תלאות רבות עברו על תיק זה, שהתביעה בו הוגשה בסדר דין מקוצר בספטמבר 2004. לאחר שהתקיימו בתיק דיונים רבים בפני רשמים, ולאחר שבוטלו החלטות שניתנו בו, הועבר התיק לטיפולי באמצע שנת 2006.
בשל תקלות מתקלות שונות, והגשת אין ספור בקשות, בעיקר מטעם הנתבעות ובאי כוחן, רק ביום 4.5.08 ניתן היה לקיים דיון בבקשת הרשות להגן, שהגישו הנתבעות. ביום זה ניתנה לנתבעות רשות להתגונן מוגבלת לנקודות מסוימות.
ביום 2.9.08 התקיימה ישיבת קדם בפתח הישיבה הודיעה נתבעת 2 בשם הנתבעות, כי שחררה מייצוג את עורך דינה, עו"ד נרקיס, וביקשה דחיית דיון כדי לשכור שירותיו של עו"ד אחר. בית המשפט נמנע מלדחות הדיון וקבע, כי תתקיים ישיבת קדם וכי עו"ד נרקיס ישוחרר רק לאחר ישיבה זו.
בין יתר ההחלטות שניתנו בישיבה זו, קצב בית המשפט לצדדים מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית. תצהירי התובע היו אמורים להיות מוגשים עד 1.3.09 ותצהירי הנתבעות עד 1.6.09. התיק נדחה לקדם נוסף ליום 2.6.09 לשתי מטרות בלבד: ריכוז שמות העדים ואפשרות של מינוי מומחה מטעם בית המשפט, אם תוגשנה חוות דעת מומחים סותרות.
בשלב מאוחר יותר, ביקשו הנתבעות ארכה להגשת תצהירים. נתקבלה ארכה על ידי סגן הנשיא, כב' השופט קידר (כאשר מותב זה היה בשבתון). למרות הארכה שקיבלו, לא עמדו הנתבעות בלוח הזמנים.
בישיבת הקדם הנוספת ביום 21.6.09, לבקשת שני הצדדים ומטעמים שהוסברו, ניתנה לנתבעות ארכה נוספת להגשת תצהיריהן וחוות דעת מומחה מטעמן, וזאת עד ליום 10.10.09. גם את הארכה הזו לא ניצלו הנתבעות.
ביום 12.1.10 הוגשה לבית המשפט ע"י ב"כ התובע בקשה למתן החלטה בבקשה למחיקת כתב ההגנה מטעם הנתבעות מהטעם של אי הגשת תצהירי עדות ראשית. כיוון שמשום מה לא נקלטה במחשב בית המשפט או בתיק בית המשפט הבקשה, שנטען שהוגשה, נתבקש התובע להגיש שנית את הבקשה, שטען שהגיש. ביום 7.2.10 הוגשה הבקשה שנית בצירוף לבקשה חדשה:
א. למחיקת כתב ההגנה ולמתן פס"ד על פי פרשת התביעה.
ב. לחלופין, לנקוט בסנקציה הקבועה ב
ס' 168 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - ,1984 לפיה לא יתיר בית המשפט לנתבעות להגיש תצהירי עדות מטעמן ולהוכיח את הגנתן.
ג. לחלופין, להאריך המועד להגיש חוות דעת מטעם התובע תוך 30 יום ממועד קבלת תצהירי העדות הראשית מטעם הנתבעות.
