פסק-דין בתיק תע"א 4190-08

רקע כללי

1.    השאלה המרכזית סביבה חג הליך זה נוגעת לסיבת הפיטורים של התובעת -

בעוד התובעת טוענת כי היא פוטרה בשל פעילותה בוועד העובדים ועקב עדות שהעידה בהליך שהתנהל כנגד הממונה הישיר עליה בענין הטרדה מינית, הרי שהנתבעת טוענת כי סיבת הפיטורים נעוצה בהתנהגות לא הולמת של התובעת ובכלל זאת - בהשפלתם של עובדים, ספקים ומנהלים שהועסקו בנתבעת.

התשתית העובדתית הצריכה להכרעה

2.    התובעת ילידת 1953, גרושה ללא ילדים, ומפרנסת של אחיה, שהינו פגוע ראש.

3.    התובעת החלה לעבוד בנתבעת ביום 27.4.03 בתפקיד אם בית במשרדי הנתבעת ברח' יגאל אלון בת"א (להלן: "סניף ת"א"), בסניף זה הייתה התובעת אחראית בין היתר, על הכנת ארוחות בעבור 16 עובדי הנתבעת שהועסקו בסניף.

עבודתה של התובעת הסתיימה עקב פיטוריה ביום 26.9.06 בנסיבות שנויות במחלוקת.

על מערכת יחסי העבודה בנתבעת חל בתקופה הרלוונטית לתביעה הסכם קיבוצי מיוחד שנערך ביום 7.10.03 בין הנתבעת לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: "הסכם 2003").

במהלך התקופה הרלוונטית לתביעה שימשה התובעת כחברת ועד העובדים בנתבעת.

4.    במהלך חודש 11/04 התבקשה התובעת לעבור מסניף ת"א לסניף המרכזי של הנתבעת ברח' ז'בוטינסקי 7 בר"ג (להלן: "סניף ר"ג") בו הועסקו 146 מעובדי הנתבעת. זאת, עקב צמצום מצבת כ"א בסניף ת"א.

המעבר לסניף ר"ג היווה בעבור התובעת הרעה בתנאי עבודתה, שכן בעקבות המעבר היא נזקקה לשלושה קווי אוטובוס על מנת להגיע לעבודתה, במקום שניים כפי שהיה קודם לכן.

כמו כן, נדרשה התובעת לשרת מספר גדול בהרבה של עובדים, דבר שהוביל לעומס בעבודה אשר כתוצאה ממנו נאלצה לוותר על ההפסקות המגיעות לה על-פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951.

5.    בסמוך למועד המעבר, במהלך שנת 2005, הועברה השליטה בנתבעת, ככינוייה אז - "מבטחים קרנות פנסיה בע"מ", ל"מנורה חברה לביטוח בע"מ" ושמה של הנתבעת שונה ל- "מנורה מבטחים פנסיה בע"מ".

עובר להעברת השליטה נערך הסכם קיבוצי מיוחד בין מבטחים קרנות פנסיה בע"מ לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, במסגרתו הוסכם כי עם השלמתה של העברת השליטה עשויים להתבצע בנתבעת שינויים ארגוניים ומבניים ובכלל אלה - צמצום ושינוי במצבת כ"א.

כן הוסכם, כי ההסכם הקיבוצי המיוחד מיום 7.10.03 כפי שעמד בתוקפו באותו מועד, ימשיך לחול גם לאחר העברת השליטה, ובנוסף הוסכם על מתן תנאי פרישה מיוחדים לעובדי הנתבעת שעבודתם תופסק עקב העברת השליטה.

6.    מן הראיות עולה - כי בעקבות הליך העברת השליטה כאמור במהלך השנים 2005-2006 ניהל וועד העובדים בנתבעת מאבק כנגד הניסיון שנעשה לשיטתו ע"י הנתבעת "להעביר" את העובדים שהועסקו תחת ההסכם קיבוצי, להסכמי עבודה אישיים (ראה - סע' 3ד לתצהיר התובעת).

במסגרת מאבק זה אף נכתב ביום 23.2.06 ע"י יו"ר וועד העובדים דאז - עו"ד קרן ניסל. מכתב מחאה בו הודגשה התנגדותו של וועד העובדים למהלך ה"העברה" כאמור (ראה - נספח ב' לתצהיר התובעת).

למאבק זה היה שותף בזמנו גם מזכיר הסתדרות המעו"ף במרחב ר"ג ובני-ברק - מר חיים אברהם (להלן: "נציג ההסתדרות"). זאת, כפי העולה ממכתבו מיום 6.3.06 בו ציין בין היתר, כי במסגרת ניסיונה של ההנהלה לפגוע בהתארגנות "הועברו" בשנת 2005 להסכם אישי שבעה מבין עובדי הנתבעת, ואילו בשנת 2006 "הועברו" להסכם אישי שלושה מעובדיה.

עוד כתב כי במהלך התקופה שמיום 8.8.05 ועד 26.2.06 "הועברו" להסכם אישי קרוב ל- 10% מהעובדים בהסכם קיבוצי. מצב דברים שהיווה לדבריו "הפרה בוטה של ההסכם הקיבוצי הקיים המוביל לביטולו של ההסכם" (ראה - נספח ב' לתצהיר התובעת).