אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק תל"א 23879-08

פסק-דין בתיק תל"א 23879-08

תאריך פרסום : 10/04/2011 | גרסת הדפסה
תל"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
23879-08
23/03/2011
בפני השופט:
ורדה אלשיך - סגנית נשיאה

- נגד -
התובע:
עו"ד משה שוב
עו"ד ליפא מאיר ואח'
הנתבע:
1. רו"ח שמואל רוזנבלום
2. עו"ד יעקב ריבנוביץ
3. כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א

עו"ד אריאל קלינסקי
פסק-דין

מונח בפני ערעורו של עו"ד משה שוב על הכרעתם של מפרקי חברת פנינת הכרך בע"מ, אשר דחו את רוב-רובה של תביעת החוב שהגיש. עניין לנו בחברת מקרקעין, שראשית התאגדותה בשנות ה-60, ואשר עיקר מטרתה היתה פיתוח קרקעות של בעלי המניות - מהלך שהתארך על-פני מספר עשורים. אין חולק כי המערער החזיק, במשך שנים רבות, הן בתפקיד בא-כוחה של החברה, והן בתפקיד מנהלה בפועל, באורח אשר הקנה לו למעשה שליטה מוחלטת בחברה, ושלל במידה רבה את יכולתם של בעלי המניות להתערב בפעולתו.

בשלב מסויים, נוכח התארכות ההליכים והצטברות טענות של רבים מבעלי המניות אודות אורח תפקודו של עו"ד שוב, החלו אחדים מבעלי המניות לנסות להדיחו מתפקידו, וזאת בין היתר באמצעות הגשת בקשות לבית המשפט; לאחר שב"סיבוב הראשון", דחה כב' סגן הנשיא לויט את הטענות (אך תוך השמעת מספר הערות בעניין מעמדו ושכרו של עו"ד שוב, אשר יש להן חשיבות לענייננו), הרי ששנים אחדות לאחר מכן, בשנת 2004, התקבלה בקשתם של בעלי המניות להעביר את החברה לפירוק - מהלך שמשמעותו הינה הדחתו דה-פקטו של עו"ד שוב מכהונתו, וזאת בפסק-דין מפורט אשר העביר ביקורת על התנהלותו של האחרון.

שורשה של המחלוקת שנתגלעה כעת בין עו"ד שוב למפרקים, נוגעת בעיקרה לדרך הנכונה לחישוב שכרו בגין שנות פועלו. זאת, כאשר אין מחלוקת כי מעולם לא נחתם הסכם שכר-טרחה בכתב בין עו"ד שוב לבין בעלי המניות . לכאורה, אין הצדדים חלוקים על-כך כי בנסיבות שנוצרו מגיע לעו"ד שוב "שכר ראוי", הרי שהתגלעה ביניהם מחלוקת תהומית בדבר אורח חישובו של שכר זה.

לגישת עו"ד שוב, מדובר הלכה למעשה בשכר יזמי, שרוב-רובו מתחלק לשני ראשים - אחוז משמעותי מערך ההשבחה, ותוספת משמעותית נוספת בגין הפחתת מיסים. שכר זה, לשיטתו, מגיע לעשרות רבות של מיליוני שקלים - אחוז ניכר (לשיטת המפרקים, כשליש (!)) מערך נכסיה הכללי של החברה. לעומת זאת, טוענים המפרקים כי את השכר יש לחשב על-פי בסיס שנתי, וזאת אך ורק בגין התקופה של שבע השנים האחרונות לכהונתו. זאת, נוכח התיישנות שחלה לשיטתם על שכר-טרחה נתבע בגין שנים מוקדמות יותר. למותר לציין, כי אף בסוגיה זו חלוקים הצדדים, באשר לשיטת עו"ד שוב לא יכולה לחול כל התיישנות, מצב בו מוסכם וברור בין הצדדים (כך לשיטתו), כי שכר-הטרחה יתבע ויקבע אך בסופו של יום - קרי, בסיומו של הליך הפיתוח וההשבחה, עת יחולקו הנכסים בעלי המניות.

