אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק תא"ק 9524-09

פסק-דין בתיק תא"ק 9524-09

תאריך פרסום : 07/11/2012 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
9524-09
23/03/2012
בפני השופט:
מרים ליפשיץ-פריבס

- נגד -
התובע:
מפעלי מתכת ש.כהן בע"מ
עו"ד יגאל עיני
הנתבע:
1. הרב חיים יהודה לייב פרג
2. יחיאל מנדלזון
3. מנחם מנדל אויירבך
4. אחיקם שבח

עו"ד מנחם ינובסקי
פסק-דין

1.         התביעה שבפני הוגשה כתביעה בסדר דין מקוצר, בעילה חוזית בגין הפרת הסכם שכירות, בה התבקש סעד של פינוי וסילוק יד של הנתבעת 1 (להלן-"הנתבעת") מהמושכר שבבעלותה של התובעת , המצוי ברח' בר אילן 22 בירושלים (להלן-"המושכר") שהושכר לה להפעלת מוסד חינוך.

             בנוסף, התבקש סעד כספי כנגד הנתבעת והערבים לקיומו של הסכם השכירות, הנתבעים 2-5 , בגין הפרת הסכם השכירות באי פינוי המושכר בתום תקופת השכירות ואי תשלום דמי שכירות כמתחייב בהסכם.

2.         לאחר דיון בבקשתם של הנתבעים למתן רשות להתגונן, ניתנה החלטה ביום 3.5.10  ע"י כב' הרשם א' פוני לפיה ניתן פסק דין פינוי של המושכר ונדחה ביצועו עד ליום 30.7.10 . בסעיף 10 להחלטה נקבע :"באשר לחיוב הכספי ולחיובם של הערבים ניראה לי כי בנקודה זו יש להיעתר לבקשה". בסעיף 11.2 להחלטה, ניתנה לנתבעים 2-5 רשות להגן באשר לסעד הכספי בכתב התביעה. בפסיקתא בפסק דין חלקי כנגד הנתבעת מיום 27.6.10 קבע הרשם כי עליה לפנות את המושכר עד ליום 30.7.10 וכי הוצאות לשכר טירחת עו"ד יקבעו בגמר ההליך.   

טיעוני הצדדים:  

3.       הסכם השכירות, נחתם בין התובעת לנתבעת לתקופה החל מיום 1.7.03 ועד ליום 30.7.04 (להלן-"ההסכם", נספח א' לכתב התביעה ) ותשלום דמי שכירות חודשיים בסך של 25,000 ש"ח בתוספת מע"מ. במסגרת ההסכם ניתנה אופציה לשכירות ל-4 תקופות נוספות, בת שנה כל אחת, עד ליום 30.7.2008. התובעת טוענת כי הנתבעת, הפרה את ההסכם בכך שלא שילמה את דמי השכירות כסידרם ולא פינתה את המושכר במועד בהמשיכה להחזיק בו, ללא הסכם וללא זכות על פי דין. נוסף על כן, הנתבעת לא פרעה את חובה בגין דמי השכירות. לפיכך, עליה לשלם לה את הפיצוי המוסכם לפי ההסכם בסך של 750$ בגין כל יום איחור. הנתבעים 5-2 ערבו בערבות אישית ובערבות אוואל , למילוי כל התחייבויות הנתבעת על פי ההסכם.לפיכך, הם אחראים , ביחד ולחוד, לפרעון חובותיה של הנתבעת בגין ההסכם.

4.        התובעת טוענת כי פניותיה אל הנתבעת או מי מטעמה, בדרישה לפינוי המושכר ולתשלום חוב דמי השכירות לא נענו בחיוב (נספחים ב'1-ב'4 ו-ג' לכתב התביעה). הנתבעת, שלמה רק תשלום חלקי מדמי השכירות בחודש אוקטובר 2008 . מאז ועד שהוגשה התביעה המשיכה להחזיק במושכר, מבלי לשלם דמי שכירות או דמי שימוש ראויים (נספח ד' לכתב התביעה). משלוח שני מכתב התראה לא הועילו והנתבעת, טרם פרעה את חובה ולא פינתה את המושכר (נספח ה' לכתב התביעה).

