פסק-דין בתיק תא"מ 7242-10-11

ביום 17.11.09  ארעה תאונת דרכים. התובעת טוענת כי רכב של הנתבע 1, אשר מבוטח אצל נתבעת 2, הגיע מצד שמאל של הדרך, לא נתן לרכב התובעת זכות קדימה ופגע ברכב התובע בחלקו הקידמי ימני.

הנתבעים טוענים בכתב ההגנה כי רכב התובעת סטה מכיוון נסיעתו ופגע ברכב הנתבע 1 אשר נסע "נסיעה רגילה ובנתיב נסיעתו" (סעיף 5 לכתב ההגנה).

הנהגים של 2 כלי הרכב העידו בפני.

הנהג ברכב התובעת העיד כי רכב הנתבע הגיע משמאל בצומת T  כאשר בכיוון נסיעתו תמרור המורה על מתן זכות קדימה לכלי רכב אחרים בצומת. כיוון שהכביש היה רטוב הנתבע לא הצליח לעצור, החליק וסגר את נתיב נסיעת רכב התובעת וכתוצאה מכך נפגע רכב התובעת.

הנתבע שנהג ברכבו העיד אף הוא כי הוא הגיע לצומת וניסה לעצור אך לא הצליח בגלל שהכביש היה רטוב ושמנוני. לדבריו, רכבו החליק עד שנעצר במעקה הבטיחות, שנמצא מעבר  לנתיב נסיעתו של רכב התובעת. היינו, רכבו החליק לרוחבם של 2 נתיבי נסיעה  הנתיב המגיע משמאל והנתיב המגיע מימין, בו נסע רכב התובעת. לדבריו, הוא הספיק לצאת מהרכב דרך החלון ואז הגיע רכב התובעת ופגע בו כאשר הוא בשול הדרך.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובעדויות באתי למסקנה כי יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת את הנזקים .

ראשית, בניגוד לאמור בכתב ההגנה, רכב הנתבעים לא נסע "נסיעה רגילה בנתיב נסיעתו". גם לפי דברי הנתבע רכבו החליק וחצה את נתיב נסיעת רכב התובעת.

שנית, עדותו של הנתבע לפיה הצליח לצאת מרכבו היא עדות כבושה. עדות זו לא נמסרה בתצהיר אשר הוגש על ידי הנתבעים בתמיכה לכתב ההגנה, תוכנה לא נטען בכתב ההגנה ואף לא הומצאה כל הודעה שמסר הנתבע לחברת הביטוח שלו בה טען כך. מדובר איפוא בעדות כבושה שנמסרה לראשונה במהלך הדיון והיא סותרת את כתב ההגנה. בנסיבות אלה יש להעדיף את עדותו של הנהג ברכב התובעת לפיה, רכב הנתבע החליק (אף הנתבע מודה בכך) וכתוצאה מכך נפגע רכב התובעת.

התובעת המציאה חוו"ד  שמאי באשר לנזקים והיא תובעת רק את הנזקים הישירים ועלות חווה"ד לפיכך יש לקבל את התביעה במלואה. אציין כי בכתב ההגנה טענה הנתבעת כאילו התובעת פוצתה כבר על נזקיה על ידי חברת הביטוח שלה ואולם לא הומצאה כל ראיה לכך. ההיפך הוא הנכון, התובעת צירפה אישור של חברת הביטוח שלה לפיו לא הוגשה תביעה לחברת הביטוח בגין תאונה זו.

אני מחייב איפוא את הנתבעים לשלם לתובעת את הסך של 7,147 ש"ח כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (4.10.11)  ועד התשלום בפועל. כן אני מחייבם בהוצאות האגרה וכן בשכ"ט עו"ד בסך 1,500 ש"ח.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום,  ח' שבט תשע"ב, 01 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: