1. 1. בפני תביעה כספית, שהגיש חריטונוב אנטולי (להלן: "התובע") נגד קומפיוטסט בע"מ, חברה המפעילה מכון לבדיקת רכב (להלן: "קומפיוטסט").
לטענת התובע, עובר לרכישת רכב מסוג רובר 200 מס' 08- 648 -76, פנה למכון קומפיוטסט על מנת שיבדקו את הרכב שהתעתד לרכוש. בעקבות הבדיקה והדו"ח שקיבל מקומפיוטסט, רכש את הרכב. יומיים לאחר מכן, בזמן נסיעה בנתיבי איילון במהירות 80 קמ"ש, לאחר שהרכב עבר רק 100 ק"מ, התפוצץ המנוע.
התובע תובע מקומפיוטסט את הנזקים שנגרמו לו.
2. 2. לאחר קריאת כתבי הטענות וכן והנספחים להם, שמיעת עדות התובע ובתו והתרשמות מהן, ובחינתו של הדו"ח, שקיבל התובע מקומפיוטסט -
"דו"ח ממוחשב לסריקת רכב"
-
ת/1, החלטתי, לקבל את התביעה ולחייב את קומפיוטסט בפיצוי התובע, וזאת על בסיס העילות הבאות:
א. א.
התרשלות של בוחן הרכב מטעם קומפיוטסט בעת ביצוע הבדיקה, התרשלות שגרמה לנזק למנוע.
התובע ובתו העידו, שהבוחן מטעם קומפיוטסט בדק הרכב תוך שהוא מפעיל את המנוע בלחיצה מוגזמת על הגז במשך זמן ממושך 10-15 דקות, כאשר במהלך פעולה זו רעד הרכב. האמנתי לעדות זו של התובע ובתו. יצויין, כי עדותם של התובע ובתו נתמכה במכתבים, ששלחו שני אנשים נוספים, שנכחו במהלך הבדיקה: מכתבו של מוכר הרכב, שצורף לכתב התביעה והמכתב ת/2, שכתב ידיד של בתו של התובע.
גרסה זו, שקיבלתי כאמינה, הובאה בפני המומחה, שמאי הרכב עידן ויקטור. על סמך גרסה זו הכין השמאי חוות דעת ב- 25.11.04 ותוספת לחוות הדעת, המהווה תיקון לחוות הדעת המקורית. בתוספת לחוות הדעת שכתב, אשר נושאת תאריך 5.1.05, קבע המומחה כי:
"יש אפשרות סבירה ביותר שהלחיצה המוגזמת על הגאז לפרק זמן ארוך, היא שגרמה לנזק במנוע".
אני מאמצת קביעה זו של המומחה בתוספת לחוות הדעת.
ב. ב.
התרשלות מטעם קומפיוטסט, בכך שלא יידעה את התובע באשר למצבו הגרוע של הרכב, ולא הסבירה לו אילו תיקונים חייב הוא לבצע באופן מיידי ברכב.
קומפיוטסט נסתה להתגונן בטענה, שבדו"ח שמסרה, התרתה באשר לפגמים במנוע (במערכת התיזמון ובמערכת הקירור), וכי ב
"דו"ח סריקת מאפייני מנוע", שהינו חלק מהדו"ח הכללי החוברת ת/1, סיכמה את מצב המנוע כ
"לא תקין" (צבע אדום), וכי היה על התובע לבצע תיקונים ברכב בטרם החל בשימוש בו. נטען על ידה, כי היה על התובע להחליף רצועת זימון בטרם החל בשימוש ברכב, וכי בשל אי החלפת הרצועה נגרם הפיצוץ.
הנני בדעה, שטעון זה אינו מועיל לקומפיוטסט. האמנתי לתובע שהעיד, כי שאל את הבוחן אם סביר לקנות את הרכב במצבו, והנ"ל השיב לו, כי
"זה סביר פחות או יותר"; האמנתי לתובע, שהעיד, שעובר לרכישת הרכב לא נאמר לו על ידי מי מקומפיוטסט, כי עליו להחליף מיד רצועת זימון; אין מחלוקת, כי לאחר הבדיקה נמסרה לתובע החוברת ת/1; בתוך חוברת זו מצוי
"דו"ח מאפייני מנוע" בו נרשם לעניין זה רק:
"רעש שסתומים, החלף רצועת זימון
לפי הוראות היצרן" (ההדגשה שלי - ו.ס.);לא נרשם בדו"ח, כי יש צורך בהחלפה מיידית של הרצועה; התובע עמד בדרישות הוראות היצרן, שכן הוכח, שבהתאם להוראות היצרן, יש להחליף רצועה כל 100,000 ק"מ או כל 4 שנים; הוכח, באמצעות תעוד מהמוסך, שהרצועה הוחלפה שלוש שנים קודם לכן, ומאז החלפת הרצועה נסע הרכב 25,500 ק"מ בלבד; העובדה, שלמרות שהתובע עמד בדרישות, שהועמדו על ידי קומפיוטסט בדו"ח, חל הפיצוץ, מצביעה על התרשלות מטעם קומפיוטסט בקביעת ממצאים באשר למצב הרכב ו/או במתן ההנחיות לתובע.
ג. ג. בעמוד הרביעי לת/1 מצוייה
"תעודת אחריות לבדיקת רכב כללית", קומפיוטסט אישרה אחריותה לגבי הרכב לתקופה של ששה חודשים מיום בדיקת הרכב או לתקופה, שבה יסע הרכב 6,000 ק"מ מיום בדיקתו, לפי המוקדם שבמועדים.
במקרה דנן, הפיצוץ ארע כעבור יומיים, כאשר הרכב נסע כ- 100 ק"מ בלבד, כך שברור, שמדובר בפיצוץ שקרה בתקופת האחריות. על אף שקומפיוטסט ניסתה להתחמק מאחריות, תוך נסיון לטעון, שקבעה בדו"ח, שמצב הרכב לא תקין, אין היא פטורה במקרה דנן.
בתעודת האחריות נקבע, כי:
"ציון אחוזי הישרדות של 30% או פחות למערכת כל שהיא מבטל את אחריותנו למערכת הנ"ל".
במקרה דנן, בהתאם לדו"ח ת/1,
"אחוזי ההישרדות" הנמוכים ביותר היו ב
"דו"ח סריקת מאפייני מנוע". נקבע בדו"ח זה, כי אחוזי ההישרדות הם 46%, כלומר הרכב היה עדיין במצב בו העניקה קומפיוטסט אחריות לתקופה שפורטה בתעודה.
3. 3. לסיכום, אני קובעת, כי הנתבעת אחראית לנזקים, שנגרמו לרכבו של התובע, בין אם בשל רשלנות ובין אם במסגרת ההתחייבות החוזית, על פי תעודת האחריות, המצוייה בת/1.