             מכאן התביעה.

5.        התובעת, דורשת סעד כספי, בחיובם של הנתבעת ויתר הנתבעים לשלם לה על פי סעיף 23(א) להסכם פיצוי מוסכם בסך של 750$ עבור כל יום איחור בתשלום של דמי השכירות, החל מיום 1.11.2008 ועד 20.8.2009 (סה"כ 293 ימים) סך כולל של 219,750$ לפי שער הדולר של 3.8 ש"ח, המגיע לסך של 835,050 ש"ח.

6.     הנתבעים דוחים את טענותיה של התובעת. לטענתם לא קיימת כל יתרת חוב בגין דמי השכירות וגם אם קיימת יתרת חוב, התובעת ויתרה עליה במשתמע או מכללא. הנתבעת, מחזיקה במושכר שלא על פי הסכם בכתב שכן, ההסכם פג ביום 30.7.08 והמשך השכירות נעשה לפי הסכמה בעל פה בינה ובין התובעת שתוקפה עד ליום 30.7.2010.

             הנתבעים 2-5 טוענים כי לא קמה עילת תביעה כנגדם עם סיום תוקפו של ההסכם הכתוב שהביא לביטולה של הערבות שניתנה בגינו. הם לא היו ערבים להסכמות שהושגו בעל פה בין התובעת לנתבעת כי אם להסכם בכתב בלבד בידיעתם כי דמי השכירות מכוסים מכספי משרד החינוך המשולמים לנתבעת. כפועל יוצא, הערבות בטלה בתום 90 יום מתפוגת ההסכם ואין לתבוע אותם בגין הערבות ואין לחייבם בתשלום כלשהו בגינו.

7.      הנתבעים טענו בסיכומיהם כי בהחלטה שניתנה ע"י הרשם אין משום קביעה לפיה השימוש במושכר לאחר תום תקופת ההסכם לא היה כדין, הואיל והתובעת השלימה עם ישיבתה בו ואין דבר בין ההחלטה בדבר היעדר הסכם בעל פה ובין המשך השימוש במושכר, שנעשה כדין. תוקף ההסכם, הוארך ע"י הרשם לפי פסק הדין שהורה על פינויו רק ביום 30.7.10. בהיעדר קביעה בהחלטתו של הרשם, בדבר חיובה של הנתבעת בסעד הכספי נימצא כי הרשם "הניח את שכה"ד שנקבע בהסכם כשכר הדירה הראוי, כדי לאפשר לנתבעת להשאר בנכס במחיר שהיה מוסכם על ידה"( (סעיף 2ח. לסיכומים). הנתבעים טוענים, כי שתיקתו של הרשם לעניין קיומו של חוב לדמי שכירות של הנתבעת, מהווה הכרעה ואין לדון בתביעה לחיובה בתשלום לתובעת .      

דיון:

8.        לפי החלטתו של הרשם כאמור בסעיף 11 , הורה הרשם על פינוי המושכר וניתנה רשות להתגונן לנתבעים 2-5 כנגד התביעה לסעד הכספי. בהחלטה נקבע כי הנתבעת, לא הציגה תשתית עובדתית בתמיכה לטענתה כי ההסכם הוארך בעל פה בהסכמת הצדדים ולפיכך, ניתן פסק דין לפינוי, שביצועו עד ליום 30.7.2010. לעניין התביעה למתן סעד כספי נאמר בסעיף 10 להחלטה (בפיסקה האחרונה) כי יש להיעתר לבקשה בעניין החיוב הכספי ולחיובם של הערבים והוסף, כי יש לבחון את חיוביהם של הערבים בהיעדר כתב ערבות חדש עם סיום ההסכם ובשים לב לתשלומים, אשר שילמה הנתבעת למשיבה לאחר הגשת התביעה. 

