1. בתביעתם שלפני עותרים התובעים, לכך שהנתבעות תחויבנה לפצותם עבור ליקויי בניה, שהתגלו בבתי מגורים אשר רכשו במסגרת פרויקט בניה, אותו יזם משרד הבינוי והשיכון בעיר יבנאל, והנתבעת מס' 2 (להלן - "
חברת יפרח") הייתה בו הקבלן המבצע.
2. במהלך הדיון מיניתי מומחה מטעם בית המשפט, הוא אינג' דב סיגל, ולאחר שהצדדים חקרו אותו על חוות הדעת היסודית והמקיפה שהגיש, הסכימו הצדדים לסכם טענותיהם על סמך החומר המצוי בתיק בית המשפט. לצורך כך הגישו ב"כ הצדדים עיקרי טיעון בכתב, וטענו טענותיהם בע"פ.
3. הפרויקט נבנה על ידי חברת יפרח על פי הפרוגרמה של משרד השיכון בתחילת שנות ה- 90. משלא הצליחה חברת יפרח למכור את כל הדירות שבנתה, הועברו יתר הדירות שיווק באמצעות משרד הבינוי והשיכון. משרד הבינוי והשיכון שיווק את הדירות, שלא נמכרו על ידי חברת יפרח, באמצעות הנתבעת מס' 1 (להלן - "
חברת שיכון ופיתוח").
בין משרד הבינוי והשיכון וחברת שיכון ופיתוח נחתמו מסמכים לפיהם המחה משרד הבינוי והשיכון לחברת שיכון ופיתוח את חיוביה של חברת יפרח כלפיו.
4. מבין התובעים שלפני, התובעים 12 עד 15 והתובעים 18 ו- 19 (משפחות דונר, בורק וסולימן) רכשו דירותיהם מחברת יפרח. כל יתר התובעים רכשו דירותיהם מחברת שיכון ופיתוח.
ברור הדבר, כשמש בצהרי יום, שאדם הרוכש בית למגוריו, ומוציא לצורך כך את מיטב כספו, ובדרך כלל אף נדרש להלוואות ונקלע לחובות, זכאי לקבל מוצר משולם ללא פגמים וליקויים. במקרה שלפני, קיימים ליקויים שונים בבתי המגורים שהתובעים רכשו, חלק מהליקויים הם ליקויי בניה שנעשו עוד בתקופת הבניה או התפתחו בסמוך לאחריה כתוצאה משימוש בחומרי בניה לקויים או כתוצאה מעבודה לקויה שבוצעה. ליקויים אחרים, והם העיקר בתביעה שלפני, התפתחו בשל תזוזת קירות כובד תומכים שנבנו באתר.
5. לצד זכות הדייר לקבל בית מגורים מושלם ותקין עומדת חובת הדייר ליתן הודעה על אי ההתאמה ולאפשר לקבלן לתקן את הליקוי. התובעים שבפני לא קיימו חובתם זו, וליקויים שונים שפורטו בפרוטוקולים שנעשו לאחר שהתובעים תפסו את ההחזקה בבתי המגורים, בעקבות פלישתם לדירותיהם, תוקנו על ידי צוותים של פועלים שפעלו באתר הבניה. בכל הנוגע לליקויים אלה, מקבל אני את טענת באי כוח הנתבעים, כי התובעים אינם זכאים לפיצוי.
שונה המצב ביחס לליקויים שהתפתחו בשנת 1998 בעקבות תזוזת הקירות התומכים שנבנו באתר הבניה. תזוזת הקירות גרמה לנזקים שונים לבתים ולחצרותיהם, ולמעשה אירוע זה, שיצר מצב מסוכן, הוא שהמריץ את התובעים להגיש תביעתם לבית המשפט. המצב המסוכן חייב לתקן את הקירות באופן מיידי, והדבר אכן נעשה, ובפסק דין חלקי, שניתן בתאריך 13.1.2003, קבע כב' סגן הנשיא, השופט ש' פינקלמן, כי בעלות התיקון ישאו חברת שיכון ופיתוח וחברת יפרח באופן הדדי. באותו פסק דין חלקי, נדחתה תביעת התובעים כנגד נתבעים אחרים שבית המשפט לא מצא להטיל עליהם אחריות כלשהי.
