אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק תע"א 1102-10

פסק-דין בתיק תע"א 1102-10

תאריך פרסום : 11/06/2012 | גרסת הדפסה
תע"א
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
1102-10
24/10/2011
בפני השופט:
אייל אברהמי סגן הנשיאה

- נגד -
התובע:
סהלה פרנוס
עו"ד משה בן שימול
הנתבע:
אל-בן בע"מ
עו"ד ריסקין יהודה
פסק-דין

1.         האם אמרה מנהלת משאבי אנוש לתובעת: "את כושית, שחורים לא מבינים מה קורה במדינה הזאת, כמה שאסביר לך לא תביני כי שחורים לא מבינים...". זוהי השאלה העובדתית שעמדה במרכזו של הדיון בפנינו.

            לטענת התובעת נאמרו לה דברים אלה על ידי מנהלת משאבי אנוש גב' נידם חני. בעקבות דברים אלה התפטרה. בתביעתה שבפנינו היא מבקשת לקבל פיצוי פיטורים בסך 38,500 ש"ח, פיצוי על הפרת עקרון השוויון בסך 100,000 ש"ח וכן יתרת פדיון חופשה בסך 6,195 ש"ח.

            לטענת הנתבעת לא היו דברים מעולם, לא נאמר לתובעת דברים מעין אלה ויחוס דברים אלה למנהלת משאבי אנוש הינו בגדר הוצאת לשון הרע.

2.         התובעת עלתה ארצה מאתיופיה ועבדה כחדרנית אצל הנתבעת שמפעילה בית אבות. התובעת עבדה מחודש מאי 1999 ועד סוף חודש יולי 2009 (כ- 10 שנים) בבית האבות. התובעת התפטרה כאמור, על כך אין חולק. 

3.         בפנינו  העידו התובעת מחד גיסא וגב' חני נידם מאידך גיסא. כן הוגשו לנו תצהירים של מנהל הנתבעת מר יוסף פאלוך ותצהיר מנהלת משק הבית גב' ילנה מוצנסקי. התובעת ויתרה על חקירת מר פאלוך. לאחר הדיון הגישו הצדדים סיכומים.

הכרעה

4.         נקדים ונאמר כי העדפנו את הגרסה העובדתית של הנתבעת. עדותה של הגב' חני נידם עשתה עלינו רושם מהימן, היא היתה קוהרנטית ונתמכה בראיות שונות שיפורטו לקמן. עדותה של התובעת נסתרה מניה וביה. עדותה לא  היתה קוהרנטית ולא סבירה.

5.         לטענת התובעת בתלושי השכר נוכו לה סכומים שונים בגין חופשה שבועית. היא ביקשה להבין את פשר הניכויים ולכן פנתה למנהלת כוח האדם. לטענתה זו אמרה לה: "את כושית, שחורים לא מבינים מה קורה במדינה הזאת, כמה שאסביר לך לא תביני כי שחורים לא מבינים...". מיד לאחר מכן טרקה בפניה את דלת חדרה והותירה אותה בוכה מחוץ לחדר. היא פנתה למנכ"ל מר פאלוך יוסי והתלוננה על כך וביקשה לסיים עבודתה ולקבל פיצוי פיטורים. זה האחרון סירב לשחררה מהעבודה. מסכת ההתעללות וההשפלה המשיכה (סעיף  17-18 לתצהירה) ואז פנתה להסתדרות שם נאמר לה שהיא רשאית להתפטר לאלתר ולקבל פיצוי פיטורים. זה היה אפוא לטענתה הרקע לסיום עבודתה.

            עוד טענה התובעת כי למעשה בשנה וחצי האחרונות לעבודתה (מתוך 10 שנות העבודה) התנכלו לה בין היתר על ידי כך שהפחיתו את שעות עבודתה וכנגזרת מכך את שכרה. כדוגמה להתנכלות שהתנכלו לה סיפרה אודות הפחתה בשכרה של כ 2800 ש"ח שנעשתה כשנה וחצי לפני סיום עבודתה (סעיף 9-12 לתצהירה).

6.         נפתח בענין הפחתת השכר. ניתן לראות מתלושי השכר שצורפו כנספחים ד/1, ד/2, ד/3 לתצהירה של גב' נידם כי אכן כשנתיים לפני סיום עבודתה נוכה משכרה סכום של כ 2800 ש"ח כחלק מניכויי החובה וכתשלום למס הכנסה. ניכוי זה נעשה בחודש 6/05 (נספח ד/1) והוחזר בתלוש חודש 7/05 (נספח ד/3) בין לבין ניתנה לתובעת מפרעה בסכום של 2,000 ש"ח (כעולה מנספח ד/2). ענין זה הוסבר בתצהירה של הגב' נידם. מההסבר עולה כי התובעת הגישה אישור תיאום מס מוטעה. מיד כשהתגלתה הטעות הענין תוקן, כאשר הנתבעת הזדרזה ליתן לה מפרעה, כדי שלא תמתין עד משכורת חודש יולי. התנהגותה של הנתבעת בענין זה אינה מצביעה על התנכלות, כפי  שנטען על ידי התובעת (סעיפים 9-12 לתצהירה). אף הטענה כי קיבלה סכום של 2,800 ש"ח במזומן באופן לא מתועד על ידי גב' נידם, אינה מתיישבת עם הרישום המפורט בנספח ד/1, ד/2 ו-ד/3.

7.         אף הטענה אודות הפחתת שעות העבודה וממילא אף ההפחתה בשכר, לא הובאה לה כל אסמכתא. אין חולק שלתובעת ניתנו תלושי שכר מידי חודש בחודשו. התובעת לא הראתה שאכן היקף עבודתה הוקטן. אי הבאת ראיות בענין טענה זו פועל כמובן לחובתה.