לצורך הוכחת טענותיו, מנסה עו"ד שוב להסתמך על "המנהג" - קרי, העלאת טענות בגין המקובל ומה שנפסק במקרים דומים. המפרקים מתנגדים נמרצות לדרך טיעון זאת, מטעמים מהותיים ודיוניים כאחת. בין הצדדים נטושה מחלוקת אף בדבר דרך הדיון - הן בתביעת החוב והן בערעור. עו"ד שוב, מצידו, קובל על העובדה כי המפרקים לא הסכימו לשמוע את עדותו ואת העדים מטעמו, שולל את מעמדה המעין-שיפוטי של הכרעתם, וזאת עד כי העלאת דרישה להתייחס להכרעת המפרקים לא כהכרעה מעין-שיפוטית העומדת לבחינתה של ערכאת ערעור, אלא כ"כתב הגנה" (!); כמו כן, טוען עו"ד שוב כי מאחר והוא ועדיו לא נחקרו על תצהיריהם, הרי שחובה לקבלם כאמת עובדתית מוחלטת, על כל המשתמע מכך. המפרקים, לעומת זאת, גורסים כי עו"ד שוב נטל לעצמו חירות שלא כדין להוסיף טענות בשלב הערעור, ויש למחקן; כמו כן, לשיטתם המחלוקת בין הצדדים אינה עובדתית כלל ועיקר, אלא פרשנית.

עיינתי בכתבי הטענות ובכרכים עבי-הכרס שצורפו להן, ולאחר שנערך בפני דיון בו לא ביקש איש מהצדדים לערוך חקירות , הגיעה העת למתן החלטה.

טיב המחלוקת

1.                  הסוגיה הראשונה נוגעת לטיבה של המחלוקת בין הצדדים. לשיטת המערער, עניין לנו במחלוקת עובדתית תהומית, אשר נוכח מחדלם הדיוני של המפרקים "הוכרעה" מניה וביה לטובתו. לשיטת המפרקים, לעומת זאת, עניין לנו במחלוקת אודות פרשנותה של מערכת עובדות ידועה.
מעיון בעמדות הצדדים, עולה המסקנה כי אף אם ברקע הדברים עשויות אף עשויות להתגלע מחלוקות עובדתיות - בין היתר בשאלה, האם נטל המערער שכר תקופתי לכיסו במהלך התקופה, אם לאו, הרי שבנסיבות המקרה, עולה כי המחלוקת המרכזית בין הצדדים הינה מחלוקת משפטית-נורמטיבית , הקשורה לעצם מהותה של תביעת חוב ובדיקתה בידי בעל תפקיד בהליכי חדלות פרעון.


לעניין זה, עמדת המערער הינה בעייתית, וזאת באשר היא מתכחשת לעצם המעמד המעין-שיפוטי של הכרעת מפרק, מעמד המהווה יסוד לכל הדינים הנוגעים לתביעות חוב בכלל, ולערעור עליהן בפרט.

אכן, לכאורה, ניתן לראות טעם מסויים לפגם במצב בו מועברות לכאורה סמכויות של בית משפט לידי מפרק או נאמן, שאינו ערכאה שיפוטית לכל דבר ועניין. אלא, שבנסיבות של תיקי חדלות פרעון, הכיר המחוקק בכך שעניין לנו בהכרח בל-יגונה. טול למשל, תיק חדלות פרעון סבוך מסוגה של פרשת קלאבמרקט (אותה ידעו אף ידעו באי-כוחו של המערער להזכיר בהקשרים אחרים), בה הוגשו אלפים רבים של תביעות חוב הדורשות מלאכה חישובית שאינה תמיד מן הפשוטות. נקל לראות, כי לו הוגשו כל התביעות הללו לבית המשפט המחוזי בתור ערכאה ראשונה, הרי שבירורן והכרעתן היתה אורכת שנים ארוכות. אי לכך, מפקיד הדין את בעל התפקיד על מלאכה זו של עריכת הבירור העובדתי וההכרעה, ומציב את בית המשפט המחוזי כערכאת ערעור. לעניין זה, יש אף להזכיר את העובדה כי לא אחת - בעיקר בתיקים סבוכים - הרי שהנאמן והמפרק מגלים בקיאות עובדתית בענייני החברה הקורסת ואורח התנהלותה, אשר לעיתים קרובות עולה בהרבה על הידע של בית המשפט, המטפל בו בעת בעשרות או אף מאות של תיקי חדלות פרעון שונים.

2.                  אכן, אין ספק כי עסקינן בפתרון אשר בו נקט המחוקק בהולכו אחרי דרישות המציאות, ואשר הינו רחוק משלמות. נוכח האמור לעיל, נפסקו ההלכות אשר מתחשבות במעמד מעין-שיפוטי מיוחד זה, הן בכל הנוגע לקביעת חובות בירור עובדות והנמקה מצד בעל התפקיד, והן בהקלות על נושה המבקש לערער על הכרעת בעל התפקיד. כך למשל, נפסק כי יכולתה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי עובדה של בעל התפקיד רחב במעט יותר מן היכולת והרצון להתערב בממצאי ערכאה דיונית שיפוטית; לנושה עומד ערעור נוסף בזכות לבית המשפט העליון, ועוד כהנה וכהנה.
עם זאת, הרי שההלכה הבסיסית, המבצרת את מעמד ההכרעה המעין-שיפוטית, ובוודאי אינה רואה בה "כתב הגנה", על מכונה עומדת. זאת ועוד; עמדת המערער, לו נתקבלה, היתה יוצרת סתירה פנימית בדין. זאת, באשר אם נדרש בית המשפט המחוזי לשמש כערכאה המבררת בעצמה את העובדות, כאשר הכרעת המפרק אינה אלא "מעין כתב הגנה" - לשם מה נדרש עצם ההליך של הפניה למפרק והגשת תביעת החוב אליו? לו היה הדין כדרכו של המערער, הרי שהיה על מגישי תביעות חוב להגישן במישרין לבית המשפט של חדלות פרעון, והלה היה מבקש תגובה מצד בעל התפקיד, אשר תשמש ככתב הגנה לכל דבר ועניין.


סיכומם של דברים אלו ; חזקה על המחוקק, כי אין הוא משחית מילותיו לריק, ואין הוא יוצר הליך סרק ארוך (במסגרתו ביקש המערער אף להעיד ולזמן עדים אחרים בפני המפרקים), אך בכדי לחזור עליו פעם נוספת בפני בית המשפט המחוזי.

3.                  יוער עוד; על-פניו נראה כי המערער עצמו מודע לחולשת טענתו העקרונית, ולא בכדי הוא משתמש בה באורח שהוא "טנטטיבי" למדי - קרי, מסקנה המוסקת, או שמא משמשת כ"מידה כנגד מידה" כנגד המפרקים, על כך שסירבו לשמוע את עדותו ואת עדות המומחה מטעמו. בכך, לשיטתו, יצרו המפרקים בעצמם את המצב בו הפכה הכרעתם ל"כתב הגנה" גרידא.
אלא, שאף בנקודה זו לא אוכל להסכים עם המערער. אכן, מפרק או נאמן המשמשים בתפקיד מעין-שיפוטי, חובה עליהם לברר את העובדות כדבעי, לרבות ליתן זכות טיעון במידת הצורך לנושה. אכן, בדומה לבית משפט הדן בתביעה, מוקנה לבעל התפקיד שיקול דעת ובוודאי שאין הוא חייב לשמוע מספר גדול של עדים שעדותם נראית לו בלתי רלוונטית. מאידך גיסא, מקום בו קיים ספק, ובעיקר מקום בו מסתמנת מחלוקת עובדתית, ראוי ורצוי כי ישמעו את הנושה ועדיו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