פסק-דין בתיק תע"א 2906/04

זו תביעה לתשלום פיצוי בגין הנזקים וההפסדים שנגרמו לתובע, לטענתו, בשל הוצאתו לפנסיה מוקדמת בשנת 1999, וזאת החל ממועד מתן פסק דין מזכה בהליך פלילי בשנת 2003.

להלן עובדות המקרה:

1.         התובע עבד אצל הנתבעת 1 במחלקת הסוואר במשך כ- 30 שנה עד שהוחלט על הוצאתו לפנסיה מוקדמת בתאריך 1.1.99.

2.         בתקופה הרלוונטית לתביעה זו שימש הנתבע 2 כסדרן עבודה ראשי והנתבע 3 שימש כחבר וועד במחלקת סוואר.

3.         בתאריך 16.10.98 טענו הנתבעים 2 ו- 3, כי התובע נכנס לחדר סידור העבודה בו ישבו ושפך עליהם בנזין מבקבוק שהחזיק בידו וניסה להצית אותם.

4.         לאור האמור, הגישו הנתבעים 2 ו- 3 תלונה במשטרה נגד התובע, ובמקביל נפתחו  הליכים משמעתיים כנגד התובע עפ"י ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים.

5.         בתאריך 18.10.98 החליטה הנתבעת 1 על השעייתו של התובע מעבודתו עד לסיום ההליכים המשמעתיים בעניינו.

6.         בתאריך 13.12.98 התכנסה ועדת המשמעת העליונה של ההסתדרות ודנה בעניינו של התובע. לאחר שמיעת עדויות הצדדים החליטה הועדה העליונה בתאריך 27.12.98, כי הואיל והתובע עבר עבירות קודמות ומדובר במקרה דנן בעבירת משמעת חמורה, והואיל ומדובר בעובד ותיק ואב למשפחה ברוכת ילדים, אשר קידומו בעבודה עוכב במשך שנים בשל התנהגותו, על הנתבעת 1 לדאוג לפרישתו המוקדמת של התובע ולשלם לתובע את שכר עבודתו מיום השעייתו ועד לפרישתו לפנסיה מוקדמת.

7.         הנהלת הנתבעת 1 החליטה, לאחר היוועצות נוספת עם ההסתדרות, לקבל את החלטת ועדת המשמעת העליונה ולהוציא את התובע לפנסיה מוקדמת, בתנאי פרישה של גמלה הכוללת את רכיב הפרמיה.

            לאור האמור, פרש התובע מעבודתו בנתבעת 1 בתאריך 1.1.99.

8.         כנגד התובע הוגש כתב אישום בתיק מס' ת.פ. 5505/00 בבימ"ש השלום בחיפה. בהכרעת הדין מיום 26.6.03 זוכה התובע מחמת הספק מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

9.         עם זיכויו כאמור, פנה התובע אל מר רפי מסט, מחזיק תיק הנמל דאז בהסתדרות, ולאחר שהנ"ל נועץ עם היועץ המשפטי של ההסתדרות, פנה להנהלת הנתבעת 1 במכתב מיום 6.1.04 ודרש כי הנתבעת 1 תקלוט את התובע חזרה לעבודה ותפצה אותו על ההפסדים הכספיים שנגרמו לו מאז הפסקת עבודתו, וזאת מאחר ולטענתו "לאור העובדות שנקבעו בפסק הדין...אין זה ראוי עוד להותיר על כנה את החלטת ועדת המשמעת מיום 27/12/98 שמכוחה הופסקה עבודת העובד".

10.        מר יגאל כהן, יו"ר האיגוד המקצועי דאז, כינס ועדת משמעת עליונה אשר תדון פעם נוספת בעניינו של התובע. בישיבה ביום 5.3.06 החליטה הוועדה, כי לאור הנתונים והמסמכים החדשים שהוצגו בפניה ע"י ב"כ התובע, על הנתבעת 1 להחזיר את התובע לעבודתו.

            מר כהן ו/או מי מטעם ההסתדרות, לא יידע את הנתבעת 1 בדבר כינוסה של ועדת המשמעת העליונה, ולישיבתה של הועדה לא זומן כל גורם מטעם הנתבעת לדיון.

11.        התובע הגיש תביעה לביה"ד למתן סעד הצהרתי הקובע, כי החלטת הנתבעת 1 להוציאו לפנסיה מוקדמת דינה להתבטל, וכי על הנתבעת 1 להשיבו לעבודה ולשלם לו פיצוי בגין השנים בהם הורחק מעבודתו. לחילופין, תבע התובע תשלום פיצוי בגין ההפסדים והנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהוצאתו לפנסיה מוקדמת.

12.              במסגרת דיון שהתקיים בתיק דנן בתאריך 22.9.08, הוחלט בהסכמת הצדדים כי, מאחר ומדובר בשאלה משפטית ולא עובדתית, ביה"ד יפסוק תחילה האם יש הצדקה משפטית להחזרת התובע לעבודתו עפ"י החלטת הועדה העליונה משנת 2006, כאשר הנהלת הנתבעת 1 לא השתתפה בדיון, והאם ניתן לבטל רטרואקטיבית את החלטת הנתבעת 1 משנת 1998 להוציא את התובע לפנסיה מוקדמת.

            כמו כן, נקבע כי רק במידת הצורך לאחר ההכרעה השיפוטית בשאלות הנ"ל ייערך דיון נוסף באשר לתביעותיו הכספיות של התובע מהנתבעים.

13.        בתאריך 2.4.09 ניתן פסק דין בתיק הנ"ל בו נקבע, כי ועדת המשמעת העליונה מיום 5.3.06 פעלה בניגוד לכללי הצדק הטבעי מששללה את זכות הטיעון של הנתבעת 1 והחלטתה להשיב את התובע לעבודתו - דינה להתבטל מעיקרה.

            כמו כן, נקבע כי אין הצדקה משפטית לכינוסה של ועדת המשמעת לדון בעניין השבתו של התובע לעבודה פעם נוספת, שכן מקרה זה אינו בא בגדר המקרים החריגים המצדיקים מתן סעד של אכיפה.