פסק-דין בתיק תע"א 7861-09

1.         השאלה העומדת לדיון בתיק זה היא האם התובע זכאי להפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות.

2.         רקע עובדתי

א.         הנתבעת היא חברה העוסקת בפיתוח מוצרים והנדסת מערכות בתחום התקשורת.

ב.         הנתבעת העסיקה את התובע כמהנדס פיתוח.

ג.          התובע התקבל לעבודה בחברת מ.ט.י. מחשבים ושירותי תוכנה (1982) בע"מ ביום 1.3.00.

            תנאי עבודתו עוגנו בחוזה עבודה מיום 19.1.00 (נספח א' לתצהיר הנתבעת).

ד.         בחודש נובמבר 2004 התובע עבר לעבוד בחברת מ.ט.י. רכיבים בע"מ. שמה של חברה זו שונה לאם. טי.איי סקיוריטי בע"מ ביום 11.1.05- הנתבעת שלפנינו.

ה.         ותקו וזכויותיו של התובע נותרו ללא שינוי בעקבות המעבר בין החברות.

ו.          ביום 15.6.08 קיבל התובע הודעת פיטורים, שנכנסו לתוקף ביום 30.6.08.

ז.          סך תקופת עבודתו של התובע היא מיום 1.3.2000 ועד יום 30.6.2008.

ח.         הנתבעת שילמה לתובע תמורת הודעה מוקדמת על פי המפורט בחוזה העבודה וכן הותירה בידיו את רכב החברה עד ליום 15.8.08 - תום תקופת ההודעה המוקדמת לה היה זכאי.

ט.         לאחר סיום עבודתו שולמו לידיו מלוא פיצויי הפיטורים המגיעים לו, על דרך של שחרור כספי הפיצויים שהופקדו בקופות גמל שונות ותשלום של סכום נוסף שהגיע לו בגין רכיב זה. עובדה זו מצויינת ברקע העובדתי מאחר שהתובע תבע גם פיצויי פיטורים, אך זנח תביעתו בפתח ישיבת ההוכחות.

3.         בישיבת ההוכחות העידו התובע והגב' איילת ונה, חשבת שכר בנתבעת (להלן - הגב' ונה).

4.         בפתח הדברים נציין כי מצאנו שהתובע זכאי לגמול עבודה בשעות נוספות, אף אם לא בשיעור שנתבע על ידו. להלן נפרט נימוקינו.

5.         ראשית יש להסיר מן הדרך את טענת הנתבעת לפיה חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א - 1951 (להלן - החוק) אינו חל על התובע.

            בעניין זה הנתבעת טענה כי החוק לא חל על התובע הן מאחר שהועסק בתחום היי -טק והן מאחר שנחשף למידע בעל סיווג בטחוני גבוה.

6.         איננו מקבלים טיעון זה. ראשית, מאחר שבחלק מתקופת העבודה שולם לתובע גמול פרטני בגין שעות נוספות שביצע בפועל ואף תשלום בגין "שעות נוספות גלובליות". כלומר, הנתבעת עצמה לא נהגה בתובע כעובד אשר החוק אינו חל עליו.

            שנית, כבר נקבע כי "המדיניות המנחה בפסיקה פרשה את הסעיפים החריגים לחוק שעות עבודה ומנוחה בצמצום, כך שפחות עובדים יוצאו מתחולתו של החוק ויותר עובדים ייהנו מההגנות שהחוק מעניק." (ע"ע (ארצי) 300271/98 טפקו-יצור מערכות בקרת אנרגיה ומתקנים לשמירת איכות הסביבה בע"מ - טל, פד"ע לה 703 (2000)). בית הדין הארצי שב וחזר על הלכה זו בע"ע (ארצי) 188/06 בוג'ו - קל בניין בע"מ, [פורסם בנבו] (28.11.10). עוד נפסק בנושא כי  -

"... הפסיקה הדגישה כי מדובר ביכולתו ובאפשרותו של המעסיק לפקח,  ולא אם היה פיקוח בפועל. החריג שבסעיף 30(א)(6) לחוק נועד לחול במקרים בהם תנאי עבודתו של העובד 'אינם מאפשרים כל פיקוח'. יתרה מזו, עבודה מחוץ למפעל או למשרד אינה מונעת לכשעצמה פיקוח על שעות העבודה של העובד (דב"ע לג/4 - 3 אברהם רון - המועצה המקומית מצפה רמון, פד"ע ד' ע' 386)."