פסק-דין בתיק תא"ק 52372-10-13

1.      לפניי תביעה כספית שהוגשה בסדר דין מקוצר.

טענות התובעת בתמצית

2.      התובעת טענה כי ביום 13.1.2013 חתמה במשרדיה באמצעות מנהלה מר בנסלי רופן  על הסכם הלוואה לנתבע. לטענתה,  מנהלה הכיר את הנתבע אשר עבד במסעדה בה נהג לסעוד.  בהתאם להסכם, הנתבע קיבל באותו יום הלוואה על סך של 200,000 ש"ח אשר הוענקה לו בשני שיקים - המחאה מספר 4032 על סך של 125,000 ש"ח והמחאה מספר 4505 על סך של 75,000 ש"ח. בהתאם להסכם על הנתבע היה להחזיר את ההלוואה עד ליום 13.2.2013. הנתבע לא פרע את ההלוואה ולפיכך הוגשה התביעה.

טענות הנתבע בתמצית

3.      בתצהיר שצורף לבקשת הרשות להגן טען הנתבע כי בהיותו עובד במסעדה הוא הכיר  לקוחות רבים וביניהם את מנהל התובעת ואדם נוסף בשם נחי לאור מבעלי חברת אתא בהיכל בע"מ (להלן "אתא"). לטענתו, אתא הייתה בקשיים כלכליים ומר לאור הציע למר בנסלי לרכוש מניות בחברה כנגד תשלום שסוכם ביניהם. בתאריך 11.2.2013 התקיימה פגישה בין מר בנסלי ומר לאור בה נכח גם הנתבע. מר בנסלי נתן למר לאור שתי המחאות בסך כולל של 200,000 ש"ח והם חתמו על מסמך שנערך ביניהם. בהתאם למסמך ניתנה למר לאור הלוואה לתקופה של חודש ימים ולמר בנסלי ניתנה אופציה לרכוש מניות באתא.

יומיים לאחר מכן הופיע במסעדה מר בנסלי וביקש מהנתבע לחתום על מסמך (הסכם ההלוואה), זאת על מנת שההלוואה תירשם באופן מסודר בספרי התובעת. הנתבע הבהיר למר בנסלי שמר לאור קיבל את ההלוואה ולא הוא. מר בנסלי הסביר לו שאכן את ההלוואה קיבל מר לאור וכי החתימה על המסמך נדרשת רק לצורך רישום בספרי התובעת לצורך מניעת בעיות עם רשויות המס. מר בנסלי ביקש מהנתבע לחתום בדחיפות על המסמך. הוא הסביר שהוא נוסע ואין הוא יכול להמתין למר לאור. הנתבע טען כי חתם על המסמך בתום לב ומתוך הבנה שברור לתובעת כי לא הוא קיבל את ההלוואה. לטענתו, התביעה הוגשה נגדו לאחר שהמשיבה לא קיבלה את כספה חזרה ממר לאור ומחמת מצבה המשפטי של אתא, אשר נקלעה לקשיים ומונה לה כונס נכסים לצורך פירוקה.

דיון והכרעה

4.      לאחר ששמעתי את עדותו של הנתבע ואת טיעוני ב"כ הצדדים בדיון שהתקיים לפניי החלטתי שלא ליתן לנתבע רשות להגן לאחר ששוכנעתי כי הגנתו הגנת בדים היא.

5.      כתב התביעה התבסס על הסכם למתן ההלוואה בו נכתב כדלקמן:

                                                                                                13.1.13

לכבוד אליהו משה

הנדון : מתן הלוואה לאליהו משה ת.ז. 54530415

יהלומי ארוהי (ישראל) בע"מ נותנים הלוואה לאליהו משה ביום 13.1.13 בסכום 125,000 שק מס' 4032. כמו כן 75,000 ש"ח בשק מס' 4505.

תאריך החזר ההלוואה הינו עד 13.2.13.

אליהו משה (חתימה)

יהלומי ארוהי (חתימה)

6.      הנתבע הודה כי חתם על המסמך. בסעיף 9 לתצהירו הוא הסביר מדוע הוא חתם על המסמך אשר ממנו עולה בבירור כי הוא קיבל הלוואה מהתובעת וכי  התחייב להחזירה. ההסבר שנתן היה הופעתו הבלתי צפויה של מנהל התובעת בבית הקפה בו הוא עובד כאשר במעמד זה הוא דחק בו לחתום בדחיפות על ההסכם. להלן הדברים כפי שנכתבו בתצהירו:

"לאחר כיומיים(יומיים לאחר התאריך 11.1.2013 בו ניתנה לטענת הנתבע הלוואה למר נחי לאור - הערת הח"מ) הופיע במסעדה מר בנסלי וביקש ממני לחתום על מסמך של החברה כדי שיוכל לרשום בספרי החברה באופן מסודר את ההלוואה שנתן למר לאור. הבהרתי למר בנסלי שלא אני קיבלתי את ההלוואה אולם הוא הרגיע אותי שזה רק לצורך רישום בספרי החברה ותו לא וכי כמובן שאת ההלוואה קיבל מר לאור ולא אני.

מר בנסלי ביקש ממני לחתום בדחיפות על המסמך כי הוא נוסע וחייב שהעניין יירשם בספרי החברה כדי שלא יהיו לו בעיות עם רשויות המס ואין לו זמן להמתין למר לאור".