תע"א
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
9176-08
26/12/2011
|
בפני השופט:
נטע רות
|
| - נגד - |
התובע:
1. דוד אסולין
2. משה סלהוב
עו"ד מורוז
|
הנתבע:
עירית רמלה
עו"ד לפידור
|
| פסק-דין |
רקע כללי
1. השאלה המרכזית שהובאה לפתחנו הינה - מהו המועד בו נכנסו פטוריהם של התובעים לתוקף ומהן הזכויות המגיעות להם, אם בכלל, כפועל יוצא מן ההכרעה בשאלה זו.
שאלה נוספת שהובאה לפתחנו נוגעת לנתבע 1 בלבד אשר פוטר לטענתו בהעדר שימוע ולהשלכות שיש לייחס להליך הפגום הנטען של פיטוריו.
התשתית העובדתית הצריכה להכרעה
2. התובע 1 (להלן:
"מר אסולין") הועסק בנתבעת החל מיום 7.11.89. התובע 2 (להלן:
"מר סלהוב") הועסק בנתבעת החל מחודש 7/82, וזאת, עד לפיטוריהם אשר היו כאמור, במועד השנוי במחלוקת:
בעוד התובעים טוענים כי פיטוריהם נכנסו לתוקפם ביום 4.12.06 הרי שהנתבעת טוענת כי פיטורי התובעים נכנסו לתוקפם כבר ביום 6.4.05.
3. ביום 2.2.05 נשלח לתובעים מכתב פיטורים בנוסח זהה, המודיע להם על כניסת פיטוריהם לתוקף מיום 6.4.05. זאת, לאחר שהם זומנו לשימוע בפני ועדת פיטורים ובחרו שלא להתייצב בפניה ולאחר שועדת הפיטורים דנה ושקלה את עניינם והחליטה על פיטוריהם.
פיטורים אלה נעשו לשיטתה של הנתבעת במסגרת הליכי צמצום כחלק מתוכנית ההבראה אותה נדרשה ליישם כפי שיפורט שבהמשך.
4. בסמוך לאחר מכן, הגישו ארגון העובדים (הסתדרות העובדים הכללית החדשה; להלן:
"ההסתדרות") וועד העובדים בנתבעת (להלן:
"הוועד") בקשת צד בסכסוך קיבוצי המשיגה על פיטורי עובדים בנתבעת ובכלל אלה - גם פיטוריהם של התובעים
(ראה - סק(תא) 183/05 184/05
הסתדרות המעוף ואח' נ' עירית רמלה
; להלן:
"בקשת הצד" ).
במסגרת בקשת הצד עתרו ההסתדרות והוועד, בין היתר, לקבלת סעד זמני וקבוע למניעת פיטורים חד צדדיים של עובדים בניגוד לחוקת העבודה ולמניעת המשך הליכי הפיטורים של עובדים נוספים.
5. ביום 13.4.05 ניתן פסק-דין בבקשת הצד הנ"ל על-ידי מותב בראשות כב' השופטת פוגל (להלן:
"פסק-הדין") במסגרתו קבע בית-הדין מספר קביעות הרלבנטיות לענייננו כדלקמן:
א. על הצדדים לסכסוך (קרי - הנתבעת מחד, וההסתדרות והוועד מאידך) חלות הוראות חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות וכן הוראות הסכמים שונים העוסקים בתוכנית הבראה לרשויות המקומיות, ובכלל אלה - סיכום דברים מיום 22.9.04 בין מדינת ישראל, מרכז השלטון המקומי והסתדרות העובדים הכללית החדשה. סיכום העוסק בהבנות אליהן הגיעו הצדדים בכל הנוגע לחתימה על הסכם קיבוצי כללי לעניין תוכנית הבראה ברשויות המקומיות.
ב. בהמשך לסיכום הדברים הנ"ל, נחתם בין נציגי ההסתדרות לבין נציגי השלטון המקומי "הסכם עקרונות" להבראת הרשויות המקומיות מיום 11.11.04 (להלן: "
הסכם העקרונות") שהתווה את הדרך להבראת הרשויות המקומיות על בסיס תוכניות הבראה שהוגשו על ידן ואושרו על-ידי משרד הפנים.
במסגרת הסכם העקרונות נכתב, בין היתר, כי עד ליום 9.12.04 יחתמו תוכניות הבראה בכל הרשויות המקומיות שתוכניותיהן אושרו על-ידי משרד הפנים, כאשר התוכנית ברמת הרשות המקומית תכלול צמצום של מספר המועסקים.
בנוסף נקבעו בהסכם העקרונות גם השלבים להפחתת התקנים ולפרישת העובדים ברשויות המקומיות החל מגיבוש רשימת המפוטרים, דרך הצעת הסדר לפרישה מרצון, המשך בהקמת ועדה פריטטית להכרעה בחילוקי דעות באשר לזהות המפוטרים וכלה במינוי בורר שיכריע בחילוקי דעות.
ג. הנתבעת חתמה ביום 23.6.04 על הסדר הבראה במטרה להביא לאיזון בתקציבה השוטף לשנת 2006 אשר אושר על-ידי משרד הפנים. על-פי הסדר זה, הנתבעת נטלה על עצמה לעמוד ביעדי השכר של תוכנית ההבראה, בין היתר, באמצעות קיצוץ במשרות ופיטורי עובדים. בכפוף לעמידתה ביעדים אלה התחייב משרד הפנים להעניק לה מענקים והלוואות.
בעקבות חתימת הסכם העקרונות ולאחר אישורו של הסדר ההבראה כאמור, נוהל מו"מ בין ההסתדרות לבין הנתבעת לצמצום משרות על-פי ובהתאם להסכם העקרונות, אך המו"מ לא צלח. בשלב מסוים כונסה ועדה פריטטית שלא הגיעה להסכמה בדבר זהות המפוטרים, אך לא מונה בורר להכרעה בסכסוך.
ד. עוד נקבע בפסק הדין - כי פעולתו של המנגנון ליישוב חילוקי דעות בעניין פיטורי עובדים פסקה בעיצומה טרם למינוי הבורר, כאשר ההסתדרות לא נתנה הסבר מניח את הדעת להפסקת ההליך ומשכך נותר הסברה של הנתבעת בלבד, לפיו - לאחר שכבר כונסה הוועדה הפריטטית אך לא הגיעה לכדי החלטה סירבה ההסתדרות להפנות את הסכסוך לבורר מוסכם. סירוב שהוביל ליצירת מבוי סתום.
ה. בנסיבות אלה החלה הנתבעת בהליך של פיטורי עובדים ללא הסכמת נציגי העובדים בעטיו הוגשה בקשת הצד על-ידי הוועד וההסתדרות.