אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק תע"א 3014-03

פסק-דין בתיק תע"א 3014-03

תאריך פרסום : 22/09/2011 | גרסת הדפסה
תע"א
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
3014-03
18/09/2011
בפני השופט:
1. אייל אברהמי סגן הנשיאה
2. נציגת ציבור גב' חדווה אהוד
3. נציגת ציבור גב' טובה לוי


- נגד -
התובע:
יהודה גולדברג
עו"ד יצחק הומינר
הנתבע:
1. בית מדרש היכל הפלאה והלכה למשה
2. מוסדות דרבנו משה
3. הורוויץ חיים אברהם הלוי האדמו"ר מבוסטון
4. הורוויץ רוחמה אברהם

עו"ד אהרון ברוכין
פסק-דין

1.         התובע נשכר כדי לנהל גני ילדים (חיידר) ברמת בית שמש, על פי חזונה של אשת האדמור מבוסטון, הרבנית הורוויץ רוחמה אברהם (נתבעת מס' 4 להלן: הרבנית). האדמו"ר מבוסטון נתבע מס' 3 (להלן האדמו"ר) גר  בחלק נכבד מזמנו בארה"ב שם יש לו חסידות גדולה, שהוא עומד בראשה. לאדמו"ר חסידים בישראל שמתרכזים ברמת בית שמש. לרבנית (אשת האדמו"ר כאמור) היה חזון חינוכי והיא ביקשה להקים בישראל גני ילדים (חיידר) שיפעלו לאור משנתה החינוכית. לשם כך הוקמו גני ילדים ברמת בית שמש והתובע כאמור נשכר לנהלם, החל מפתיחת שנה"ל שהחלה ביום 1.9.00 והוא פוטר במכתב מיום 29.5.02 וסיים עבודתו ביום 1.9.02. התובע עבד אפוא כמנהל החיידר בשנות הלימודים תשס"א ותשס"ב  כאשר בשנה השניה היו בגנים כ 60 ילדים.

2.         את תביעתו הגיש התובע ביום 17.12.03. לאחר הגשת התביעה נחתם כתב ויתור -"מזכר" על ידי התובע (נ/1) ושולם לו כסף על ידי הנתבעים. הצדדים חלוקים על נפקותו של מזכר זה וכך גם באשר לגובה התשלום ששולם לו.

3.         התיק התארך בין היתר לאור נסיונות ארוכים שהיו לפתור הסכסוך במסגרת הליך בוררות בפני "בית הוראה דיני ממונות" בבני ברק. כן נעשו נסיונות גישור על ידי כב' השופט יוספי. בסופו של יום כל הנסיונות לא עלו יפה. נזכיר כי היה צורך להוציא צוו הבאה הואיל וחלק מהעדים סירבו להתייצב ולהעיד, ונעשו נסיונות לקבל חומר מבית הדין הרבני אך זה לא צלח.

טענות הצדדים

4.         לטענת התובע הועסק על ידי הנתבעים כאשר נתבעים 1-2 היו אלה שהוציאו לו תלושי שכר תקופה מסוימת. למעשה הפעילות של הגנים, היתה מנוהלת ומפוקחת על ידי הרבנית, שכאמור ביקשה להנחיל את משנתה החינוכית. הכל נעשה תחת עינה הפקוחה והיא זו שגם שילמה את שכרו לנוכח זאת ויש להרים מסך בינה לבין הנתבעות 1-2 ולחילופין יש לקבוע שהיא היתה המעסיק. מאחורי הרבנית עמד האדמו"ר והפעילות כולה נעשתה בברכתו וחסתה למעשה תחת כנפיו.

5.         לטענת התובע השכר האחרון ששולם היה בחודש 1/02 על חשבון חודש דצמבר 2001. השכר ושאר התשלומים עבור חודש ינואר 2002 ועד סיום עבודתו לא שולם. יתרת השכר לה הוא זכאי עומדת ע"ס 101,840 ש"ח שהוא שכר העבודה לו היה זכאי בגין העבודה מחודש 1/02 ועד 8/02 - סיום עבודתו. כיוון שבא כל יום מירושלים זכאי היה להחזר הוצאות נסיעה שאף הם לא שולמו לו והוא זכאי אפוא להחזר בסך 29,200 ש"ח סכום זה כולל לימודי נהיגה שאותם התחייבה הרבנית לממן וכן הוצאות רכב שהוציא לנסיעות. התובע טען כי לא קיבל חופשות ודמי הבראה ולכן הוא זכאי ל 12,800 ו 3,300  ש"ח בהתאמה. כן טען כי הוציא מכיסו הוצאות שונות ומרובות, מחודש ינואר 2001, לרכישת ציוד לגנים בסך מוערך של כ 56,000 ש"ח שלא שולמו לו. בנוסף לכל אלה טען שיש לו זכאות לקבל פיצוי פיטורים העומדים ע"ס 25,460 ש"ח. נציין שהסכומים הנ"ל מפורטים בתיקון לכתב התביעה.

