פסק-דין בתיק תע"א 2148-08

התובעת טוענת כי הנתבעת גנבה ממנה סך כולל של 256,057 ש"ח ומבקשת כי נורה לנתבעת להשיבם, זה עניינה של תובענה זו.

העובדות הצריכות לעניין ותמצית טענות הצדדים

1.                  הנתבעת עבדה אצל התובעת מחודש מארס 1997 ועד ליום 10/12/07, בו פוטרה לאחר שנחשדה בגניבה.

2.                  בעקבות תלונה אשר הגישה התובעת למשטרת ישראל, הוגש כנגד הנתבעת כתב אישום המייחס לה גניבה בידי עובד ורישום כוזב במסמכי תאגיד (ת"פ (ת"א) 5698/09 - להלן: התיק הפלילי).

3.                  על-פי כתב האישום וכתב התביעה בתובענה זו גנבה הנתבעת מהתובעת באופן הבא: חלק מלקוחות התובעת רכשו ממנה מוצרים במזומן. סכום זה הופקד בקופה מיוחדת אשר לנתבעת הייתה גישה אליה. לאחר הרכישה, פעמים באותו היום, פעמים יום או יומיים לאחר מכן, הנפיקה הנתבעת תעודת זיכוי עבור המוצר, הוציאה את סכום הרכישה המדויק במזומן ונטלה אותו לעצמה. המוצרים עצמם לא הוחזרו לתובעת והנתבעת שלשלה את סכומי הכסף לפי שוויו של המוצר לכיסה. מאחר שהוצאה תעודת זיכוי, מבחינה חשבונאית לא נרשם חוסר כספי בתובעת והגניבה לא הורגשה.

4.                  הנתבעת כפרה במיוחס לה בכתב האישום, אך לאחר שנשמעו עדי התביעה בתיק הפלילי הודתה במסגרת הסדר טיעון וביום 11/07/10 הורשעה על יסוד הודאתה בעבירת גניבה בידי עובד.

5.                  ביום 07/04/11 נגזרו על התובעת 12 חודשי מאסר על-תנאי, פיצוי לתובעת בסך 40,456 ש"ח וכן 120 שעות לתועלת הציבור. הנתבעת שילמה את הפיצוי אשר הוטל עליה  ביום בו נגזר דינה.

6.                  בתובענה שבפנינו מבקשת התובעת כי נורה לנתבעת לשלם לה את מלוא הסכום אשר נגנב לטענתה, היינו, סך של 256,057 ש"ח, בערכים ריאליים.

7.                  הנתבעת טוענת כי לא גנבה דבר מהתובעת וכי האשמתה בגניבה יסודה באיבה שרחשו לה חלק מעובדות התובעת ומרצונן של אותן עובדות לקבל את משרתה. הנתבעת אף טוענת כי התביעה כנגדה יסודה באי-סדרים כספיים בתובעת.

הכרעה

8.                  לאחר ששמענו את ראיות התובעת ולאחר שעיינו בראיות אשר הוגשו לתיק בית הדין באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

9.                  אף שהוכח בפנינו כי הנתבעת גנבה מהתובעת, לא הוכיחה התובעת את היקף התביעה המדויק ועל כן אין מנוס אלא לדחות את התביעה.

10.              בכדי שנורה על חיובה של הנתבעת בסכום הנתבע, היה על התובעת לעבור שלוש משוכות: היה עליה להוכיח כי בוצעה גניבה בחצריה, כי הנתבעת היא אשר גנבה וכי נגנב הסכום הנטען בכתב התביעה.

11.              התובעת אכן הוכיחה כי בוצעה גניבה בחצריה וכי הנתבעת היא אשר גנבה, אך לא עלה בידי התובעת להוכיח מהו הסכום שנגנב על ידי הנתבעת.

ראיות לביצועה של גניבה

12.              התובעת הגישה לבית הדין חלק ניכר מהמוצגים אשר הוגשו בתיק הפלילי. אחד ממוצגים אלה, מוצג ת/3, הוא ראייה חותכת לכך שבתובעת אכן בוצעה גניבה.

13.              במוצג ת/3 מצויות אמרות עדים במשטרת ישראל ובהן מציינים העדים כי קנו מוצרים כאלו ואחרים בתובעת ומעולם לא החזירו אותם. יחד עם אותן אמרות מצורפת חשבונית הקנייה של המוצר אשר נרכש על ידי כל עד ועד ובצמוד אליו חשבונית הזיכוי והוצאת כסף מזומן מקופת התובעת.

14.              כך לדוגמא, מצורפת הודעתו של מר דניאל מינץ מיום 13/05/08 בה הוא מציין כי ביום 17/06/02 קנה מצלמה ומוצרים נוספים מהתובעת. מר מינץ זיהה את חשבונית הקנייה והכחיש כי החזיר את המוצרים אשר רכש, כאשר הוצגה בפניו חשבונית הזיכוי.

15.              מוצג ת/3 מוכיח כי אכן גורם כלשהו בתובעת הוציא כסף במזומן מקופת התובעת, הנפיק חשבונית זיכוי עבור מוצר, אך המוצר עצמו לא הוחזר למלאי המוצרים של התובעת.