1. עניינה של התובענה בשאלת זכאות התובעת לתשלום מענק הסתגלות מכח הסכם הפרישה שנחתם בין הצדדים עם הפסקת העסקתה של התובעת בנתבעת.
2. בכתב ההגנה נטען כי התובעת הפרה התחייבויותיה לאי תחרות בנתבעת ולשמירה על סודיות המידע המסחרי שלה, כפי שנקבע בהסכם הפרישה, ושכך אין היא זכאית לקבלת מענק ההסתגלות, אשר תשלומו הותנה בקיום ההתחייבויות כאמור.
3. בד בבד עם כתב ההגנה הגישה הנתבעת כתב תביעה שכנגד לתשלום סכומים שונים המגיעים לה, לטענתה, עקב הפרת התובעת את התחייבותה לשמירת סודיות ואי תחרות בנתבעת ושימוש שלא כדין בסודות מסחריים, וכן למתן צו מניעה אשר ימנע מן התובעת להמשיך ולעשות שימוש שלא כדין בסודותיה המסחריים של הנתבעת, וצו עשה להשבת כל רכוש השייך לנתבעת והמצוי ברשות התובעת.
4. בכתב ההגנה לכתב התביעה שכנגד נטען כי התובעת מילאה אחר כל התחייבויותיה על פי הסכם הפרישה, ומעולם לא התחרתה בעסקי הנתבעת; חברת דיפוכם בע"מ, בה הועסקה התובעת מספר חודשים לאחר הפסקת עבודתה הנתבעת, אינה חברה מתחרה בנתבעת ואף משתפת פעולה עם הנתבעת בתחומים מסוימים, ומכל מקום עם תחילת העסקתה בחברת דיפוכם הבהירה התובעת כי היא מנועה מלהתחרות בעסקי הנתבעת; ברשות התובעת לא מצויים מסמכים כלשהם או רכוש אחר השייך לנתבעת; התובעת אינה מחזיקה ברשותה סודות מסחריים של הנתבעת ולא עשתה כל שימוש שלא כדין במידע סודי מסחרי של הנתבעת; כל מטרתה של התביעה שכנגד היא לשמש משקל נגד אל מול התביעה הראשית.
5. הצדדים הגישו עדויות ראשיות בתצהיר.
מטעם הנתבעת הוגשו תצהירים של גב' ליליאן חלימי, מנהלת עסקית ואחראית על פיתוח עסקים בנתבעת (להלן: "
גב' חלימי"), ושל גב' אורלי קויומג'דסקי, מנהלת כספים בנתבעת (להלן: "
גב' קויומג'דסקי").
רקע עובדתי
6. הנתבעת היא חברה בע"מ אשר תחום עיסוקה ביבוא, שיווק והפצה של חומרי גלם כימיים. הנתבעת הוקמה בשנת 2005 במטרה להחליף את חברת "רודיה ישראל בע"מ" (להלן: "
רודיה ישראל"), ולמעשה המשיכה את פעילותה של רודיה ישראל, אשר עובדיה הועברו להיות מועסקים בנתבעת. חברת רודיה ישראל היא חברת בת של חברת רודיה העולמית, המשמשת כ"ספק" של הנתבעת.
התובעת, כימאית במקצועה, הועסקה כמנהלת עסקית ברודיה ישראל החל משנת 1997 ועד למועד הקמת הנתבעת.
עם הקמת הנתבעת, החל מיום 1/8/05, הועסקה התובעת על ידי הנתבעת, באותו התפקיד בו שימשה ברודיה ישראל, וכהמשך ישיר לעבודתה שם, בהתאם לחוזה עבודה אישי שנחתם בין הצדדים ביום 3/8/05 (נספח ב' לתצהיר התובעת - להלן: "
הסכם העבודה").
בראשית שנת 2006 מונתה התובעת כסמנכ"לית בנתבעת, ושכרה החודשי הועלה לסך של 25,000 ש"ח ברוטו.
7. בחודש 9/06, ועל רקע המחלוקות שנתגלעו בין הצדדים במהלך שנת 2006, הודיע מנכ"ל הנתבעת לתובעת על החלטתו לסיים את העסקתה בנתבעת.
עבודתה של התובעת בפועל הסתיימה ביום 15/10/06, בהתאם להודעה פיטורים שנמסרה לה באותו היום, לפיה נדרשה התובעת, בין היתר, לעזוב את הנתבעת באופן מיידי (נספח ד' לתצהיר התובעת).
ביום 14/11/06 נמסר לתובעת מכתב נוסף מטעם הנתבעת, לפיו עבודתה בנתבעת הופסקה ביום 14/11/06 (נספח ה' לתצהיר התובעת). עד למועד זה שולם לתובעת שכר עבודה על ידי הנתבעת (עמ' 5 לפרוטוקול).
8. ביום 17/12/06 חתמו הצדדים על מסמך המסכם את תנאי הפסקת עבודתה של התובעת בנתבעת (נספח ג' לתצהיר גב' חלימי), בו נקבע בין היתר, כי בכפוף לקיום התחייבויותיה על פי המסמך, ביום 1/6/07 ישולם לתובעת מענק הסתגלות בשיעור של 100,000 ש"ח (להלן: "
הסכם הפרישה").
9. ביום 4/3/07 החלה התובעת לעבוד בחברת כמנהלת פיתוח שיווקי בחברת "דיפוכם בע"מ (להלן: "
דיפוכם").
9. לתובעת לא שולם מענק הסתגלות על פי הסכם הפרישה.
דיון והכרעה