8.         התובעת טענה כי התלוננה בפני המנכ"ל מר פאלוך על הדברים שאמרה לה גב' נידם כאמור. תצהירו של מר פאלוך בענין זה ברור וממנו עולה כי התובעת מעולם לא פנתה אליו. ב"כ התובעת ויתר על חקירת מר פאלוך. בנסיבות אלה דבריו של מר פאלוך עומדים בפנינו שרירים וקיימים. דבריו של מר פאלוך סותרים את גרסת התובעת בנקודה מהותית.

9.         במכתב ההסתדרות מיום 29.7.09 (להלן: מכתב ההסתדרות) נכתב באופן כללי כי " במהלך תקופת עבודתה (ההדגשות כאן ולהלן שלי א.א) לא אחת נקראה בשם "כושית" והופרחו לעברה הערות כגון שחורים לא מבינים, סירבו לבקשותיה לימי חופשה שנתית על פי תאריכים שהגישה מראש ובעת האחרונה אף קוצצו שעות העבודה והמשמרות אותם היתה רגילה לעבודה". במכתב ההסתדרות לא מתואר האירוע הספציפי בו נטען כי הגב' נידם אמרה לתובעת את הדברים האמורים לעיל בפתח פסק הדין. מצופה היה שאירוע ספציפי כזה יתואר באופן יותר מדויק ובין היתר יצוין בו מי אמר ומתי. חלף זאת נכתב במכתב ההסתדרות דברים כללים וכן נכתב: " במהלך תקופת עבודתה ..." דברים אלה מצביעים על כי מדובר בכינויי גנאי שהיו במהלך שנות עבודתה הרבות. אילו אכן היו נאמרים דברים בסמוך לכתיבת המכתב ניתן היה לציין ולפרט כמצופה מי אמר ומתי ולא צריך היה לכתוב את הדברים " במהלך תקופת עבודתה".

10.        התובעת טענה כי את הדברים שמיוחסים לגב' נידם שמעה גם עובדת נוספת הראלה (פרוט' עמ' 5 ש' 24). התובעת לא הביאה עדה זו להעיד מטעמה כמצופה. ההימנעות מלהביא ראייה או עדות מקימה חזקה לפיה אילו הובאה אותה ראייה היתה פועלת לחובת הנמנע.

11.        מתי היתה ההתפטרות? מתי נאמרו הדברים? מתי נכתב המכתב? בענין זה טענה התובעת כי הדברים המיוחסים על ידה לגב' נידם היו אחרי המכתב של ההסתדרות (פרוט' עמ' 6 ש' 1-2). טענה זו אינה מתיישבת עם הדברים שהיא מסרה לאחר מכן ולפיהם כלל לא חזרה לעבודה אחרי המכתב של ההסתדרות (פרוט' עמ' 6 ש' 9-10). כשנשאלה התובעת  כיצד זה שבכרטיס הנוכחות ניתן לראות כי היתה נוכחת בעבודה גם ביום 30 ו 31 ליולי, הכחישה זאת ואמרה שהיא פנתה להסתדרות והפסיקה לעבוד. מיד לאחר מכן אמרה שאחרי שקיבלה את המכתב עבדה עוד זמן מסוים כדי לא לעשות להם פנצ'ר (פרוט' עמ' 6 ש' 12-15). נציין כי דברים אלה אינם סבירים. אם אכן היו נאמרים לתובעת הדברים המיוחסים על ידה לגב' נידם, לא היתה חייבת לשוב לעבודה. יש לזכור שהתובעת התייעצה באותה עת עם ההסתדרות. הטענה כאילו ביקשה לא לעשות לנתבעת "פנצ'ר" אינה סבירה בעינינו.

            זאת ועוד, התובעת טענה כי אחרי שנתנה את המכתב ביד לא עבדה יותר (פרוט' עמ' 6 ש' 9-10). אין חולק כי התובעת עבדה ביום 30 ו 31 ליולי (פרוט' עמ' 6 ש' 22). הגרסה כאילו ביקשה חופש אחרי שנאמרו לה הדברים שאותם היא מייחסת לגב' נידם, אף היא לא סבירה בעינינו. מה טעם וצורך יש בבקשת חופשה  בנסיבות אלה?

מעדותה של התובעת בענין המועד בו נאמרו הדברים המיוחסים לגב' נידם והמועד בו נכתב המכתב אינם ברורים והם נסתרים מניה וביה כאמור.

12.        גרסת הגב' נידם כאמור עשתה עלינו רושם מהימן, בהיותה עקבית, ברורה וקוהרנטית. יש לזכור שהתובעת עבדה בבית האבות כ-10 שנים וצבעה לא השתנה כל אותן שנים. לא מצאנו שהיה שינוי כלשהו ביחס של הנתבעת ועובדיה כלפי התובעת. כאמור הגרסה כאילו הובאו הדברים למנכ"ל וזה כלל לא התייחס אליה אף היא לא סבירה בעינינו. יש לזכור שלנתבעת עובדים נוספים בני העדה האתיופית. לא שמענו ולא נטען גם כי נאמרו להם דברים מעין אלה.

לסיכום - נאמר כי טענת התובעת כאילו נאמרו לה על ידי הגב' נידם הדברים האמורים בפתיח של פסק הדין נדחית. לנוכח זאת יש לדחות את התביעה לקבלת פיצוי פיטורים כמו גם את התביעה לפיצוי על הפרת עקרון השוויון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