פסק-דין בתיק תא"מ 60171-05-12

1.         בפני תביעה לפיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו לתובעת כתוצאה מתאונת דרכים בה היו מעורבים רכבה מסוג מאזדה וכן רכב שהיה מבוטח בזמנים הרלוונטיים בביטוח צד ג' אצל הנתבעת. לטענת התובעת, כתוצאה מהתאונה נגרמו לה נזקים, ע"פ חוות דעת שהגישה, בסך של 56,662 ש"ח (המורכבים מנזק ישיר - 44,346 ש"ח, ירידת ערך - 9,486 ש"ח, שכ"ט שמאי - 2,830 ש"ח). אולם הנתבעת פיצתה את התובעת בסכום של 43,578 ש"ח בלבד. לפיכך, הוגשה התביעה על הפרש הנזקים הנטענים, בסך 13,084 ש"ח.

2.         הנתבעת לא כפרה באחריות מבוטחה לתאונה, אלא טענה כי הנזקים הנטענים מוגזמים ומופרזים וכי הסכום ששילמה לתובעת שיקף את סכום הנזק האמיתי שנגרם לתובעת.

3.         בהתאם להסכמת הצדדים נחקרו השמאים, אשר נתנו חוות דעת לצדדים ביחס לנזקים שנגרמו למאזדה כתוצאה מהתאונה. מטעם התובעת נחקר על חוות דעתו, השמאי מר גנדור מרואן (להלן: "גנדור"). מטעם הנתבעת נחקר על חוות דעתו, השמאי מר אביהו רפפורט (להלן: "רפפורט").

דיון :

4.         מאחר שמדובר בהליך המתברר בסדר דין מהיר ובהתאם לתקנה 214 טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי - התשמ"ד - 1984, יהיה פסק הדין שלהלן מנומק בתמציתיות.

5.         ראשית אציין כי יש לדחות את טענות הנתבעת כאילו מאחר שלא הוצגו קבלות המשקפות את התשלום ששולם ע"י התובעת, יש לדחות את התביעה וכאילו :"כיום אין המוסך יכול לתבוע מהתובעת כל סכום נוסף" (סעיף ב' לסיכומי הנתבעת).

בהתאם להסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים ביום 27.10.12, מחלוקת הצדדים הינה לגבי הנזק בלבד והוסכם כי תתברר בישיבה אחת שתיקבע לשמיעת השמאים בלבד. בהתאם להסכמה זו, לא התייצבה התובעת להעיד ואף לא זימנה עדים נוספים מטעמה מלבד השמאי.

אם וככל שהנתבעת הייתה מבהירה כי חזית המחלוקת אינה משתרעת רק על הערכת הנזק שנעשתה באופן שונה ע"י שני השמאים, אלא גם על זכותה של התובעת לקבל פיצוי בטרם שילמה את מלוא סכום הנזקים, יכול והייתה התובעת מזמינה להעיד את בעל המוסך. בסיכומיה הבהירה התובעת כי המוסך נתן לה ארכה לתשלום יתרת חוב בסך 8,488 ש"ח. משמדובר בחוב הקיים אצל המוסך בגין תיקונים שביצע (ודוק, בהתאם להסכמה הדיונית לא נדרשה התובעת להוכיח ביצוע התיקונים בפועל, אלא רק כי יש להעדיף את חוות דעת השמאי מטעמה ולפיכך, לא יכלה לדעת כי עליה להזמין את בעל המוסך להוכיח טענה זו), וככל שמדובר בנזקים לגביהם מצאתי להעדיף את חוות דעת השמאי גנדור, זכאית התובעת לפיצויים, גם אם בשלב זה אין בידה קבלה המעידה על התשלום בפועל.

6.         עלויות הצביעה - עלויות הצבע הוערכו ע"י גנדור בסך של 5,725 ש"ח וזאת לאחר שתיקן את חוות הדעת הראשונה בה נפלה, לטענתו, טעות סופר עת נרשמה בטעות העלות הרלוונטית בסך 300 ש"ח בלבד. עבודות הצבע הוערכו ע"י רפפורט בסך של 3,000 ש"ח בלבד.

לא יכולה להיות מחלוקת כי אכן נפלה טעות סופר, עת נכתב בתחילה כי המדובר בעלויות בסך 300 ש"ח בלבד, שהרי כאמור גם ע"פ חוות דעת רפפורט, המדובר בסכום הגבוה בהרבה מסכום זה.

לאחר שעיינתי בחוות דעת השמאים ובחקירתם, אני מוצאת להעדיף בעניין זה את חוות דעתו של גנדור. רפפורט קבע בחוות דעתו סכום גלובאלי של 3,000 ש"ח ללא כל פירוט, כיצד הגיע לסכום זה. רפפורט הבהיר כי לגישתו עלות יחידת צבע נעה בסביבות 200 ש"ח כשלסכום זה יש להוסיף עלות של 500-600 ש"ח לצביעת כל חלק. בהמשך אישר רפפורט (עמ' 6 שורה 16) כי המדובר ב-4.5 חלקים שנצבעו.

