פסק דין זה ניתן באופן תמציתי ככל שניתן, בשל היות ההליך נדון בסדר דין מהיר.
מבוא וגדר המחלוקת
1. התובעת עותרת לחייב את הנתבע בסך 65,000 ש"ח. לטענתה, במהלך החודשים מאי - יוני 2011 הזמין ממנה הנתבע מערכות אודיו-וידיאו ושירותי התקנה בביתו בתל אביב, בסכום כולל של 105,442 ש"ח, אך שילם סך 50,000 ש"ח בלבד. לפיכך, נותר לשיטתה חוב לתשלום בסך 55,442 ש"ח. התובעת גם עתרה לחיוב הנתבע בגין נזק לא ממוני, בסך 8,500 ש"ח.
2. הנתבע טען בכתב הגנתו, כי התובעת הסתירה מבית המשפט ששולם לה סכום כפול עבור המערכת שהזמין, כ - 100,000 ש"ח. לשיטתו, בחודש אוקטובר 2009 הזמין מאת התובעת מערכת חשמל חכם ביתית שעלותה כ - 37,000 ש"ח וכי בחודש אפריל 2010, לאחר שהותקן חלק מהמערכת, נשלחה אליו הצעת מחיר עדכנית בסך כ - 45,000 ש"ח. ביום 13.4.10 שולם הסכום המבוקש כאמור ע"י צד שלישי, חברת גיל טייכמן בע"מ. הנתבע גורס בכתב ההגנה כי בחודשים אפריל - יוני 2001 הותקנו בביתו רכיבים שונים של המערכת והתגלו בהם ליקויים שונים.
3. מוסיף הנתבע וטוען בכתב ההגנה כי כשנה לאחר מכן, ביום 15.6.11, נשלחה אליו הצעת מחיר ע"ס 95,788 ש"ח (ההצעה העיקרית נשוא התביעה), שלא אושרה על ידו מעולם וכן דרישה לתשלום חלקי בסך 64,561 ש"ח.
4. הנתבע שילם, יום לאחר מכן, סך 50,000 ש"ח בהמחאה של חברה מטעמו, ולשיטתו, סוכם כי בכך נסגר החשבון. הנתבע גם גורס כי בניגוד להזמנה הקודמת, משנת 2010, בהצעת המחיר משנת 2011 לא ניתנו הנחות, וכן טוען כי לא סופקו כל רכיבי ההזמנה.
דיון והכרעה
5. מקור המחלוקת בין הצדדים נובע מהעובדה שהצעות המחיר שנשלחו בשנת 2011, נשוא התביעה, לא נחתמו ע"י הנתבע.
6. מטעם התובעת העידו מנהלה הכללי ובעל המניות בה, מר שלומי בן צור, וכן מר אולג רגוזין, מתקין ואיש טכני. מטעם הנתבע העיד מר טל רבי והנתבע עצמו.
7. לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בחומר שבפניי, סבורני כי דין התביעה להתקבל.
8. ייאמר מייד: עדותו של מר בן צור מטעם התובעת עשתה עלי רושם כן, מדוייק ואמין. מנגד, עדות הנתבע עשתה עלי רושם מתחמק, מגמתי ואיני מקבלה. התרשמותי הבלתי אמצעית מעדים אלה נתמכת ומתחזקת מכלל נסיבות הענין וכן מהמסמכים שהוגשו, ואפרט.
9. תחילה לגירסת הנתבע, כי שילם עבור המערכת שהותקנה בביתו כ - 100,000 ש"ח. זו התגלתה כמופרכת. הוברר מהמסמכים, כי הציוד שהוזמן בשנת 2010 ואשר עבורו התקבל תשלום מצד ג', גיל טייכמן בע"מ, הינו
עיסקה נפרדת לחלוטין מהעיסקה נשוא התביעה, הן בתוכן והן במועד.
כפי שציין הנתבע עצמו, דובר בהזמנה שתחילתה עוד ביום 11.10.09 (נספח ג'1 לתצהירו) וסופה במספר הזמנות ששוגרו במהלך 2010 (ראה נספחים ג'2 - ג'4 לתצהירו).
10. זאת ועוד, עיסקה זו כללה ציוד בלבד, ודובר בבקרים למערכת חשמל חכמה וציוד אודיו), שסופקו ממחסן התובעת. העיסקה נשוא התביעה נערכה באמצע שנת 2011 , ולראיה ראה ההזמנה העיקרית שנשלחה לנתבע, לדבריו, ביום 15.6.11 (נספח ד' לתצהירו),
שנה בקירוב לאחר העיסקה הקודמת כאמור. נסיונו של הנתבע לקשור בין העיסקאות מופרך, מלמד על מאמציו להדוף את התביעה ופוגע באמינות גירסתו בקשר לעיסקה נשוא התביעה.
11. מעבר לכך, כאמור, הנתבע עצמו אינו חולק כי קיבל ביום 15.6.11 הודעת מייל מאת התובעת (עמ' 10 לפרוטוקול, ש' 22 - 23), ובה צויין כך:
"מצ"ב הזמנה ע"ס 95,788 ש"ח שאושרה על ידך. רוב ההזמנה סופקה והתקנה למעט..... (וכאן מפורטים מספר פריטים טכניים - י.ש.) סך הדרישה לתשלום היא 64,561 ש"ח כולל מע"מ, עבור המוצרים שסופקו" (נספח ד' לתצהיר הנתבע).
12. למחרת היום מסר הנתבע לתובעת המחאה ע"ס 50,000 ש"ח, כאשר לדבריו -
"הדרישה היתה מופרזת ומנופחת, ולאור ההנחות שקיבלתי בעבר, העברתי לתובעת שיק שלי של 50,000 ש"ח, בנוסף לכל הסכומים שהוספתי עד אז, וזה היווה מבחינתי גמר חשבון" (סעיף 12 לתצהירו).
13. צא ולמד, הנתבע מקבל הודעת מייל, אליה מצורפת הצעת מחיר, אשר לדבריו לחלוטין אינה מקובלת עליו, אך
לא טורח להשיב במייל חוזר כי ההצעה לא מקובלת. תחת זאת, למחרת היום, הנתבע משלם סך 50,000 ש"ח, המהווה חלק הארי של הסכום שהתבקש באותו שלב (כ - 64,000 ש"ח). היה מצופה מהנתבע כי בנסיבות אלה, ישיב מיידית, שההצעה לא מקובלת ולא ישלם דבר.