אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק תע"א 2331-08

פסק-דין בתיק תע"א 2331-08

תאריך פרסום : 06/02/2013 | גרסת הדפסה
תע"א
בית דין אזורי לעבודה חיפה
2331-08
15/04/2012
בפני השופט:
עדנה קוטן

- נגד -
התובע:
אבו עקל עלי
עו"ד זחאלקה
הנתבע:
1. מועצה מקומית ערערה
2. משרד הפנים

עו"ד רשף
עו"ד שושני
פסק-דין

פתח דבר

1.         התובע כיהן כסגן וממלא מקום ראש המועצה המקומית ערערה (להלן - הנתבעת), מחודש 06/2002 ועד לתום כהונתו ביום 6.3.08. בתביעתו דנן, עתר התובע תחילה לתשלום שכרו בגין 6 ימי עבודה בחודש 03/2008 וכן לפדיון 65 ימי חופשה שצבר לטענתו במהלך תקופת כהונתו; מששולמו לתובע הפרשי השכר בגין חודש 03/2008 במשכורת חודש 08/2008, נותרה דרישתו לחיוב הנתבעת בתשלום פיצויי הלנת שכר וכן תביעתו לתשלום פדיון ימי החופשה הצבורים לזכותו.

2.         משעלה בבית הדין כי הנתבעת הסתמכה בהחלטתה שלא לשלם לתובע את פדיון ימי חופשתו הנתבעים על הנחיות משרד הפנים, ומשאף התובע העלה טענות כנגד חישוב ימי חופשתו הצבורים על ידי מר אברהם אמונה, מנהל תחום (תנאי שירות וגמלאות) ברשויות מקומיות במשרד הפנים (להלן - מר אמונה), הוחלט בתאריך 6.1.10 על צירוף מדינת ישראל - משרד הפנים להליך (להלן - המדינה או משרד הפנים).

3.         נשמעה בפנינו מחד עדותו היחידה של התובע, ומאידך עדותם של מר אמונה ומר מחמוד אבו הלאל, חשב שכר בנתבעת (להלן - החשב), אשר כולם מסרו את עדותם הראשית בתצהיר ונחקרו בפנינו בחקירה נגדית.

השתלשלות העניינים ועיקרי הרקע למחלוקת בתיק

4.         ביום 5.2.08 נערכו בחירות בנתבעת, ומשלא היתה בהן הכרעה נערכו בחירות חוזרות ביום 19.2.08. במועד זה נבחרו ראש הנתבעת וחבריה. משלא הגיש התובע מועמדות לכהונה נוספת בתפקיד סגן וממלא מקום ראש הנתבעת, תמה תקופת כהונתו, כאשר הצדדים היו חלוקים ביניהם באשר למועד תום תקופת הכהונה וכפועל יוצא מכך נחלקו ביניהם גם בשאלת מספר ימי העבודה בחודש 03/08 בגינם זכאי היה התובע לשכר, כפי שנפרט בהמשך.

5.         במהלך חודש 03/08, פנה התובע לנתבעת בדרישה לשלם לו את שכרו בגין 6 ימי עבודה בחודש 03/08 וכן בדרישה לשלם לו את פדיון ימי חופשתו הצבורים לזכותו; הנתבעת בתורה, פנתה למשרד הפנים לקבלת הנחיות בדבר עצם חובת התשלום והיקפה. כעולה מהראיות, במכתבו מיום 18.8.08 ציין מר אמונה בפני הנתבעת כי כהונת התובע בתפקיד תמה ביום 10.3.08 ( נ/1, נספח ד'); אולם, בהסתמך על הצהרת התובע לפיה כיהן בתפקידו עד ליום 6.3.08, החליטה הנתבעת לשלם לתובע שכר בגין 6 ימי עבודה בחודש 03/08 בלבד, ושכר זה שולם לו במסגרת משכורת חודש 08/08.

6.         לעניין פדיון ימי החופשה הצבורים, הרי שהצדדים מסכימים ביניהם כי זכות זו המוענקת לראשי הרשויות המקומיות וסגניהם בשכר מעוגנת בפרק ט' בחוזר המנהל הכללי של משרד הפנים " תנאי שכר ותנאים נלווים לראשי הרשויות המקומיות וסגניהם בשכר" המעודכן לחודש מאי 2004 ( נ/3, להלן - החוזר); אולם הם חלוקים באשר למספר ימי החופשה שנצברו לזכות התובע, נכון למועד תום כהונתו. לשיטת התובע, הינו זכאי לפדיונם של 65 ימי חופשה כפי שאושר לו תחילה במכתבו של מר אמונה מיום 15.6.08 ( נ/2, נספח ג', להלן - האישור הראשון), ואילו הנתבעת טוענת, כי יש להסתמך על האישור המעודכן והקובע של מר אמונה מיום 30.7.08 ( נ/2, נספח ז', להלן - האישור המתוקן), אשר ניתן לאחר קבלת הבהרות שונות מהנתבעת, ובו נקבע כי התובע זכאי לפדיונם של 4 ימי חופשה בלבד.

7.         לדידה של  הנתבעת, הפערים בין שני האישורים שהוצאו תחת ידו של משרד הפנים מקורם בעובדה כי באישור המתוקן נכללו במניין ימי החופשה המנוצלים על ידי התובע מלוא ימי החופשות המרוכזות שהיו בתקופת כהונת התובע, בין השנים 2002-2008, כאשר בתקופות אלו התובע לא עבד ולא הביא כל ראיה לסתור זאת ( נ/1, סע' 11.יג').

