פסק-דין בתיק תא 3328/97

ההליך

1.         מדובר בתביעה בסדר דין מקוצר בה ביקש התובע לחייב את הנתבעים בתשלום כספי בגין יתרת חוב ויתרת הלוואה בחשבון עו"ש בסך 1,443,085 ש"ח וריבית צבורה על הסכום הנ"ל, שתתרבה בכל שלושה חודשים בשיעור של 28.4% לשנה, מיום הגשת התביעה, ובהתאם לשינויים שהיו נהוגים אצל התובע  על פי תצהיר של פקיד התובע.

2.         בכתב התביעה טען התובע:

א.         הנתבעים ניהלו אצלו, כמנהל עסקי בנקאות, חשבון עו"ש על פי הסכם עליו חתמו ביום 16.12.94, על פיו התחייבו לשלם לו לפי דרישתו הראשונה כל סכום שיגיע לו עם ריביות מוכרות כהגדרתן בהסכם עמלות והוצאות, על פי שיעור הריבית שהיה נהוג מעת לעת, שהתרבה כל שלושה חודשים והצטרף לקרן בסוף כל שלושה חודשים, אלא אם ייקבע אחרת על ידי הבנק.

שיעור הריבית הנהוג אצל התובע על פי ההסכם האמור, עמד ביום הגשת התביעה על 28.4% לשנה. ביום 16.12.94, חתמו הנתבעים על בקשה לקבלת הלוואה במט"ח בסך 213,000 $ והתחייבו לפורעה ביום 31.12.96 בצירוף ריבית, כאשר ההלוואה נזקפה לחשבון העו"ש האמור.

על פי בקשת ההלוואה, רשאי התובע להעמיד את ההלוואה לפרעון מיידי, אם יפגר הנתבע בתשלום סכום כלשהו מתשלומי פרעון ההלוואה, והסכום שיעמוד לפרעון מיידי יחוייב בשיעור הריבית המירבי שיהיה נהוג בבנק מעת לעת, בדומה לחשבון העו"ש. ביום 23.12.97, הסתכמה יתרת החובה בחשבון הנתבעים בסך 1,347,662.74 ש"ח, נכון ליום 30.9.97, ונכון ליום הגשת התביעה ביום 24.12.97, בסך- 1,443,085 ש"ח.

ב.         ביום 20.11.94, חתם נתבע 2 על כתב ערבות מתחדשת אוטונומית מוגבלת בסכום, בו התחייב לשלם לתובע לפי דרישתו כל סכום מהמסכומים המגיעים לתובע מאת נתבע 1 עד לסכום קרן של 900,000 ש"ח, בתוספת חיובים בגין ריבית, הפרשי הצמדה, עמלות חיובים, הוצאות ותשלומים אחרים בהם יחוייב נתבע 1.

ג.          על פי המוסכם - יחשבו כל הרישומים בספרי הבנק כנכונים וישמשו הוכחה לכאורה לכל האמור בהם. 

ד.         לכתב התביעה האמור, צורפו, בין השאר, המסמכים הבאים:

1)         תנאים כלליים מיום 16.11.94 לניהול חשבונות, על פיו ביקשו שני הנתבעים לפתוח חשבון עו"ש, בתנאים שפורטו במסמך זה.

            2)         בקשה לקבלת הלוואה של התובע 1 מיום 31.12.96.

            3)         כתב ערבות של נתבע 2 ביחס לחוב של נתבע 1 עד לסכום של

900,000 ש"ח מיום 20.11.94.

3.         בקשת רשות להתגונן

בתאריך 26.02.98 הוגשה על ידי הנתבעים בקשת רשות להתגונן, בה נטען כלהלן:

א.         נתבע 1 נתבקש על ידי אביו - נתבע 2, לפתוח חשבון שלו, ולייפות את כוחו  

של נתבע 2 לפעול בחשבון.

נתבע 1 נכנס פעם אחת לבנק בסוף שנת 1993 וחתם על מסמכי פתיחת חשבון  ועל יפוי כוח, ופרט לכך לא היתה לו כל מעורבות בענין.

נתבע 1 אינו חתום על המסמכים שצורפו לכתב התביעה ולא ידע מה נעשה   בחשבונו, ומעולם לא קיבל כל הודעה מהתובע פרט למכתב שקדם להגשת    

התביעה. החשבון נפתח על שם נתבע 1 בלבד.