פסק-דין בתיק תע"א 4213-10

1.         התובע מר רועי כהנא (להלן: "התובע"), הגיש תביעתו כנגד הנתבעת וטען כי פוטר שלא כדין מהנתבעת.

            התובע בתביעתו טען כי על הנתבעת לשלם לו פיצויי פיטורים, פיצוי על פיטורים שלא כדין, פיצוי על אי עריכת שימוע, פיצוי על עגמת נפש ופיצוי על פיטורים כחושף  שחיתויות. כמו כן טען התובע כי הינו זכאי לתשלום הפרש נסיעות, שעות נוספות ופנסיה. התובע אף טען בתביעתו לפיצוי על הפרת חוק הגנת השכר ,חוק שכר מינימום וחוק הודעה לעובד.

            כך התובע בתביעתו תבע את הנתבעת בסכום כולל של למעלה ממיליון ש"ח.

2.         מנגד הנתבעת טענה כי שילמה לתובע את מלוא שכרו בכל תקופת העסקתו, כי לא פיטרה את התובע כלל ועל כן אין לפסוק כנגדה כל פיצוי על פיטורים שלא כדין, או כל פיצוי אחר כנטען ע"י התובע.

            הנתבעת טענה כי תביעת התובע, אין לה כל בסיס ודינה להידחות. הנתבעת  נהגה עם התובע על פי הדין ואין כל אמת בטענותיו לחשיפת שחיתויות או התנכלות של מי ממנהלי הנתבעת.

            בדיון המוקדם, בהגינותה, הודתה הנתבעת כי ככלל נוהגת הנתבעת לשלם לעובדיה בכל מקרה של סיום של יחסי עבודה וגם בהתפטרות את פיצויי הפיטורים.

3.         ואלה הן העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת, כפי שהן עלו מתצהירי ועדויות הצדדים בתיק:

א.        הנתבעת, חברה בע"מ, הוקמה ע"י מספר גופים, הקיבוץ הדתי, מפעלי התק"מ והחברה הכלכלית של הקיבוץ הארצי ב- 1993 , במטרה לטפל באוכלוסיות של יחידים בעלי יכולת ירודה, המוגדרים כ"חוסים" .לשם כך הקימה בתים והוסטלים בהם משוכנים המטופלים, הנשלחים אל בתי הנתבעת ע"י משרד הרווחה.

ב.         להפעלת הבתים וההוסטלים, מעסיקה הנתבעת בעלי מקצוע ומומחים לטיפול ושיקום המטופלים ובכלל זה מעסיקה פסיכולוגיים, יועצים, עובדים סוציאליים, אימהות בית ומדריכים.

ג.         כאמור, הנתבעת משכנת את המטופלים בדירות מתאימות והמטופלים מנהלים משק בית משותף בבית או הוסטל בניהול של עובד סוציאלי, אם בית ומדריכים מלווים.

ד.         התובע היה מדריך בבית של הנתבעת וכן אף בהוסטל. תפקידו של המדריך, לעניין זה התובע, היה לוודא את שגרת יומם של המטופלים בשעות היציאה לעבודה, בעת החזרה מהעבודה, בשעות הפנאי ותורנויות הבית. בנוסף לתובע עבדה בבית אם בית, אשר דאגה למטופלים בכל הקשור למזון, רכישות ואחזקת הבית בשעות 14.00 עד 19.00.

ה.        שעות העבודה של התובע בבית או בהוסטל היה מהשעה 17:00 ועד השעה 08:00 למחרת בבוקר ,מועד יציאת המטופלים לעבודה.

            התובע היה מקבל את הדיירים בעת חזרתם מהעבודה, דואג לשגרת יומם ומוודא קבלת תרופותיהם, עד שנת השינה.

            התובע נותר לישון ובבוקר היה מוודא כי המטופלים קמו, אכלו ויצאו לשגרת יומם.

            אין חולק כי התובע שהה בתפקידו כמדריך את השעות הנקובות לעיל כאשר השגרה הייתה שעות עבודה מ- 17:00 ועד 23:00 לכל היותר ומ- 05:45 או 06:00 ועד 08:00 לכל היותר.

            בשעות הלילה ישן התובע למעט מקרים חריגים.

            מיומנים שהוגשו לתיק לא נצפו מקרים חריגים של עבודה בלילה ואוזכרו בעדותו שניים או שלושה מקרים בלבד לכל תקופת העסקתו.

ז.         התובע שיבץ עצמו למשמרות יחד עם מדריכים נוספים בבית ובממוצע עבד בין 11-13 משמרות לחודש וכן שבת אחת כל חודש.

            יוער כי המטופלים יצאו למשפחותיהם מדי שבת למעט שבת אחת בה נשארו בבית. בשבת זו  - חלקו את השבת שני המדריכים, האחד 24 שעות בשישי והשני 24 שעות בשבת.