8.         אין חולק, כי הנתבעת אף לא שילמה לתובע את פדיונם של 4 ימי החופשה הצבורים שנקבעו באישורו המתוקן של מר אמונה, בטענה כי התובע נטל ימי חופשה נוספים במהלך תקופת כהונתו ואף נעדר מעבודתו בשלושת החודשים הקודמים למועד עריכת הבחירות בנתבעת בחודש 02/08; זאת ועוד, בתצהיר החשב מטעמה אף דרשה הנתבעת לקזז מכל סכום שייפסק לטובת התובע, אם בכלל, סך של 8,400 ש"ח בגין תשלום 7 ימי חופשה ביתר ( נ/1, סע' 11.יג').

טענות התובע

9.         הן בהתאם להוראות החוזר והן בהסתמך על חוות דעתו המחייבת של יועצה המשפטי של הנתבעת מתאריך 7.2.08 ( ת/1, נספח ו', להלן - חוות הדעת), קיימת הצדקה לשלם לתובע את פדיונם של מלוא ימי החופשה שניתן היה לצבור במהלך תקופת כהונתו, שכן אף כעולה מחוות הדעת, חלק מעבודת התובע בוצעה מחוץ לכותלי הנתבעת ובשעות לא שגרתיות, דבר המעיד על עבודתו אף במהלך החופשות המרוכזות.

10.        הנתבעת בחרה להעיד מטעמה את החשב בלבד, אשר התגלה כעד לא רלבנטי שלא היה מעורה בטיפול בעניין התובע, ועובדה זו נזקפת לחובת הנתבעת אשר בנקל יכולה היתה להביא עדים רלבנטיים שבשליטתה, כגון ראש הנתבעת, מזכירתו או הגזבר.

11.        עיון באישור הראשון מיום 15.6.08 מלמד, כי בהחלטת מר אמונה לאשר לתובע פדיונם של 65.5 ימי חופשה נלקחו בחשבון שלושה נתונים: הצהרת התובע מיום 13.4.08 בדבר ניצול ימי חופשה; מעט מהחופשות המרוכזות שהופנה אליהם מר אמונה כבר במכתב הנתבעת מיום 1.6.08 והיעדר ניהול כרטיס נוכחות. אף עיון במכתב הנתבעת למר אמונה מיום 20.6.08 מלמד, כי היא כלל לא חלקה על החלטתו להביא בחשבון רק מעט מהחופשות המרוכזות, וכל שביקשה הימנו היה לכלול את כל ימי החופשה בהם שהה התובע בחו"ל, בהתאם להצהרתו מיום 13.4.08. בנסיבות אלו, קיימת הודאה של הנתבעת שיש להביא רק מעט מימי החופשות המרוכזות במניין ימי החופשה המנוצלים, הודאה העולה בקנה אחד עם האמור בחוות דעת היועץ המשפטי מטעמה.

12.        לא הוצג טעם אמיתי לשינוי בעמדתו של מר אמונה ולא פורטו המסמכים החדשים, שלכאורה, הונחו בפניו בעת מתן האישור המתוקן; משכל המסמכים שצורפו למכתב הנתבעת מיום 1.6.08 היו לפני מר אמונה כבר בעת מתן אישורו הראשון ביום 15.6.08, ומשנשקלו על ידו כל השיקולים הרלבנטיים לרבות ניצול מעט מימי החופשות המרוכזות על ידי התובע - יש לאמץ את קביעתו כפי שהובאה באישור הראשון.

13.        בעדותו של מר אמונה בבית-הדין עלו סתירות ביחס לאמור בתצהירו ובמכתבים מטעמו, ואף לא הוצג כל טעם המצדיק את הפחתת 4 ימי החופשה שאושרו זה מכבר; נהפוך הוא, עיון באישור המתוקן מלמד, כי לא הובאו בחשבון 4 ימי הזכאות בגין שנת 2008, דבר המוביל למסקנה כי החלטה היתה צריכה להיות ל- 8 ימי זכאות.

14.        מן הראיות הוכח, כי טענת התובע להתנכלות ראש הנתבעת לו עקב אי תמיכתו הפוליטית בו בבחירות לא נטענה בחלל הריק, שכן חרף העובדה כי המדובר בעניין שכר גרידא שבכל מקרה אחר היה מטופל על ידי החשב, הגזבר או היועץ המשפטי, בענייננו התברר שלא רק שחשב הנתבעת לא עורב בבירור העניין, אלא שראש הנתבעת דאג לטפל אישית בסוגיה, התכתב בעצמו עם משרד הפנים, התקשר בעצמו לגורמים שונים ואף הגיע אישית יחד עם מזכירתו למשרד הפנים ולבסוף גם הביא לשינוי התמוה בעמדתו של מר אמונה.

15.        משאין חולק, כי שכר התובע בגין 6 ימי עבודתו בחודש 03/08 הולן, ומשלא העלתה הנתבעת בכתב הגנתה כל טענה לעניין זה ולפשר הזמן הארוך שלקח לבירור מועד תום כהונת התובע, פרט נהיר למדי, יש לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי הלנה מלאים.

טענות הנתבעת

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