עתה נותר לדון באחריות לנזקים שנגרמו לדירות ובכימות הנזק, וכן יש לבחון האם על חברת יפרח לשפות את חברת שיכון ופיתוח בגין סכומי הכסף שהוציאה לצורך תיקון הקירות התומכים.
6. שיפוי חברת שיכון ופיתוח על ידי חברת יפרח:
חברת שיכון ופיתוח הגישה הודעה לצד שלישי נגד חברת יפרח, בגין סכומי הכסף שתחויב לשלם. כיוון שקירות הכובד תוקנו, ובעלות התיקון נשאו עד עתה חברת יפרח וחברת שיכון ופיתוח, בחלקים שווים, עותרת חברת שיכון ופיתוח לחייב את חברת יפרח לשפותה בגין הסכומים ששולמו על ידה, וזאת בנוסף לסכומי כסף נוספים שיתכן ותחויב לשלם לתובעים בגין הנזקים שנגרמו לדירותיהם.
תחילה אדון איפוא, בעניין שיפוי חברת שיכון ופיתוח בגין הוצאותיה בתיקון הקירות שקרסו.
הגם שבפסק הדין החלקי חויבו הנתבעות לשאת בעלות תקון הקירות באופן הדדי, וכל אחת נשאה בתשלום מחצית הסכום, מקובלת עלי טענת ב"כ חברת שיכון ופיתוח, כי על חברת יפרח לשפות את חברת שיכון ופיתוח בגין כל הסכומים שהוציאה. בפסק הדין החלקי קבע למעשה בית המשפט מי הם הגורמים האחראים לנזק כלפי התובעים, ומטעם זה דחה את התביעה כנגד חלק מהנתבעים, ואת ההוצאות שהיו כרוכות בתיקון הקירות, חילק בין חברת שיכון ופיתוח וחברת יפרח. מקובלת עלי טענת ב"כ חברת שיכון ופיתוח, שבית המשפט לא דן בשאלת השיפוי על פי ההודעה לצד שלישי שחברת שיכון ופיתוח הגישה נגד חברת יפרח.
חברת שיכון ופיתוח באה בנעליו של משרד הבינוי והשיכון, ויש לבחון את זכויותיה וחיוביה כאילו הייתה היא משרד הבינוי והשיכון. על משרד הבינוי והשיכון אין לדעתי מקום להטיל אחריות, שכן תזוזת הקירות התומכים אירעה כתוצאה ממספר גורמים, והם: התקנת מסלעות שהוסיפו כובד על חלק מהקירות, שימוש בחומר מילוי חרסיתי במקום חומר מילוי גרנולרי והפחתת מספר פתחי הניקוז למים. גורמים אלה כולם מצויים בתחום אחריותו של הקבלן המבצע, קרי - חברת יפרח.
ביחסים שבין חברת יפרח ומשרד הבינוי והשיכון, חברת יפרח, בהיותה הקבלן המבצע, היא הגורם האחראי לכך שקירות הכובד לא מילאו את תפקידם, והיא האחראית לנזקים שנגרמו עקב תזוזתם. מכיוון שחברת שיכון ופיתוח נכנסה בנעלי משרד הבינוי והשיכון, על חברת יפרח לפצות את חברת שיכון ופיתוח בכל הסכומים שהוציאה לתיקון קירות הכובד. כמו כן חייבת חברת יפרח לשלם לשיכון ופיתוח כל סכום שחברת שיכון ופיתוח תחויב לשלם למי מהתובעים שרכשו ממנה דירה, בגין הנזקים שנגרמו לאותם רוכשים כתוצאה מתזוזת הקירות.
לצורך ביצוע התיקונים, שהיה צורך לבצעם באופן דחוף, משום שבמצב שנוצר הייתה סכנה חמורה לבטיחות הציבור, הוציאה חברת שיכון ופיתוח סכומי כסף שונים, ואלה הם: