1. התביעה הצבאית מערערת על קולת עונשו של המשיב, טור' ס.ב, שהורשע בבית-דין קמא על פי הודאתו בעבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, לפי סעיף 127(א) + 250(א) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.
2. בית-הדין קמא גזר למשיב עשרים ימי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו, מאסר מותנה, וכן הורה כי עונש מאסר מותנה שהיה תלוי ועומד נגדו בשל הרשעה קודמת בבית-דין צבאי, בן שלושים יום, יופעל
כולו בחופף לעונש שהוטל בתיק זה.
בגזירת העונש בית-הדין קמא שם לנגד עיניו את הצורך במיגור נגע הסמים מתוככי הצבא, בין היתר באמצעות ענישה הכוללת, ככלל, רכיב של מאסר בפועל. מאידך גיסא, בית-הדין מצא להתחשב בנסיבות אישיות ומשפחתיות קשות של המערער, ובוויתקו בשירות. באשר להנמקת הפעלת המאסר המותנה
כולו בחופף לעונש בתיק זה ציין בית-הדין, כי הורה כך על שום מתחם הענישה הראוי לטעמו לעבירה הנדונה, שהוא כליאה ממשית עד כדי חודש ימים, כמו גם הודאת המשיב שיש בה נטילת אחריות על המעשה. בית הדין אף היפנה לעובדת היות המשיב "חייל בודד" המפרנס עצמו.
3. התביעה הצבאית עתרה להחמרה ממשית ברכיב המאסר שהוטל על רקע הרשעתו הקודמת של המשיב בעבירה של שימוש בסם מסוכן, אך כחצי שנה לפני מועד העבירה הנוכחית. נטען כי המשיב לא הפנים את הפסול שבמעשיו, חרף הרשעתו הקודמת; כי לא הוגשו ראיות אודות נסיבות אישיות המצדיקות הקלה בעונש; וכי תקופת שירותו עד כה רצופה בעבירות משמעת.
4. על פי הנטען, ככלל וכמצוות המחוקק יש להורות על הפעלת עונש מאסר מותנה
במצטבר לענישה בתיק הנוכחי, ואין בנסיבות שהוצגו בפני בית-הדין קמא בכדי להצדיק סטייה מאופן הפעלה זה, המעוגן אף בהלכה הפסוקה.
5. בפתח טיעונה מסרה באת כוח המשיב כי היא מסכימה לקבלת הערעור, במובן זה שעונש המאסר המותנה שהיה תלוי נגד המשיב יופעל כולו
במצטבר לעונש המאסר שהוטל בערכאה קמא, בתיק נשוא הערעור.
הסנגורית ציינה כי המשיב מרצה עונש מאסר בגין תיק אחר, ולפיכך עתרה כי עונש המאסר הכולל שיוטל בתיק זה ירוצה כולו בחופף לעונש המאסר שהמשיב נושא כעת
בעטיו של תיק אחר.
6. במהלך הדיון מסרה התובעת הסכמתה לעמדה זו של ההגנה.
7. נוכח הסכמת הצדדים, אותה מצאנו כראויה בנסיבות העניין, מצאנו לקבל את הערעור, על פי מתווה ההסכמה שהוצג.
8. הערעור מתקבל, אפוא. עונש המאסר המותנה נשוא תיק מטכ"ל 1236/11, בן 30 הימים, יופעל כולו במצטבר לעונש המאסר בן 20 הימים שהוטל בערכאה קמא. תוצאת האמור היא שהמשיב יירצה מסך הכול 50 ימי מאסר, ומניינם של אלה מיום תחילת ריצוי העונש כפי שקבעה הערכאה קמא.
עונש זה ירוצה כולו
בחופף לעונש המאסר שאותו נושא המשיב כעת, על פי הסכמת הצדדים ולאור הוראת סעיף 34(ב) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955.
ניתן והודע היום, ו' בטבת התשע"ג, 19 בדצמבר 2012, בפומבי ובמעמד הצדדים.
______________ ______________ ______________
המשנה לנשיא שופט שופטת
חתימת המגיה: _________________ העתק נאמן למקור