6.         באשר לכתב הויתור "המזכר" (נ/1 להלן: "המזכר") הרי שזה אומנם נחתם על ידיו ביום 14.1.04 אך בסמוך ביום 13.1.04, רשם הסתייגות  "מודעה" (להלן: המודעה) וכל כוונתו בחתימת המזכר היתה לקבל ולו גם חלק מהכספים המגיעים לו ואילו באשר ליתרה הרי שעליה לא ויתר, אלא התכוון לקבלה במסגרת ההליך שבפנינו. בכל אופן הסכום ששולם לו, לאחר החתימה על המזכר היה 2,000 $ בלבד.

7.         לטענת הנתבעים אין מקום לתביעה כנגד נתבעים 4-3 האדמו"ר והרבנית. מטרת הוספתם כנתבעים היה להפעיל עליהם לחץ לא הוגן לתשלום.

            בכל אופן באשר למזכר (נ/1) הרי שזה נחתם על ידי התובע לאחר הגשת התביעה ובמטרה לסלק התביעה. במזכר הוא מוותר על כל זכויותיו וכנגד קיבל סכום השווה ל 25,000$. סכום זה שולם לפנים משורת הדין כדי לסיים את ההליך והתובענה דנן. חרף זאת התובע לא מחק ההליך כפי שהתחייב.

8.         לגופם של רכיבי התביעה הוכחשו כל הסכומים והרכיבים להם טען. באשר לפיצוי פיטורים הרי שהתובע נקט באלימות מילולית ופיזית כלפי ילדים בגן, בניגוד לקו החינוכי של הרבנית ולכן היה מקום לפטרו מבלי לשלם לו פיצוי פיטורים.

9.         בפנינו העידו התובע הרב אייזנשטיין, הרב אדלר, הרב טורש ומטעם הנתבעים העידו הרבנית גב' רוחמה הורווביץ, הרב אהרון לובלינג, הגב' שרה פלינשטיין, הגב' שרה פרידמן, הרב אריה רבינוביץ. נתבע מס' 3 האדמו"ר שהגיש תצהיר לא הובא לעדות. לנוכח זאת אין מקום לקבל את תצהירו.

הכרעה

10.        נקדים ונאמר כי עדותו של התובע לא עשתה עלינו רושם מהימן. התובע הודה בעדותו כי ביקש שבתלוש השכר ירשם שכר נמוך מהשכר האמיתי ועל יסוד רישום שיקרי זה, קיבל גמלת הבטחת הכנסה, מהביטוח הלאומי (תוך כדי עבודתו אצל הנתבעים כמנהל גנים) ופטור מארנונה מעיריית ירושלים. אכן נכון שהנתבעים שיתפו פעולה עם התובע אך היה זה לבקשתו ולאור הסבריו כי כך נהוג בישראל (ראה פרוט' עמ' 23).

            אף טענתו של התובע כאילו הוציא מידי חודש 4000 ש"ח מכיסו, כדי לשלם הוצאות שוטפות של הגנים ולא קיבל הכסף חזרה אינה סבירה ואינה מתיישבת עם הדברים עליהם העיד מר אייזנשטיין מטעמו. האחרון היה המזכיר של הגנים ועסק בעניינים האדמניסטרטיבים. הוא החל לעבוד בשנת הפעילות השניה של הגנים - תשס"ב. מר אייזנשטיין העיד כי העלות החודשית של ההוצאות חומרים מתקלים וכו' שאותם תבע התובע, עמדה על כמה מאות שקלים בחודש רגיל (פרוט' מיום 15.11.09 עמ' 9 ש' 20). כן העיד מר אייזנשטיין כי טיפל מידי חודש בהעברת הקבלות בגין קניית הציוד וכנגדם נתקבלו תשלומים מהנתבעים (בעיקר מהרבנית). יש לזכור כי מר אייזנשטיין הגיע רק בשנה"ל תשס"ב. גרסתו של התובע כי מחודש ינואר 2002 הפסיקו לשלם לו החזר עבור ההוצאות השוטפות שהוציא לניהול הגן, אינה מתיישבת עם התיאור של מר איזנשטיין (פרוט' מיום 15.11.09 עמ' 10 ש' 12-14) אף ענין כתב הויתור (נ/1) המזכר והמודעה (נ/2) מצביעים על חוסר מהימנות של התובע. במזכר עצמו, בו נרחיב בהמשך, כותב התובע כי הוא מאשר קבלת כל המגיע לו בגין עבודתו. מזכר זה, נעשה לאחר הגשת התביעה. במקביל מר גולדברג חותם על מודעה (נ/2) יום לפני כן ובה הוא כותב כי כל מה שיכתוב: לא יהיה לו תוקף. אין מחלוקת כי כנגד חתימתו על המזכר (נ/1) שולמו לו כספים. מעיון במזכר ברור כי זה נועד לסיים את הסכסוך בין הצדדים. התובע לא מגלה ולא כותב על כתב הויתור - "המזכר" (נ/1) כי יום לפני כן חתם על "המודעה" (נ/2). בכך יש חוסר תום לב. לסיכום נאמר כי עדותו של התובע לא עשתה רושם מהימן, היא סותרת עדויות אחרות ונוגדת מסמכים.

