פסק-דין בתיק תע"א 9381-07

1.         התובע, עובד זר, עותר לחיוב הנתבעות בתשלום הפרשי שכר בגין שעות נוספות ושעות קיץ, פיצויי פיטורים, תוספת כלכלה, תמריץ אי היעדרות, דמי חגים, פדיון חופשה, דמי הבראה, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן הפנסיה ו/או קרן חסכון לעובדים זרים ופיצוי הלנה.

            עוד נטען ע"י התובע כי הנתבעות לא עמדו בכל הדרישות הנ"ל בנוגע להעסקת עובדים זרים, לרבות מגורי התובע כמתחייב מחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין ותנאים הוגנים תשנ"א-1991 (להלן: " חוק עובדים זרים")  והתקנות על פיו.

            כמו כן עותר התובע להשבת ניכויים שלא כדין משכרו בגין שכר דירה, כלכלה, הוצאות שהיה, ויזה וכרטיסי טיסה.

2.         בכתב ההגנה נטען כי לתובע שולמו כל התשלומים המגיעים לו לרבות תשלום עבור שעות נוספות כמפורט בתלושי השכר; תביעת התובע להפרשי שכר בגין שעות קיץ דינה להידחות מאחר וחישוב שבוע עבודה עפ"י שעות קיץ בוטל בתוספת להסכם הקיבוצי מיום 1.8.04; לתובע נוכו רק ניכויים כקבוע בחוק, לרוב אף לא נוכו כלל; פיצויי הפיטורין קוזזו כנגד הסכומים שחב התובע לנתבעות העולים על הסכום המגיע לתובע בגין רכיב זה; התובע יצא פעמיים לחופשת מולדת והנתבעות נשאו בעלויות כרטיסי הטיסה ומשכך יש לקזזן מהסכום הנתבע; התובע לא עבד בימי החג היהודיים ובימי החג שלו; התביעות לדמי הבראה ולפדיון חופשה התיישנו; התובע אינו זכאי לתמריץ אי היעדרות ולתשלום דמי כלכלה; על פי ההסכם הקיבוצי לא מוטלת על הנתבעות החובה להפריש לקרן פנסיה; הנתבעות נשאו עבור התובע בהוצאות המגורים והמחיה ויש לקזז תשלומים אלו מכל סכום שייפסק לזכותו; הנתבעות טוענות לקיזוז הוצאות שכר דירה ונלוות בהן נשאו במהלך תקופת העסקתו של התובע וכן החזר עלות כרטיסי טיסה.

3.         הצדדים הגישו עדויות ראשיות בתצהיר.

            מטעם הנתבעות הוגש תצהירו של מר מרדכי לוזון מנהל בנתבעת 2 (להלן: " מר לוזון").

דיון והכרעה

4.         הנתבעות 1 ו- 2 הינן חברות ישראליות העוסקות בבנין (להלן: " מבני עופרים" ו- " צמח המרמן").

            הנתבעת 2 חברה בהתאחדות הקבלנים והבונים בישראל.

            הנתבעות 1 ו- 2 קיבלו היתר ממשרד התמ"ת להעסקת עובדים זרים בבניין, לרבות את התובע.

            הנתבעת 3 היא חברת כח אדם הנמצאת בבעלותה של הנתבעת 4, שסיפקה שירותי קרקע לנתבעות 1 ו- 2 במהלך התקופה הרלבנטית.

אין חולק לקיומם של יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין הנתבעות.

5.         התובע עובד זר, נושא אזרחות מולדאבית, הועסק בענף הבניין אצל הנתבעות 1 ו- 2 באתריהן השונים, החל מחודש 8/01, מועד הגעתו ארצה ועד לחודש 5/05, עת הוחל נוהל תאגידים בו הוסדרו תנאי העסקתם של העובדים הזרים בתאגידים מורשים.

6.         לתובע הונפקו ע"י משרד הפנים אשרות שהייה ורישיון עבודה מסוג ב' - 1, תחילה ע"ש מבני עופרים ולאחר מכן ע"ש צמח המרמן, כמעסיקותיו (נספח א' לכתב התביעה).

בהתאם לאשרות העבודה הועסק התובע באתרי הבניה השונים של החברות.

7.         על היחסים בין הצדדים חלות הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי בענף הבניין והעבודות הציבוריות (להלן: "ההסכם הקיבוצי") ו/או צווי ההרחבה מכוחו והתוספות שהותקנו בעניינו, לרבות תוספת תש"ס (2000) אשר הותקנה ביום 21.12.99 (להלן: " תוספת תש"ס").

8.         טרם הגעתו ארצה, חתם התובע במולדובה על הסכם עבודה עם הנתבעות ופעם נוספת חתם לאחר הגעתו ארצה (להלן: " הסכם העבודה").  לתצהיר מר לוזון צורף הסכם עבודה נושא תאריך 1.1.03 הזהה לטענת לוזון להסכם המקורי עליו חתם התובע בהגיעו ארצה. מאחר וחלק מהחוזים המקוריים אבד חתמו העובדים מחדש על החוזה (נספח א' לתצהיר לוזון).

9.         לאחר סיום העסקתו ע"י הנתבעות ובעקבות החלת נוהל התאגידים, המשיך התובע להיות מועסק באתרי הנתבעת 2 באמצעות תאגיד מורשה, חברת מלגם שירותי כח אדם בע"מ, ועבד עד לחודש 2/07, מועד חזרתו למולדובה.

10.        הנתבעות אינן חולקות בדבר קיומם של יחסי עובד ומעביד עם התובע ואין בית הדין נדרש להכריע בשאלת זהות המעסיק, טענה שכלל לא היתה במחלוקת, וחרף זאת הועלתה באריכות, ושלא לצורך, בסיכומי ב"כ התובע.