9.        בהחלטתי מיום 10.2.2011 קבעתי כי התביעה תוכרע במתן פסק דין בתביעה כנגד הנתבעת בשאלת התשלומים ששולמו על ידה לאחר הגשת התביעה ובקשתה למתן רשות להתגונן, על מנת לקבוע אילו סכומים יש לקזז מחיוביה בשים לב להחלטתו של הרשם לפיה לא הוארך הסכם השכירות בעל פה ע"י הצדדים.

             ביחס לנתבעים 5-2 קבעתי כי התביעה תידון רק ביחס לחבותם כערבים, לאחר שהסתיים הסכם השכירות בבחינת הגנתם, לפיה פגה הערבות שלהם.

             קביעותיי על גדרי הדיון בתביעה לפי החלטתי ניתנו בהתייחס להחלטת הרשם לפיה נבחנה טענתם של הנתבעים בדבר קיומו של הסכם בעל פה (ראו: תצהירו של הרב מנדלסון ותצהירה של הגב' רידנר, בתמיכה לבקשת רשות להתגונן) ונקבע כי קיימת עילת פינוי משלא הובאו ראיות מספיקות להוכחת קיומו של הסכם בעל פה.

             פסק הדין החלקי כנגד הנתבעת, הוא בנוגע לסעד הפינוי ולא הוגש ערעור בזכות לגביו ואילו על החלטה למתן רשות להתגונן, אינה החלטה חלוטה וניתן לערער עליה במסגרת ערעור על פסק דין, בהיותה נבלעת בו אם ניתן כבר פסק דין (ראו: בר"ע 511/85 אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , פד"י ל"ט (3)727; ע"א 476/90 מיטב הנדסה בע"מ נ' מדינת ישראל , פד"י מו (4)411, 415-416; ד' בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, עמ' 146; רע"א (חיפה)16182/08/09 הסל ואח' נ' נחשוני ואח', פורסם בנבו ).

             בהתאם לכך , בחנתי את טענותיהם של הצדדים בנוגע לסעד הכספי מכוח ההסכם משקבע הרשם כי לא הוארך תוקפו, בהיעדר גמירות דעת לכך. אין בהחלטה ובפסק הדין החלקי משום קביעה במחלוקת הכספית ביריבות בין התובעת ובין כל הנתבעים בשאלת קיומו של חוב בגין ההסכם לפי קביעתו של הרשם (כאמור בסעיף 10 להחלטה) כי יש להיעתר לבקשה בנוגע לחיוב הכספי, אף שבחלק האופרטיבי, בסעיף 11 ניתנה רשות להתגונן לנתבעים 2-5. לפיכך, אין בידי לקבל את טענתם של הנתבעים לפיה הרשם "שתק" בעניין החיוב הכספי כנגד הנתבעת באופן המלמד כי הוכרעה המחלוקת עימה וכל התשלומים שולמו כדין על ידה  ואין לדון עוד בסעד הכספי הנתבע ממנה. אם כשיטתה, ניתן פסק דין מלא בעניינה אזי,  משלא ניתנה לה רשות להתגונן (בחלק האופרטיבי של ההחלטה בסעיף 11), היה בכך לכאורה כדי לחייבה במלוא סכום התביעה.

             לא כך הם פני הדברים שכן, נקבע בחלקים אחרים של ההחלטה, כי ייבחנו הטענות לעניין תשלומיה של הנתבעת לתובעת . לפיכך, הדיון בתביעה הוא ביחס לסעד הכספי ולשאלת הקיזוז תשלומים ששולמו, לאחר שהוגשה התביעה. תימוכין לכך מצינו, בפסיקתא של פסק הדין החלקי לפיה החיוב בהוצאות לגבי הנתבעת 1, יקבע בסוף ההליך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