פסק-דין בתיק תע"א 3064-07

1.         בתיק זה נדרשים אנו להכרעה בשאלת הליך פיטורי התובעת, האם כדין נעשה או שמא כטענת התובעת פוטרה בניגוד לכללי הצדק הטבעי ובהעדר שימוע.

כפועל יוצא מהכרעה זו ייבחנו הסעדים הנתבעים.

רקע עובדתי:

2.         התובעת רופאה במקצועה, התמחתה במשך כ- 6 שנים ברפואה פיסיקלית ושיקום במרכז הרפואי תל השומר. התובעת סיימה התמחותה בשנת 2004 .

3.         הנתבעת הינה קופת החולים הגדולה במדינה, המפעילה ברחבי הארץ 14 בתי חולים ומעל ל 1,400 מרפאות בקהילה.

4.         התובעת נקלטה לעבודה בנתבעת ביום 16.1.05, לתקופת ניסיון בהיקף של חצי משרה ושובצה בתפקיד רופאה ביחידה לבקרת אשפוז במחלקה לשיקום בבית חולים תל השומר, (להלן- בית החולים ו/או תל השומר)  במסגרת עבודתה נדרשה התובעת לפעולות בקרה בנוגע לאשפוז במחלקות שיקומיות.

5.         ביום 9.5.05 זומנה התובעת לשימוע.  

6.         ביום 19.5.05 נערך לתובעת שימוע.

7.         ביום 22.5.05  נשלח אל התובעת מכתב פיטורים בעקבותיו פוטרה ביום 24.5.05.

טענות הצדדים בקליפת האגוז:

8.         לטענת התובעת, פיטוריה יסודם בשיקולים זרים מתוך רצון הנתבעת למנוע חשיפת הליכים בלתי תקינים ובזבוז משווע של כספי ציבור. הליך הפיטורים נעשה בדרך שאינה תקינה, תוך הפרת כללי הצדק הטבעי ובהעדר שימוע אמיתי. עוד נטען כי הנתבעת לא הסתפקה בפיטורי התובעת ופעלה להכשלתה במקומות עבודה אחרים כמומחית בתחום השיקום. כתוצאה מכך נאלצה התובעת לעבוד במקום עבודה  אשר אינו תואם את מומחיותיה כרופאה ובצעה תפקיד פקידותי. התובעת העריכה נזקיה בגין אבדן השתכרות צפויה עד לגיל פנסיה בלמעלה מ-  10 מיליון ש"ח. לצורך התביעה, הועמדה התביעה על סך של 2 מיליון ש"ח.  עוד טענה התובעת כי זכאית היא לפיצוי בגין עגמת נפש בסך של 150,000 ש"ח.

9.         מנגד טענה הנתבעת כי בין הצדדים נחתם הסכם פשרה אשר יסודו בתביעה קודמת אשר הגישה התובעת כנגד הנתבעת. הטענות המועלות בשתי התביעות נסמכות על אותה עילה (הסעד המבוקש הינו שונה), על כן קיים מעשה בית דין ויש לדחות את התביעה. עוד נטען כי  התובעת כלל לא טרחה לבקש היתר לפיצול סעדים כנדרש בהתאם להוראות הדין. לגופו של עניין טענה הנתבעת כי תפקיד התובעת היה לבצע ויסות ובקרה, דהיינו לאשר קבלת חולים לאשפוז שיקומי , לבצע מעקב ובקרה אחר אשפוזם והתקדמותם במחלקה על סמך תוכנית מובנית, תוך בדיקת פעילות בית החולים לרבות קיום שיתוף פעולה ויחסי עבודה תקינים. משהתובעת כשלה בתפקידה במהלך תקופת הנסיון, זומנה לשימוע כדין ופוטרה מטעמים ענייניים. על כן, יש לדחות טענותיה בעניין נזק ממוני או אחר אשר נגרם כתוצאה מהליך פיטוריה.  עוד טענה הנתבעת כי טענות התובעת בדבר "חבלה בקריירה" משוללות יסוד. התובעת פוטרה משיקולים עניינים במהלך תקופת הנסיון שנמשכה כארבעה חודשים ובהתאם להוראות חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות החולשת על יחסי העבודה בין הנתבעת לעובדיה.

העדים:

10.        מטעם התובעת העידה התובעת בעצמה, רו"ח  רוני פיינגולד- אשר הגיש חוות דעת מטעם התובעת לביסוס טענותיה בגין אובדן השתכרות (להלן- רו"ח פיינגולד) , גב' ליאורה אדטו- מנהלת סיעוד במוקד ויסות חולים ובקרה בתל השומר (להלן- גב' אדטו) ד"ר ישי שובל- רופא מחוזי בקופ"ח מאוחדת (להלן- ד"ר שובל). 

מטעם הנתבעת העידו ד"ר הרי שוורצמן - מנהל בקרת אשפוז בתל השומר במחוז דן- פ"ת, (להלן- ד"ר שוורצמן) ד"ר חנן אוקלוד- מנהל רפואי מחוז דן פתח תקווה בתקופה הרלבנטית, (להלן- ד"ר אוקלד), ד"ר אירנה מלצר- מנהלת מרכז שירותים רפואיים במחוז ואחראית על יחידת הבקרה.

דיון והכרעה-

יחסי הגומלין בין הנתבעת לבית החולים תל השומר - שיטת המדגם

11.        נקדים ונציין כי הסכמי האקסטרפולציה כעולה מעדויות הנתבעת אשר לא נסתרו הינה שיטה על פיה נלקח מדגם לתקופה מסוימת ובהתאמה נגזר התשלום לתקופה ארוכה יותר, (עמ' 41 לפרוטוקול שורות 1-2; עמ' 54 לפרוטוקול מיום 2.2.11 שורות 13-15).

            לטענת התובעת בסוף שנת 2004 תם הסכם האקסטרפולציה (המדגם) אשר נחתם בין תל השומר לנתבעת והאחרונה סירבה להמשיך ולחדש את ההסכם. לפיכך, בהעדר הסכמה בדבר שיטת החיוב ואופן התשלום לתל השומר ולצורך ניהול המו"מ לחידוש ההסכם נזקקה הנתבעת לנתונים ועיון בערעורים בחיובים השוטפים מול תל השומר. גיוס התובעת שהינה מומחית בשיקום בעלת הכרות עמוקה של התנהלות תל השומר יצרה "מאזן אימה" בזכותו הסתיים המו"מ בהצלחה. תקופה קצרה לאחר מכן, הפכה התובעת לנטל על הנתבעת.