתבעת לשאת בעלות השוקולד שכן לא עלה בידיהם לשכנעני כי השוקולד אכן הושאר באוטובוס.
למען הסר ספק הריני להבהיר כי איני מפקפק כי הושארו חפצים באוטובוס וכי חפצים אלו נעלמו אך בנסיבות הענין לא עלה בידי התובעים לשכנעני מה הושאר.
אשר על כן אין מנוס מדחיית התביעה וכך אני עושה.