בעלי הדין הנכונים

11.        מהראיות עולה כי הרבנית, שמאחריה עמד האדמו"ר, היא הציר המרכזי בפעילות הגנים. הרבנית והאדמו"ר היו אלה שדאגו להבאת כספים לפעילות הגנים. הרבנית פיקחה על הגנים, וניסתה להנחיל את משנתה החינוכית. כאשר האדמור מסייע בידה (סעיף 3 תצהיר טורש) התובע פוטר בהתאם להנחית הרבנית כפי שהעיד הרב רבינוביץ. הרבנית שילמה חלק נכבד מהחשבונות והתשלומים כולל שכר מחשבון הבנק שלה כפי שעולה מעדותו של הרב טורש (פרוט' מיום 15.11.09 עמ' 28 ש' 21) וכן עדות הרב אייזנשטיין, (פרוט' מיום 15.11.09 עמ' 16 ש' 20-19, עמ' 14 ש' 27-26 עמ' 15 ש' 1-2). תשלומים נכבדים גויסו על ידי האדמו"ר כולל התשלום ששולם כנגד החתימה על המזכר (נ/1). לנוכח זאת ומאחר והרבנית והאדמו"ר לא שמרו על הפרדה בינם לבין העמותות שהפעילו את הגנים (נתבעות 2-1) יש להרים מסך ולראות את כל הנתבעים 4-1 כאחראים לחובות כלפי התובע, ולחילופין יש לראותם כמעסיקים במשותף.

"המזכר" כתב הויתור והתשלום כנגדו.

12.       הרב רבינוביץ העיד כי התבקש על ידי האדמו"ר לישב את ההדורים עם התובע (פרוט' עמ' 103 ש' 16-17) לאחר שזה הגיש את תביעתו ביום 17.12.03. לטענת מר רבינוביץ לפי דרישתו של התובע לא נרשם הסכום במזכר - כתב הויתור. הטעם לאי רישום הסכום הינו חששו של התובע שרישום כזה ישלול ממנו זכויות. טענה זו מתיישבת עם הטענה בה הודה התובע ולפיה קיבל בתקופת עבודתו אצל הנתבעת הבטחת הכנסה לאור הצהרותיו השקריות על הכנסות נמוכות (כאמור לעיל בסעיף 9).  בכתב הויתור "המזכר" (נ/1) הוא מודה ומאשר בזה שקיבלתי מאת האדמור מבוסטון בית שמש שליטא ומוסדותיו את כל המגיע לי בגין עבודתי עבורם, הן המשכורת ושכר העבודה הן ההוספות לחגים הן החזר הוצאות נסיעה ורכב הן דמי חופשה הן דמי הבראה הן החזר הוצאות הן ההענקה הן פיצויי פיטורים ואין לי שום תביעה כלל וכלל הן בבית דין והן בבית משפט ואם יהיה לי איזה תביעה כל שהיא... וכולל התביעה שהגשתי בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים ב 10.12.03 אני מוחל ומוותר עליה עכשיו..." (ההדגשות שלי א.א). במזכר  זה הודפסו חלקים נוספים, כדי שיהיה לו תוקף אף לפי המשפט העברי.

            טענת מר רבינוביץ שכנגד החתימה על השטר קיבל התובע סכום של 25,000$. להוכחת תשלום זה הציג מספר העברות כספיות בחשבונו בבנק, המגיעות במקורב לסכום זה ונועדו להעמיד לו את הכסף, כדי שיוכל לשלם לתובע, וליישב את המחלוקת עימו.  "המזכר" - כתב הויתור (נ/1) הודפס על ידו בביתו ומיד שולם לתובע הסכום של 25,000$. עד לחתימה היה מר נוביק אך זה לא נמצא כיום בארץ והקשר עימו אבד (פרוט' עמ' 10 ש' 23). היה זה לאחר משא ומתן ארוך עם התובע (ראה עדותו פרוט' עמ' 103 ש' 14-1). התובע טוען כי חתם על המזכר, לאור מצוקה כלכלית אליה נקלע ורק לאחר שכתב "מודעה" יום קודם לכן 13.1.04. במודעה שצורפה לתצהירו (נ/2) נכתב כי כל מה שיחתום אליו מול האדמור מבוסטון נציגיו ומוסדותיו לא יהיה לו תוקף.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