 הנה כי כן, עלות הצביעה גם לפי גישת רפפורט עולה על הסכום שקבע בחוות דעתו ומגיעה לפחות לסך של 3,375 ש"ח ((550 + 200) X 4.5).

זאת ועוד, רפפורט קבע את עלות הצביעה באופן גלובאלי ללא כל פירוט כיצד הגיע לסכום זה, ללא כל התחשבות בסוג, גודל ושטח החלק הנצבע. בעדותו אף עמד רפפורט על כך שיש להעריך באופן זהה עלות של צביעת מגן ועלות של צביעת מכסה מטען, וזאת למרות שמדובר בחלקים בגודל אחר, כשבחלק אחד אף מדובר בצביעה חיצונית בלבד ואילו באחר המדובר גם בצביעה פנימית וגם בצביעה חיצונית. לדעת רפפורט, די בעריכת ממוצע ביחס לכלל החלקים הנצבעים. אינני מקבלת עמדה זו. סבורתני כי עמדת גנדור אשר בהתאם לחוות דעתו חישב את עלויות הצבע באופן מפורט, באמצעות תכנת עזר, ביחס לשקלול מרכיבים (ובכללם סוג הרכב, שטח החלק הנצבע וצדדיו, עלות החומרים, סוג הצבע, שעות עבודה והוצאות שימוש בתנור), עדיפה ומבוססת יותר.

אם לא די בכך, התברר במהלך חקירת גנדור ומהתמונות שהוצגו, כי מס' החלקים שנצבע עמד על 7 ולא על 4.5. טענת רפפורט כי בחלק מהחלקים, המדובר ב"לכה" ולא ב"צבע" נסתרה בהמשך, עת נאלץ להודות כי גם עבודות טשטוש (הנערכות באמצעות לכה), הינן למעשה עבודות צבע (עמ' 6 שורות 25-26). רפפורט לא שלל כי יתכן שבנוסף לצביעת החלקים אליהם התייחס, היה צורך גם בעבודות טשטוש באמצעות לכה (עמ' 6 שורות 27-28).

טענת הנתבעת בסיכומיה כי בסכום של 5,236 בצירוף מע"מ ניתן לצבוע רכב שלם, לא הוכחה, לא נתמכה בראיה כלשהיא ונטענה על דרך הסתם.

לאור האמור, יש להכיר בהפרש בסכום של 2,725 ש"ח בגין עלות עבודות הצבע ע"פ חוות דעת גנדור.

7.         עלות יישור שלדה - ע"פ חוות דעת גנדור המדובר בעלות של 2,400 ש"ח בעוד שע"פ דעת רפפורט המדובר בעלות של 760 ש"ח.

גם בעניין זה מצאתי להעדיף את דעת גנדור. רפפורט הודה בחקירתו כי לא בדק את הרכב לפני התיקון ואולם, לגישתו, המכה היא רק בקצה השלדה. בהמשך ציין רפפורט כי אפילו אינו יודע האם השלדה נפגעה (עמ' 8 שורה 31) וכי אישר תיקון בסכום כאמור, רק מחמת הספק. מאחר ורפפורט אישר בחקירתו כי אישר את אותם חלקים שאושרו ע"י גנדור כחלקים שניזוקו בתאונה (ראה עמ' 5 שורות 23-24), תמוהה טענתו כי אפילו אינו יודע אם השלדה ניזוקה. משגנדור חזה בזמן אמת בפגיעה בשלדה, יש להעדיף את חוות דעתו על פני דעתו של רפפורט אשר ניתנה בדיעבד ובהתבסס על תמונה בלבד. לפיכך, יש להכיר בהפרש בעלות תיקון השלדה בסכום של 1,640 ש"ח.

8.         גם לגבי יתר העבודות - פחחות, פירוק והרכבת חלקים וכיו"ב, מצאתי להעדיף את חוות דעת גנדור, אשר הינה מפורטת יותר וניתנה בזמן אמת, לפני ביצוע התיקונים ותוך בדיקת עלויות שגובה המוסך. משרפפורט הודה כי אין מחלוקת לגבי החלקים שניזוקו, הרי ניצבות בפני 2 חוות דעת מקצועיות שונות לגבי עלויות התיקון. בהעדר ראיות נוספות להעדיף חוות דעת אחת על פני השנייה, סבורתני כי די בכך שחוות דעת גנדור מפורטת יותר וניתנה בטרם ביצוע התיקון, בעוד שחוות דעת רפפורט ניתנה בדיעבד ולכאורה אף באופן סתמי בהתייחס ל: "הפחתה בעבודות פחחות והוספה לעבודות צבע", כדי להעדיף את קביעות גנדור.