בהחלטה, שניתנה על ידי מותב זה ביום 17.5.10 (נקלטה במחשב תחת החלטה בבקשה 21), קבע מותב זה, כי כיוון שלא הוגשו מטעם הנתבעות תצהירי עדות ראשית והן גם לא הגיבו לבקשה למתן פסק דין נגדן בהעדר הגנה, ניתן היה ליתן נגדן פסק דין, אך למרות זאת נמנע מותב זה מלתת פסק דין. עם זאת קבע מותב זה, כי הנתבעות תהיינה מנועות מלהעיד עדויות מטעמן בשל אי הגשת תצהירי העדות הראשית מטעמן, והורה לצדדים לסכם טענותיהם בשאלה, מדוע בהעדר עדויות מטעם הנתבעות ולנוכח העובדות המפורטות בתצהירים מטעם התובע אין, או יש, מקום ליתן פסק דין נגד הנתבעות על מלוא סכום התביעה בהתאם לעתירה. על הנתבעות היה לסכם טענותיהן עד 17.6.10.
עד היום נותרה החלטתי מ 17.5.10 על כנה, ועד היום לא סיכמו הנתבעות טענותיהן בשאלה מדוע לא יינתן נגדן פסק דין בהסתמך על תצהירי התובע ובהעדר עדויות מטעמן.
ב"כ התובע מצידו הגיש לאחר מכן טיעוניו במסגרת בקשות נוספות למתן פסק דין.
ביום 13.7.10 הגיש ב"כ התובע בקשה למתן פסק דין על מלוא סכום התביעה בניכוי הסכומים שהתקבלו לאחר הגשת התביעה ממימוש נכסים ונתקבלו אצל התובע על חשבון החוב. משום מה גם בקשה זו לא נקלטה במועד במחשב או בתיק, ורק מאוחר יותר, לאחר שהוגשה על ידי ב"כ התובע ביום 5.9.10 בקשה נוספת, ובה התייחס גם לבקשה מיום 13.7.10, הועבר עותק מהבקשה מיום 13.7.10 לתיק בית המשפט.
עד עצם היום הזה, לא רק שהנתבעות התעלמו מהחלטת בית המשפט מיום 17.5.10 ולא המציאו טיעונים כפי שנתבקשו על ידי בית המשפט, אלא שגם לבקשות הנוספות החדשות, שהוגשו מטעם התובע למתן פסק דין, לא הגיבו ולא ניסו לשכנע את בית המשפט מדוע אין ליתן נגדן פסק דין בהעדר עדויות. במקום לעשות כן, ביום 14.9.10 הוגשה מטעם הנתבעים בקשה להחלפת ייצוג בתיק מעו"ד אלדן (לו ניתן ייצוג לאחר שהנתבעות שחררו את בא כוחן הקודם עו"ד נרקיס) לעו"ד רונן לניאדו, וכן לביטול החלטת בית המשפט מיום 17.5.10 ומתן ארכה למבקשות להגיש תצהיריהן.
לנוכח השתלשלות העניינים, כפי שתוארה בהחלטתי זו, מן הראוי היה לדחות את בקשת הנתבעות. למרות זאת, לפנים משורת הדין, החלטתי פעם נוספת לבוא לקראת הנתבעות. בהחלטתי מיום 20.10.10, אישרתי את החלפת הייצוג, נתתי החלטה (בבקשה מס' 27 במחשב), לפיה תבוטל החלטתי מיום 17.5.10 בכפוף לקיום תנאים: תשלום הוצאות התובע בסך 15,000 ש"ח + מע"מ והפקדת סכום נוסף של 20,000 ש"ח בקופת בית המשפט וכל זאת עד 20.11.10.
הנתבעות לא העריכו את אורך הרוח של בית המשפט ואת העובדה שבא לקראתן.
במקום לעשות מאמץ ולהגיש תצהירי עדות ראשית ולהשיג כספים, מן הגורן ומן היקב, על מנת שההחלטה מיום 17.5.10 תבוטל, בחרו להעמיס על בית המשפט והצד שכנגד בקשה נוספת, שהוגשה ב 14.11.10. בבקשה החדשה יש חזרה על הטיעונים הקודמים, שכבר הועלו בפני מותב זה, עובר למתן החלטתו מיום 20.11.10 (למעט הטענה שההחלטה של בית המשפט הגיעה אליהן רק ביום 4.11.10).