תא"מ
בית משפט השלום ראשון לציון
|
7520-07-12
23/05/2013
|
בפני השופט:
ארז יקואל - סגן הנשיאה
|
- נגד - |
התובע:
גל-רם חשמל חברה לעבודות קבלניות בע"מ עו"ד רוזנשטיין
|
הנתבע:
אפרת פלומן עו"ד תוסיה-כהן
|
פסק-דין |
מבוא
השאלה הניצבת במוקד הדיון נשוא פסק דין זה הנה, האם התמורה בגין נורות "לדים" שסיפקה התובעת לנתבעת (להלן: "
הסחורה"), שולמה לנציג התובעת.
לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם ומכלול נסיבות העניין, שוכנעתי כי התובעת לא עמדה בנטל החל עליה להוכיח כי הנתבעת לא שילמה את תמורת הסחורה.
רקע ותמצית טיעוני הצדדים
התובעת, חברה העוסקת בתחום החשמל והתאורה, סיפקה לנתבעת את הסחורה במהלך חודש אוקטובר 2008.
נטען כי התמורה בגין הסחורה לא שולמה ובהעדר מענה מטעם הנתבעת למכתב התראה ששוגר אליה, הוגשה התביעה בסכום של 1,033 ש"ח בהתאם לחשבונית מס שנשלחה לנתבעת (ר' נספח א' לכתב התביעה).
התובעת הדגישה העדר כל אסמכתא בידי הנתבעת בתימוכין בטענתה כי נשאה בתשלום תמורת הסחורה וטענה בהרחבה להתנהלותה של הנתבעת, שהתעלמה מפניותיה והחלה בהעלאת טענות שונות רק לאחר הגשת כתב התביעה כנגדה.
התובעת סוברת כי עסקינן בטענת "הודאה והדחה" מטעם הנתבעת המביאה להיפוך נטל הראייה, מאחר והעד מטעם הנתבעת - מר גידי לוין (להלן: "
לוין"), לא הציג כל אסמכתא לתשלום בגין הסחורה.
הנתבעת כופרת בחיוב הנטען כלפיה וטוענת כי לוין - יועץ התאורה מטעמה, הוא שהזמין את הסחורה מהתובעת והוא ששילם בעבורה במישרין לנציג התובעת שנכח במקום - מר תומר הירש (להלן: "
הירש").
הנתבעת טוענת להעדר כל קשר עסקי ישיר בינה לבין התובעת ומוסיפה כי עד לקבלת מכתב ההתראה מיום 4.4.12 (נספח ב' לכתב התביעה), כלל לא הייתה ערה לנושא.
הנתבעת מרחיבה אשר לשיפוץ שנערך בביתה בשלהי שנת 2008, במסגרתו שכרה את שירותי לוין כיועץ תאורה והוא זה שרכש בעבורה מוצרי תאורה ובכללם הסחורה ודאג להתקנתם. התשלום עבור רכישות אלו הוסדר במישרין עם לוין, ממנו למדה הנתבעת כי רכש את הסחורה מהירש, שקיבל תשלום עבור הסחורה והתקנתה.
בתגובה לדרישת התובעת להסדרת תשלום תמורת הסחורה, הוסיפה הנתבעת כי לוין פנה מספר פעמים לנציג התובעת - מר יגאל פנחס והביע תמיהתו על דרישת התובעת, תוך הפנייה למהלך ביצוע תשלום התמורה לידי הירש.
הנתבעת צירפה לכתב הגנתה התכתבויות שהוחלפו בין הצדדים ועם לוין (ר' נספחים 2 ו- 3 לכתב ההגנה).
דיון והכרעה
אין מחלוקת בין הצדדים כי הסחורה סופקה לבית התובעת והותקנה במקום על ידי התובעת, שנציגה בעת זו הוא הירש.
שוכנעתי כי גרסאות התובעת ולוין, משכנעות ביתר מגרסאות מנהל התובעת כפי שנשמעו על ידי מנהלה - מר פנחס ועל ידי הירש. גרסאות עדי ההגנה נותרו רציפות, לא נסתרו בהשוואתן זו לזו ולראיות אחרות והן מתיישבות עם ראיה אובייקטיבית של מכלול נסיבות ההתרחשות. לא התרשמתי כי עדי התביעה ביקשו לחמוק מתשלום תמורת הסחורה ומצאתי את גרסתם כמשקפת נאמנה את קרות האירועים.
מנגד, לא עלה בידי התובעת לשכנע כי גרסתה עדיפה על פני זו של הנתבעת. גרסת התובעת נותרה מקוטעת וחסרה. לא הוצגו מסמכים מהותיים בתימוכין בפרטי הזמנת, משלוח והתקנת הסחורה. לא הוצגו פרטים מהותיים לעניין מעקב אחר תשלום תמורת הסחורה. מגרסתו של מר פנחס לא עולה מסד איתן מכוחו ניתן לקבע ממצאים לזכות התובעת וגרסת הירש - עד התובעת, אינה שוללת את גרסת ההגנה ולמעשה מותירה אותה בגדר האפשרות הסבירה.
תנאי מסייע משמעותי למסקנתי הדוחה את התביעה מצאתי בנוהג שהוכח בהתנהלותה הכספית של התובעת. מכוחו, אין מותקנת סחורה טרם קבלת תמורה בגינה. נוהג זה תואם גם את הגיונם של דברים לאור סוג הסחורה בו עסקינן והוא תומך בטענות ההגנה לעניין תשלום שביצע נציג הנתבעת לידי נציג התובעת בזמן אמת.
התרשמתי כי גרסת התביעה מבקשת לסמוך על מחדלי הנתבעת, הן בהתנהלותה הרישומית בבחינת תשלומים שביצעה והן בהימנעותה מלהשיב למכתב ההתראה שקיבלה. סברתי כי אין באלו כדי למלא את החסר הבולט בראיות התובעת הנותרת בגדר "מוציא מחברו" ועליה הראיה, אך התחשבתי בהתנהלות הנתבעת בבחינת סוגיית ההוצאות.